בית המשפט העליון קבע כי אין לפסוק תשלום כזה ללא עילת תביעה אישית וקבוצתית מוגדרת היטב. טענה כללית בדבר עוול חברתי או היסטורי אינה מקימה עילה לפי חוק תובענות ייצוגיות. לפיכך, בהיעדר עילה ברורה ותועלת קונקרטית לקבוצה, לא תאושר טובת הנאה לתובע או לבאי כוחו.
סוגיית פסיקת גמול ושכר טרחה בהסתלקות מתובענות ייצוגיות מעוררת שאלות כבדות משקל. מוסד התובענה הייצוגית נועד להגן על הציבור מפני עוולות כלכליות וצרכניות. עם זאת, קיים חשש מתמיד משימוש לא ראוי בכלי זה כבמה למחאה ציבורית כללית. במאמר זה ננתח פסק דין עקרוני של בית המשפט העליון. נלמד מתי תובענה ייצוגית אינה מתאימה לבירור סכסוך, וכיצד בתי המשפט בוחנים בקשות תגמול כספי בעת נסיגה מההליך.
סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס״ו-2006 קובע את כללי ההסתלקות מהליך ייצוגי. לפיכך, ככלל, מבקש אינו רשאי לקבל טובת הנאה תמורת נסיגתו מהתביעה. המחוקק ביקש למנוע הגשת תביעות סרק שנועדו להשיג רווח מהיר. עם זאת, החוק מעניק לבית המשפט שיקול דעת חריג לאשר תשלום כספי.
על הערכאה השיפוטית לבחון שני תנאים מצטברים עיקריים:
-
עילת תביעה לכאורה: על המבקש להראות כי תביעתו נשענה על בסיס משפטי מוצק ולא הייתה תביעת סרק מלכתחילה.
-
תועלת קונקרטית לקבוצה: על ההליך להצמיח הישג ממשי ומוחשי לחברי הקבוצה המיוצגת, ולא רק תועלת ציבורית עמומה.
נוסף על כך, הפסיקה בעניין מרקיט ישראל הדגישה כי הסתלקות מתוגמלת מהווה חריג מצומצם. בנוסף, בית המשפט מחויב לשקול גם שיקולי רוחב ציבוריים. שיקולים אלה נועדו למנוע תמריץ יתר לעורכי דין להגיש תביעות עמומות.
פרטי ההליך המשפטי: ע״א 3283/21 וע״א 3935/21
פסק הדין המרכזי של בית המשפט העליון ניתן במסגרת ע״א 3283/21 ו-ע״א 3935/21. עם זאת, המערערות היו עיריית תל אביב-יפו וכן רשות מקרקעי ישראל ורשות הפיתוח. המשיבים בהליך היו תנועת אומ״ץ – אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי. לצד מספר תושבים.
פסק הדין ניתן ביום 03.04.2022 על ידי כבוד השופט נ' סולברג. כתוצאה מכך, בהסכמת השופטים ד' מינץ ו-י' וילנר.
הפרשה החלה באפריל 2016, כאשר תושבי שכונת גבעת עמל הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית. לעומת זאת, התובעים טענו להפקרת עשרות משפחות לאורך עשרות שנים ללא תשתיות נאותות. הם ביססו את עילותיהם על הפרת חובת תום הלב לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג-1973. הפרת הבטחה שלטונית והפרת חובה חקוקה.
סכום הפיצוי הועמד על מאות מיליוני שקלים.
במהלך ההליך התברר כי קיימים קשיים מהותיים בתובענה. לדוגמה, תושבים רבים כבר הגיעו להסדרים פרטניים בעבר או קיבלו פיצוי כספי. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מפי השופטת מ' אגמון-גונן, הציע לצדדים לפנות למסלול של הסתלקות. ביום 04.04.2021 אישר בית המשפט המחוזי את בקשת ההסתלקות.
הוא פסק גמול של 15,000 ₪ לכל תובע מייצג. לדוגמא, ושכר טרחה של 250,000 ₪ לבאי כוחם.
נימוקי הערעור: מדוע נשלל גמול ושכר טרחה בהסתלקות?
