אחת העילות המובהקות היא חריגה מהיתר תיקון שנתן בית המשפט. בת"צ 25015-10-10, שנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים, ניתן למבקשים היתר לתקן את בקשת האישור רק בעניין מפגעי רעש, ריח, זיהום אוויר וזיהום מפסולת. בית המשפט הזהיר מראש שאם הבקשה המתוקנת לא תהלום את ההחלטה, התובענה כולה תימחק. הבקשה שהוגשה חרגה, והתובענה נמחקה על הסף.
ההליך הייצוגי הוא מכשיר רב עוצמה, ומשום כך בית המשפט מפעיל עליו בקרה דיונית הדוקה. תובע ייצוגי אינו מייצג רק את עצמו, ולכן מוטלת עליו חובת תום לב דיוני מוגברת. המקרה שלהלן ממחיש מה קורה כאשר החובה הזו אינה מקוימת, ומה כדאי לבדוק לפני שמגישים כתב טענות מתוקן.
רקע ההליך
בבית המשפט המחוזי בירושלים נדונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה על ידי 13 תושבים, ובראשם גבי דאוס, נגד סיטיפס בע"מ ונגד העמותה לתכנון, פיתוח ושימור אורבני ירושלים. הבקשה התייחסה לביצוע לקוי של פרויקט הרכבת הקלה בירושלים ולהימשכות העבודות מעבר למתוכנן. פסק הדין ניתן ביום 08.01.2012 מפי השופטת גילה כנפי-שטייניץ.
המבקשים ביססו את בקשתם על פרטים 1 ו-6 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. בהחלטה קודמת קיבל בית המשפט את רוב טענות המשיבות וסילק את רוב הבקשה על הסף, והתיר את הטיפול רק בטענות הקשורות למפגעי רעש, ריח, זיהום אוויר וזיהום מפסולת. לצד זאת ניתנה למבקשים רשות להגיש בקשה מתוקנת בתחומים אלה בלבד.
| הפרט | לשון החוק |
|---|---|
| פרט 1 | תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו |
| פרט 6 | תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע. המונחים "גורם המפגע" ו"מפגע סביבתי" כמשמעותם בחוק למניעת מפגעים סביבתיים |
השאלה שעמדה להכרעה
השאלה הייתה אם הבקשה המתוקנת צמצמה את עצמה לגדרי המפגעים הסביבתיים שהותרו, או שמא היא הפרה את ההחלטה הקודמת ולפיכך חייבת במחיקה מלאה. הבחינה הצריכה השוואה ישירה בין תוכן הבקשה המתוקנת לבין ההוראות המפורטות שנקבעו בהחלטת הסילוק.
הכרעת בית המשפט
נקבע כי המבקשים הפרו את החלטת הסילוק באופן בוטה, בכמה רבדים.
- עניינים שנפסלו נותרו בבקשה. הבקשה המתוקנת המשיכה לכלול טענות על פקקי תנועה, שיבושי תחבורה ציבורית ובורות ומהמורות, שאינם נחשבים למפגעים סביבתיים.
- הסבה של טענות שנמחקו. טענות שנמחקו הוצגו מחדש, בתוספות שונות, כאילו היו מפגעים סביבתיים, בניסיון להכשירן לדיון בלא רשות.
- הוספת טענות ונספחים ללא רשות. לבקשת האישור נוספו טענות ונספחים חדשים בלי שניטלה רשות לכך.
- עובדות שלא נתמכו בתצהיר. חלק ניכר מעובדות הבקשה המתוקנת לא נתמך בתצהיר.
בית המשפט הדגיש כי על תובע ייצוגי מוטלת חובת תום לב דיוני מוגברת, וכי ניסיון לעשות דין עצמי ולעקוף החלטת סילוק שיפוטית אינו יכול להיסלח. הטענה שהדבר נעשה בשם האינטרס הציבורי או בשם האינטרס של הקבוצה המיוצגת לא התקבלה. בית המשפט נעתר לבקשת המשיבות, מחק את התובענה ואת בקשת האישור על הסף, וחייב את המבקשים בהוצאות בסך 5,000 ש"ח למשיבה 1. לא הוטלו הוצאות בהתייחס למשיבה 2.
