חזקה תכופה גניבת רכב: הרשעה בגלגול שלישי בבית המשפט

ההחלטה שניתנה על ידי בית המשפט העליון ביום 12.08.2015. לפיכך, במסגרת רע״פ 2653/15 בעניין משה אברהם נ' מדינת ישראל. מדגישה את מורכבות המשפט הפלילי ואת הרף הגבוה הנדרש לקבלת רשות ערעור ״בגלגול שלישי״. מקרה זה עוסק בהרשעה בגניבת רכב, אשר נסמכה בעיקרה על דוקטרינת ״החזקה התכופה״.

זוהי חזקה עובדתית המבוססת על ניסיון החיים.

על פי דוקטרינה זו. בנוסף, אדם שנתפס מחזיק בנכס גנוב זמן קצר לאחר גניבתו יוחזק כמי שהיה מעורב בגניבה. המקרה ממחיש את יישום החזקה.

ביום 11.2.2009 עצרו שוטרים את משה אברהם, המבקש, כשהוא רוכב על אופנוע גנוב. כתוצאה מכך, מאחוריו ישב אדם נוסף, מר יוסף אריש. האופנוע נגנב יומיים וחצי קודם לכן, ביום 9.2.2009, מהמקום בו חנה בתל אביב. השוטרים מצאו ברשות השניים פטיש המשמש ככלי פריצה.

וכן תיק ובו פטיש נוסף המתאים לניפוץ שמשות מחוסמות של כלי רכב. בנוסף לכך, נמצאו שתי קסדות.

בית משפט השלום בתל אביב הרשיע את המבקש בעבירות גניבת רכב. לעומת זאת, עבירה לפי סעיף 413ב(א) לחוק העונשין, ובהחזקת נכס החשוד כגנוב. עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין. בית המשפט הרשיע אותו גם בהחזקת כלי פריצה לרכב, עבירה לפי סעיף 413ז לחוק העונשין.

בית המשפט ביסס את הרשעתו על עדות השוטר, על גרסה בלתי אמינה שמסר המבקש. לדוגמה, ועל קיומה של ״חזקה תכופה״.

בנוסף, בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה את הערעור שהגיש המבקש על הכרעת הדין. לדוגמא, ועל גזר הדין. על המבקש נגזרו 20 חודשי מאסר בפועל, הכוללים הפעלת שני מאסרים על תנאי בחופף. וכן מאסר נוסף של 14 חודשים, מתוכם 7 בפועל בחופף.

המבקש פנה שוב לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור נוספת, המכונה ״גלגול שלישי״.

הבנת דוקטרינת החזקה התכופה בדיני עונשין

דוקטרינת ״החזקה התכופה״ היא אבן יסוד במשפט הפלילי, בעיקר בתחום עבירות הרכוש. כלומר, בית המשפט העליון הגדיר חזקה זו כחזקה עובדתית המבוססת על ניסיון החיים. היא קובעת כי אדם שנתפס מחזיק בנכס גנוב זמן קצר לאחר גניבתו. יוחזק כמי שהיה מעורב בגניבה או לכל הפחות קיבל אותו ביודעו שהוא גנוב.

החזקה ניתנת לסתירה על ידי הנאשם. משקלה של החזקה עולה ככל שפרק הזמן שחלף מהגניבה ועד התפיסה קצר יותר. יתרה מכך, ההכרעה בשאלה מה ייחשב ״תכוף״ תלויה במכלול נסיבות המקרה, כולל טיבם וכמותם של הטובין שנגנבו. במקרה של חזקה תכופה גניבת רכב, פרק הזמן של יומיים וחצי, אף שאינו ״שעות ספורות״, עשוי להיחשב תכוף בנסיבות מסוימות.

הרף הגבוה של רשות ערעור בגלגול שלישי

בית המשפט העליון קבע בעקביות. אולם, כי הוא יעניק רשות ערעור ״בגלגול שלישי״ רק במקרים חריגים ויוצאי דופן. בית המשפט יעניק רשות ערעור כאשר מתעוררת שאלה משפטית עקרונית בעלת חשיבות ציבורית. החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים הישירים להליך.

בנוסף, בית המשפט ישקול מתן רשות ערעור אם מתגלה אי-צדק בולט. אמנם, או מתעורר חשש כי נגרם למבקש עיוות דין.

