חוק המכר דירות בנייה עצמית: תחולה והשלכות

חוק המכר דירות בנייה עצמית הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, האם חוק המכר (דירות), התשל״ג-1973. חל על יחסים בין קונה לבין קבלן במקרה של בנייה עצמית. זוהי השאלה המרכזית בפסק הדין שניתן בת״א (נצרת) 35403-06-13 טישלר שרית נ' יוסי חטיאל. פסק הדין, שניתן על ידי כבוד השופט דניאל קירס ביום 09.01.2018.

מספק תובנות חשובות לגבי ההבחנה בין רכישת דירה מקבלן לבין בנייה עצמית. בנוסף, והשלכותיה על תחולת חוק המכר דירות בנייה עצמית. כמו כן, חשוב להבין את ההבחנה בין רכישת דירה מקבלן לבין בנייה עצמית, ולהשלכותיה על תחולת חוק המכר, ובמקרה של איחור במסירה, כדאי לעיין במדריך המשפטי בנושא פיצוי על איחור במסירת דירה: מדריך משפטי ותובנות מפסק.

המאמר יסקור את פרטי המקרה, טענות הצדדים, הכרעת בית המשפט והנימוקים המרכזיים מאחוריה. עם זאת, ויציג את המשמעויות המעשיות של פסק דין זה. הבנת תחולת חוק המכר (דירות) היא קריטית עבור יזמים, קבלנים ורוכשי נכסים.

פרטי ההליך ורקע עובדתי

במוקד ההליך המשפטי עומדת תביעה שהגישה שרית טישלר (התובעת) נגד יוסי חטיאל וח.י. כתוצאה מכך, היען בע״מ (הנתבעים) בבית משפט השלום בנצרת, ת״א (נצרת) 35403-06-13. התובעת, תושבת כפר תבור, רכשה מגרש ממשקיע מקרקעין, יהודה כהן.

התובעת טענה כי היא פנתה לנתבע 1, יוסי חטיאל. לעומת זאת, קבלן בניין גם הוא תושב כפר תבור. וביקשה את עזרתו בתכנון ובבניית בית מגורים על המגרש שרכשה. הנתבע הציע לה שירותי בנייה וסייע לה גם ברכישת המגרש.

התובעת טענה כי היא סמכה על הנתבע ונפלה קורבן ל״חלוקה פיקטיבית״ של המגרש. לדוגמה, שהותירה אותה עם שטח קטן יותר ממה שציפתה.

בנוסף, התובעת טענה לליקויי בנייה בביתה ותבעה פיצוי מהנתבעים. לדוגמא, היא טענה כי על היחסים בין הצדדים חלים, בין היתר, חוק המכר (דירות), התשל״ג-1973. חוק החוזים, פקודת הנזיקין ודיני עשיית עושר ולא במשפט.

טענות הצדדים וליבת המחלוקת המשפטית

התובעת טענה כי הנתבע 1, יחד עם חברת ח.י. כלומר, היען בע״מ שבבעלותו, שימשו כקבלנים ראשיים לבניית ביתה. וכי על מערכת היחסים ביניהם חל חוק המכר (דירות). היא טענה כי הנתבע ניצל את אמונה ואת תמימותה במהלך רכישת המגרש ובניית הבית.

מה שהוביל למחלוקת על שטחי המגרש ולליקויי בנייה.

מנגד, הנתבעים טענו כי התובעת לא רכשה דירה מהם על פי הסכם מכר קבלני. אולם, הנתבעים הדגישו כי מדובר היה בבנייה עצמית של התובעת. וכי הנתבע סיפק לה שירותי בנייה בלבד. כ״פרוייקטור״ שקישר בינה לבין בעלי מקצוע שונים ודאג למחירים ולהתקדמות הפרויקט. בהקשר של טענות הנתבעים, חשוב להבין כי גם במקרה של בנייה עצמית, קיימת חשיבות לבדיקת מצב הנכס, בדומה לנדרש במקרים של רכישת דירה מקבלן, כפי שמוסבר במדריך בנושא חובת גילוי ליקויי נדל״ן: מדריך מקיף למכירת דירה בטוחה.

