בית הדין הארצי לעבודה קבע כי ליקוי שמיעה שאינו תואם חשיפה לרעש אינו מהווה פגיעה בעבודה. תובע מחויב להוכיח קשר סיבתי רפואי בין עבודתו לבין הנזק. כאשר מומחה יועץ רפואי קובע כי מאפייני הירידה בשמיעה מעידים על תחלואה טבעית או גילאית, בית הדין לא יכיר בפגיעה, אף אם העובד שהה שנים רבות ברעש מזיק.
עובדים רבים נחשפים לרעש מזיק במסגרת תפקידם במשך עשרות שנים ומפתחים ירידה בכושר השמיעה. עם זאת, תביעה להכרה בנזק כפגיעה בעבודה דורשת הוכחה רפואית קפדנית של קשר סיבתי מובהק. לפיכך, כאשר הבדיקות מגלות ליקוי שמיעה שאינו תואם חשיפה לרעש. המוסד לביטוח לאומי ובתי הדין לעבודה ייטו לדחות את הדרישה לפיצוי.
חוק הביטוח הלאומי נוסח משולב, תשנ״ה-1995 מסדיר את התנאים להכרה באירוע או מחלה כפגיעה בעבודה. בנוסף, עובד הטוען לפגיעה נדרש להוכיח כי תנאי העבודה גרמו למצבו הרפואי. החוק מכיר בפגיעות במסלול של תאונת עבודה, מחלת מקצוע או על פי תורת המיקרוטראומה.
במקרים של חשיפה לרעש. עם זאת, בתי הדין בוחנים האם מאפייני הירידה בשמיעה תואמים את הדפוס הרפואי המוכר בספרות. דפוס זה כולל לרוב צניחה אופיינית בתדרים מסוימים המכונה ״שקע״. לפיכך, היעדר ממצאים אופייניים כאלה מקשה על הוכחת התביעה המשפטית.
בית הדין ממנה בדרך כלל מומחה יועץ רפואי מטעמו. כתוצאה מכך, מומחה זה מקבל את עובדות המקרה ואת התיעוד המלא. חוות דעתו מהווה בסיס מרכזי לפסיקה, שכן לשופטים אין מומחיות רפואית עצמאית לפענוח עקומות שמיעה.
נסיבות ההליך: עב״ל 1214/02 בנימין אורי נ' המוסד לביטוח לאומי
במסגרת עב״ל 1214/02 בנימין אורי נ' המוסד לביטוח לאומי, נדון ערעורו של מהנדס מערכות ושירותים. לעומת זאת, המערער, יליד 1938, עבד החל משנת 1974 בחברת בתי הזיקוק לנפט בע״מ. ושימש גם כקצין בטיחות. במסגרת תפקידו ביצע בדיקות שונות בעמדות המפעל.
לטענת המערער, הוא נחשף לאורך עשרות שנות עבודתו לרעשים חזקים וקבועים. לדוגמה, הוא אף קיבל טיפול רפואי במרפאת המפעל בגין תלונותיו. הצדדים לא חלקו על כך שהמערער השתמש באוזניות מגן בעת ביצוע משימותיו.
המערער פנה למוסד לביטוח לאומי בתביעה להכיר בליקוי השמיעה ובטינטון כפגיעה בעבודה. לאחר שהמוסד דחה את תביעתו. לדוגמא, פנה המערער אל בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופט מיכאל שפיצר). בית הדין האזורי מינה בהסכמה את ד״ר אליעזר ברקו כמומחה יועץ רפואי.
ממצאי המומחה הרפואי: ליקוי שמיעה שאינו תואם חשיפה לרעש
ד״ר ברקו בחן את בדיקות הסקר משנת 1989 ואת בדיקות השמיעה המלאות של המערער. כלומר, המומחה קבע בחוות דעתו ממצאים חד-משמעיים לגבי מקור הפגיעה:
-
הבדיקות הציגו ליקוי שמיעה עצבי סימטרי בשתי האוזניים.
-
באף בדיקה לא הופיע ה״שקע״ האופייני לחשיפה לרעש מזיק.
-
נרשם היעדר הבדל ממשי בין תדרי דיבור נמוכים לתדרים גבוהים.
