דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / דיני נאמנויות / הסכם נאמנות בן ממשיך: כך תבטיחו חלוקה שוויונית במשק
דיני נאמנויות

הסכם נאמנות בן ממשיך: כך תבטיחו חלוקה שוויונית במשק

ע
עו"ד ליאור מלכא | | 13 דקות קריאה

בקצרה: בפסק הדין בתמ״ש (תל אביב) 58980-05-15 קבע בית המשפט לענייני משפחה כי הסכם נאמנות פנים-משפחתי משנת 2009 תקף ומחייב, וכי הוא חל על כלל הנחלה לרבות חלקה א'. בית המשפט לא כפה מכירה של חלקה א', אלא הותיר את הנתבעים בה והורה על מנגנון פיצוי שוויוני לאחים לפי שומת מקרקעין, כדי להגשים את עקרון החלוקה השווה שנקבע בהסכם.

הסכמי נאמנות בתוך המשפחה, במיוחד אלה הנוגעים למשקים חקלאיים במושבים, מציגים אתגרים משפטיים מורכבים. לפיכך, לעיתים קרובות, הסכם נאמנות בן ממשיך נחתם כדי להבטיח חלוקה שוויונית של נכסים בין אחים. על אף מגבלות מינהליות של האגודה או רשות מקרקעי ישראל.

בפסק דין תקדימי, בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו קבע כי הסכם נאמנות תקף. בנוסף, ומחייב בן ממשיך שמונה לפני עשרות שנים לשתף את אחיו בזכויות הנחלה. בית המשפט דן בסכסוך מהותי הנוגע לניגוד האינטרסים בין זכות הבן הממשיך לבין דרישת השוויון בין האחים. בהקשר של דיון זה, מעניין לבחון סוגיות דומות בהן בן ממשיך משק חקלאי: האם נכד יכול לתפוס את מקום אביו?.

עיקרי פסק הדין בתמ״ש (תל אביב) 58980-05-15
פרט הנתונים כפי שנקבעו בפסק הדין
מספר ההליך תמ״ש (תל אביב) 58980-05-15
הערכאה בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו
מותב השופטת ורד שביט פינקלשטיין
מועד מתן פסק הדין 2 באוקטובר 2017
הסוגיה תוקף הסכם נאמנות פנים-משפחתי בין אחים בנחלה, ותחולתו על חלקה א'
ההכרעה ההסכם תקף וחל על כלל הנחלה; הנתבעים נותרים בחלקה א' ומפצים את האחים לפי שומת מקרקעין

הליך משפטי ורקע עובדתי: סכסוך הנחלה המשפחתי

הליך תמ״ש (תל אביב) 58980-05-15 דן בסכסוך בין אחים במושב. עם זאת, שהגיע לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו. השופטת ורד שביט פינקלשטיין נתנה את פסק הדין ביום 2 באוקטובר 2017. המקרה עסק בזכויות בנחלה משפחתית ובשאלה.

אם הסכם נאמנות פנים-משפחתי מחייב את הבן הממשיך לשתף את אחיו בנכסים.

זכויות ״בר רשות״ ומינוי בן ממשיך

ההורים המנוחים החזיקו בזכויות ״בר רשות״ במשק במושב. כתוצאה מכך, זכויות אלה אינן קניין מלא, אלא זכות להשתמש בקרקע. הניתנת לרוב על ידי רשות מקרקעי ישראל באמצעות האגודה השיתופית. בשנת 1986, ההורים מינו את אחד מבניהם ואת אשתו כ״בן ממשיך״.

מינוי זה העניק להם את הזכות הבלעדית לרשת את המשק לאחר פטירת ההורים. בהתאם למדיניות המוסדות המיישבים.

לאחר פטירת האב, האם נותרה בעלת הזכויות. לעומת זאת, מינוי בן ממשיך נועד למנוע את פיצול המשק ולשמור על אופיו החקלאי. עם זאת, מצב זה יוצר לעיתים קרובות דילמה כאשר ההורים מעוניינים בחלוקה שווה יותר בין כל ילדיהם. עם זאת, מצב זה יוצר לעיתים קרובות דילמה כאשר ההורים מעוניינים בחלוקה שווה יותר בין כל ילדיהם, מה שמעלה את השאלה האם מינוי בן ממשיך בנחלה במושב: האם זכות ההורים מוחלטת?.