עיריית תל אביב-יפו ורשות מקרקעי ישראל ערערו לבית המשפט העליון על פסיקת התשלומים. כלומר, המערערות טענו כי בית המשפט המחוזי שגה באופן יסודי. לטענתן, בקשת האישור לא עמדה בתנאי הסף הבסיסיים ביותר של חוק תובענות ייצוגיות. להלן עיקרי טענות המערערות שהוצגו בפני בית המשפט העליון:
-
היעדר עילת תביעה ייצוגית: התביעה אינה נכנסת בגדרי התוספת השנייה לחוק, שכן המדינה והעירייה אינן בגדר ״עוסק״.
-
היעדר הומוגניות: קיים שוני קיצוני בין נסיבותיו של כל תושב בשכונה, וחלקם כבר קיבלו פיצויים בעבר.
-
היעדר תועלת ממשית: חברי הקבוצה לא קיבלו כל סעד כספי, אלא רק אמירות כלליות של הכרה ציבורית.
-
חריגה מסמכות עובדתית: בית המשפט המחוזי קבע ממצאים היסטוריים מרחיקי לכת מבלי לאפשר למערערות להביא ראיות מטעמן.
המשיבים, מנגד, טענו כי התובענה העלתה עוול היסטורי כאוב לסדר היום הציבורי. אולם, לשיטתם, ההכרה השיפוטית בעוול מהווה תועלת קונקרטית המצדיקה פסיקת תגמול.
הכרעת בית המשפט העליון: גמול ושכר טרחה בהסתלקות אינם כלי לעוול היסטורי
בית המשפט העליון קיבל את הערעורים במלואם וביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. השופט נ' סולברג קבע כי בית המשפט המחוזי נתפס לכלל טעות. נקבע כי לא ניתן לפסוק גמול ושכר טרחה בהסתלקות על יסוד טענות כלליות ועמומות. קיומו של סיפור רקע היסטורי אינו פוטר תובע מלבסס עילת תביעה משפטית ברורה המקימה זכות לסעד קונקרטי.
ראשית, בית המשפט קבע כי התביעה נעדרת עילת תביעה לכאורה המתאימה להתברר כייצוגית. אמנם, המשיבים לא הוכיחו כי הרשויות פעלו כ״עוסק״ מול צרכנים. שנית, קיימת שונות רבה מדי בין חברי הקבוצה, אשר פוגמת בדרישת ההומוגניות הקבועה בדין. עניינו של כל תושב נשען על נסיבות היסטוריות ייחודיות וזכויות פרטניות.
שלישית, בית המשפט שלל את הקביעה כי התובענה הניבה תועלת לקבוצה. ואולם, השופט סולברג הצביע על פער קיצוני בין הסעד הנדרש (מאות מיליוני שקלים) לבין תוצאת ההליך. העלאת נושא לשיח הציבורי אינה מהווה תועלת קונקרטית המצדיקה תשלום כספי. לבסוף, בית המשפט העליון ביטל אף את הקביעות העובדתיות וההיסטוריות שנקבעו בפסק הדין המחוזי.
לאחר שהמערערות לא זכו ליומן בבית המשפט לגביהן. ההליך הסתיים ללא צו להוצאות.
אזהרה: הגשת תובענה ייצוגית ללא עילה אישית וקבוצתית מוצקה עלולה לחשוף את התובע המייצג ואת באי כוחו להוצאות משפט כבדות, במיוחד כאשר מדובר בתביעות ענק נגד רשויות ציבוריות.
השוואת התנאים: מתי מאושר תגמול בהסתלקות?
ההכרעה בעניין גבעת עמל מחדדת את הגבולות שבין תביעה ייצוגית ראויה לבין תביעה ציבורית שאינה מתאימה לכלי זה. הטבלה הבאה מציגה את ההבדלים המרכזיים בין המצבים השונים בהליך הייצוגי.
השוואה בין תנאי הסתלקות מתוגמלת לבין הסתלקות בעילות כלליותמאפיין ההליךהסתלקות מתוגמלת מוצדקתתובענה על בסיס ״עוול היסטורי״עילת התביעהעילה משפטית מוגדרת בתוספת לחוקטענות כלליות לצדק חברתי או מוסריהומוגניות הקבוצהשאלה משפטית או עובדתית אחידה לכלל החבריםשונות ניכרת בין זכויות החברים לאורך השניםאופי התועלת לקבוצהסעד כספי, פיצוי בעין או שינוי מדיניות ממשיהעלאת הנושא למודעות הציבורית בלבדהחלטת בית המשפטאישור גמול ושכר טרחה במקרים חריגיםשלילה מוחלטת של תגמול כספי
שימו לב: בית המשפט בוחן בקפידה את הפער שבין סכום התביעה המקורי לבין התוצאה הסופית. פער דרמטי עשוי להעיד על תביעה מנופחת שהוגשה ללא בדיקה נאותה.