הנתבעים טענו כי חברתם הייתה אחת מבין מספר ספקים שעבדו בבית. אמנם, וכי חוק המכר (דירות) אינו חל במקרים של בנייה עצמית.

הנתבעים ציינו גם. ואולם, כי טענות התובעת בנוגע לחלוקת המקרקעין כבר נדונו. ונדחו בפסק דין קודם שניתן בת״א 40653-05-12 טישלר נ' חטיאל, שהפך חלוט.

הכרעת בית המשפט ונימוקים בדבר תחולת חוק המכר דירות בנייה עצמית

כבוד השופט דניאל קירס מבית משפט השלום בנצרת דחה את טענת התובעת לתחולת חוק המכר (דירות) על יחסי הצדדים. יחד עם זאת, בית המשפט ביסס את הכרעתו על מספר נימוקים מרכזיים:.

• רכישת מגרש ולא דירה: בית המשפט קבע שהתובעת לא טענה כי הנתבעים מכרו לה דירה שבנו על מקרקעין שלא היו בבעלותה. למעשה, התובעת רכשה מגרש והחליטה לבנות עליו בית בעצמה.

• הגדרת ״מכירה״ בחוק המכר (דירות): בית המשפט הסביר כי הגדרת ״מכירה״ בחוק המכר (דירות) כוללת בנייה על קרקע של המוכר או של ״זולתו״. אולם, הכוונה ב״זולתו״ היא לקרקע של צד שלישי, ולא לקרקע של מזמין הדירה עצמו. לכן, כאשר המזמין מספק את הקרקע שעליה נבנית הדירה, חוק המכר (דירות) אינו חל.

• העדר העברת זכויות קניין: בית המשפט הדגיש כי לא הייתה בעסקה כל העברה של זכויות במקרקעין מהנתבע לתובעת. במצב שבו התובעת כבר הייתה בעלת הזכויות במגרש עליו נבנה הבית, אין מדובר ב״מכירה״ לצורך חוק המכר (דירות), גם אם הנתבע היה שותף בזכויות בלתי מסוימות במגרש.

לאור האמור, בית המשפט אישר כי הגדרת ״מכירה״ בחוק אינה כוללת חוזה קבלנות. מאידך, וכאשר הבנייה נעשית במקרקעי המזמין, הבונה אינו מעביר לו זכויות במקרקעין.

מעורבות הנתבעים בבנייה ואחריות לליקויי בנייה

על אף דחיית טענת תחולת חוק המכר (דירות). מצד שני, בית המשפט בחן את היקף מעורבות הנתבעים בבניית הבית. הנתבעים הודו בכתב ההגנה כי הנתבע סיפק לתובעת שירותי בנייה וכי חברת ח.י. היען בע״מ שבבעלותו הייתה אחת מהספקים שעבדו בבניית ביתה.

הנתבע אף הציג עצמו כ״פרוייקטור״ של הפרויקט.

יתרה מכך, בית המשפט קבע כי הנתבעים ניסו לסתור את הודאותיהם במהלך הדיונים. לסיכום, למשל, הנתבע טען שהנתבעת סיפקה לתובעת מימון ביניים בלבד. בניגוד לחשבוניות שהציגה התובעת המצביעות על עבודות בנייה שונות. על כן, בית המשפט הסיק כי הנתבע פעל כקבלן ראשי בבניית בית התובעת.

גם באמצעות הנתבעת.

לאור מסקנה זו, בחן בית המשפט את אחריות הנתבעים בגין ליקויי הבנייה הנטענים. לאור, המומחה מטעם בית המשפט, מר שאול גפני. מצא ליקויי בנייה שעלות תיקונם הוערכה ב-34,050 ש״ח בתוספת מע״מ.

ליקויי בנייה ספציפיים והכרעות בית המשפט

בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט בנוגע לליקויי הבנייה. בהתאם, למעט מספר נקודות:.

