דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / ביטוח לאומי / העדר זכאות לנכסי נכות עבור עקרות בית: כל מה שחשוב לדעת
ביטוח לאומי

העדר זכאות לנכסי נכות עבור עקרות בית: כל מה שחשוב לדעת

מ
מערכת Law-Tip | | 8 דקות קריאה

העדר זכאות לנכסי נכות עבור עקרות הבית: משפט ומשבר משפטי

העדר זכאות לנכסי נכות עבור עקרות הבית הוא נושא משפטי מורכב המעורר שאלות רבות בתחום דיני הביטוח הלאומי. לפיכך, עקרות בית רבות מוצאות את עצמן בפער זכויות משמעותי כאשר הן מגיעות לגיל הפרישה. אך אינן זכאיות לקצבת נכות או לקצבת זקנה מידית. מאמר זה יסביר את הסוגייה המשפטית.

יציג את עמדות הצדדים בבית הדין הארצי לעבודה ויפרט את ההשלכות המעשיות.

הגדרת מעמד ״עקרת הבית״ בחוק הביטוח הלאומי

המונח ״עקרת בית״ בחוק הביטוח הלאומי \[נוסח משולב\]. בנוסף, התשנ״ה – 1995 (להלן: החוק) מתאר אישה נשואה. בן זוגה של אישה זו מבוטח לפי הפרק הרלוונטי בחוק. והיא אינה עובדת או עובדת עצמאית.

יתר על כן, ההגדרה כוללת גם אישה כזו שהיא חברת קיבוץ מתחדש.

החוק קובע מעמד ביטוחי זה המבוסס על מין ומצב משפחתי. עם זאת, נשים שאינן נשואות ואינן עובדות או עובדות עצמאיות. כמו גם גברים שאינם עובדים או עובדים עצמאים, אינם נכללים בהגדרה זו. זכויותיהם וחובותיהם של האחרונים נבחנות לפי ההסדר החקיקתי הרגיל.

בית הדין הארצי לעבודה ציין בפסקי דין שונים. כתוצאה מכך, כי ההסדר הקיים מבוסס על תפיסות מגדריות ארכאיות.

המסגרת הנורמטיבית: קצבאות נכות וזקנה בחוק הביטוח הלאומי

החוק קובע כללים ברורים לזכאות לקצבת נכות כללית ולקצבת אזרח ותיק (זקנה). לעומת זאת, קצבת נכות כללית מיועדת לספק רשת ביטחון לאנשים שאינם יכולים להשתכר עקב ליקוי. והיא משולמת ככלל עד הגיע המבוטח ל״גיל הפרישה״. להלן, תוכלו למצוא מידע מפורט אודות קצבת נכות כללית: מדריך מקיף לזכויות והליך ביטוח לאומי, אשר מיועדת לספק רשת ביטחון לאנשים שאינם יכולים להשתכר עקב ליקוי.

מנגד, קצבת אזרח ותיק נועדה להבטיח מקור קיום בסיסי לתושבי המדינה שהגיעו לגיל זקנה. לדוגמה, היא מספקת הגנה על יכולתם להתקיים בכבוד. גיל הזכאות לקצבת זקנה משתנה בין ״גיל מוחלט״ ל״גיל מותנה״. בהתאם למצבו הביטוחי והאישי של המבוטח.

גיל הפרישה וגיל הזכאות לקצבת זקנה עבור נשים

הגיל הקובע לסיום זכאות לקצבת נכות הוא ״גיל הפרישה״. לדוגמא, עבור נשים, גיל הפרישה נקבע בחלק א' ללוח א'1 לחוק. ועמד על 62 שנים במקרים שנדונו. גיל הזכאות לקצבת זקנה (״הגיל לקצבת אזרח ותיק״) עבור נשים נקבע בחלק ד' ללוח א'1.

בהתאם לכך, גיל הזכאות לקצבת זקנה עומד על 68 שנים ושמונה חודשים או 70 שנים. כלומר, תלוי בחודש הלידה. ישנם סייגים המאפשרים לנשים לקבל קצבת זקנה בגיל מוקדם יותר, בגיל הפרישה. סייגים אלו כוללים צבירת תקופת אכשרה מספקת או קבלת קצבת נכות באופן רצוף במשך 12 חודשים לפחות.

סמוך לפני הגיע לגיל הפרישה.

ההליך המשפטי: עב״ל 25113-02-15 א כ נ' המוסד לביטוח לאומי ואחרים

בית הדין הארצי לעבודה דן בשלושה ערעורים מאוחדים. אולם, שהעלו סוגייה זהה: העדר זכאות לנשים המוגדרות כ״עקרות בית״ לקצבת נכות כללית לאחר גיל הפרישה. ההליך נושא את המספר עב״ל 25113-02-15 א כ נ' המוסד לביטוח לאומי ואחרים. בית הדין הארצי לעבודה דן בערעורים ביום 10.03.2019.

