שירות מילואים מקים חזקה חוקית לפיה מוות שאירע בתקופת השירות נגרם עקב השירות. עם זאת, קצין התגמולים רשאי לסתור חזקה זו אם יציג ראיות רפואיות ועובדתיות השוללות קשר סיבתי. כאשר פטירה נגרמת ממחלה טבעית ללא אירוע חריג ודוחק זמנים הדוק, בית המשפט לא יכיר באירוע כפגיעה עקב השירות.
התמודדות עם אובדן פתאומי של אדם קרוב בעת שירות צבאי מעוררת כאב עמוק. לפיכך, ותחושת חוסר אונים. מעבר לאבל הכבד, משפחות רבות נאלצות לנהל מאבק משפטי מורכב להשגת הכרה וזכויות כלכליות. סוגיית חזקת הסיבתיות קצין התגמולים קובעת את גורלן של תביעות רבות לפי חוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים.
ושיקום), תש״י-1950. בנוסף, מאמר זה סוקר את פסיקת בית המשפט העליון. מסביר את נטלי ההוכחה ומעניק כלים מעשיים לניהול ההליך.
חוק משפחות החיילים שנספו במערכה מעניק מעטפת סוציאלית וכלכלית לשאיריו של חייל שנפל. עם זאת, סעיף 1 לחוק מגדיר נספה כחייל שמת כתוצאה מחבלה. ממחלה או מהחמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו עקב שירותו. לפיכך, החוק דורש קיומו של קשר סיבתי כפול: הן קשר של זמן.
והן קשר סיבתי מהותי לשירות.
כדי להקל על משפחות שאיבדו את יקיריהן, קבע המחוקק בסעיף 2ב לחוק חזקה משפטית משמעותית. כתוצאה מכך, חזקה זו קובעת כי חייל שמת בתקופת שירותו רואים אותו כמי שמת עקב שירותו. עם זאת, הסעיף מוסיף סייג מפורש: ״זולת אם הוכח היפוכו של דבר״. משמעות הדבר היא כי נטל הבאת הראיות הראשוני לסתירת הקשר עובר אל כתפי המדינה.
שימו לב: חזקת הסיבתיות אינה חלוטה. קצין התגמולים יכול להפריך אותה אם יוכיח כי השירות הצבאי לא תרם לפרוץ המחלה הקטלנית.
פרטי ההליך: ע״א 5555/92 עזבון המנוח נתן בסון ז״ל נ' קצין תגמולים
סוגייה זו עמדה במרכז הדיון בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. לעומת זאת, במסגרת ע״א 5555/92. פסק הדין ניתן ביום 19.06.1994 על ידי הרכב השופטים ד' לוין, ג' בך וא' מצא. המערערים היו עיזבון המנוח נתן בסון ז״ל ואלמנתו, נדיה בסון.
אשר ערערו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב.
המנוח, גבר בן 44, נקרא לשירות מילואים פעיל ביום 1.3.1983. לדוגמה, במסגרת שירותו במרכז שיקום והחזקה של חיל החימוש, ביצע עבודה משרדית בישיבה ליד שולחן. שעסקה בהרכבת פריסקופ. משימה זו לא דרשה כל מאמץ גופני חריג.
ביום 6.3.1983 יצא המנוח לביתו לחופשה קצרה.
למחרת היום, בשעות הערב, חש המנוח ברע והתלונן על קוצר נשימה חריף. לדוגמא, צוות רפואי הבהיל אותו באמבולנס לבית החולים, ושם נפטר למרבה הצער באותו הערב. סיבת המוות נקבעה כהפרעת קצב פתאומית או אוטם חריף בשריר הלב. המנוח סבל בעברו מיתר לחץ דם ומעלייה קלה ברמת השומנים בדם.
הנסיבות העובדתיות ומחלוקת האירוע החריג
אלמנת המנוח טענה כי בעלה חווה אירוע חריג ונסער במהלך שירותו. כלומר, לדבריה, המנוח סיפר לה כי התעמת קשות עם מפקדו. אשר סירב תחילה לאשר לו לצאת לחופשה. לטענת המשפחה, סערת הרגשות שנגרמה כתוצאה מהמריבה הובילה ישירות להתקף הלב הקטלני.
