זכאות לקצבת שירותים מיוחדים עבור משתתף במכינת 'כנפיים'
השאלה המשפטית בנוגע לזכאות לקצבת שירותים מיוחדים עבור משתתף במכינת 'כנפיים' היא סוגיה רבת חשיבות. לפיכך, היא נוגעת בזכויותיהם של צעירים עם נכויות המבקשים להשתלב בחיים עצמאיים. בית הדין הארצי לעבודה נדרש לסוגיה זו בעב״ל 31303-01-13. במסגרת ערעור שהגיש המוסד לביטוח לאומי נגד אהוד פרקש שמשון.
בית הדין האזורי קבע כי המשיב זכאי לקצבה, והמוסד לביטוח לאומי ערער על החלטה זו. בנוסף, מאמר זה יפרט את הרקע, השאלות המשפטיות, ההכרעה ומשמעותה המעשית. ויסביר את הנקודות המרכזיות הרלוונטיות לזכאות לקצבת שירותים מיוחדים.
פרטי ההליך ורקע המקרה
ההליך, אשר אוחד עם עב״ל 44397-03-13, נדון בבית הדין הארצי לעבודה. עם זאת, וההכרעה ניתנה ביום 30 בנובמבר 2014. הצדדים היו המוסד לביטוח לאומי (המערער) נגד אהוד פרקש שמשון (המשיב). המשיב, יליד שנת 1990, סובל ממחלת דיסאוטונומיה משפחתית, מחלה תורשתית נדירה וחשוכת מרפא.
עקב מצבו, המוסד לביטוח לאומי הכיר בו כזכאי לקצבת נכות כללית בשיעור 100%. כתוצאה מכך, וכן לקצבת שירותים מיוחדים. כתוצאה מכך, וכן לקצבת שירותים מיוחדים, המוסד לביטוח לאומי הכיר בו כזכאי לקצבת נכות כללית בשיעור 100%.
בשנת 2009, הצטרף המשיב לתוכנית ״כנפיים – מכינה לחיים״, תוכנית המופעלת על ידי עמותת 'כיוונים'. לעומת זאת, המכינה מיועדת לצעירים עם נכויות פיזיות ו/או חושיות קשות, במטרה להכשיר אותם לחיים עצמאיים בקהילה. עם זאת, ביום 11.5.2010, המוסד לביטוח לאומי שלל את זכאותו של המשיב לקצבת השירותים המיוחדים. הוא טען כי השתתפותו במכינה הופכת אותה ל״מוסד״ המספק שירותי רפואה, סיעוד או שיקום.
ובכך מבטלת את זכאותו לקצבה. בהתאם לתקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), תשל״ט-1978. לדוגמה, בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיב וקבע כי המכינה אינה מוסד כזה. המוסד לביטוח לאומי הגיש ערעור על החלטה זו. לפי תקנה זו, במקרים מסוימים, כמו אותו מקרה שבו בית הדין האזורי קבע כי מכינה אינה נחשבת למוסד כזה, ניתן למצוא מידע נוסף על קצבת נכות קוגניטיבית: זכויותיך על פי פסיקת בתי הדין.
מכינת 'כנפיים': מהות ותכלית
המכינה היא תוכנית ייחודית הנמשכת שנתיים. לדוגמא, היא מיועדת לסייע לצעירים עם נכויות לפתח כישורי חיים, מיומנויות חברתיות ותעסוקתיות. מטרותיה העיקריות כוללות פיתוח עצמאות יום-יומית בתוך הבית ומחוצה לו, רכישת השכלה. והתנסות מעשית למען עתיד מקצועי.
התוכנית ממומנת על ידי אגף השיקום במשרד הרווחה, וחניכיה שוהים בתנאי פנימייה שישה ימים בשבוע. כלומר, בשנה השנייה, הם גרים בדירות משולבות בנהריה, כדי לתרגל חיים עצמאיים.