הסכם הנאמנות משנת 2009: פרטיו והמחלוקת

בשנת 2009, חתמו האם ושלושת הבנים על ״הסכם בלתי חוזר״. לדוגמה, הסכם זה קבע שהנתבע, הבן הממשיך, יחזיק בזכויות המשק כנאמן עבור שלושת האחים. בנוסף לכך, הוא קבע כי כל ההכנסות יופקדו לחשבון נאמנות משותף. וכי הנכסים הניתנים לחלוקה יחולקו שווה בשווה. בנוסף לכך, הוא קבע כי כל ההכנסות יופקדו לחשבון נאמנות משותף, כפי שמוסבר במדריך על הסכם נאמנות: חשיבותו, משמעותו וכיצד הוא מגן על רכושכם, וכי הנכסים הניתנים לחלוקה יחולקו שווה בשווה.

עם זאת, לאחר פטירת האם בשנת 2010, החלו הנתבעים להתכחש להסכם. לדוגמא, האחים התובעים הגישו תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. הם עתרו לאכיפתו של הסכם הנאמנות, ודרשו, בין היתר, פירוק שיתוף ומכירת הנחלה לצד שלישי. התביעה התמקדה בשאלת תוקפו ופרשנותו של הסכם הנאמנות.

טענות התובעים: אכיפת הסכם ופירוק שיתוף

התובעים טענו כי הסכם הנאמנות משנת 2009 תקף ומחייב את הנתבעים. כלומר, הם הדגישו כי ההסכם משקף רצון לחלוקה שוויונית של כלל הזכויות במשק בין שלושת האחים. בנוסף לכך, התובעים טענו שהנתבעים הכירו בתוקף ההסכם כאשר פתחו חשבון משותף בהתאם להוראותיו. וניהלו הליכי גישור ליישום ההסכם.

התובעים אף טענו כי הסכם הנאמנות חל במפורש גם על חלקה א'. אולם, שהיא החלקה העיקרית של המשק. לשיטתם, הפרת ההסכם על ידי הנתבעים, שהתבטאה בהתכחשות לזכויותיהם ואי-שיתופם בהכנסות. מצדיקה את אכיפתו באמצעות פירוק השיתוף ומכירת הנחלה.

טענות הנתבעים: בטלות הסכם והפרות לכאורה

מנגד, הנתבעים טענו שהסכם הנאמנות משנת 2009 בטל או שאינו מחייב אותם. אמנם, הם העלו טענות שונות, ביניהן שהאם המנוחה לא הייתה כשירה לחתום על ההסכם. וכי חתימתם שלהם זויפה או נעשתה מתוך אמון עיוור. הנתבעים טענו שהם הסכימו לחלוק רק חלקים מסוימים מהנחלה, כמו חלקה ב' ומניות התאגיד.

ולא את חלקה א' העיקרית.

כמו כן, הנתבעים טענו שהתובעים הפרו את הסכם הנאמנות בעצמם. ואולם, הם טענו שהתובעים משכו כספים מהחשבון המשותף שלא כדין. וכי הגשת התביעה לאכיפת הסכם הנאמנות מהווה הפרה יסודית מצדם. על כן, הנתבעים ביקשו מבית המשפט לדחות את התביעה.

המסגרת המשפטית: עקרונות ״בן ממשיך״ ודיני הנאמנות

הסוגיה המשפטית של הסכם נאמנות בן ממשיך נוגעת לצורך לאזן בין עקרונות שונים. יחד עם זאת, מחד גיסא, ישנו הרצון לשמור על יחידה חקלאית אחידה במושב, ומאידך גיסא. קיים רצון ההורים לחלוקה שוויונית בין ילדיהם. הפסיקה הכירה בגיבוש הסדרים פנים-משפחתיים.

גם אם הם אינם עולים בקנה אחד עם ההסכמים החיצוניים מול המוסדות המיישבים.

ההבחנה בין יחסים פנים-משפחתיים ליחסים חיצוניים

בית המשפט העליון קבע בעניין ״חיים״. מאידך, כי יש להפריד בין מערכת היחסים ההסכמית בתוך המשפחה לבין המערכת החיצונית מול המוסדות המיישבים. הסכמים פנים-משפחתיים, כמו הסכם נאמנות, עשויים להיות תקפים ומחייבים את הצדדים להם. הם תקפים גם אם הם אינם ניתנים לרישום חיצוני או מנוגדים לתנאי הסכם המשבצת.

