הגישור שליד בית המשפט לענייני משפחה מתחיל ביחידת הסיוע, ולא באולם הדיונים. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה קובע שמי שמבקש להגיש תביעה בענייני משפחה חייב להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, ולהתייצב לפגישות מהו"ת ביחידת הסיוע שליד הערכאה. עם הגשת הבקשה מתחילה תקופת עיכוב הליכים שבה לא ניתן להגיש תביעה בנושאי הסכסוך, למעט סעדים דחופים. ההליך ביחידת הסיוע אינו כרוך בתשלום, אך הגשת הבקשה עצמה כרוכה באגרה.
על אילו עניינים חלה החובה
החובה חלה כאשר הסכסוך הוא בין בני משפחה, כלומר בן זוג, בן זוג לשעבר, ההורה של ילדכם או ילדכם, ושני הצדדים מתגוררים בישראל. העניינים שנכללים בה הם ענייני נישואין וגירושין, יחסי ממון בין בני זוג לרבות תביעות כספיות ורכושיות הנובעות מהקשר, מזונות ומדור של בן זוג או ילד, מזונות ומדור של צעיר עד גיל 21, כל עניין הנוגע לילד, וכן אבהות או אימהות למעט תביעה שהוגשה בהסכמת הצדדים.
שתי החרגות חשובות. הראשונה: תביעות בענייני צוואות, ירושות ועיזבונות אינן כלולות בחובה. השנייה: תובענה להחזרת ילד חטוף וצו עיכוב יציאה מן הארץ בהקשר של ילד חטוף מוחרגים אף הם. לצד זאת, הערכאה מוסמכת להפנות ליחידת הסיוע צדדים שמתדיינים בפניה בכל עת, גם בלי קשר לנושא הסכסוך.
| שלב | מסגרת זמן |
|---|---|
| פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע | עד ארבע פגישות, כולן בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה |
| הארכה אפשרית של תקופת הפגישות | פעם אחת, ב-15 ימים |
| הודעת הצדדים על המשך ההליך | בתוך 5 ימים מהפגישה ביחידת הסיוע |
| עיכוב הליכים בסיסי | 60 ימים מהגשת הבקשה, או 75 ימים אם הוארכה התקופה |
| זכות הקדימה של מגיש הבקשה | 15 ימים מתום תקופת עיכוב ההליכים |
מה מתרחש בפגישות המהו"ת
מהו"ת הוא ראשי תיבות של מידע, היכרות ותיאום, והשם מתאר את התוכן. הפגישות נועדו לתת לצדדים מידע על ההליכים המשפטיים ועל השלכות הסכסוך עליהם ועל משפחתם, להכיר את צורכיהם ואת טובת ילדיהם, לבחון אפשרויות ליישוב הסכסוך בהסכמה, ולתאם תוכנית להמשך. בפגישות ניתן מידע על הדרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה, ובכללן ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי וגירושין בשיתוף פעולה.
לפגישה הראשונה מגיעים הצדדים בלבד, בלוויית עובד סוציאלי מטעם יחידת הסיוע, ובלי עורכי דין. מהפגישה השנייה ואילך רשאי כל צד להגיע בליווי עורך דין מטעמו. בפגישות משתתף גם עורך דין מטעם יחידת הסיוע, בעל ניסיון בדיני משפחה והכשרה ביישוב סכסוכים בהסכמה. עובדי היחידה רשאים להיפגש עם הצדדים יחד או לחוד, וחייבים לתת לצדדים הזדמנות להתייעץ עם עורכי דינם לפני שיקבלו על עצמם התחייבות משפטית כלשהי. בתום הפגישה האחרונה ממליצה היחידה על ההמשך המתאים.
איך מגישים ומה קורה אחר כך
- מילוי טופס בקשה ליישוב סכסוך על ידי המבקש או עורך הדין המייצג אותו.
- הגשה למזכירות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי הרלוונטי, לפי מקום המגורים המשותף של הצדדים או מקום מגוריהם המשותף האחרון. ההגשה כרוכה באגרה.
- זימון לפגישות ביחידת הסיוע שליד הערכאה. ההזמנה שקולה להזמנה לבית משפט.
- קיום הפגישות ובסופן המלצת היחידה.
- הודעת הצדדים בתוך 5 ימים אם הם מעוניינים בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
- פיצול הדרכים. הגיעו להסכמה, פונים לערכאה כדי לתת להסכם תוקף של פסק דין. לא הגיעו, בתום תקופת עיכוב ההליכים רשאי מגיש הבקשה להגיש תביעה בתוך 15 ימים לערכאה לבחירתו, ולאחר מכן חופשיים שני הצדדים להגיש תביעות.