• ליקויי רטיבות: חלק מליקויי הרטיבות לא נצפו על ידי המומחה בעצמו, אלא נקבעו על בסיס תמונות שהציגה התובעת. מכיוון שהתמונות לא הוגשו כראיה כדין, בית המשפט הפחית את הסכומים המתייחסים אליהם. בנוסף, טענות התובעת לתיקונים שבוצעו לפני ביקור המומחה לא הוכחו כנדרש.

• בידוד טרמי: המומחה קבע כי נדרש ביצוע טיח טרמי בעלות 20,000 ש״ח. אולם, בית המשפט מצא כי התקן המחייב בידוד טרמי (תקן ישראלי מס' 1045, חלק 1) פורסם בסוף יולי 2011, בעוד בניית הבית החלה בשנת 2010. לפיכך, התקן לא היה מחייב בעת תכנון ובניית הבית, והתביעה בעניין זה נדחתה.

• איטום ביטומני: התובעת לא הוכיחה כי לא בוצע איטום ביטומני בקירות המסד, והנטל להוכחה זו רבץ עליה.

לבסוף, בית המשפט חייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 27,550 ש״ח בתוספת מע״מ. למעשה, בגין ליקויי הבנייה שהוכחו. סכום זה מהווה מעט יותר מעשירית מסכום התביעה המקורי של התובעת, שעמד על 260,617 ש״ח.

המשמעות המעשית והחשיבות של פסק דין זה

פסק הדין מדגיש את ההבחנה הקריטית בין רכישת דירה מקבלן לבין בנייה עצמית על מגרש בבעלות המזמין. בכל הנוגע לתחולת חוק המכר (דירות). הוא מבהיר כי חוק המכר (דירות) נועד להגן על רוכשי דירות מקבלנים בעסקאות מכר ״קלאסיות״. ולא על כל מצב שבו מעורב קבלן בנייה.

כתוצאה מכך, כאשר בעל מגרש בונה את ביתו באופן עצמאי באמצעות קבלן. מערכת היחסים ביניהם תוסדר לרוב על פי דיני החוזים הכלליים וחוק חוזה קבלנות, התשל״ד-1974. חוקים אלה מציעים הגנות שונות מאלו הקבועות בחוק המכר (דירות), לדוגמה בנושאי תקופות אחריות ובדק.

פסק הדין מדגיש גם את חשיבות התיעוד וההוכחה בתביעות ליקויי בנייה. התובעת נתקלה בקשיים להוכיח ליקויים שלא נראו על ידי המומחה. או כאלה שהיו קשורים לתקנים שלא היו בתוקף בעת הבנייה. מסמכים ברורים והתנהלות מסודרת מצד המזמין והקבלן יכולים למנוע מחלוקות מיותרות בעתיד.

סיכום

פסק הדין בעניין טישלר נ' חטיאל מבהיר בצורה חד משמעית את גבולות תחולתו של חוק המכר (דירות) על בנייה עצמית. בית המשפט קבע. כי חוק המכר (דירות) אינו חל כאשר התובעת היא בעלת המגרש ואינה רוכשת דירה מהנתבעים. במקרים של בנייה עצמית, מערכת היחסים כפופה לדיני החוזים הכלליים וחוק חוזה קבלנות.

המטילים אחריות על הקבלן בגין ליקויי בנייה, אך ללא ההגנות הספציפיות של חוק המכר (דירות).

התובעת הוכיחה ליקויי בנייה חלקיים וזכתה לפיצוי בסך 27,550 ש״ח בתוספת מע״מ. בצירוף ריבית והצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א-1961, והוצאות משפט חלקיות. פסק דין זה משמש תזכורת חשובה לכל מי שמתכנן בנייה עצמית, להקפיד על חוזים מפורטים. תיעוד מלא, ולהיות ער להבדלים בין מסגרות משפטיות שונות.

התייעצות עם עורך דין המתמחה בתחום מקרקעין ובנייה חיונית על מנת להבטיח את זכויותיכם. ולמנוע סיבוכים משפטיים עתידיים.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.