קצין התגמולים דחה את תביעת האלמנה, וועדת הערעורים אישרה את החלטתו. אולם, הוועדה דחתה את גרסת המריבה מכיוון שהיא הועלתה בשלב מאוחר רק בהודעת הערעור המתוקנת. בנוסף, עובדת סוציאלית שהעידה בהליך לא אישרה. כי האלמנה דיווחה לה על אירוע זה בסמוך לפטירה.
ההכרעה הרפואית בדבר התקף הלב
חוות הדעת הרפואיות שהגיש קצין התגמולים הראו. אמנם, כי קיים נתק זמנים בין המריבה הנטענת לבין מועד הפטירה. המומחים הקרדיולוגיים הבהירו. כי מתח נפשי חריג עשוי לגרום לאוטם רק בסמיכות מיידית של דקות עד שעות בודדות.
במקרה זה חלפו למעלה מ-24 שעות ממועד הוויכוח הנטען ועד לפרוץ האירוע הלבבי.
ועדת הערעורים העדיפה את חוות דעתם של רופאי קצין התגמולים על פני מומחה המערערים. ואולם, הרופאים הדגישו כי גורמי הסיכון הטבעיים של המנוח הם שהובילו למותו. בית המשפט המחוזי אישר ממצאים אלה במלואם.
סתירת חזקת הסיבתיות קצין התגמולים ונטל ההוכחה
בית המשפט העליון ניתח את היקף הנטל המוטל על המדינה כדי לסתור את החזקה שבחוק. יחד עם זאת, השופט גבריאל בך הבהיר. כי חזקת הסיבתיות קצין התגמולים אינה מטילה על המדינה נטל כבד מנשוא. קצין התגמולים אינו נדרש להוכיח באופן פוזיטיבי גורם חוץ-צבאי מסוים, ודי בראיות נסיבתיות ברורות.
בית המשפט קבע ארבעה תנאים מצטברים המבססים את סתירת החזקה במקרי מוות לבבי:
-
מותו של החייל נגרם ישירות עקב התקף לב או הפרעת קצב.
-
הוכח כי תנאי השירות הרגילים לא כללו מאמץ פיזי או סיכון להתהוות המחלה.
-
התובע לא הוכיח אירוע חריג או מתח יוצא דופן בסמיכות זמנים מיידית להתקף.
-
הוכח כי המנוח סבל ממחלות רקע וגורמי סיכון שהסבירו את התרחשות האירוע.
השופט אליהו מצא הצטרף להכרעה וקבע כי הוועדה עמדה באמת המידה הראייתית לסתירת החזקה. מאידך, מנגד, השופט מצא העדיף להשאיר בצריך עיון את ההשוואה בין נטל זה לבין נטלי ההוכחה הקבועים בחוק הנכים. השופט דב לוין הסכים עם פסק הדין המרכזי של השופט בך.
פעולות הוקרה של משרד הביטחון וטענת מניעות מנהלית
המערערים העלו טענה עקרונית נוספת בדבר התנהלות משרד הביטחון לאחר הפטירה. מצד שני, צה״ל ערך למנוח לוויה צבאית מלאה. קבר אותו בחלקה צבאית והזמין את משפחתו לעצרות יום הזיכרון. לטענת האלמנה, פעולות אלו יצרו מצג מחייב והבטחה מנהלית המונעים מקצין התגמולים לכפור בזכאותה.
בית המשפט העליון דחה טענה זו באופן חד-משמעי. לסיכום, השופט בך קבע כי מחוות אנושיות ופעולות של כבוד אינן יוצרות קשר סיבתי משפטי. הגדרת נספה היא סטטוטורית ומחייבת קשר סיבתי עובדתי בין תנאי השירות למוות.
