השאלה המרכזית שהמאמר עונה עליה?
המאמר דן בשאלה האם תקנה דיונית, כמו תקנה 91 לתקנות פשיטת הרגל (שבוטלה), יכולה כשלעצמה להוות עילת תביעה מהותית לפיצויים בגין נזקים. בית המשפט העליון קבע כי תקנה כזו אינה יכולה להקים עילה עצמאית לפיצויים. היא משמשת רק דרך דיונית ליישום זכות מהותית המעוגנת בדין אחר.
תביעת נזקים בתקנה דיונית הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
בית המשפט העליון דן בשאלה מהותית בנוגע להיקף תחולתן של תקנות דיוניות. בנוסף, הוא קבע כלל פרשני חשוב הנוגע לאפשרות של הגשת תביעת נזקים בתקנה דיונית בלבד. פסק הדין, שניתן בעניין ע״א 313/84, ישעיהו ברנס ואח' נ' בנק ברקליס דיסקונט בע״מ ואח'. לכן, מיום 16.9.1986, מציב אבן דרך בהבנת ההבחנה בין זכויות מהותיות להוראות פרוצדורליות.
המקרה עסק בחייבים אשר ביקשו לתבוע פיצויים מבנק שיזם נגדם הליכי פשיטת רגל. עם זאת, זאת, לאחר שהליך הכינוס נגדם בוטל בערעור. בית המשפט דחה את ערעורם. והבהיר כי תקנה דיונית לבדה אינה מקנה עילת תביעה עצמאית לפיצויים.
המקרה ממחיש את חשיבות הבחנה זו בכל הנוגע לתביעת נזקים בתקנה דיונית.
הליכים משפטיים רבים מתחילים בבקשות לצווי ביניים. כתוצאה מכך, במקרה זה, הבנק המשיב פתח בהליכי פשיטת רגל נגד המערערים ועתר למינוי כונס נכסים זמני. בית המשפט קיבל בקשה זו.
בהמשך, הוא נתן צו כינוס בפשיטת רגל נגד המערערים. עם זאת, צו זה בוטל בערעור קודם, שהתנהל בע״א 271/82. כתוצאה מכך, גם צו מינוי הכונס הזמני התבטל. לאחר זכייתם בערעור, הגישו המערערים לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעת נזקים.
היא התבססה על תקנה 91 לתקנות פשיטת הרגל, 1936.
תקנה זו קבעה כי משנדחית עתירה לאחר מינוי כונס זמני. לעומת זאת, על בית המשפט לפסוק בעניין נזקים הנובעים מהמינוי. בית המשפט המחוזי מחק את התביעה על הסף. הוא קבע כי מדובר בתקנה דיונית בלבד.
אשר אינה יכולה להקנות לחייב זכות מהותית לתבוע פיצויים. לדוגמה, על החלטה זו הוגש הערעור לבית המשפט העליון.
השאלה המשפטית המרכזית בפסק הדין
השאלה המשפטית המרכזית אשר עמדה בפני בית המשפט העליון הייתה האם תקנה 91 לתקנות פשיטת הרגל. לדוגמא, שבוטלה בהמשך. מקנה כשלעצמה עילת תביעה מהותית לפיצויים. הפיצויים נתבעו בגין נזקים שנגרמו כתוצאה ממינוי כונס נכסים זמני שבוטל.
לחלופין, נבחנה האפשרות שמדובר בהוראה דיונית בלבד.
הוראה כזו זקוקה לביסוס בהוראה מהותית מקבילה על מנת לאפשר תביעת נזקים בתקנה דיונית. כלומר, זוהי סוגייה עקרונית בדיני הפרוצדורה, הנוגעת לגבולות הכוח של תקנות דיוניות ליצור זכויות מהותיות חדשות. שאין להן עיגון בחוק. פסק הדין עוסק ביסודות המאפשרים תביעת נזקים בתקנה דיונית.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיה
השופט ש' לוין, בהסכמת הנשיא מ' שמגר והשופטת ש' נתניהו, דחה את הערעור. אולם, בית המשפט קבע כי תקנה 91 היא תקנה דיונית גרידא. שאינה יכולה לעמוד בפני עצמה ללא הוראה מהותית ״גוברת״. בית המשפט ציין כי התקנה אינה מזכירה את העילה שבגדרה עשויים דמי נזק להיפסק.