המשמעות המעשית
ההחלטה מדגישה את הרף המחמיר שחל על תובעים ייצוגיים בעת תיקון כתבי טענות. שלוש מסקנות עולות ממנה ישירות. ראשית, יש לקרוא את היתר התיקון כרשימה סגורה ולפעול בגדריה בלבד. שנית, כל עובדה בבקשה מתוקנת צריכה להיות נתמכת בתצהיר. שלישית, הוספת נספח או טענה שלא הותרו מחייבת בקשת רשות נפרדת ומנומקת, ולא הצגה בדיעבד.
ההיבט הדיוני של תיקון בקשת אישור נדון בהרחבה במאמר תיקון בקשה לתובענה ייצוגית, וההשלכות הרחבות של מחיקה מפורטות במאמר מחיקת הליך בתובענה ייצוגית.
עילות נוספות למחיקה או לדחייה של בקשת אישור
חריגה מהיתר תיקון היא עילה אחת, והיא דיונית באופייה. לצידה קיימות עילות שנוגעות לתנאי הסף של ההליך הייצוגי עצמו, ולכן כדאי להכיר את שתי הקבוצות ביחד.
עילה שאינה מנויה בתוספת השנייה. ההליך הייצוגי אינו פתוח לכל עילה. סעיף 3(א) לחוק מפנה לתוספת השנייה, וזו רשימה סגורה. תביעה שאינה נכנסת לאחד הפרטים תסולק, ולא משנה עד כמה הטענה שבבסיסה מוצדקת.
היעדר עילה אישית לתובע המייצג. מבקש שאינו נמנה עם הקבוצה, או שלא נגרם לו נזק, אינו יכול לשמש תובע מייצג. זו אחת הסיבות השכיחות לסילוק בשלב מוקדם.
היעדר שאלות משותפות. כאשר נדרשת בחינה פרטנית של כל חבר קבוצה, ההליך הייצוגי אינו הדרך היעילה וההוגנת להכרעה, וזו עילה עצמאית לדחיית הבקשה.
התנהלות דיונית פגומה. כאן נכנס המקרה שנדון לעיל. חובת תום הלב הדיוני המוגברת של תובע ייצוגי אינה סעיף פורמלי בלבד, והפרה שלה יכולה להכריע את גורל ההליך גם כאשר לטענות המהותיות יש בסיס.
בדיקה מוקדמת של גדרי ההיתר, של תמיכת העובדות בתצהיר ושל הצורך בבקשת רשות נוספת מונעת את התוצאה החמורה של מחיקה על הסף.
מה ההבדל בין מחיקה על הסף לדחייה?
מחיקה מסיימת את ההליך הקיים בלי הכרעה לגופו של עניין, ובדרך כלל אינה יוצרת מעשה בית דין. דחייה היא הכרעה לגופו של עניין שמונעת הגשה חוזרת של אותה עילה. במקרה שנדון כאן דובר במחיקה על הסף.
אילו תביעות בכלל אפשר להגיש כתובענה ייצוגית?
רק אלה המנויות בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות. הרשימה כוללת בין השאר תביעות נגד עוסק, מבטח, תאגיד בנקאי, תביעות בעילה של מפגע סביבתי, תביעות הפליה ותביעות מתחום דיני העבודה.
מה זה "מפגע סביבתי" לעניין פרט 6?
הפרט מפנה להגדרות שבחוק למניעת מפגעים סביבתיים. בהחלטה שנדונה כאן נכללו בגדר זה רעש, ריח, זיהום אוויר וזיהום מפסולת, ולא נכללו פקקי תנועה, שיבושי תחבורה ציבורית או ליקויים בפני הכביש.
חייבים תצהיר לכל עובדה בבקשת האישור?
עובדות שאינן נתמכות בתצהיר עלולות שלא להיחשב כלל, וכאן הן נמנו במפורש בין הפגמים שהובילו למחיקה. הכלל המעשי הוא להתאים את התצהיר לבקשה בכל תיקון, ולא להסתמך על תצהיר שצורף לגרסה קודמת.
אפשר להוסיף נספח חדש בבקשה מתוקנת?
לא ביוזמה חד צדדית כאשר ההיתר היה מוגבל. הוספת טענות ונספחים ללא נטילת רשות נמנתה בין הפגמים שהובילו לתוצאה. הדרך הנכונה היא בקשת רשות נפרדת ומנומקת.
מה גובה ההוצאות שנפסקו?
המבקשים חויבו בהוצאות בסך 5,000 ש"ח למשיבה 1. לא הוטלו הוצאות בהתייחס למשיבה 2. סכומי הוצאות נקבעים לפי נסיבות התיק ואינם קבועים.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