אי התייצבות לפגישת מהו"ת אינה מחדל טכני. ההזמנה שקולה להזמנה לבית משפט, וצד שלא התייצב מסתכן בפגיעה בזכות להגיש תביעה ואף בקנס כספי. אם ידוע לכם מראש שלא תוכלו להגיע, הודיעו על כך בהקדם ליחידת הסיוע.
עיכוב ההליכים אינו חוסם סעדים דחופים. גם בתוך התקופה אפשר להגיש בקשה לסעד דחוף בענייני מזונות או הבטחת קשר בין קטין להוריו כאשר ההמתנה תגרום נזק, בקשה לאישור פעולה רפואית דחופה בקטין, בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ, עיקול זמני או בקשה לשמירת המצב הקיים. בבקשה דחופה בעניין מזונות או הבטחת קשר ייתן בית המשפט לענייני משפחה החלטה בתוך 14 ימים מיום הגשתה. הערכאה אף מוסמכת לקצר את תקופת עיכוב ההליכים בנסיבות מוגדרות, למשל כאשר כתובת הצד השני אינה ידועה, כאשר הוא שוהה מחוץ לישראל, או כאשר הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירות אלימות או מין כלפי בן הזוג או הילדים.
מה קורה כשההליך אינו מוביל להסכמה
אין בכך כישלון של המערכת. חלק מהסכסוכים אינם ניתנים ליישוב בהסכמה, במיוחד כאשר יש אלימות במשפחה או חשש לאלימות, או פער כוחות שאינו ניתן לאיזון. במקרים אלה ייצוג נפרד בהליך משפטי הוא המסלול הבטוח יותר, וההליך המקדמי מילא את תפקידו בכך שנתן לצדדים מידע ואפשרות בחירה. גם כאשר לא הושג הסכם, הפגישות מצמצמות בדרך כלל את רשימת המחלוקות ומחדדות את הנקודות שנותרו פתוחות.
שימו לב לכלל נוסף: כל עוד קיימת בקשה ליישוב סכסוך ולא חלפה תקופת עיכוב ההליכים, לא ניתן להגיש בקשה נוספת ליישוב סכסוך. לכן יש חשיבות לתזמון ההגשה ולהיערכות מראש, ולא להגשה חפוזה בלי שהתייעצתם.
שאלות ותשובות על ההליך שליד הערכאה
האם חובה להתגשר?
לא. החובה היא להגיש בקשה ליישוב סכסוך ולהתייצב לפגישות המהו"ת. ההחלטה לפנות לגישור עצמו נשארת בידי הצדדים, והם רשאים להודיע שאינם מעוניינים בו.
כמה זמן אי אפשר להגיש תביעה?
עיכוב ההליכים נמשך 60 ימים מיום הגשת הבקשה, או 75 ימים אם הוארכה התקופה, ואליהם מצטרפים 5 ימים למתן ההודעה ועוד 15 ימים.
מי מגיע לפגישה הראשונה?
הצדדים בלבד, בלי עורכי דין מטעמם. מהפגישה השנייה ואילך רשאי כל צד להגיע בליווי עורך דין.
ההליך עולה כסף?
הפגישות ביחידת הסיוע אינן כרוכות בתשלום. הגשת הבקשה ליישוב סכסוך כרוכה באגרה, וניתן להגיש בקשה לפטור מאגרה במקרה של מצוקה כלכלית.
מה קורה אחרי שהגענו להסכמה?
הצדדים פונים לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי כדי לתת להסכם תוקף של פסק דין. עד לאישור אין להסכם מעמד של פסק דין.
החובה חלה גם על סכסוך ירושה בין אחים?
לא. תביעות בענייני צוואות, ירושות ועיזבונות אינן כלולות בחובת הפנייה המקדמית ליישוב סכסוך.
קריאה נוספת בנושאים סמוכים
לרקע כללי על ההליך ועל מה שמבדיל אותו מהתדיינות ראו גישור משפחתי והתהליך שלו. להשוואה מפורטת בין מסלול מוסכם למסלול של התדיינות ראו גירושין בהסכמה מול גירושין בהתנגדות, ולבחירת איש המקצוע ראו בחירת מגשר לענייני משפחה. סוגיות משפחה רחבות יותר מרוכזות בעמוד עורך דין דיני משפחה, וסוגיות אזרחיות כלליות בעמוד עורך דין משפט אזרחי.
קיבלתם זימון לפגישת מהו"ת ואינכם יודעים מה להביא ומה לומר? בדיקה פרטנית מול עורך דין גירושין תכין אתכם לפני שהשעון של עיכוב ההליכים מתחיל לרוץ.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