בית הדין האזורי הדגיש כי המכינה אינה מספקת שירותי רפואה או סיעוד במובן המקובל. אולם, היא אינה ערוכה מבחינה מימונית או מקצועית לטיפול סיעודי או רפואי אינטנסיבי. צוות המדריכים במכינה אינו בעל הכשרה רפואית. ותפקיד האחות הוא בעיקר ריפוי בעיסוק ולא עזרה סיעודית.
המוסד לביטוח לאומי טען כי המכינה מספקת שירותי שיקום. אמנם, ולכן יש לשלול את קצבת השירותים המיוחדים. לטענת המוסד לביטוח לאומי, המכינה מספקת שירותי שיקום, ולכן יש לשלול את קצבת השירותים המיוחדים, נושא המפורט גם בקצבת נכות ביטוח לאומי: מדריך מקיף לזכויות ולקבלת קצבה.
השגחה מתמדת ותפקיד האב
המשיב זכאי לקצבת שירותים מיוחדים בעיקר בשל הצורך שלו בהשגחה מתמדת. ואולם, מצבו הרפואי מתאפיין בהתקפי דיסאוטונומיה קשים, פתאומיים ובלתי צפויים, הכוללים עליות קיצוניות בלחץ הדם, בחילות. הקאות, כאבי בטן וחולשה קיצונית. בזמן התקף, המשיב מאבד שליטה על לחץ הדם ומערכת העיכול משנה כיוון.
בתקופת שהותו של המשיב במכינה, אביו, מר שמחה שמשון, נותר המטפל העיקרי והכמעט בלעדי שלו. יחד עם זאת, האב הוזעק למכינה באופן מיידי בכל פעם שהמשיב סבל מהתקף. הוא היה היחיד שיכול ומוכשר לטפל בו. האב מספק למשיב טיפול תרופתי מיוחד ומשכך הוא חייב להיות זמין וערני בכל עת.
המכינה, למרות רצונה לסייע. מאידך, לא הצליחה לספק מענה רפואי או סיעודי הולם למצבו של המשיב בעת התקף. יתרה מכך, נרשם כי האב נעדר רבות מעבודותיו בשל הצורך לטפל בבנו.
המסגרת המשפטית: קצבת שירותים מיוחדים ותקנה 6
הזכאות לקצבת שירותים מיוחדים מעוגנת בסעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה-1995. מצד שני, חוק זה קובע. כי שירותים מיוחדים ניתנים לטיפול אישי בנכה ולעזרת בית למען שירותו האישי ומשק ביתו. תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), תשל״ט-1978, קובעת את התנאים לזכאות.
כגון תלות בזולת בפעולות יומיום או צורך בהשגחה מתמדת.
מנגד, תקנה 6 לתקנות קובעת סייג מפורש: ״נכה המוחזק בדרך כלל במוסד בו ניתנים שירותי רפואה. לסיכום, שירותי סיעוד או שירותי שיקום, לא יהיה זכאי לקצבה מיוחדת״. תכליתה של תקנה זו היא למנוע כפל זכאויות. בית המשפט העליון, בפרשת קרמן.
קבע כי גימלת השירותים המיוחדים באה להבטיח כיסוי להוצאות הקשורות במתן שירותים אלה לנכה המתגורר בביתו. לאור, למי שמוחזק במוסד, קיומם של צרכים אלה מובטח ממילא.
פרשנות ״שירותי שיקום״ בהקשר לזכאות לקצבה
בתקנות שירותים מיוחדים אין הגדרה מפורשת למונח ״שיקום״ או ״שירותי שיקום״. בהתאם, בית הדין הארצי לעבודה נדרש לפרשנות תכליתית של מושגים אלה. לאור ההקשר הרחב של חוק הביטוח הלאומי והמטרה של קצבת השירותים המיוחדים. הוא הבחין בין שיקום רפואי או מקצועי, המכוון לרוב לפרט ולהחזרתו לתפקוד קודם.
לבין שיקום כוללני יותר, המכוון להשתלבות חברתית רחבה.
בית הדין הארצי קבע. למעשה, כי שירותי השיקום שמספקת מכינת 'כנפיים' אינם באים בזיקה ללקות הספציפית של המשיב. ולצורך שלו בהשגחה מתמדת. המכינה מכוונת לפיתוח כישורי חיים, מיומנויות חברתיות והכשרה לתעסוקה – שיקום חברתי וקהילתי.
