המסגרת הנורמטיבית: חוק הנכים ומבחני הקשר הסיבתי

שוטר שספג התקף לב בעקבות עימות סוער עם ממונים בעניין החזקת רכב משטרתי, וביקש הכרה בפגיעתו כפגיעה ״עקב השירות״ לפי חוק הנכים, נדחה בסופו של דבר על ידי בית המשפט העליון, אף שהוכר כי השירות הוא שגרם בפועל להתפרצות המחלה. פסק הדין המכונן בעניין זה, שניתן ברע״א 6270/98 צבי פוטשניק ז״ל ו-4 אח' נ' קצין התגמולים, יישם את ההלכה שנקבעה בעניין אביאן. הוא ממחיש את ההבחנה הקריטית בין קשר סיבתי עובדתי-סובייקטיבי לקשר סיבתי משפטי-אובייקטיבי הנדרש לצורך הכרה בנכות, במיוחד כאשר מדובר על התקף לב עקב שירות במשטרה. הבנה מעמיקה של מבחנים אלו חיונית לכל מי ששוקל הגשת תביעה לקצין התגמולים.

התקף לב עקב שירות במשטרה הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], תשי״ט-1959. מסדיר את זכויותיהם של אנשי כוחות הביטחון שנפגעו ״עקב השירות״. על מנת שנכות תוכר ככזו. יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין השירות הצבאי או המשטרתי לבין הפגיעה או המחלה.

המונח ״עקב השירות״ אינו מתייחס רק לקשר סיבתי רפואי גרידא, אלא גם לקשר סיבתי משפטי. בנוסף, הכולל מבחנים נוספים.

המבחן לקשר סיבתי משפטי בתביעות נכות כולל שני רכיבים מצטברים. עם זאת, ישנו רכיב סובייקטיבי המתייחס לרגישותו האישית של הנפגע. בנוסף, קיים רכיב אובייקטיבי הבוחן את ייחודיות השירות שבו אירע האירוע. ללא הוכחת שני הרכיבים הללו.

ייתכן שהתביעה תידחה גם אם קיים קשר עובדתי ברור בין השירות לפגיעה.

המקרה של צבי פוטשניק ז״ל: רקע והליכים

המערער, צבי פוטשניק ז״ל, שירת במשטרת ישראל משנת 1970. כתוצאה מכך, בשנת 1989 הוא שימש כקצין פיקוח בענף תנועה במרחב הנגב. בעקבות הוראה שהופצה, אסרו על החניית רכב משטרתי בבית. ביום 10.4.1989, סממ״ר הנגב יצר קשר עם המערער.

והורה לו באופן חד-משמעי להחזיר את הרכב המשטרתי מיידית.

המערער הגיב באופן סוער וקשה להוראה זו. לעומת זאת, הוא ניהל שיחות נוקבות עם הממונים עליו. בעקבות זאת, הוא החל להרגיש ברע והובל באותו לילה לבית החולים. שם אובחן כסובל מהתקף לב עקב מחלת לב איסכמית.

לימים, הוא שוחרר מן המשטרה ביום 1.1.1990.

המערער הגיש תביעה לקצין התגמולים להכרה בפגיעתו כ״עקב השירות״. לדוגמה, קצין התגמולים דחה את תביעתו. הוא התבסס על חוות דעת רפואית שקבעה כי המערער חלה בשל גורמי סיכון קיימים. ולא עקב השירות.

המערער הגיש ערעור בפני ועדת הערעור לפי חוק הנכים. לדוגמא, הוועדה דחתה את הערעור.

ועדת הערעור קבעה כי האירוע התרחש אמנם עקב השירות, במובן זה שהשירות גרם להתפרצות המחלה. אולם, היא קבעה שלא הוכח ״אירוע חריג״ המקים קשר סיבתי משפטי. כלומר, הוועדה ציינה כי מדובר במקרה שעלול לקרות במהלך פעילות רגילה של המשטרה. וכי התגובה הסובייקטיבית של המערער אינה הופכת את האירוע לחריג.