בנוסף, פעולות ההוקרה של רשויות הצבא אינן מהוות הבטחה מנהלית מחייבת. לאור, קצין התגמולים פועל כרשות סטטוטורית עצמאית על פי דין. וסמכותו אינה מושפעת ממחוות תמיכה של גורמים אחרים. מערכת הביטחון מגלה רגישות למשפחות בעת אסונן, אך אין בכך כדי לחייב תשלום תגמולים כספיים.
אזהרה: קבורה צבאית או קבלת תנחומים רשמיים ממשרד הביטחון אינם מבטיחים הכרה אוטומטית בתביעת תגמולים עתידית.
שלבים מעשיים לניהול תביעה מול קצין התגמולים
משפחה המבקשת להגיש תביעה בעקבות פטירה של חייל במילואים חייבת לפעול בצורה מסודרת ומחושבת. למעשה, ניהול נכון של התשתית העובדתית בשלבים המוקדמים עשוי למנוע דחייה עתידית של הזכאות.
-
איסוף תיעוד רפואי מלא. רכזו את כל הרשומות הרפואיות מהשירות הצבאי ומהחיים האזרחיים, לרבות סיכומי אשפוז ודוחות מד״א.
-
תיעוד מוקדם של אירועים חריגים. גבו עדויות בכתב מחיילים וממפקדים ששירתו עם המנוח לגבי מריבות, ויכוחים או מאמצים חריגים.
-
הצגת גרסה עובדתית אחידה. מסרו תיאור עובדתי מלא ומדויק כבר בהודעה הראשונית לקצין התגמולים והימנעו משינוי גרסאות מאוחר.
-
פנייה למומחה רפואי מתאים. פנו לרופא מומחה בתחום הפגיעה הספציפי כדי לבסס חוות דעת רפואית על סמיכות הזמנים.
-
ייעוץ משפטי מקצועי. התייעצו עם עורך דין העוסק בתביעות משרד הביטחון לפני מסירת גרסאות רשמיות לוועדות.
שאלות ותשובות
כיצד פועלת חזקת הסיבתיות לפי סעיף 2ב לחוק?
החזקה קובעת כי חייל שנפטר במהלך שירותו הצבאי ייחשב כמי שמת עקב השירות. ראשית, הנטל להפריך חזקה זו עובר אל קצין התגמולים. אם קצין התגמולים מציג ראיות המוכיחות היעדר קשר בין השירות למוות, החזקה נסתרת והתביעה תידחה.
האם קבורה צבאית יוצרת זכאות לתגמולים כספיים?
לא, קבורה בחלקה צבאית מהווה מחווה של הוקרה וכבוד מצד מערכת הביטחון. שנית, בית המשפט העליון פסק. כי פעולות אלו אינן מהוות הבטחה מנהלית ואינן יוצרות מניעות משפטית כנגד קצין התגמולים.
מתי התרגזות או דחק נפשי ייחשבו לגורם להתקף לב?
העמדה הרפואית והמשפטית המקובלת דורשת סמיכות זמנים מיידית של דקות עד שעות בודדות בין האירוע הנפשי החריג להתקף. שלישית, פער זמנים של יממה ומעלה שולל בדרך כלל את הקשר הסיבתי הרפואי.
כיצד משפיעה החלפת הרכב ועדת הערעורים על התוצאה?
ועדת ערעורים רשאית לדחות גרסה עובדתית גם אם חבריה לא שמעו את העדים ישירות. מכאן, ובלבד שהדחייה נשענת על שיקולי היגיון וסתירות במסמכים. ערכאת הערעור לא תתערב בממצאים כאלה אלא בנקודות משפטיות מובהקות.
לסיכום, בית המשפט העליון דחה את הערעור בע״א 5555/92 וקבע כי חזקת הסיבתיות נסתרה כדין. קצין התגמולים הוכיח כי מות המנוח נגרם ממחלה טבעית ללא קשר לתנאי שירותו. ההליך המשפטי ממחיש את החשיבות המכרעת של ביסוס ראיות רפואיות ועובדתיות מדויקות כבר בתחילת הדרך.
