מומחה מוסכם הוא מומחה שהצדדים עצמם הסכימו למנות, ולכן חוות דעתו נהנית ממעמד מיוחד: הצדדים קיבלו על עצמם מראש את מסקנותיו. בית המשפט נוטה שלא להתערב בה, והתערבות נשמרת למקרים של טעות בולטת, חריגה מהמנדט שהוסכם, פגם בהליך או ניגוד עניינים. בסכסוכי ליקויי בנייה יש להבחין בין השאלה ההנדסית, שנתונה למומחה, לבין שאלת האחריות המשפטית, שנגזרת מחוק המכר (דירות) ומההסכם ונתונה לבית המשפט.
מאמר זה עוסק במקרה הייחודי של מומחה שמונה בהסכמה, להבדיל ממומחה שממנה בית המשפט מיוזמתו. למסגרת הכללית של מעמד חוות דעת מומחה ראו את המדריך חוות דעת מומחה בבית המשפט: מתי השופט רשאי לסטות ממנה.
הערעורים ההדדיים עסקו בליקויי בנייה בדירות, באחריות החברה המוכרת ובחלוקת האחריות בינה לבין הקבלן והאדריכל. פסק הדין מדגים את הגבול בין הקביעה המקצועית של המומחה לבין ההכרעה המשפטית באחריות ובפיצוי, שנשארת בידי בית המשפט.
הסתמכות על חוות דעת מומחה הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, כאשר צדדים לסכסוך משפטי מסכימים על מינוי מומחה מקצועי. הם מקבלים על עצמם את ממצאיו במידה רבה. פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין ע״א 1240,558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל. ואח' מבהיר את חשיבות הנושא. כפי שהודגש בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין ע״א 1240,558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל. ואח', הנוגע לשאלה מי הבעלים של הקרקע שנרכשה בנאמנות ב-1933: אגודת ישראל, הסתמכות על ממצאי מומחה מקצועי בעת מינוי שכזה במסגרת סכסוך משפטי הופכת לעיקר.
פסק דין עקרוני זה מדגיש. בנוסף, כי הסתמכות על חוות דעת מומחה מצמצמת מאוד את האפשרות של ערכאת הערעור להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו בערכאה הראשונה. קוראים המבקשים להבין את ההשלכות המעשיות של מינוי מומחה מוסכם ימצאו במאמר זה ניתוח מקיף. ומדריך מעשי להתנהלות נכונה. קוראים המבקשים להבין את ההשלכות המעשיות של מינוי מומחה מוסכם, וכן עקרונות הנוגעים לסמכות שיפוט מקומית ותושבי חוץ, ימצאו במאמר זה ניתוח מקיף.
הגדרת מעמד המומחה המוסכם בבית המשפט
בית המשפט ממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מקצועית, שלמה ומדויקת של העובדות שבמחלוקת. עם זאת, המומחה המוסכם אינו מייצג אף אחד מהצדדים. אלא משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט לצורך בחינת סוגיות טכניות מורכבות. לפיכך, השופטים נוטים לאמץ את קביעותיו העובדתיות וההערכות המקצועיות שלו.
אלא אם כן קיימת סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת.
הסכמת הצדדים למינוי מומחה כזה מלמדת. כתוצאה מכך, כי הם בחרו לראות בחוות דעתו תשקיף נאמן של המציאות. כפועל יוצא מכך. הצדדים אינם נדרשים להביא ראיות נוספות או לחקור עדים מטעמם באותן סוגיות מקצועיות.
עם זאת, הסכמה זו גם מגבילה באופן משמעותי את יכולתם של בעלי הדין לערער על מסקנות המומחה בשלבים מאוחרים יותר של ההליך.
המסגרת הנורמטיבית: חוק המכר (דירות) והאחריות הסטטוטורית
בסכסוכי ליקויי בנייה, בית המשפט נסמך על הוראות חוק המכר (דירות), התשל״ג-1973. לעומת זאת, חוק זה מטיל על המוכר או הקבלן אחריות משפטית ברורה ומתמשכת לתיקון פגמים. ואי-התאמות שמתגלים בדירה לאורך תקופות מוגדרות. הקבלן אינו יכול להתנער מאחריות זו. להרחבה ראו: נזקי רטיבות מהשכנים: אחריות, הליך משפטי ופיצויים מקיפים.
גם אם גורמים אחרים מטעמו או גופים חיצוניים בדקו את העבודה בזמן אמת.