שירותים אלה אינם מתייחסים ישירות ליכולתו של המשיב להתמודד עם התקפי המחלה שלו או להפחית את עוצמתם. ראשית, ולכן אינם יכולים להחליף את הצורך שלו בהשגחה מתמדת. המשיב, קרוב לוודאי, יזדקק לאותה רמת השגחה מתמדת גם לאחר שיסיים את המכינה.
זכאות לקצבת ניידות
בנוסף לסוגיית קצבת השירותים המיוחדים. שנית, בית הדין הארצי דן גם בערעור המוסד לביטוח לאומי על זכאות המשיב לקצבת ניידות כחסר רכב. שלילת קצבת הניידות התבססה בשעתו על הקביעה השגויה שהמשיב אינו זכאי לקצבת שירותים מיוחדים. לפיכך, משקבע בית הדין הארצי כי זכאות המשיב לקצבת שירותים מיוחדים עומדת בעינה.
החזיר בית הדין האזורי למשיב גם את הזכאות לקצבת הניידות כחסר רכב. שלישית, בהיעדר כל טענה אחרת מצד המוסד לביטוח לאומי כנגד קביעה זו. דין ערעור המוסד גם בעניין זה להידחות.
הכרעת בית הדין הארצי ומשמעותה
בית הדין הארצי לעבודה, בהרכב הנשיא יגאל פליטמן, סגנית הנשיא ורדה וירט ליבנה. מכאן, והשופטת רונית רוזנפלד, יחד עם נציגי הציבור, דחה את שני הערעורים שהגיש המוסד לביטוח לאומי. בית הדין קבע כי מכינת 'כנפיים' אינה נכנסת בגדר ״מוסד״ המספק ״שירותי רפואה. סיעוד או שיקום״ כפי שמוגדר בתקנה 6.
ההכרעה מדגישה כי תכלית ההסדר שבתקנה מחייבת זיקה משמעותית בין המוגבלות שבגינה משולמת הקצבה לבין השירותים הניתנים במוסד. במקרה זה, זיקה כזו לא התקיימה.
לפיכך, המשיב זכאי להמשך תשלום קצבת שירותים מיוחדים וקצבת ניידות כחסר רכב. החל מהמועד שתשלומם הופסק. בית הדין אף חייב את המוסד לביטוח לאומי בהוצאות המשיב בסך 2,000 ש״ח. המשיב קיבל אישור להגיש ערעור על פסק הדין השני, בנוגע לזכאותו כבעל רכב.
בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין הארצי.
סיכום
פסק הדין בתיק עב״ל 31303-01-13 מדגיש את החשיבות של פרשנות תכליתית. ואמפתית של חוקי הביטוח הלאומי. הוא קובע כי תוכניות שיקומיות רחבות, המכוונות לפיתוח כישורי חיים והשתלבות חברתית. אינן מצדיקות שלילת קצבת שירותים מיוחדים כאשר אין להן זיקה ישירה לצרכים הטיפוליים או הסיעודיים הספציפיים של הנכה.
במיוחד אם הוא נזקק להשגחה מתמדת. ההחלטה מבטיחה כי צעירים עם נכויות, כמו אהוד פרקש שמשון. יכולים להשתתף בתוכניות חשובות להכנה לחיים עצמאיים מבלי לאבד זכויות סוציאליות חיוניות. למעשה, היא מעודדת את שילובם המלא בקהילה. ההחלטה מבטיחה כי צעירים עם נכויות, כמו אהוד פרקש שמשון, יכולים להשתתף בתוכניות חשובות להכנה לחיים עצמאיים מבלי לאבד זכויות סוציאליות חיוניות, כל זאת בהתאם למדריך המלא למימוש ביטוח לאומי זכויות.
משכך, פסק הדין הזה הוא אבן דרך חשובה בהגנה על זכויות נכים. ומהווה תקדים משפטי משמעותי.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