בנוסף, היא אינה קובעת את אופן שומת הנזק.
בית המשפט דחה את הטענה כי התקנה קובעת אחריות מוחלטת לתשלום דמי נזק. אמנם, הוא גם דחה את הטענה שניתן לשאוב סמכות לפסוק פיצויים מסמכותו הטבועה של בית המשפט. בהסתמך על פסיקה קנדית ואנגלית מקבילה. הוא קבע כי המקרה הטיפוסי לשימוש בתקנה 91 הוא מימוש ערובה שניתנה כתנאי למינוי כונס.
תקנה זו דומה במהותה להוראות הקיזוז בתקנות סדר הדין האזרחי.
תקנות אלה אינן ניתנות להפעלה ללא זכות מהותית מקבילה בדין. ואולם, השופט לוין הדגיש כי אף אם ייקבע שהזכות לא נשללה רטרואקטיבית. וכי התקנה חלה גם כאשר צו הכינוס בוטל בערעור. עדיין יש לראות בתקנה 91 הוראה פרוצדורלית.
ככזו, היא אינה מקור עצמאי ליצירת זכות לפיצוי.
המשמעות המעשית של פסק הדין
פסק הדין קובע עיקרון פרשני רחב החורג מדיני פשיטת רגל. יחד עם זאת, הוראה דיונית בתקנות אינה יכולה, כשלעצמה, להקים עילת תביעה מהותית חדשה. עילה כזו תוקם רק אם קיימת לצידה הוראה מהותית מפורשת בדין. הלכה זו רלוונטית לפרשנות תקנות סדר דין נוספות.
היא מזהירה מפני ניסיון ״לשאוב״ מהוראות פרוצדורליות זכויות מהותיות שלא נקבעו בהן במפורש.
עבור עורכי דין ומתדיינים, פסק הדין מחייב בדיקה מדוקדקת של מקור הזכות הנטענת. מאידך, זאת, בטרם הגשת תביעת נזקים בתקנה דיונית. יש לוודא כי קיימת הוראה חוקית מהותית המעניקה את הסעד המבוקש. למשל, תביעה בעילה של נגישה לפי פקודת הנזיקין.
המשמעות היא שאין להסתפק בהוראה פרוצדורלית כדי לבסס זכות לפיצוי.
שאלות ותשובות
מהי ההבחנה בין תקנה דיונית לתקנה מהותית?
תקנה דיונית קובעת את הכללים הפרוצדורליים של ההליך המשפטי. מצד שני, היא עוסקת באופן שבו ממומשות זכויות קיימות. לדוגמה, סדרי הדין להגשת תביעה. לעומת זאת, תקנה מהותית יוצרת או מגדירה זכויות וחובות חדשות, וקובעת את תוכנן של הזכויות.
לדוגמה, זכות לפיצויים על עוגמת נפש.
האם פסק הדין עדיין רלוונטי כיום, לאור ביטול תקנה 91?
אף שתקנה 91 בוטלה, העיקרון הפרשני שנקבע בפסק הדין נותר רלוונטי ביותר. לסיכום, הוא מהווה אבן יסוד בהבנת היחס שבין דין מהותי לדין דיוני. עקרון זה מנחה את בתי המשפט גם כיום בפרשנות תקנות סדר דין שונות. הוא קובע כי לא ניתן להקים תביעת נזקים בתקנה דיונית בלבד.
מהי אחריות מוחלטת בהקשר של תביעות נזקים?
אחריות מוחלטת היא מצב שבו גורם כלשהו אחראי לנזק שנגרם. לאור, ללא צורך בהוכחת אשמה או רשלנות מצדו. בית המשפט דחה את הטענה שתקנה 91 קבעה אחריות מוחלטת. והדגיש כי עקרון זה חייב להיות מעוגן במפורש בהוראת חוק מהותית.
זאת, כדי שניתן יהיה לבסס עליה תביעת נזקים בתקנה דיונית.
