שיהוי ממושך כשלעצמו אינו מונע בהכרח את ביצוע ההסגרה. בית המשפט העליון קבע כי סייג תקנת הציבור יופעל רק במקרים קיצוניים של התעמרות קשה או פגיעה בלתי צודקת בעליל. במסגרת זו, השופטים שוקלים את חומרת העבירה, את אשם הצדדים בעיכוב ואת הפגיעה הממשית ביכולת לנהל הגנה הוגנת.
סוגיית הסגרתם של אזרחים ישראלים למדינות זרות מעוררת מתח מתמיד בין מחויבות בינלאומית לבין זכויות יסוד. במרכז הדיון המשפטי עומדת השאלה מתי שיהוי בהליכים מצדיק סירוב לבקשת הסגרה. פסק הדין עוסק בבקשת הסגרה לצרפת עקב שיהוי משמעותי של כמעט עשור. פרשה זו ממחישה את גבולות ההגנה מן הצדק אל מול המאבק בעבירות סמים חוצות גבולות.
ההליך המשפטי התנהל בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים. לפיכך, במסגרת ע״פ 6384/11 וע״פ 6445/11. פסק הדין ניתן ביום 05.02.2014 על ידי מותב השופטים: כבוד השופט ס' ג'ובראן. כבוד השופט ח' מלצר וכבוד השופט צ' זילברטל.
המערערת בע״פ 6384/11 רוזי בן חיים. בנוסף, והמערערת בע״פ 6445/11 אורטל ביטון ערערו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים. השופטים הכריעו במחלוקת מורכבת שנגעה לשיהוי של כמעט עשור בטיפול בבקשה.
חוק ההסגרה, התשי״ד-1954, מסדיר את התנאים המשפטיים להסגרת אדם למדינה זרה. עם זאת, החוק נועד לתת מענה למאבק בפשיעה הבינלאומית. עם זאת, המחוקק קבע בלמים שנועדו להגן על זכויות המבוקש מפני שרירות שלטונית.
סעיף 2ב(א)(8) לחוק ההסגרה, התשי״ד-1954, קובע סייג מפורש להסגרה. כתוצאה מכך, לפיו, בית המשפט לא יסגיר מבוקש אם ההיענות לבקשה עלולה לפגוע בתקנת הציבור. מושג זה משקף את ערכי היסוד, הצדק והמוסר הבסיסיים של החברה. לפיכך, התנהלות פוגענית של הרשויות עלולה להקים מחסום מפני הסגרה.
לצד סייג זה, סעיף 1א לחוק קובע תנאים ייחודיים לאזרחי המדינה. לעומת זאת, כאשר המבוקש היה אזרח ותושב בעת ביצוע המעשה, ההסגרה תתאפשר רק לשם העמדתו לדין. בנוסף, המדינה המבקשת חייבת להתחייב מראש להחזירו לריצוי עונש המאסר בארץ.
השתלשלות העובדות: מעצר בפריז וחזרה לישראל
בנובמבר 2001 נחתו המערערות, אז בנות 21 ו-22, בנמל תעופה בצרפת. לדוגמה, בודקי המכס ערכו חיפוש בתרמיליהן ותפסו כ-8.9 ק״ג קוקאין. המשטרה הצרפתית חקרה את הצעירות, והן טענו כי מקומיים בקולומביה הטמינו את הסם ללא ידיעתן.
השופטת החוקרת שחררה את השתיים בתנאים מגבילים שכללו איסור יציאה והתייצבות שבועית. לדוגמא, המערערות הפרו את התנאים, לא התייצבו לפיקוח ונמלטו מצרפת. במרץ 2004 שפט אותן בית משפט צרפתי בהיעדרן. וגזר עליהן עונשי מאסר בפועל של 38 ו-50 חודשים.
בשנת 2002 שבו המערערות לארץ וגוללו את סיפורן בפני שוטרי הגבולות. כלומר, המערערת 1 אף נפגשה עם רכז מודיעין משטרתי, והמערערת 2 נחקרה באזהרה. לאורך השנים, השתיים ניהלו אורח חיים נורמטיבי, לא הסתתרו והקימו משפחות. רק באוגוסט 2010 עצרה אותן המשטרה בעקבות בקשת הסגרה רשמית.