הנשיאה ורדה וירט-ליבנה, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה והשופט רועי פוליאק הכריעו בדיון. אמנם, המערערות טענו כי נוצר פער בין מועד סיום זכאותן לקצבת נכות כללית (בגיל 62) לבין מועד תחילת זכאותן לקצבת זקנה (בגיל 70). פער זה, לטענתן, הותיר אותן ללא כל גמלה.

המקרים הספציפיים וטענות המערערות

  • גב' א כ: גב' א כ, ילידת 1948, הגישה תביעה לקצבת זקנה בגיל 64, ותביעתה נדחתה עקב אי צבירת תקופת אכשרה. בגיל 65 היא הגישה תביעה לקצבת נכות כללית עקב מחלת סרטן, אך המוסד לביטוח לאומי דחה אותה בנימוק שביטוחה בענף נכות כללית הסתיים עם הגיעה לגיל פרישה (62). גב' כ טענה כי היא ״נופלת בין הכיסאות״ ונותרת ללא קצבה כלשהי במשך למעלה משש שנים.
  • גב' ע ש ז״ל: גב' ע ש ז״ל, ילידת 1951, הגישה תביעה לקצבת זקנה בגיל 61. גם תביעתה נדחתה עקב העדר תקופת אכשרה מספקת. בגיל 62 הגישה גב' ש תביעה לקצבת נכות כללית לאחר שאובחנה כחולה בסרטן. גם תביעה זו נדחתה מהטעם שהיא הגישה אותה לאחר שהגיעה לגיל הפרישה. בעלה של גב' ש, מר ניקולא ש, המשיך את ההליך לאחר פטירתה. הוא הדגיש את ״החלל בין רצף הקצבאות״ ואת ההשלכות הקשות של המצב על עקרות הבית.
  • גב' ח א: גב' ח א, ילידת 1950, הגיעה לגיל הפרישה (62) בשנת 2012. היא הגישה תביעה לדמי תאונה ותביעה לקצבת נכות כללית בינואר ומרץ 2014, בהתאמה. המוסד לביטוח לאומי דחה את שתי התביעות בנימוק שהיא אינה מבוטחת לאחר גיל הפרישה. גב' א טענה גם היא כי היא נותרת ללא ״רשת ביטחון״ כלשהי.

עמדת המוסד לביטוח לאומי והיועץ המשפטי לממשלה

המוסד לביטוח לאומי תמך בפסקי הדין של בתי הדין האזוריים. ואולם, המוסד לביטוח לאומי טען. כי הוא ובית הדין אינם רשאים להעניק גמלה כאשר החוק שולל את הזכאות באופן מפורש. יתר על כן.

הוא הדגיש כי המחוקק היה מודע לפער הזמנים שנוצר. יחד עם זאת, והחליט באופן מכוון להותיר את המצב על כנו.

המוסד לביטוח לאומי סבר כי אין מדובר בהפליה, אלא בהבחנה מותרת. מאידך, זאת בשל העובדה שעקרות בית אינן משלמות דמי ביטוח ואינן צוברות תקופת אכשרה. בנוסף לכך, המוסד לביטוח לאומי ציין כי עקרות בית אינן נותרות ללא כיסוי ביטוחי כלשהו. הן זכאיות לגמלת הבטחת הכנסה ולגמלת סיעוד. עם זאת, המוסד לביטוח לאומי טוען שהמצב אינו בגדר הפליה, אלא הבחנה לגיטימית, מאחר שעקרות בית אינן משלמות דמי ביטוח או צוברות תקופת אכשרה, אך הן עדיין זכאיות לגמלת הבטחת הכנסה וגמלת סיעוד, פרטים נוספים ניתן למצוא בביטוח לאומי זכויות: המדריך המלא למימוש קצבאות וסיוע.

ובעליהן יכולים לקבל תוספת עבורן במסגרת קצבת הזקנה המשולמת להם.

היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שנשמעה עמדתו. מצד שני, הודיע כי עמדת המוסד לביטוח לאומי מתיישבת עם הוראות הדין הקיים. לפיכך, היועץ המשפטי לממשלה לא מצא צורך להוסיף על הפרשנות המשפטית של המוסד. הוא הדגיש כי מדובר בתרשומות וחוות דעת משפטיות פנימיות.

הכרעת בית הדין הארצי לעבודה ונימוקיה

בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעורים ללא צו להוצאות. לסיכום, בית הדין קבע כי המוסד לביטוח לאומי פעל כדין בהתאם להוראותיו המפורשות של החוק. הוא הסביר כי קצבת נכות מוגבלת לגיל הפרישה. וקצבת זקנה נשענת על קריטריונים של גיל ותקופת אכשרה. בית הדין הדגיש כי קצבת נכות מוגבלת לגיל הפרישה, בעוד קצבת זקנה נשענת על גיל ותקופת אכשרה, והסביר את הקריטריונים הללו בהרחבה במקרים של קצבת נכות קוגניטיבית: זכויותיך על פי פסיקת בתי הדין.