מה עושים לפני הגשת תובענה ייצוגית נגד רשות ציבורית?
ניהול תובענה ייצוגית נגד רשויות מחייב משנה זהירות ותכנון אסטרטגי מדויק. אם אתם שוקלים ליזום הליך ייצוגי בעל היבטים ציבוריים, מומלץ לפעול לפי השלבים הבאים:
-
איתור פרט מתאים בתוספת לחוק. ודאו כי עילת התביעה נמנית במפורש עם העילות המאפשרות הגשת תובענה ייצוגית לפי הדין.
-
בדיקת הומוגניות הקבוצה. בחנו האם חברי הקבוצה חולקים שאלות משפטיות ועובדתיות משותפות, או שמא נדרש בירור פרטני לכל חבר.
-
ביסוס עילת תביעה אישית. ודאו כי לתובע המייצג עומדת זכות תביעה מוצקה, מבוססת ראיות ושאינה תלויה בסיפורי רקע כלליים בלבד.
-
הערכה ריאלית של הסעד. הימנעו מנקיבת סכומים מנופחים חסרי בסיס אקטוארי, אשר עלולים לפגוע באמינות התביעה.
-
בחינת חלופות משפטיות. שקלו האם עתירה מנהלית או תביעה אזרחית רגילה מהוות כלי יעיל ומתאים יותר להשגת התוצאה המבוקשת.
שאלות ותשובות
מהי הסתלקות מתוגמלת לפי חוק תובענות ייצוגיות?
הסתלקות מתוגמלת היא מצב שבו תובע מייצג מושך את תביעתו. ומבקש מבית המשפט לאשר לו גמול כספי ולעורך דינו שכר טרחה. בית המשפט יאשר זאת רק במקרים חריגים שבהם התביעה הראתה עילה לכאורה. והביאה תועלת ממשית לקבוצה.
מדוע בית המשפט העליון ביטל את שכר הטרחה בפרשת גבעת עמל?
בית המשפט קבע. כי התביעה לא התאימה להליך ייצוגי בשל שונות רבה בין חברי הקבוצה והיעדר עילה מוגדרת. בנוסף, העלאת הנושא לסדר היום הציבורי אינה נחשבת תועלת קונקרטית לקבוצה שמצדיקה תגמול.
האם בית משפט רשאי לקבוע ממצאים היסטוריים במסגרת הסתלקות?
לא. בית המשפט העליון הבהיר כי אין לקבוע מסמרות בשאלות עובדתיות והיסטוריות רחבות דרך אגב. קביעות כאלה פוגעות בזכותם של הצדדים להביא ראיות ולהתגונן כראוי במסגרת הליך שיפוטי מלא.
מה המשמעות של דרישת ההומוגניות בתובענה ייצוגית?
דרישת ההומוגניות מחייבת כי התובענה תעורר שאלות משפטיות או עובדתיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה. כאשר לכל אדם נסיבות אישיות שונות הדורשות הכרעה פרטנית, הכלי הייצוגי אינו מתאים לניהול הסכסוך.
מתי כדאי לפנות לייעוץ משפטי בנושא תובענות ייצוגיות?
מומלץ להיוועץ בעורך דין כבר בשלב גיבוש עילת התביעה ולפני פנייה לערכאות. ייעוץ מקצועי יאפשר לבחון את סיכויי ההליך, לוודא עמידה בתנאי החוק ולמנוע הוצאות מיותרות בעתיד.
לסיכום, פסק הדין בעניין גבעת עמל מציב גבולות ברורים ומחמירים לשימוש בכלי התובענה הייצוגית. בית המשפט העליון הבהיר כי גמול ושכר טרחה בהסתלקות לא יינתנו כפרס על ניהול מאבקים ציבוריים ללא בסיס משפטי קונקרטי. תובעים המבקשים סעד נדרשים להוכיח עילה מוגדרת ותועלת ממשית לקבוצה.