הנימוקים המשפטיים בבחינת הסגרה לצרפת עקב שיהוי
סוגיית הסגרה לצרפת עקב שיהוי העלתה שאלות משפטיות כבדות משקל. בית המשפט בחן האם עיכוב של כתשע שנים מצדיק את ביטול ההליך מטעמי צדק. כבוד השופט ס' ג'ובראן הציג את המבחנים המרכזיים להכרעה בסוגיה:
-
אורך תקופת השיהוי: יש לבחון את משך הזמן שחלף בשים לב למורכבות הטבעית של הליכים בינלאומיים.
-
חומרת העבירה המיוחסת: ככל שהעבירה חמורה יותר, האינטרס הציבורי באכיפת הדין מקהה את עוקצו של השיהוי.
-
חלוקת האשם בין הצדדים: יש לבדוק אם הרשות פעלה במניע פסול, ומנגד אם המבוקש נמלט מהדין.
-
פגיעה ביכולת ניהול ההגנה: בית המשפט בודק האם חלוף השנים מונע עריכת משפט הוגן עקב אובדן ראיות.
-
תוספת הסבל האישי: האם העיכוב גרם לנזק בלתי מידתי החורג מתוצאותיו הרגילות של הליך פלילי.
הכרעת בית המשפט העליון: דעת הרוב ונימוקיה
בית המשפט העליון דחה את הערעורים ברוב דעות. אולם, כבוד השופט ס' ג'ובראן קבע כי השימוש בסייג תקנת הציבור שמור למצבים קיצוניים בלבד. הסייג מהווה חריג שבחריגים, המופעל רק כשההסגרה מהווה מעשה בלתי צודק בעליל או התעמרות קשה.
השופט ג'ובראן ציין כי הטיפול בבקשה אכן דרש זמן רב. עם זאת, חלק ניכר מהעיכוב נבע מרצונן של הרשויות להבטיח את זכויות המערערות. אמנם, הרשויות עמדו על קבלת התחייבות רשמית שמאסרן ירוצה בישראל. בנוסף, המערערות עצמן הפרו צו שיפוטי וברחו מצרפת, ולכן אינן יכולות לטעון שהשעון פעל לטובתן.
כבוד השופט צ' זילברטל הצטרף לעמדת השופט ג'ובראן. ואולם, השופט זילברטל הבהיר כי פסק הדין שניתן בצרפת בהיעדרן אינו חלוט. לפי הדין הצרפתי, עומדת למערערות זכות מלאה להתנגד לגזר הדין ולקיים משפט מחודש. לכן, ההסגרה נעשית כדין לצורך העמדה לדין.
שימו לב: טענה בדבר הבטחה שלטונית של חוקר משטרה, שלפיה המבוקש ״מתחיל חיים חדשים״, נדחית ללא סמכות מפורשת של הגורם המוסמך והסתמכות מוכחת.
עמדת המיעוט: פגמים מהותיים והגנה מן הצדק
לעומת דעת הרוב. כבוד השופט ח' מלצר סבר כי יש לקבל את הערעורים ולבטל את ההכרזה. לשיטתו, בקשת ההסגרה לקתה בשעטנז מאיין. מאחר שכבר נגזר דינן של המערערות.
ההסגרה לא נועדה מעיקרה לשם העמדה לדין כנדרש בסעיף 1א לחוק.
בנוסף, השופט מלצר הדגיש כי הרשויות החזיקו בזימון למשפט בצרפת אך לא מסרו אותו למערערות. מחדל זה מנע מהן להתגונן במועד. בחלוף מעל עשור, יכולתן לאסוף ראיות נפגעה משמעותית, דבר המקים פגיעה מהותית בזכות להליך הוגן.
לבסוף, השופט מלצר התייחס לכך שהמערערות שהו כ-22 חודשים במעצר בית מלא באיזוק אלקטרוני. לפי החוק הצרפתי, תקופה זו שקולה לריצוי מאסר. משכך, הסגרתן כעת, תוך הפרדתן מילדיהן הפעוטים, מהווה פגיעה בלתי מידתית המצדיקה הגנה מן הצדק.