לפיכך, התחייבות חוזית להעברת זכות, גם אם היא נוגדת תניה המגבילה עבירות בהסכם המשבצת. מצד שני, אינה בהכרח בטלה. הנפקות של מצב כזה עשויה להתבטא בסעד חוזי, למשל פיצויים, ולא בשלילת תוקף ההתחייבות. במילים אחרות, הצדדים בתוך המשפחה יכולים להתחייב זה כלפי זה.

גם אם המוסדות החיצוניים אינם מכירים בכך.

מעמד הסכמי נאמנות בנחלות חקלאיות

עקרון ״בר הרשות״ קובע כי זכויות במשק חקלאי אינן חלק מהעיזבון. לכן, הן אינן כפופות להוראות סעיף 8(א) לחוק הירושה, התשכ״ה-1965. לסיכום, שעוסק בבטלות עסקאות בנכסי עיזבון עתידי. על כן, הסכם נאמנות הנחתם לגבי זכויות ״בר רשות״ תקף.

כל עוד הוא אינו פוגע בזכויות מנהל מקרקעי ישראל או האגודה.

במקרה דנן, עובר עורך הסכם הנאמנות, יועץ משפטי של המושב. לאור, העיד כי הרצון הבסיסי של הורים רבים הוא לחלוקה שוויונית. על כן, הוא הציע מנגנון של נאמנות. מנגנון זה מאפשר איזון בין רצון ההורים לבין מגבלות החוק.

הוא פותר את בעיית הבן הממשיך, המקבל את כל הזכויות, תוך שמירה על עקרון השוויון.

הכרעת בית המשפט: תוקף ההסכם ופרשנותו

בית המשפט לענייני משפחה בחן את מכלול הטענות שהעלו הצדדים לגבי הסכם הנאמנות משנת 2009. בהתאם, השופטת ורד שביט פינקלשטיין קבעה באופן חד משמעי כי הסכם נאמנות זה תקף לחלוטין. כמו כן, היא דחתה את כל טענות הנתבעים לגבי בטלותו או אי-תחולתו.

תוקפו של הסכם הנאמנות משנת 2009

ראשית, בית המשפט דחה את טענת הנתבעים שהאם המנוחה לא הייתה צלולה בעת חתימתה על הסכם הנאמנות. למעשה, הנתבעים לא הגישו כל ראיה רפואית לתמיכה בטענה זו. יתרה מכך, הנתבע עצמו הודה בחקירתו כי אינו יודע אם האם הייתה צלולה או לא. ודבריו היו לא עקביים.

שנית, בית המשפט דחה את טענת הנתבעים שחתימתם זויפה. ראשית, הנתבעים אישרו כי החתימות על הסכם הנאמנות נראות כחתימותיהם. טענתם כי חתמו מבלי לקרוא, מתוך אמון באחיהם, נדחתה. עורך הסכם הנאמנות, יועמ״ש המושב.

העיד באופן אמין כי ההסכם נערך לאחר פגישה עם שלושת האחים. שנית, וכי התרשומת מאותה פגישה תואמת את תוכן ההסכם.

בנוסף לכך, הנתבע אישר בחקירתו כי הסכים לפצות את אחיו כדי להישאר בחלקה א'. שלישית, בית המשפט ראה בכך אישור נוסף לתוקפו של הסכם הנאמנות ולרצונם של הצדדים לחלוקה. יתרה מכך, פתיחת חשבון בנק משותף על ידי שלושת האחים לאחר פטירת האם. בדיוק כפי שהורה הסכם הנאמנות.

חיזקה את הקביעה בדבר תוקפו של ההסכם ואת העובדה שהצדדים פעלו על פיו.

הסכם הנאמנות חל גם על חלקה א'

בית המשפט קבע שהסכם הנאמנות חל גם על חלקה א'. מכאן, שהיא החלקה העיקרית במשק בה מתגוררים הנתבעים. השופטת הסתמכה על מספר טעמים:

  1. לשון ההסכם: הסכם הנאמנות הגדיר מפורשות את חלקה א' כחלק מ״המשק״. הנתבעים לא הצליחו להציג כל הוראה בהסכם שהחריגה את חלקה א' ממנו.