על כן, המבקש נושא בנטל כבד להראות כי עניינו נכנס לגדר חריגים אלו. ואולם, ברוב המקרים, ענייני עובדה. ויישום הדין על נסיבות פרטניות אינם מצדיקים דיון נוסף בפני בית המשפט העליון. שכן תפקידו העיקרי הוא קביעת הלכה ופיקוח על אחידות הדין.

הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו

השופט ח' מלצר דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש משה אברהם. יחד עם זאת, השופט מלצר קבע כי המקרה לא עמד ברף הגבוה הנדרש למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. לפיכך, השופט מלצר הסביר כי לא התעוררה שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. וגם לא התגלה אי-צדק בולט או חשש לעיוות דין המצדיק התערבות.

באשר לדוקטרינת חזקה תכופה גניבת רכב, השופט מלצר ציין כי אף שחלפו יומיים וחצי בין גניבת האופנוע לתפיסתו, ולא ״שעות ספורות״, הנסיבות הנוספות במקרה זה חיזקו את החזקה. המבקש נתפס כשהוא נוהג בפועל על האופנוע הגנוב, לא סיפק הסבר מניח את הדעת להימצאותו ברשותו, ובנוסף נמצאו עמו כלי פריצה לרכב. לפיכך, בית המשפט קבע כי התקיימה כדין חזקה תכופה שהמבקש לא הצליח לסתור. בנסיבות אלו, בית המשפט העליון לא ראה מקום להתערב בהרשעת המבקש.

המבקש טען גם כי זיכויו של שותפו, אריש. מאידך, מעבירת הגניבה מקים אי-שוויון המצדיק גם את זיכויו שלו. בית המשפט העליון דחה טענה זו. בית המשפט קבע כי הרשעת המבקש נשענה על תשתית ראייתית עצמאית ומבוססת.

בית המשפט הוסיף כי אין השלכה הכרחית לזיכוי שותף לכאורה על הרשעת נאשם אחר. מצד שני, גם אם מקור הזיכוי בטעות שיפוטית. בכל מקרה, בית המשפט ציין כי מאחר שהעונשים הוטלו בחופף. המבקש כלל לא ריצה עונש נוסף בגין העבירות מושא ההליך.

ולכן לא נפגעה זכותו לשוויון בענישה.

משמעויות מעשיות והמלצות משפטיות

ההחלטה בתיק רע״פ 2653/15 נושאת משמעויות מעשיות חשובות למערכת המשפטית ולציבור הרחב. היא מחדדת את הרף הגבוה הנדרש למתן רשות ערעור בגלגול שלישי בהליכים פליליים. על כן, עליה להיות שמורה למקרים בעלי חשיבות משפטית עקרונית או למניעת עיוותי דין בולטים. יתרה מכך, היא מאשררת את דוקטרינת חזקה תכופה גניבת רכב ככלי ראייתי משמעותי, גם כאשר חלף פרק זמן של ימים אחדים בין הגניבה לתפיסה.

עם זאת, ההחלטה מבהירה כי חלות החזקה מותנית בקיומן של נסיבות מחזקות. לסיכום, אלו כוללות, לדוגמה, החזקה בפועל של הרכב הגנוב, ובנוסף. הימצאות כלים המתאימים לביצוע עבירות רכוש נוספות. כמו כן, ההחלטה מלמדת כי זיכויו של שותף לכאורה לעבירה, גם אם נובע מטעות שיפוטית.

אינו מקנה אוטומטית זכות לזיכוי נאשם אחר שהורשע על בסיס ראיות עצמאיות כלפיו. לאור, טענות בדבר אי-שוויון בענישה בין נאשמים שונים אינן מספיקות כשלעצמן כדי להצדיק התערבות ערכאת ערעור שלישית.

• החזקה תכופה: היא חזקה עובדתית חזקה, ויכולה לחול גם לאחר ימים אחדים, אם ישנן נסיבות מחזקות.

• רשות ערעור שלישית: הליך חריג המיועד למקרים עקרוניים או לעיוותי דין בולטים בלבד.

• אי-שוויון בענישה: לרוב אינו מצדיק התערבות של ערכאת ערעור שלישית אם קיימת תשתית ראייתית עצמאית.

שאלות ותשובות