אזהרה: יציאה ממדינה זרה תוך הפרת תנאי שחרור בערובה פוגעת קשות בסיכויי ההגנה מפני הסגרה, ומטילה אשם ישיר על המבוקש.
השוואת עמדות השופטים בסוגיית השיהוי
השוואת הגישות המשפטיות בין שופטי ההרכב בעניין הסגרה ושיהוי סוגיה לבחינה עמדת שופטי הרוב (ג'ובראן וזילברטל)עמדת שופט המיעוט (מלצר)משמעות השיהוי שיהוי של תשע שנים אינו חריג ומצדיק הסגרה נוכח חומרת הסם. שיהוי בלתי מוצדק של 12 שנים הפוגע קשות ביכולת ההגנה. תחולת סעיף 1א לחוק ההרשעה בהיעדר אינה חלוטה, ולכן ההסגרה היא לשם העמדה לדין. פגם מאיין; ההליך המשפטי בצרפת הסתיים בגזר דין פלילי. הגנה מן הצדק תקנת הציבור מופעלת רק במקרים של התעמרות קיצונית ובלתי צודקת. מתקיימים תנאי המבחן המשולש עקב מחדלי הרשות וניתוק מילדים. תוצאה אופרטיבית דחיית הערעורים והכרזה על המערערות כבנות הסגרה לצרפת. קבלת הערעורים וביטול ההכרזה עליהן כבנות הסגרה.
מה עושים בעת קבלת הודעה על הליכי הסגרה
-
פנייה מיידית לייעוץ משפטי. עורך דין המתמחה בדיני הסגרה יבחן את כתבי בי-הדין ואת חומר הראיות שנשלח מחו״ל.
-
בדיקת תנאי האזרחות והתושבות. עורך הדין יוודא את מעמד המבוקש בעת ביצוע העבירה לצורך דרישת ריצוי עונש בישראל.
-
מיפוי פגמים ושיהוי בהתנהלות הרשויות. צוות ההגנה יאסוף תיעוד מדויק על מועדי הדיווח, החקירות ואי-העברת מסמכים בזמן.
-
איסוף ראיות לפגיעה ביכולת ההתגוננות. הנאשם יציג ראיות הממחישות נזק ראייתי ממשי שנגרם בעקבות חלוף הזמן.
שאלות ותשובות
האם שיהוי ממושך מוביל אוטומטית לביטול הליך הסגרה?
לא. בית המשפט אינו בוחן שיהוי באופן קלנדרי בלבד, אלא בודק את הסיבות לעיכוב. חומרת המעשים ומידת האשם של המבוקש.
מה המשמעות של סייג תקנת הציבור בחוק ההסגרה?
סייג זה מונע הסגרה כאשר ההיענות לבקשה תפגע באופן עמוק בחוש הצדק והמוסר הבסיסיים. ומופעל במקרים נדירים וקיצוניים בלבד.
האם אזרח שהורשע בהיעדרו בחו״ל מוגדר כמי שמבוקש לצורך העמדה לדין?
לפי דעת הרוב, אם הדין הזר מעניק זכות בלתי מסויגת למשפט חוזר עם ההסגרה. פסק הדין אינו חלוט וההסגרה נחשבת לצורך העמדה לדין.
האם מעצר בית ממושך בישראל נחשב כחלק מתקופת המאסר?
מדינות מסוימות, כדוגמת צרפת, עשויות להכיר במעצר בית מלא באיזוק אלקטרוני כתחליף מאסר. וטענה זו מועלית בעת גזירת העונש.
פסק הדין בעניין המערערות מבהיר את עמדת הפסיקה בכל הנוגע למורכבות הסגרה לצרפת עקב שיהוי. בית המשפט העליון קבע כי הרצון לבער עבירות סמים חמורות גובר על קשיים שנוצרו מחלוף הזמן. בסופו של יום, בית המשפט העליון דחה את ערעורי המערערות והותיר על כנה את ההכרזה עליהן כבנות הסגרה לצרפת.