  2. עדות עורך ההסכם: עורך ההסכם אישר כי כוונת הצדדים הייתה שכלל הנכסים, כולל חלקה א', יוחזקו בנאמנות עבור שלושת האחים.

  3. הודאת הנתבע: הנתבע אישר בחקירתו כי ביקש להישאר בחלקה א' והסכים להתחלק על כך ״בדרך אחרת״, מה שמעיד כי ידע שחלקה א' כלולה בהסכם.

  4. תרשומת הפגישה: התרשומת מ-2008, בה נכח הנתבע, הצביעה על כך שהפיצוי או ההתחשבנות יתייחסו לשלושת המגרשים, ובכללם חלקה א'.

מכאן עולה, כי הנתבעים לא הצליחו לסתור את לשון הסכם הנאמנות. לכן, את העדויות ואת הראיות שהוצגו. בית המשפט דחה את פרשנותם המצמצמת.

הפרת הסכם הנאמנות: טענות נדחו

הנתבעים טענו שהתובעים הפרו את הסכם הנאמנות כאשר משכו כספים מהחשבון המשותף על חשבון חלקו של הנתבע. עם זאת, בית המשפט דחה גם טענה זו. משום כך, התובעים טענו שהמשיכות נעשו בהסכמה ותיאום עם הנתבע, כנגד רצונו להישאר בחלקה א'.

הנתבע אישר בחקירתו שאין לו אמצעים מידיים לפצות את אחיו על הישארותו בחלקה א'. הוא גם לא הציג כל מכתב או פנייה שבהם התלונן על ״ריקון החשבון״. יתרה מכך, העובדה שהנתבעים לא נקטו בפעולות משפטיות במשך שלוש שנים לאחר המשיכות הראשונות. העידה על הסכמתם או לכל הפחות על ידיעתם.

יתרה מכך, בית המשפט לא מצא שהגשת הבקשה למתן צו מניעה זמני או עצם הגשת התביעה לאכיפת הסכם הנאמנות מהוות הפרה. הליכים משפטיים לאכיפת הסכם אינם יכולים להיחשב כהפרה שלו.

אזהרה: חתימה על הסכם ללא קריאתו אינה מקנה הגנה. בפסק הדין נדחתה טענת הנתבעים שחתמו מבלי לקרוא מתוך אמון באחיהם, והם חויבו בתוכן המסמך. בטרם חתימה על הסכם נאמנות או הסכם חלוקה במשפחה, יש לקרוא כל סעיף ולוודא שהוא משקף את המוסכם.

אכיפת הסכם הנאמנות: פתרון בית המשפט לענייני משפחה

על אף שבית המשפט קבע שהסכם הנאמנות תקף ומחייב. הוא סירב לאכוף אותו באמצעות מכירת חלקה א' לצד שלישי, כפי שדרשו התובעים. בית המשפט הבהיר כי הסכם הנאמנות לא כלל הוראה כזו. וכי הצדדים עצמם הסכימו שהנתבעים יישארו בחלקה א'.

שמירה על חלקה א' וחובת פיצוי

בית המשפט מצא. כי מכירת חלקה א' לצד שלישי לא תהלום את כוונת הצדדים בעת עריכת הסכם הנאמנות. חלקה א' היא נכס משפחתי מובהק בו התגוררו הנתבעים ומשפחתם במשך עשרות שנים. יחסי האמון בין הצדדים אומנם התערערו לחלוטין.

אך בית המשפט לא ראה לנכון לכפות מכירה בכוח.

לפיכך, נקבע כי הנתבעים יוותרו בחלקה א', וזכויות ״בר הרשות״ בה יהיו שייכות להם בלבד. זאת בכפוף למינויים כדין כ״בן ממשיך״ ובהתאם להסכם המשבצת. התובעים, מצידם, יפוצו על כך בדרך חלופית. במטרה להגשים את עקרון החלוקה השוויונית שקבע הסכם הנאמנות.

מנגנון הפיצוי וחלוקת הזכויות

בית המשפט הורה על מינוי שמאי מקרקעין, מר יומיק שמר. כדי לשום את זכויות המקרקעין שנותרו במשק. שמאי המקרקעין התבקש לא לכלול בשומה את חלקה ב', בגינה התקבלו כבר 450,000 שקל. וגם לא את השיפוצים שערכו הנתבעים בבית האם המנוחה לאחר פטירתה, בהתאם להסכמת התובעים.

