בית המשפט קבע כי עורך דין אינו רשאי לקזז שכר טרחה ללא הסכם מפורש או הוכחת שכר ראוי. כאשר פסק דין הצהרתי קודם דוחה את דרישת שכר הטרחה, נוצר מעשה בית דין. השתק זה מונע מעורך הדין לפתוח בהליך כספי חדש. במצב כזה, עורך הדין מחויב להשיב את מלוא הכספים המעוכבים לידי הלקוח בתוספת ריבית והוצאות.
מערכת היחסים שבין עורך דין ללקוח מושתתת על אמון מוחלט. לפיכך, עורך הדין מחזיק לעיתים קרובות בכספי נאמנות השייכים ללקוחותיו. לפיכך, מקרים שבהם מתבצע ניכוי שכר טרחה שלא כדין מעוררים פגיעה קשה בתחושת הביטחון של הלקוח. סכסוכים אלו מגיעים לא פעם לפתחו של בית המשפט.
במאמר זה נסקור פסק דין עקרוני שניתן בבית משפט השלום בירושלים. בנוסף, פסק הדין מבהיר את גבולות זכות העיכבון. וכן את כוחם המחייב של כללי מעשה בית דין והשתק פלוגתא.
חוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א-1961, מעניק לעורך דין זכות לעכב כספים שהגיעו לידיו. עם זאת, זכות זו מעוגנת בסעיף 88 לחוק. סעיף זה נועד להבטיח את תשלום שכר הטרחה וההוצאות המגיעים לפרקליט.
עם זאת, החוק קובע תנאי מהותי וברור להפעלת הזכות. כתוצאה מכך, על עורך הדין להגיש תביעה משפטית תוך פרק זמן מוגדר מיום הדרישה. אם עורך הדין אינו פועל במועד, זכות העיכבון פוקעת מיד. כתוצאה מכך, המשך החזקת הכספים הופך לפעולה בלתי חוקית.
בנוסף, סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל״ג-1973, קובע חובת תשלום שכר ראוי. לעומת זאת, סעיף זה חל כאשר הצדדים לא קבעו מראש את שיעור השכר. אולם, הפסיקה מטילה את נטל ההוכחה במלואו על עורך הדין. עליו להציג חוות דעת מומחה וראיות מדויקות על היקף עבודתו בפועל.
אזהרה: עורך דין אינו רשאי לקבוע באופן חד-צדדי שכר טרחה בתום ההליך המשפטי. ניכוי כספים מחשבון נאמנות ללא הסכמה מראש מהווה חריגה חמורה מכללי האתיקה והדין.
פרטי הפרשה: אברהם סריג נגד עו״ד יובל ג'משיד
הסכסוך המשפטי נדון במסגרת תא״מ (ירושלים) 16852-04-17 בבית משפט השלום בירושלים. לדוגמה, כבוד הרשם הבכיר בנימין בן סימון הכריע בתביעה זו ביום 18.06.2020. התובעים והנתבעים שכנגד היו אברהם ורויטל סריג. מנגד, הנתבע והתובע שכנגד היה עו״ד יובל ג'משיד.
הרקע העובדתי וגביית שכר הטרחה ללא הסכם
בשנת 2007 שכרו התובעים את שירותי הנתבע. לדוגמא, הוא ייצג אותם בעסקת רכישת בית ביישוב רעות עם זכויות בנייה. התובעים שילמו את מלוא שכר הטרחה עבור אותה עסקה. בהמשך הדרך, הגישו התובעים תוכניות בנייה לרשות מקרקעי ישראל.
למרבה ההפתעה, רשות מקרקעי ישראל דרשה מהם תשלום דמי היוון בסך 147,107 ש״ח. כלומר, עקב דרישה זו, הגיש הנתבע תביעה בשם התובעים כנגד הרשות. התובעים זכו בתביעה בבית משפט השלום ובהמשך זכו בערעור במחוזי. המדינה העבירה פיצוי בסך 189,265 ש״ח ישירות אל חשבון נאמנות של הנתבע.
