ניסיון פגיעה בשוטרים ברכב: מה העונש הצפוי לפי החוק?

העונש הצפוי על ניסיון פגיעה בשוטרים ברכב בעת הימלטות הוא מאסר בפועל, פסילת רישיון נהיגה והפעלת עונשים מותנים. לפיכך, בתי המשפט נוקטים מדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות אלו, גם כאשר האירוע מסתיים ללא נזק גופני.

עבירות של ניסיון פגיעה בשוטרים ברכב מציבות סכנה מוחשית לחיי אדם. בנוסף, השופטים רואים בחומרה רבה נהגים המשתמשים ברכב ככלי תקיפה כדי לחמוק ממעצר. מאמר זה סוקר את פסיקת בית המשפט המחוזי בחיפה ומסביר את השיקולים המשפטיים המנחים את השופטים בעת גזירת הדין.

סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז-1977, מגדיר את עבירת החבלה בכוונה מחמירה. בנוסף, החוק קובע עונש מרבי של עשרים שנות מאסר למי שמנסה לפגוע באדם בנשק מסוכן כדי להתנגד למעצר כדין. לפיכך, רכב מנועי נחשב כלי מסוכן לכל דבר בעת נסיעה פראית לעבר אנשים.

סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין אוסר על מעשי פזיזות ורשלנות ברכב בדרך המסכנת חיי אדם. עם זאת, סעיף 275 לחוק קובע ענישה בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בנוסף, שילוב עבירות אלו משקף פגיעה חמורה בסדרי השלטון ושלום הציבור.

פרטי ההליך ועובדות המקרה: 13780/11 ת״פ

במסגרת 13780/11 ת״פ מדינת ישראל נ' מרואן שחאדה נדון אירוע חמור בכפר כאבול. עם זאת, ביום 26.9.2011 סיירו ארבעה שוטרים ברכב משטרתי. הנאשם יצא מחנייה ונסע לכיוון בית הקברות. כאשר הרכב המשטרתי נעצר מולו, פתח הנאשם בנסיעה מהירה לאחור.

הנאשם סיכן נהגים והולכי רגל שנאלצו לסטות כדי להימנע מפגיעה. לעומת זאת, השוטרים הכריזו לעצור והפעילו סירנה, אך הוא סירב. בהמשך פגע ברכב המשטרתי חזיתית כדי להימלט. כאשר שלושה שוטרים ירדו מהניידת, ביצע הנאשם ניסיון פגיעה בשוטרים ברכב תוך האצה לעברם.

שוטר ירה בגלגל הרכב ועצר אותו במרחק של כחמישה מטרים. כתוצאה מכך, השוטרים מצאו ברכב ובשקית שנזרקה 14.62 גרם חשיש לצריכה עצמית. הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן בעבירות שיוחסו לו.

שימו לב: עבירת חבלה בכוונה מחמירה אינה דורשת פגיעה פיזית בפועל. עצם יצירת הסיכון הממשי מתוך כוונה להתנגד למעצר מבססת את יסודות העבירה.

המלצת שירות המבחן מול עמדת המאשימה

שירות המבחן הגיש תסקיר מפורט אודות הנאשם. לדוגמא, התסקיר תיאר משבר אישי בעקבות מות אחיו ופציעה בפניו, שהובילו לדיכאון ולשימוש בסמים. בנוסף, הנאשם החל בהליך גמילה טרם מעצרו. לעומת זאת, קצינת המבחן המליצה להטיל צו מבחן בלבד לשנתיים לצורך המשך טיפול.

לעומת זאת, המאשימה דרשה עונש מאסר ממושך ומרתיע. המאשימה הדגישה ארבעה היבטים מחמירים: ראשית , הנאשם השתחרר ממאסר לפני ארבעה חודשים; שנית. עליו עומד מאסר מותנה של חמישה חודשים; שלישית. העבירה בוצעה בעיצומו של הליך טיפולי; רביעית , יש לו עשרות עבירות תעבורה קודמות.

החלטת בית המשפט המחוזי ונימוקי הענישה

השופט מ' גלעד דחה את המלצת שירות המבחן. עם זאת , בית המשפט הבהיר שהמלצת שירות המבחן איננה מחייבת את השופט. שחרור הנאשם לצו מבחן בלבד היה מחליש את חובת ההרתעה מול עבריינות כביש אלימה.

הבית המשפט הדגיש את החובה להגן על שוטרים המבצעים את תפקידם. נהיגה פראית לעבר שוטרים הופכת את הרחובות לזירת פקר. לפיכך , נדרש ענישה מחמירה גם כאשר איש לא נפגע בגופו.

המשקל לשיקולי הקולא נלקח בחשבון: הודאת הנאשם ונסיבותיו המשפחתיות הקשות. בסופו של דבר, בית המשפט גזר מאסר בפועל של שלוש שנים. הפעיל עונש מאסר מותנה במצטבר לפי סעיף 58 לחוק העונשין, והטיל פסילת רישיון לחמש שנים. סך הכל הוטלו על הנאשם 41 חודשי מאסר בפועל.

אזהרה: הפעלת מאסר על תנאי במצטבר היא ברירת המחדל בחוק. חפיפת עונשים דורשת נימוקים מיוחדים שיירשמו בגזר הדין.

השוואת שיקולי הענישה בתיק

מה עושים במקרה של חקירה בעבירות תעבורה ואלימות

• שמירה על קור רוח ועצירה מיידית. אל תנסו להימלט משוטרים, שכן בריחה מחמירה דרמטית את חומרת האישומים ומסכנת חיים.
• מימוש זכות ההיוועצות. פנו לעורך דין לפני מסירת גרסה ראשונית בחקירה המשטרתית.
• איסוף מסמכים רפואיים ואישיים. הציגו תיעוד אודות מצב בריאותי, משפחתי או תעסוקתי שיכול להשפיע על התמונה הכוללת.
• השתלבות בהליך שיקומי מוקדם. פנו לגורמי טיפול מוסמכים כדי להוכיח רצון כנה לשינוי דפוסי התנהגות.

שאלות ותשובות