אי נכונות לעבוד במשרה מלאה: שלילת דמי אבטלה ליולדת

עובדות רבות בוחרות לסיים את עבודתן לאחר הלידה כדי להקדיש זמן לגידול הרך הנולד. לפיכך, החוק מעניק במקרים אלה פיצויי פיטורים מלאים ומקל על ההחלטה המשפחתית. עם זאת, רבות מופתעות לגלות כי הזכות לפיצויים אינה גוררת זכאות מיידית לדמי אבטלה. פסק הדין המרכזי מבהיר.

כי אי נכונות לעבוד במשרה מלאה מונעת הכרה במבוטחת כמחוסרת עבודה שנפלטה בעל כורחה.

חוק פיצויי פיטורים התשכ״ג – 1963 מכיר בזכותה של יולדת להתפטר בדין מפוטרת. בנוסף, מטרת ההוראה הזו היא לאפשר לאם לטפל בילדה תוך קבלת רשת ביטחון כספית מהמעסיק. לעומת זאת, מערך הביטוח הלאומי פועל על פי רציונל סוציאלי שונה לחלוטין. גמלת אבטלה נועדה לפצות עובד שנפלט משוק העבודה ואינו מוצא תעסוקה חדשה.

לפיכך, הביטוח הלאומי בוחן האם העובד זמין ורוצה להשתלב מחדש במעגל העבודה. עם זאת, תקנות הביטוח הלאומי מגדירות עילות מוצדקות להתפטרות, אך אינן כוללות באופן אוטומטי טיפול בילד. מסיבה זו, דורש החוק הוכחה ממשית לכך שהעובדת אכן מחפשת עבודה ומעוניינת בה.

שימו לב: קבלת פיצויי פיטורים מהמעסיק אינה מחייבת את המוסד לביטוח לאומי להכיר בהתפטרות כמוצדקת לעניין דמי אבטלה.

אי נכונות לעבוד במשרה מלאה: נסיבות פסק הדין

במסגרת הליך ב״ל (באר-שבע) 11494-04-11 אילה זרדאב – אלבז נ' המוסד לביטוח לאומי. כתוצאה מכך, נדונה סוגיה זו בדיוק. התובעת עבדה כגננת בצהרון החל מחודש ספטמבר 2008. ביום 6.1.2010 ילדה בן, ובתום חופשת הלידה ביום 14.4.2010 התפטרה כדי לטפל בו.

המעסיק שילם לה פיצויי פיטורים כדין.

לאחר מכן, ביום 10.6.2010, הגישה התובעת תביעה לתשלום דמי אבטלה. לעומת זאת, פקיד התביעות אישר את התביעה העקרונית, אך שלל את התשלום עבור 90 הימים הראשונים. המוסד קבע כי התובעת הפסיקה את עבודתה מרצונה ללא הצדקה חוקית מספקת.

בשל כך פנתה התובעת לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. לדוגמה, להלן עיקרי הנתונים שעמדו ברקע המחלוקת המשפטית:

• היקף העבודה הקודם: חמישה ימים בשבוע, בין השעות 13:30 ל-15:45.

• עילת ההתפטרות המקורית: טיפול בתינוק לפי חוק פיצויי פיטורים התשכ״ג – 1963.

• החלטת המוסד לביטוח לאומי: השהיית תשלום דמי האבטלה לתקופה של 90 ימים.

• דרישת התובעת: תשלום מלא של הגמלה החל מיום הפסקת העבודה.

טענות הצדדים בפני בית הדין לעבודה

התובעת טענה כי התפטרותה לצורך טיפול בילד מוכרת בדין כהתפטרות מזכה. לדוגמא, על כן, לשיטתה, יש לראות בה התפטרות מוצדקת גם לפי סעיף 166 לחוק הביטוח הלאומי. בנוסף לכך, טענה כי שירות התעסוקה לא הציע לה כל עבודה מתאימה להשכלתה.

מנגד, המוסד לביטוח לאומי הדגיש כי החוק אינו משווה אוטומטית בין עילות הפיצויים לעילות האבטלה. כלומר, נציגי המוסד טענו כי התובעת בחרה לעזוב משרה נוחה וסירבה להשתלב בעבודות אחרות. כתוצאה מכך, בדין הופעלה תקופת ההמתנה בת 90 הימים.

הכרעת בית הדין וניתוח סוגיית היקף המשרה

השופטת יעל אנגלברג שהם ונציגי הציבור חיים בר ושמעון בינון דחו את התביעה. בית הדין פסק כי הפונה ללשכת התעסוקה חייב להיות מוכן לעבוד במשרה מלאה. התובעת הצהירה בעדותה כי חיפשה משרת בוקר חלקית בלבד שתתאים לגידול בנה.

לפיכך, עמדה זו שיקפה אי נכונות לעבוד במשרה מלאה כנדרש ממי שתובע גמלה. יתרה מכך, עבודתה הקודמת בצהרון ארכה כשעתיים ורבע בלבד ביום, היקף המתאים להורות. משבחרה לא לחזור אליה, לא הוכיחה התובעת כי נפלטה משוק העבודה בעל כורחה.

אשר על כן. דין טענת התובעת. כי התפטרה בדין מפוטר. וכי בשל כך היא זכאית לתשלום דמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה – להידחות.

בית הדין לא נתן צו להוצאות בנסיבות ההליך.

אזהרה: הצהרה בלשכת התעסוקה על רצון לעבוד שעות ספורות בלבד עלולה לשלול את מעמדכם כמחפשי עבודה פעילים.

מה עושים בעת התפטרות לאחר לידה

כאשר שוקלים לעזוב מקום עבודה לצורך טיפול ברך הנולד. מומלץ לפעול בצורה מחושבת כדי לא לאבד זכויות כספיות חשובות:

1. בדיקת אפשרויות העסקה. בררו מול המעסיק האם ניתן לשנות את שעות העבודה או לצמצם את המשרה בהסכמה הדדית.

2. הגדרת זמינות ממשית. בעת הרישום בשירות התעסוקה, ודאו כי אינכם מציבים תנאים המגבילים באופן קיצוני את אפשרויות השיבוץ.

3. תיעוד הנימוקים לסיום העבודה. שמרו מסמכים המעידים על שינוי לרעה בתנאי העבודה או מרחק גיאוגרפי גדול שנוצר בעקבות השינוי המשפחתי.

4. היוועצות מקצועית. מומלץ לבחון את תנאי הזכאות מול עורך דין המתמחה בתחום לפני הגשת טפסים למוסד לביטוח לאומי.

שאלות ותשובות