התובעים יהיו זכאים, כל אחד, לשליש משווי זכויות המקרקעין. הפיצוי ימומש באמצעות קבלת כספים מהמניות, מהתאגיד או מכל מקור אחר שאינו חלקה א'. כמו כן, אם יתאפשר, יוקנה לתובעים מגרש נוסף בשטח ההרחבה. מכספים אלה יקוזזו סכומים שהתובעים משכו מהחשבון המשותף.

כן נלקח בחשבון כי הנתבעים היו זכאים לשליש מכספים אלה.

לבסוף, בית המשפט קבע כי לאחר שהתובעים יקבלו את חלקם הרעיוני, ימשיך הסכם הנאמנות לחול. כל אחד מהתובעים יהיה זכאי לשליש מהכספים המתקבלים מהמניות ומהתאגיד, והנתבעים יהיו זכאים לשליש הנותר. הנתבעים חויבו גם בתשלום הוצאות משפט בסך 30,000 שקל לתובעים.

לתשומת לב: פסק דין זה משקף את הדין והנסיבות שנדונו בתיק. סכסוכי נחלות ובן ממשיך תלויים מאוד בלשון ההסכם הספציפי ובעובדות, ולכן אין להסיק ממנו תוצאה זהה לכל מקרה. בסוגיות מקרקעין ונחלה כדאי להיוועץ בעורך דין מקרקעין לזכויות בנחלה טרם נקיטת צעדים.

המשמעות המעשית והמלצות משפטיות בעקבות פסק הדין

פסק הדין מדגיש מספר עקרונות חשובים בנוגע לטיפול בנחלות חקלאיות. ובסכסוכים משפחתיים: הסכם נאמנות פנים-משפחתי על משק מושב תקף גם כאשר הוא אינו עומד בדרישות הסכם המשבצת החיצוני. בית המשפט יאכוף הסכם כזה במישור היחסים הפנים-משפחתיים.

  • חתימה על הסכם: חתימה על הסכם ללא קריאה אינה מהווה הגנה, בפרט כאשר מתנהל משא ומתן מפורט בנוכחות כל הצדדים. הצדדים מחויבים לתוכן המסמך עליו הם חותמים.

  • החרגת סעיפים: כדי ש״בן ממשיך״ יוכל לטעון שסעיף מסוים אינו כלול בהסכם, יש להחריג אותו במפורש בכתב.

  • אכיפה וסעדים: אכיפה בדרך של מכירה לצד שלישי לא תינתן אם הסכם הנאמנות עצמו לא קבע מנגנון כזה. בית המשפט יתאים את הסעד לכוונה המקורית של הצדדים, גם במצב של התערערות יחסי אמון.

  • פיצוי חלופי: במקרים בהם מכירה אינה אפשרית או רצויה, בית המשפט עשוי להורות על פיצוי חלופי באמצעות שומת מקרקעין וחלוקת נכסים כספיים.

לפיכך, מומלץ לכל הצדדים המעורבים בענייני נחלות חקלאיות לעגן את כל ההסכמות בכתב. באופן ברור ומפורש, ולקבל ייעוץ משפטי מקצועי. התערבות מוקדמת של עורך דין יכולה למנוע סכסוכים מיותרים ויקרים בעתיד. ולגבש הסכמים שיעמדו במבחן המציאות המשפטית והאישית כאחד.

צעדים מעשיים לעיגון הסכם נאמנות במשפחה

  1. מיפוי הנכסים: ערכו רשימה מדויקת של כל חלקי הנחלה והזכויות הנלוות, לרבות בית המגורים, כדי שאף נכס לא יישאר עמום ביחס לתחולת ההסכם.

  2. ניסוח מפורש: הגדירו בכתב אילו נכסים כלולים בנאמנות ואילו מוחרגים. סעיף שאינו מוחרג במפורש עלול להיחשב חלק מההסכם.

  3. מנגנון חלוקה ופיצוי: קבעו מראש כיצד תיעשה החלוקה השוויונית, ומה יקרה אם אחד האחים מבקש להישאר בנכס מסוים.

  4. תיעוד ההליך: שמרו תרשומות מפגישות ומהמשא ומתן. תיעוד כזה חיזק בפסק הדין את תוקף ההסכם.