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, שכתבה את פסק הדין. לאור, ציינה כי אין דרך לפרש את החוק באופן שיעלה את גיל הזכאות לקצבת נכות מ-62 ל-70. כמו כן, השופטת קבעה. כי אין אפשרות להקנות לעקרות הבית תקופת אכשרה וירטואלית לצורך זכאות מוקדמת יותר לקצבת זקנה.

זאת כיוון שהן לא שילמו דמי ביטוח בפועל.

הקושי החוקתי וקריאת בית הדין למחוקק

על אף דחיית הערעורים, בית הדין הארצי לעבודה הביע אי נוחות ניכרת מהמצב החוקי הקיים. בהתאם, הוא ציין כי הוא מעורר קושי חוקתי עקב פגיעה לכאורה בעקרון השוויון. בית הדין קבע כי ההסדר כולו פוגע בשוויון. זאת בשל כפיית הפטור מדמי ביטוח על נשים נשואות המוגדרות כ״עקרות בית״.

השופטים קראו למחוקק לבחון את הסוגיה מחדש. למעשה, הם הדגישו את הצורך בבחינה עובדתית רוחבית. בחינה זו צריכה להתמקד גם בקבוצות מוחלשות מבחינה סוציו-אקונומית. שינוי החוק, לדעתם, צריך להתבסס על ערכי השוויון וכבוד האדם.

וכן על תכליתו הסוציאלית של החוק.

שאלות ותשובות נפוצות בנושא העדר זכאות לנכסי נכות עבור עקרות הבית

  • מהי הסיבה העיקרית להעדר זכאות לנכסי נכות עבור עקרות הבית לאחר גיל מסוים?

    העדר זכאות לקצבת נכות עבור עקרות הבית נובע מהגדרת ״מבוטח״ בחוק, המגבילה את הזכאות עד ״גיל הפרישה״ (62 לנשים). היות שהן אינן משלמות דמי ביטוח באופן עצמאי, הן גם אינן צוברות תקופת אכשרה לקצבת זקנה מוקדמת.

  • האם עקרת בית יכולה לבטח את עצמה?

    בעבר הייתה קיימת אפשרות לעקרות בית לבטח את עצמן בביטוח רשות, אך המחוקק ביטל אפשרות זו בשנת 1996. כיום, עקרות בית פטורות מתשלום דמי ביטוח. עם זאת, פטור זה מוביל למצב של העדר זכאות לקצבאות מסוימות.

  • האם ישנן גמלאות אחרות שעקרות בית יכולות לקבל בתקופת הביניים?

    כן, עקרות בית עשויות להיות זכאיות לגמלאות אחרות. הן כוללות גמלת הבטחת הכנסה או גמלת סיעוד, אם הן עומדות בתנאים. בעליהן של עקרות הבית יכולים לקבל תוספת תלויים במסגרת קצבת הזקנה שלהם.

איך להתנהל במצב של העדר זכאות לנכסי נכות?

נשים המוגדרות כעקרות בית ומתקרבות לגיל הפרישה. ראשית, או שכבר עברו אותו ונתקלות בהעדר זכאות לנכסי נכות עבור עקרות הבית. צריכות לבחון את מצבן המשפטי. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני ביטוח לאומי.

עורך דין יכול לבדוק את כלל הנסיבות.

עורך הדין יסייע בהבנת הזכויות הפוטנציאליות. שנית, הוא יבחן את האפשרויות לקבלת גמלאות אחרות מהמוסד לביטוח לאומי. גמלאות אלו כוללות הבטחת הכנסה או סיעוד. עורך הדין גם יוכל לבדוק אם קיימת זכאות לתוספות תלויים דרך בן הזוג. בנוסף, עורך הדין יבחן את האפשרויות לקבלת גמלאות אחרות מהמוסד לביטוח לאומי, כפי שמוסבר במדריך המקיף בנושא ביטוח לאומי: הבטחת הכנסה – מדריך משפטי מקיף לזכויותיכם, הכוללות הבטחת הכנסה או סיעוד.

לסיכום, העדר זכאות לנכסי נכות עבור עקרות הבית מהווה סוגייה משפטית מורכבת ורגישה. שלישית, בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעורים בתיק עב״ל 25113-02-15 א כ נ' המוסד לביטוח לאומי. הוא קבע כי ההוראות המפורשות של החוק אינן מאפשרות הענקת קצבת נכות או זקנה בתקופת הביניים שבין גיל הפרישה לגיל הזכאות המוחלט לקצבת זקנה. למרות זאת, בית הדין קרא למחוקק לבחון מחדש את ההסדר החוקי.

הוא הדגיש את הקושי החוקתי ואת הפגיעה בעקרון השוויון. מי שמושפעת ממצב זה צריכה לפנות לייעוץ משפטי מקצועי. עורך דין לדיני ביטוח לאומי יסייע במיצוי זכויותיה.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

5.0 (178 דירוגים)
דרגו מאמר זה:
שתפו:
מ
מערכת Law-Tip
כותב/ת באתר Law-Tip – פורטל המידע המשפטי המוביל בישראל.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

עקבו אחרינו

פרסומת