לדוגמה, בדיקת הצפה חד-פעמית של מכון התקנים אינה פוטרת את קבלן האיטום מאחריותו הנמשכת לפי החוק. לדוגמה, חוק המכר (דירות), התשל״ג-1973, קובע תקופת אחריות סטטוטורית שאינה תלויה באישור נקודתי כזה או אחר. מטרת החוק היא להגן על רוכשי הדירות ולהבטיח. כי יקבלו נכס תקין הראוי למגורים לאורך זמן.
ההליך המשפטי: חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל
פרטי ההליך המשפטי המרכזי שדן בסוגיות אלו מפורטים להלן:
- בית המשפט: בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים.
- מספר ההליך: ע״א 1240,558/96 וע״א 1240/96.
- הצדדים: חברת שיכון עובדים בע״מ נגד רוזנטל חנן ו-32 אח', יוסף לוי ובניו בע״מ ויצחק לייבנד.
- השופטים שדנו בתיק: המשנה לנשיא ש' לוין, השופטת ט' שטרסברג-כהן והשופט י' גולדברג.
- תאריך מתן פסק הדין: 02.11.1998.
המקרה עסק בליקויי בנייה ואיטום קשים שהתגלו בבניין מגורים בשכונת רמות בירושלים שנמסר בשנת 1991. לדוגמא, חברת שיכון עובדים בע״מ ניסתה לתקן את הליקויים מספר פעמים ללא הועיל. ולכן הדיירים הגישו נגדה תביעה. החברה שלחה הודעות צד שלישי לקבלן האיטום יוסף לוי ובניו בע״מ ולאדריכל יצחק לייבנד. בנושא זה קראו גם: מחיקת בקשת ארגון עובדים בשל אי-קידום הליכים משפטיים.
בית המשפט המחוזי בירושלים אימץ את חוות דעתו של המהנדס יצחק ברמן, שמונה כמומחה מוסכם. כלומר, וחייב את החברה לפצות את הדיירים ולשפות את החברה בהתאם.
טענות הצדדים בערעורים ההדדיים
חברת שיכון עובדים טענה. אולם, כי הדיירים לא מילאו את חובתם ליידע אותה מראש על הליקויים לפני הגשת התביעה. בנוסף, החברה ביקשה לקבל הזדמנות נוספת לבצע את התיקונים בעצמה במקום לשלם פיצוי כספי. החברה גם השיגה על אופן חלוקת האחריות וחישוב ירידת הערך בינה לבין הצדדים השלישיים.
קבלן האיטום והאדריכל טענו. אמנם, כי המומחה המוסכם חרג מסמכותו כאשר קבע את חלוקת האחריות העובדתית ביניהם. קבלן האיטום הוסיף כי אישור מכון התקנים פוטר אותו מאחריות. וכי יש לאפשר לו לתקן את הליקויים בעצמו.
האדריכל טען כי לא היה מקום לחייבו בגין ליקויי תכנון שכן טענה זו לא נכללה בכתב התביעה המקורי של הדיירים.
ההחלטה השיפוטית ונימוקי בית המשפט העליון
השופט י' גולדברג, בהסכמת המשנה לנשיא ש' לוין והשופטת ט' שטרסברג-כהן. ואולם, דחה באופן מלא את שני הערעורים. בית המשפט קבע. כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בקביעות עובדתיות המבוססות על חוות דעת של מומחה מוסכם.
השופטים הבהירו כי הצדדים שהסכימו למינוי המומחה. יחד עם זאת, ויתרו למעשה על היכולת לתקוף את ממצאיו העובדתיים בשלב הערעור.
בית המשפט דחה את טענת קבלן האיטום לעניין אישור מכון התקנים. והבהיר כי החבות לפי חוק המכר (דירות) נמשכת. כמו כן, השופטים קבעו כי מאחר שניסיונות תיקון קודמים כשלו. הקבלנים אינם זכאים להזדמנות תיקון נוספת.
לבסוף, בית המשפט אישר את הטלת החיובים בגין עוגמת נפש וירידת ערך על האדריכל. בשל הקשר הסיבתי המוכח בין ליקויי התכנון לנזקים אלה.
מדריך מעשי: איך נכון לפעול בסכסוך עם מומחה מוסכם
התנהלות נכונה בעת מינוי מומחה מטעם בית המשפט מחייבת הבנה עמוקה של ההשלכות הדיוניות של הליך זה. להלן מספר צעדים חיוניים שיש לנקוט:
- ניסוח מדויק של כתב המינוי: הגדירו מראש ובאופן ברור את גבולות הסמכות של המומחה ואת השאלות שעליו לבחון.
- הצגת טענות מלאה בזמן: העלו את כל טענות ההגנה והראיות הרלוונטיות בפני המומחה ובכתבי הטענות המקוריים, שכן העלאת טענות בשלב מאוחר תידחה.