המערער ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. אולם, בית המשפט המחוזי החזיר את התיק לוועדת הערעור לצורך הבהרה. בהחלטתה הנוספת, הוועדה חזרה על דחיית התביעה. היא הבהירה כי כוונתה בקביעה שהמחלה פרצה עקב השירות.

הייתה שההוראה ניתנה במסגרת השירות ולא בסכסוך פרטי. יחד עם זאת, היא הדגישה כי לא התקיים קשר סיבתי משפטי. אמנם, לטענת הוועדה, הגורם למחלתו של המערער היו גורמי סיכון קיימים. והתגובה הסוערת הייתה תגובה אישית ללא קשר מהותי לשירות.

לאחר פטירתו של המערער, בני משפחתו (המערערים 2-5) המשיכו את הערעור בבית המשפט המחוזי. ואולם, בית המשפט דחה את הערעור, וקבע כי המבחן הנדרש אינו רק סובייקטיבי אלא גם אובייקטיבי. לכן, יש לבחון את השירות מנקודת מבטו של המעביד. הוא המליץ, לפנים משורת הדין, על מתן פיצוי למשפחה, אף שלא מצא עילה משפטית לכך.

השאלה המשפטית והכרעת בית המשפט העליון

השאלה המשפטית המרכזית שעמדה בפני בית המשפט העליון הייתה מהם התנאים הנדרשים לביסוס קשר סיבתי ״עקב השירות״ בתביעת נכות. יחד עם זאת, זאת, במיוחד במקרה של התפרצות מחלה קונסטיטוציונלית בעקבות אירוע במסגרת השירות. בית המשפט התמקד בשאלה האם די ברכיב הסובייקטיבי, כלומר רגישותו המיוחדת של הניזוק. כדי לבסס את הקשר הסיבתי, או שנדרש גם רכיב אובייקטיבי הקשור לייחודיות השירות עצמו.

הנשיא א' ברק, בהסכמת השופטת ד' דורנר והשופט א' ריבלין. מאידך, דחה את הערעור ברע״א 6270/98 צבי פוטשניק ז״ל ו-4 אח' נ' קצין התגמולים. פסק הדין יישם את ההלכה שנקבעה בדנ״א 5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן. שקבעה את מבחן הקשר הסיבתי המשפטי.

מבחן זה כולל שני רכיבים מצטברים: רכיב סובייקטיבי ורכיב אובייקטיבי. מצד שני, הרכיב הסובייקטיבי מתייחס לרגישותו האישית של הנפגע, הידועה כ״גולגולת הדקה״. הוא מכיר בכך שיש לקבל את הנפגע כפי שהוא, עם תכונותיו ומאפייניו הייחודיים.

בית המשפט קיבל כי הרכיב הסובייקטיבי התקיים במקרה זה. לסיכום, הוא ציין שנסיבותיו המיוחדות של המערער ותגובתו החריפה אכן הובילו להתפרצות המחלה. אולם, בית המשפט קבע כי הרכיב האובייקטיבי לא הוכח. הוא נימק זאת בכך שמתן הוראות לעובדים במבנה היררכי, לעיתים תוך עימותים.

הוא דבר שבשגרה בכל מקום עבודה ואינו ייחודי לשירות במשטרה או בצבא. לאור, משכך, בית המשפט פסק. כי הקשר בין האירוע לשירות המשטרתי כשלעצמו הוא ״רופף״ ואינו מבסס קשר סיבתי משפטי. בהתאם לכך, בית המשפט העליון דחה את הערעור.

המשמעות המעשית: ההבחנה בין קשר עובדתי למשפטי

פסק הדין בעניין צבי פוטשניק ז״ל מבסס וממחיש הלכה מרכזית בדיני נכות צה״ל ומשטרה. בהתאם, הוא מבהיר שלא די בכך שהוכח שהשירות ״בפועל״ גרם להתפרצות המחלה. זהו הקשר הסיבתי העובדתי-סובייקטיבי. כדי שהפגיעה תוכר כ״עקב השירות״, יש להראות כי האירוע שגרם לכך היה קשור לייחודיות השירות.

אסור שהאירוע יהיה בבחינת אירוע שגרתי שיכול היה להתרחש בכל מקום עבודה.