הנתבע העביר לתובעים את מרבית הסכום. אולם, הוא ניכה על דעת עצמו 45,000 ש״ח בגין שכר טרחה. אולם, הצדדים לא חתמו מעולם על הסכם שכר טרחה עבור הליכים אלו. כמו כן, הם לא הגיעו להסכמה בעל פה בדבר שיעור השכר המגיע לו.
ההליך ההצהרתי הקודם ודחיית עמדת עורך הדין
בשנת 2015 פתח עורך הדין בהליך למתן פסק דין הצהרתי (ה״פ 15227-09-15). אמנם, הוא ביקש מבית המשפט להצהיר כי ניכה את הסכום כדין כחשבון שכר ראוי. סגנית הנשיא דאז, השופטת יעל ייטב, דחתה את תביעתו במלואה. השופטת קבעה כי עורך הדין איבד את זכות העיכבון מכיוון שלא הגיש תביעה במועד.
יתרה מכך, בית המשפט קבע כי עורך הדין לא הוכיח את גובה השכר הראוי. ואולם, הוא לא הגיש חוות דעת מקצועית ולא הציג פירוט שעות. עורך הדין לא השלים עם התוצאה, אך בחר שלא להגיש ערעור. חרף פסק הדין, הוא סירב להשיב לתובעים את כספם.
לאחר מכן הגישו התובעים תביעה כספית להשבת הסכום. יחד עם זאת, הנתבע הגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד לתשלום שכר טרחה. התובעים דרשו לדחות את התביעה שכנגד על הסף עקב מעשה בית דין.
הכרעת בית המשפט: מעשה בית דין וחובת השבת הכספים
כבוד הרשם הבכיר בנימין בן סימון בחן את טענות הצדדים ביסודיות רבה. בית המשפט קיבל את תביעת הלקוחות במלואה ודחה את התביעה שכנגד שהגיש עורך הדין. הרשם קבע כי עורך הדין החזיק בכספים ללא כל זכות בדין.
ראשית, בית המשפט הדגיש כי פסק הדין ההצהרתי סגר את הגולל על דרישת השכר. עורך הדין לא ערער על פסק הדין הקודם. לפיכך, הוא אינו יכול להשתחרר מכבליו של פסק דין חלוט. הרשם הבהיר כי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ״ד-1984.
מסמיכות את בית המשפט לדחות תביעה על הסף מחמת מעשה בית דין.
שימו לב: תובע הבוחר לתבוע סעד הצהרתי בלבד, בעת שעילתו הכספית כבר הבשילה, נדרש לבקש היתר לפיצול סעדים. בהיעדר היתר כזה, הוא מאבד את זכותו לתבוע בעתיד סעד כספי בגין אותה עילה.
ארבעת התנאים להתקיימות השתק פלוגתא בסכסוך
הרשם הבכיר בחן את ארבעת התנאים המשפטיים הנדרשים ליצירת השתק פלוגתא. הוא קבע כי כל התנאים התקיימו במלואם במקרה זה:
-
זהות הפלוגתא: שתי התובענות עסקו בשאלה הזהה האם עורך הדין זכאי לשכר בסך 45,000 ש״ח.
-
קביעת ממצא פוזיטיבי: ההליך הקודם הכריע במפורש כי עורך הדין לא הוכיח זכאות לשכר הנטען.
-
חיוניות ההכרעה: הקביעה בדבר אי-הוכחת השכר הייתה חיונית באופן מוחלט לדחיית התביעה ההצהרתית.
-
זהות בעלי הדין: שני ההליכים התנהלו בין אותם צדדים בדיוק.
בנוסף, הנתבע טען כי הפקדת הכספים בקופת בית המשפט יצרה הסדר דיוני חדש. בית המשפט דחה טענה זו לחלוטין. הרשם קבע כי ההפקדה נועדה אך ורק לאפשר ביטול פסק דין בהיעדר הגנה. משכך, ההפקדה אינה משנה את המצב המשפטי המהותי.
