בית המשפט העליון דן בתיק ע״פ 193/14, פאדי נסראללה נ' מדינת ישראל. לפיכך, הוא בחן ערעור על הכרעת דין בערעור פלילי. בית המשפט זיכה את המערער מניסיון לרצח. עם זאת, בית המשפט המחוזי הרשיע אותו בעבירות חמורות אחרות. לעיון נוסף: דחיית ערעור על עונש מאסר בתיקי אלימות: הכרעת העליון.
עבירות אלו קשורות לאירוע אלים משנת 2005. כתוצאה מכך, אירוע טראגי זה כלל ירי על נוסעי אוטובוס והתפרעות המונית. בנוסף, הוא גרם למותם של ארבעה אנשים ולפציעתם של רבים נוספים. מאמר זה מנתח את ההחלטה המשפטית המורכבת. בנושא זה קראו גם: דחיית בקשת רשות ערר על מעצר: הכללים והמשמעויות המשפטיות.
פרטי המקרה והכרעת הדין בערעור פלילי קמא
האירועים בלב הכרעת דין בערעור פלילי זה החלו ב-4 באוגוסט 2005. עם זאת, החייל עדן נתן זאדה ירה למוות בארבעה נוסעי אוטובוס בחיפה, על רקע גזעני. לאחר הירי, המון רב התאסף סביב האוטובוס בשפרעם. המון זה תקף את זאדה באבנים ובחפצים.
מאוחר יותר, מאן דהו שפך חומר דליק לאוטובוס. כתוצאה מכך, תקיפות קטלניות נוספות הובילו למותו של זאדה. כתב האישום המתוקן הוגש נגד פאדי נסראללה ושישה נאשמים נוספים. הוא האשים אותם בהשתתפות בתקיפת השוטרים וזאדה, ובהתפרעות ההמונית.
בנוסף, העבירות כללו ניסיון לרצח, תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר והתפרעות שגרמה נזק. לעומת זאת, כתב האישום ייחס עבירות אלה למערערים כמבצעים בצוותא, לפי סעיף 29 לחוק העונשין, התשל״ז-1977. המערער כפר בהאשמות נגדו.
עדויות המפתח וגרסת המערער בתיק הפלילי
בית המשפט המחוזי בחן עדויות של שלושה שוטרים: רס״מ אבנר אברהם, פוקס ובן-שמעון. לדוגמה, הם הכירו את המערער לפני האירועים. כולם זיהו אותו בתמונות, כמשתתף פעיל.
יתרה מכך, פוקס ובן-שמעון העידו שהמערער השליך אבנים, נכנס לאוטובוס ותקף את זאדה בבעיטות ובאגרופים. לדוגמא, הוא אף בעט בזאדה, כשהלה עדיין היה בחיים.
מנגד, המערער פאדי נסראללה מסר גרסה שונה. כלומר, הוא טען כי שהה בחיפה בתחילת האירוע והגיע לשפרעם מאוחר יותר. הוא לא נכנס לאוטובוס ולא תקף את זאדה.
כתוצאה מכך, גרסתו השתנתה בנוגע למיקום עמידתו. אולם, הוא זיהה את עצמו בתמונה כצופה. הוא טען שניסה להרגיע את הרוחות וסייע לשוטר אברהם הפצוע. אברהם אכן אישר טענה זו.
בחינת מהימנות העדויות בהכרעת דין בערעור פלילי
בית המשפט המחוזי דחה את טענות המערער לזיהום עדויות השוטרים. אמנם, עדויות פוקס ובן-שמעון נמצאו מהימנות ומוצקות. שיחות בין השוטרים לא הצביעו על תיאום עדויות. בית המשפט המחוזי דחה את טענות המערער לזיהום עדויות השוטרים, אמנם, עדויות פוקס ובן-שמעון נמצאו מהימנות ומוצקות, ושיחות בין השוטרים לא הצביעו על תיאום עדויות, מה שמזכיר את הדיון על רשות ערעור על הרשעה במעשים מגונים. רשות ערעור על הרשעה במעשים מגונים: החלטת בית המשפט.
פערים מסוימים בעדויות דווקא העידו על מהימנותן. ואולם, בית המשפט הזהיר את עצמו לגבי עדות אברהם. הוא קבע שלא ייתן לה משקל רב. מידע מודיעיני השפיע על עדותו.
יתרה מכך, המערער היה האחרון שאברהם זיהה. יחד עם זאת, בית המשפט ייחס לעדות המערער מהימנות נמוכה. בית המשפט לא מצא את גרסתו לפיה לא נכנס לאוטובוס אמינה.
לדוגמה, המערער תיאר פרטים על זאדה שרק מי שבתוך האוטובוס יכול היה לראות. מאידך, הוא גם שינה את גרסתו לגבי מקום עמידתו. בית המשפט העליון אישר ממצאים אלו.