ההבחנה בין הרכיב הסובייקטיבי לרכיב האובייקטיבי ממשיכה לשמש כמסגרת מרכזית להכרעה בתביעות נכות מסוג זה. למעשה, היא מציבה רף ראייתי משמעותי בפני תובעים שמחלתם פרצה בעקבות אירוע ניהולי או משמעתי רגיל. זאת, להבדיל מאירוע קרבי, מבצעי או ייחודי אחר לשירות. על כן, כל מי ששוקל להגיש תביעה לקצין התגמולים צריך להבין את ההבדלים העדינים הללו.

יש לבחון היטב את נסיבות המקרה שלו אל מול הדרישות המשפטיות.

כתוצאה מכך, יש להוכיח לא רק את הקשר הרפואי בין האירוע למחלה. ראשית, אלא גם את הקשר המהותי והייחודי לשירות. לדוגמה, התקף לב שנגרם כתוצאה מקרב יריות עשוי לעמוד במבחן האובייקטיבי. לעומת זאת, התקף לב שנגרם כתוצאה מוויכוח עם מפקד על נושא מנהלי.

יתקשה לעמוד במבחן זה. יש לשים לב כי כל מקרה נבחן לגופו על פי נסיבותיו הספציפיות.

שאלות ותשובות

מה עושים במקרה של התקף לב עקב שירות במשטרה?

1. תיעוד רפואי ומשטרתי. יש לדאוג לתיעוד מקיף של האירוע וכל הטיפולים הרפואיים שקיבלתם. כמו כן, חשוב לתעד את נסיבות האירוע שהוביל להתקף הלב, לרבות תאריכים, שעות, מעורבים ופרטי ההוראות או העימותים.

2. איסוף עדויות. אם היו עדים לאירוע, רצוי לאסוף מהם עדויות בכתב. עדויות אלו יכולות לתמוך בטענתכם לגבי נסיבות האירוע וחריגותו.

3. התייעצות עם עורך דין. פנו לעורך דין המתמחה בתחום נכי משרד הביטחון ודיני הנכות. עורך דין יוכל לבחון את פרטי המקרה שלכם, להעריך את סיכויי התביעה ולהנחות אתכם לגבי הדרך הנכונה ביותר להוכיח את הקשר הסיבתי המשפטי.

4. הגשת תביעה לקצין התגמולים. עורך הדין יסייע לכם בהכנת התביעה לקצין התגמולים. הוא יכלול בה את כל המסמכים הרלוונטיים, חוות דעת רפואיות וטיעונים משפטיים.

5. הכנה לוועדות ערעורים. אם התביעה נדחית, עורך הדין ילווה אתכם בוועדות הערעורים ובבתי המשפט. הוא יפעל כדי להציג את הטיעונים המשפטיים והראיות הנדרשות.

אזהרה: הגשת תביעת נכות לקצין התגמולים היא הליך משפטי מורכב. יש להבין היטב את המבחנים המשפטיים הנדרשים. ללא ייצוג משפטי הולם, קיים סיכון ממשי לדחיית התביעה.

סיכום

פסק דינו של בית המשפט העליון ברע״א 6270/98 צבי פוטשניק ז״ל. ו-4 אח' נ' קצין התגמולים, מהווה אבן דרך חשובה בהבנת היקף ההכרה בפגיעות ״עקב השירות״. הוא מדגיש את החשיבות של הבחנה בין קשר סיבתי עובדתי-סובייקטיבי לבין קשר סיבתי משפטי-אובייקטיבי. אף על פי שהוכח שהשירות גרם להתקף הלב של השוטר, בית המשפט דחה את התביעה.

הוא קבע כי האירוע שהוביל להתקף הלב, ויכוח עם ממונים. אינו ייחודי לשירות המשטרתי ואינו עומד במבחן האובייקטיבי. המשמעות המעשית היא כי תובעים חייבים להוכיח לא רק את הקשר הרפואי לפגיעה. אלא גם את ייחודיות האירוע לשירות עצמו.

לפיכך, במקרים של התקף לב עקב שירות במשטרה או בצבא. מומלץ בחום לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. הוא יסייע בהבנת הזכויות, איסוף הראיות וליווי ההליך המשפטי המורכב.