  5. ליווי משפטי: החתימו את הצדדים בנוכחות עורך דין המסביר כל סעיף, כדי למנוע טענות עתידיות של חתימה ללא הבנה.

סכסוכי נחלה והסכמי נאמנות במשפחה נחתכים לפי לשון ההסכם והראיות. לבדיקת ההסכם שברשותכם, זכויותיכם בנחלה ודרכי האכיפה או ההגנה, פנו אלינו בטלפון 1-700-555-996 או היוועצו בעורך דין למשפט אזרחי וחוזים.

שאלות ותשובות נפוצות

מהו הסכם נאמנות בן ממשיך?

זהו הסכם פנים-משפחתי שבו הבן שמונה כ״בן ממשיך״ ומקבל את זכויות המשק מתחייב להחזיק בהן, כולן או חלקן, בנאמנות עבור אחיו, כדי לאפשר חלוקה שוויונית למרות שהמוסדות המיישבים מכירים רק בבן ממשיך אחד. ההסכם מאזן בין שמירה על יחידה חקלאית אחת לבין רצון ההורים לשוויון בין הילדים.

האם הסכם נאמנות כזה תקף מול רשות מקרקעי ישראל והאגודה?

לפי הפסיקה יש להפריד בין מערכת היחסים הפנים-משפחתית לבין המערכת החיצונית מול המוסדות המיישבים. הסכם נאמנות עשוי להיות תקף ומחייב בין בני המשפחה גם אם אינו ניתן לרישום חיצוני או נוגד את הסכם המשבצת, כל עוד אינו פוגע בזכויות הרשות או האגודה. הנפקות מול המוסדות עשויה להיות במישור החוזי.

מה קורה אם חתמתי על הסכם בלי לקרוא אותו?

ככלל, חתימה על מסמך מחייבת את החותם בתוכנו, וטענה של חתימה מתוך אמון וללא קריאה נדחית ברוב המקרים, במיוחד כאשר קדם לחתימה משא ומתן מפורט בנוכחות הצדדים. לכן חשוב לקרוא כל סעיף ולהבינו לפני החתימה.

האם ניתן להחריג נכס מסוים מהסכם הנאמנות?

כן, אך ההחרגה חייבת להיעשות במפורש ובכתב. נכס שלא הוחרג במפורש עלול להיחשב חלק מן הנכסים המוחזקים בנאמנות, גם אם צד להסכם סבור אחרת בדיעבד.

האם בית המשפט תמיד יורה על מכירת הנחלה כדי לאכוף שוויון?

לא בהכרח. כאשר ההסכם אינו קובע מנגנון של מכירה לצד שלישי, בית המשפט עשוי להתאים את הסעד לכוונת הצדדים, להותיר את הנכס בידי מי שמתגורר בו ולהורות על פיצוי כספי חלופי לאחים לפי שומת מקרקעין.

למי כדאי לפנות בסכסוך נחלה משפחתי?

מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמצא בדיני מקרקעין, נחלות ודיני משפחה, שיבחן את לשון ההסכם, את הרישום מול האגודה ורשות מקרקעי ישראל ואת הראיות, ויתווה מסלול של אכיפה, פירוק שיתוף או פיצוי בהתאם לנסיבות.

סיכום והמלצה לקבלת ייעוץ משפטי

הסכם נאמנות בן ממשיך בנחלות חקלאיות הוא כלי חשוב להשגת חלוקה שוויונית בין אחים. בהתחשב במגבלות הסכם המשבצת. בית המשפט לענייני משפחה נתן תוקף מלא להסכם כזה, גם כאשר הנתבעים ניסו להתנער ממנו. בית המשפט קבע כי הסכם הנאמנות חל על כלל חלקי הנחלה.

הוא הורה על מנגנון פיצוי הוגן, המותאם לרצון הצדדים המקורי.

הדיון מראה כי חתימה על הסכם מחייבת אחריות. אי-קריאת המסמך אינה טענת הגנה. מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מקיף לפני חתימה על הסכמים משפחתיים, ובכלל זה בסוגיות של דיני משפחה, צוואות וירושה. כך תוכלו להבטיח שהאינטרסים שלכם מוגנים וההסכם ברור וניתן לאכיפה.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו"ד ליאור מלכא
עו"ד ליאור מלכא
עו"ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום דיני משפחה?

מידע וייצוג בדיני משפחה