- חקירה מקצועית של המומחה: מקדו את השגותיכם בחקירת המומחה בערכאה הראשונה, שכן זו ההזדמנות העיקרית לערער על הגיונן של מסקנותיו.
מומחה מוסכם מול מומחה בית משפט מול מומחה מטעם צד
הטבלה משווה בין שלושת סוגי המומחים ובין רמת ההתערבות המקובלת בכל אחד מהם. בסכסוכי דירות ההיערכות נעשית מול עורך דין מקרקעין, ובפרויקטים של פינוי בינוי ותמ"א מול עורך דין התחדשות עירונית.
| סוג המומחה | מעמד חוות הדעת |
|---|---|
| מומחה מוסכם | הצדדים קיבלו על עצמם את מסקנותיו. התערבות שמורה למקרים חריגים |
| מומחה מטעם בית המשפט | ראיה בעלת משקל רב, אך נתונה לביקורת שיפוטית מנומקת |
| מומחה מטעם צד | ראיה שנבחנת לאור זיקתו לצד שמינה אותו |
| חריגה מהמנדט שהוסכם | החלק החורג אינו מחייב את הצדדים |
| שאלת האחריות המשפטית | אינה נתונה למומחה כלל. נתונה להכרעת בית המשפט |
חמישה כללים בעבודה מול מומחה מוסכם
- הגדירו את המנדט בכתב ובמדויק. מה בדיוק המומחה בודק, אילו שאלות הוא נשאל ומה מחוץ לתחומו. מנדט עמום הוא המקור העיקרי למחלוקת בהמשך.
- קבעו מראש את אופן חלוקת שכר הטרחה. הסכמה מוקדמת מונעת מחלוקת שמעכבת את קבלת חוות הדעת ומאריכה את ההליך.
- הגישו את מלוא החומר בשלב איסוף הנתונים. מסמך שלא הוגש בזמן קשה מאוד להכניס לתמונה לאחר שחוות הדעת נמסרה.
- נצלו את זכות שאלות ההבהרה. זהו הכלי המרכזי לתקן טעות עובדתית או להבהיר סתירה, לפני שהצדדים כבולים למסקנה.
- הבחינו בין הקביעה ההנדסית לשאלת האחריות. המומחה קובע מה הליקוי ומה עלות התיקון. מי אחראי לו ובאיזה שיעור, זו שאלה משפטית.
ניסוח המנדט קובע את התוצאה יותר מזהות המומחה. בדיקה של ההסכמה לפני החתימה היא הנקודה שבה עוד אפשר להשפיע.
שאלות נפוצות על מומחה מוסכם בליקויי בנייה
חוות דעת של מומחה מוסכם מחייבת את בית המשפט?
לא באופן מוחלט, אך מעמדה חזק במיוחד משום שהצדדים הסכימו מראש למינוי. בתי המשפט נוטים שלא להתערב בה, למעט במקרים של טעות בולטת, חריגה מהמנדט או פגם בהליך.
אפשר להתנער מהמומחה אחרי שקיבלנו חוות דעת שלא מוצאת חן?
ככלל לא. עצם ההסכמה למינוי היא ויתור על חלק מהיכולת לחלוק. הכלים שנותרו הם שאלות הבהרה וטענות על חריגה מהמנדט או על פגם מהותי בהליך.
מה קובע חוק המכר (דירות) לגבי ליקויים?
החוק מטיל על המוכר אחריות סטטוטורית לתקופות שנקבעו בו, ואחריות זו אינה תלויה בשאלה מי מינה את המומחה. היא נבחנת לצד ההסכם בין הצדדים.
מי משלם למומחה המוסכם?
לרוב הצדדים חולקים בשכר הטרחה בהתאם למה שהוסכם ביניהם מראש. היעדר הסכמה מוקדמת בנקודה זו מעכב את קבלת חוות הדעת ומאריך את ההליך.
המומחה קבע רק את עלות התיקון. מי קובע מי אחראי?
בית המשפט. תפקידו של המומחה הוא לקבוע את הממצא ההנדסי ואת עלות התיקון. חלוקת האחריות בין המוכר, הקבלן והמתכננים היא הכרעה משפטית.
אפשר לתבוע גם את הקבלן וגם את האדריכל?
כן. בפסק הדין שנדון כאן נבחנה חלוקת האחריות בין החברה המוכרת לבין הקבלן והאדריכל. צירוף כל הגורמים הרלוונטיים לתביעה נעשה בשלב מוקדם ולא בדיעבד.
הערה משפטית: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. אין בו כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה. אין להסתמך על האמור בו בלא לפנות לעורך דין.