האם ניתן לשאוב סמכות לפסוק פיצויים מסמכותו הטבועה של בית המשפט?
בית המשפט העליון דחה טענה זו. בהתאם, הוא הבהיר כי הסמכות הטבועה של בית המשפט מוגבלת בעיקרה לענייני סדרי דין. והבטחת יעילות ההליך. היא אינה מקור עצמאי ליצירת זכויות מהותיות, ובכלל זה זכות לפיצויים.
במילים אחרות, הסמכות הטבועה אינה מאפשרת תביעת נזקים בתקנה דיונית ללא בסיס חוקי מהותי.
מה הדין בנוגע למימוש ערובה שניתנה כתנאי למינוי כונס זמני?
פסק הדין קובע. למעשה, כי המקרה הטיפוסי לשימוש בתקנה 91 היה מימוש ערובה שניתנה על ידי המבקש כתנאי למינוי כונס. במקרה כזה, התקנה היוותה דרך דיונית מקוצרת להשגת סעד זה. היא לא יצרה זכות לפיצוי עצמה, אלא סיפקה את הפרוצדורה למימוש זכות קיימת מכוח הערובה.
מה ההבדל בין תקנה 91 לבין הוראות קיזוז בתקנות סדר הדין האזרחי?
בית המשפט השווה בין תקנה 91 להוראות הקיזוז המצויות בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד-1984. ראשית, הוא קבע כי גם הוראות הקיזוז אינן ניתנות להפעלה אלא. אם כן ניתנה לחייב זכות קיזוז על פי הדין המהותי. הדמיון נובע מכך ששתיהן מהוות הוראות דיוניות גרידא, הדורשות עוגן מהותי בחוק.
מה עושים במצב שבו נגרמו נזקים ממינוי כונס זמני שבוטל?
-
בדיקת זכות מהותית. יש לבחון האם קיימת זכות מהותית בחוק, מעבר לתקנות הדיוניות, המקנה סעד לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו. לדוגמה, עילות נזיקין כמו נגישה.
-
הגשת תובענה. ככל שקיימת עילה מהותית, יש להגיש תובענה נפרדת לבית המשפט המוסמך, בהתאם לכללי סדר הדין האזרחי הרגילים.
-
בחינת תנאי הערובה. אם המינוי הזמני הותנה במתן ערובה, יש לבדוק את תנאי הערובה ואת האפשרות למימושה לפי הדין.
-
פנייה לייעוץ משפטי. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני חדלות פירעון ונזיקין. עורך הדין יבחן את נסיבות המקרה ויסייע להבין את הזכויות והאפשרויות העומדות בפניכם.
שימו לב: היבטים דיוניים ומהותיים משתלבים זה בזה באופן מורכב בדין. הבחנה שגויה עלולה להוביל לדחיית תביעות על הסף.
סיכום
פסק הדין ע״א 313/84, ישעיהו ברנס נ' בנק ברקליס דיסקונט בע״מ. שנית, מפי הנשיא מ' שמגר והשופטים ש' לוין וש' נתניהו, מיום 16.9.1986. משרטט את הגבולות בין הדין המהותי לדין הדיוני. הוא קובע כי הוראה דיונית בלבד אינה יכולה להוות מקור עצמאי לעילת תביעה לפיצויים.
המערערים ביקשו תביעת נזקים בתקנה דיונית, ותביעתם נדחתה.
השופט ש' לוין קבע כי תקנה 91 לתקנות פשיטת הרגל, אף אם הייתה בתוקף. שלישית, שימשה ככלי פרוצדורלי למימוש זכות קיימת, בעיקר במקרים של ערובה. היא לא יצרה זכות מהותית חדשה. משמעות ההחלטה היא שיש לבסס כל תביעה לפיצויים על הוראת חוק מהותית מפורשת.
הבנה זו היא קריטית לכל מי ששוקל הגשת תביעת נזקים. מכאן, אנו ממליצים לכל מי שנפגע כתוצאה מהליכים משפטיים ובוחן תביעת נזקים בתקנה דיונית.
הערה: לפנות לייעוץ משפטי מקצועי. כך תוודאו שאתם פועלים בהתאם לכללים המשפטיים.