לבסוף, בית המשפט הורה להעביר לתובעים את מלוא הסכום המופקד בקופת בית המשפט. כמו כן, חִייב השופט את עורך הדין לשלם הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף לכך, הטיל עליו בית המשפט תשלום הוצאות משפט בסך 5,000 ש״ח. ושכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ש״ח.
השוואת עילות: תביעה הצהרתית לעומת תביעה כספית לשכר טרחה
ההליך המשפטי המחיש את ההבדלים המהותיים בין סוגי התביעות השונים. הטבלה הבאה מציגה את המאפיינים העיקריים של שני המסלולים:
השוואה בין תביעה לסעד הצהרתי לבין תביעה לסעד כספי לתשלום שכר טרחה מאפיין להשוואה תביעה לפסק דין הצהרתי תביעה כספית לתשלום הסעדה צהרה על קיומו של מצב משפטי או זכות חיוב אופרטיבי של הנתבע בתשלום סכום מוגדר נטל הראיה הנדרש הוכחת זכאות עקרונית ללא חיוב בפועל הוכחת שעות עבודה, שווי שוק וראיות מומחה השלכה של דחיית התביעה מחסום דיוני ויצירת השתק עילה מוחלט דחיית החוב ושלילת האפשרות לגבייתו בעתיד צורך בפיצול סעדים מחייב בקשת היתר כדי לתבוע כסף בהמשך אינו דורש היתר כאשר התביעה ממצה את הסכום
מה עושים במקרה של ניכוי שכר טרחה שלא כדין?
אם נתקלתם במצב שבו עורך דין מחזיק בכספכם שלא כדין, מומלץ לפעול לפי הצעדים הבאים:
-
דרישת פירוט כתוב. פנו אל עורך הדין בכתב ובקשו העתק מהסכם שכר הטרחה וחשבון נאמנות מפורט.
-
בדיקת זכות העיכבון. ודאו האם חלפו 30 ימים מיום הדרישה מבלי שעורך הדין הגיש תביעה כספית.
-
משלוח מכתב התראה. דרשו את השבת הכספים במלואם תוך ציון סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין.
-
פנייה לוועדת האתיקה. הגישו תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במקרים של עיכוב חסר בסיס.
-
הגשת תביעה לבית המשפט. נקטו בהליך משפטי מהיר להשבת הכספים בצירוף ריבית והוצאות משפט.
שאלות ותשובות
האם עורך דין יכול לבצע קיזוז שכר טרחה ללא הסכם כתוב?
לא. עורך דין מחויב לפעול בשקיפות מלאה מול לקוחותיו. בהיעדר הסכם מפורש בכתב או בעל פה, עליו לפנות לבית המשפט לצורך פסיקת שכר ראוי. הוא אינו רשאי לקזז כספים על דעת עצמו.
מתי פוקעת זכות העיכבון של עורך הדין בכספי לקוח?
סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין קובע כי זכות העיכבון מוגבלת בזמן. אם עורך הדין אינו מגיש תביעה על שכר הטרחה בתוך המועד הקבוע בדין. זכותו לעכב את הכספים פוקעת מיד. בשלב זה עליו להחזיר את מלוא הסכום.
מה משמעות המונח מעשה בית דין בסכסוך על שכר טרחה?
מעשה בית דין הוא עקרון הקובע כי מחלוקת שהוכרעה אינה יכולה להיפתח מחדש. אם בית משפט דן בזכאות לשכר טרחה ודחה אותה. עורך הדין מנוע מלתבוע שוב את אותו סכום במסגרת הליך נפרד.
כיצד מוכיחים שכר טרחה ראוי בהיעדר הסכם?
הפסיקה קובעת כי נטל ההוכחה מוטל על עורך הדין. לשם כך, עליו להגיש חוות דעת של מומחה ולהציג ראיות ממשיות. הראיות כוללות רישום שעות מדויק, תיעוד פגישות ופירוט ישיבות בית משפט. התעריף המומלץ של הלשכה אינו מהווה תחליף להוכחה זו.