שותפות ספונטאנית בעבירות וביצוע בצוותא
השאלה המרכזית הייתה סיווג מעשיו של המערער כמבצע בצוותא. מצד שני, סעיף 29(ב) לחוק העונשין, התשל״ז-1977, קובע כי משתתפים בביצוע עבירה הם מבצעים בצוותא. אף אם ביצעו את מעשיהם בנפרד.
בית המשפט קמא קבע כי קמה שותפות ספונטאנית בין המערער למשתתפים אחרים. לסיכום, זאת על אף שלא התקיימה היוועדות מוקדמת. הלכה זו קובעת ששותפות לדבר עבירה יכולה לקום באופן מיידי. היא אינה מוגבלת לתכנון מראש.
בית המשפט מצא שהמערער השליך אבנים לעבר האוטובוס ותקף את זאדה בבעיטות. לאור, המערער היה מודע לכך שזאדה חי ושאחרים פועלים באלימות כלפיו. אלו ממצאים קריטיים עבור הכרעת הדין בערעור פלילי.
כמו כן, המערער היה חלק מ״מעגל פנימי״ של התוקפים. בהתאם, הוא ביצע את מעשיו בשותפות ספונטאנית, יחד עם אחרים שתקפו ויידו אבנים. בית המשפט ייחס לו את מעשי שותפיו. וראה ביידוי אבנים ״נשק פוגעני״ לפי סעיף 329(א)(2) לחוק.
המערער סבר כי אין לייחס לו שותפות עקב אופיו ההמוני של האירוע. אולם, בית המשפט העליון דחה טענה זו. למעשה, הוא קבע שגם בקבוצה גדולה, כאשר אנשים פועלים במטרה משותפת, יכולה לקום שותפות.
הכרעת דין בערעור פלילי: מתחם הענישה וגזר הדין
בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה כולל. הוא התייחס לנאשמים שהורשעו בחבלה בכוונה מחמירה. טווח הענישה נע ממאסר קצר מועד עד חמש שנות מאסר. בית המשפט העליון אישר מתחם זה.
בעת גזירת עונשו של המערער, בית המשפט שקל שיקולים שונים. בית המשפט לקח בחשבון הימשכות ההליכים וחלוף הזמן. הוא גם זקף לזכותו את זיכויו מניסיון לרצח ועזרתו לשוטר אברהם.
מנגד, לחומרה, בית המשפט שקל את עברו הפלילי המכביד של המערער. עברו כלל תקופות מאסר רבות, כולל לאחר האירוע הנדון. המערער גם לא נטל אחריות מלאה למעשיו. שירות המבחן נמנע ממתן המלצה.
לפיכך, בית המשפט הדגיש מסר ברור: אין מקום לסלחנות לנטילת החוק לידיים. השופט ע' פוגלמן גזר על המערער 30 חודשי מאסר. מתוכם 18 חודשי מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי.
המערער החל הליך גמילה מסמים אך אינו מתמיד בו. בנוסף, שיקול שיקום חשוב אך יש לאזנו עם שיקולים נוספים.
המשמעות המשפטית והציבורית של הכרעת דין בערעור פלילי זה
פסק הדין מדגיש את האיזון העדין בין זכותו של אדם לחירותו לבין הצורך לשמור על ביטחון הציבור. השיטה המשפטית אינה מתירה להשיב עוול בעוול, גם באירוע רצח נפשע.
יתרה מכך, גורמי אכיפת החוק ומערכת המשפט בלבד מחזיקים בסמכות להביא אדם לדין. ולגמול לו על מעשיו. בית המשפט העליון הדגיש את חומרת העבירות שבהן הורשע המערער. הוא גם הדגיש את הצורך להענישן באופן מתאים.
לפיכך, השופט ע' פוגלמן דחה את ערעורו של פאדי נסראללה במלואו. הוא קבע שאין להתערב בממצאים העובדתיים או במתחם הענישה. השופטים י' דנציגר וד' ברק-ארז הסכימו עם הקביעות. האירוע בשפרעם מהווה תזכורת כואבת לחשיבות שלטון החוק.
סיכום והמלצות
פסק הדין בתיק ע״פ 193/14, פאדי נסראללה נ' מדינת ישראל. מציג הכרעת דין בערעור פלילי מורכבת. בית המשפט העליון אישר את זיכויו של המערער מניסיון לרצח. עם זאת, הוא דחה את ערעורו על הרשעות בחבלה, תקיפת שוטר והתפרעות. במקרה זה, הליך ערעור מורכב, בדומה לניתוח המשפטי שבוצע ב-הרשעה ברצח בעקבות דריסה: ניתוח משפטי של פסק דין עקרוני.
יתרה מכך, בית המשפט קבע כי המערער פעל כמבצע בצוותא, גם בשותפות ספונטאנית. הוא הדגיש את חומרת נטילת החוק לידיים ואת חשיבות שמירת הסדר הציבורי. מקרים מורכבים כאלה מצריכים ייצוג משפטי מקצועי.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