-
התופעה נובעת מתהליך תחלואתי טבעי או גילאי (אידיופטי).
-
תלונת הטינטון אמינה, אולם מקורה בליקוי העצבי הכללי שאינו קשור לעבודה.
על יסוד קביעות אלה, בית הדין האזורי דחה את התביעה. אולם, השופט ציין כי חוות הדעת מקיפה ומנומקת, ונשענת על נתוני רעש ומסמכים רפואיים מלאים.
שימו לב: קיומו של רעש מזיק מוכח במקום העבודה אינו מספיק כשלעצמו; נדרשת התאמה מדעית ומובהקת בין סוג הליקוי בעקומת השמיעה לבין סוג החשיפה.
הדיון בערעור וטענות הצדדים
המערער הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. אמנם, במהלך הדיון, הצדדים הסכימו להפנות שאלות הבהרה למומחה הרפואי. כמו כן, המערער ביצע בדיקות נוספות, ובהן בדיקת שמיעה עדכנית ובדיקות BERA ו-OAE.
לאחר בדיקת הנתונים המשלימים, המומחה עמד על דעתו. ואולם, הוא הדגיש שוב. כי מדובר במצב שבו ליקוי שמיעה שאינו תואם חשיפה לרעש שולל קשר סיבתי תעסוקתי. בעקבות זאת, העלו הצדדים את טיעוניהם המסכמים.
המערער טען כי עבד 30 שנה ברעש אדיר ללא עבר של מחלות שמיעה. יחד עם זאת, לשיטתו, בהיעדר מחלה פוזיטיבית מוכחת אחרת, יש לייחס את הירידה בתדרים הגבוהים לעבודתו. בנוסף, טען המערער כי עמדת המומחה הייתה ״מקובעת״ מלכתחילה.
מנגד, המוסד לביטוח לאומי טען כי המומחה שלל את הקשר הסיבתי מספר פעמים. מאידך, המוסד הדגיש כי לפי ההלכה הפסוקה. בית הדין מעניק משקל מכריע לחוות דעתו של מומחה יועץ, ואין עילה לפסול את מסקנותיו.
פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה
הרכב השופטים בבית הדין הארצי כלל את הנשיא סטיב אדלר. מצד שני, השופט עמירם רבינוביץ והשופטת ורדה וירט-ליבנה. אליהם הצטרפו נציגת העובדים גב' אסתר פרץ ונציג המעבידים מר אתגר עמיהוד. השופט עמירם רבינוביץ כתב את פסק הדין.
בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור ללא צו להוצאות. לסיכום, השופטים קבעו כי על מנת להכיר בפגיעה בעבודה. התובע נושא בנטל להוכיח קשר סיבתי עובדתי ורפואי בין עבודתו לליקוי.
מחוות דעת המומחה עלה כי הליקוי אינו תואם בשום צורה חשיפה לרעש. לפיכך, בית הדין אימץ את קביעת המומחה לפיה אין קשר סיבתי בין עבודת המערער לפגיעתו. לאור, ודחה את הטענה בדבר קיבעון מחשבתי.
השוואה בין ליקוי תעסוקתי לליקוי תחלואתי לפי פסק הדיןמאפיין רפואיליקוי מחשיפה לרעשליקוי תחלואתי / גילאיעקומת השמיעהשקע אופייני בתדרים מסוימיםירידה שטוחה או אחידההבדל בין תדריםפער מובהק בין דיבור לגבוהיםכמעט ללא הבדל בין תדריםהכרה כפגיעה בעבודהמתקבלת בהוכחת תנאי סףנדחית בשל היעדר קשר סיבתי
אזהרה: הסתמכות על בדיקות סקר בלבד במקום בדיקות שמיעה מכוניות מלאות עלולה להכשיל את ההליך כבר בשלבי הבירור הראשוניים.
מה עושים כאשר המומחה מזהה ליקוי שמיעה שאינו תואם חשיפה לרעש?
-
איסוף תיעוד שמיעתי היסטורי. עובדים נדרשים לאתר בדיקות שמיעה ראשוניות שנערכו בסמוך לתחילת העבודה לצורך איתור שינויים מוקדמים.
-
ביצוע בדיקות אובייקטיביות מקיפות. הנפגע יבצע בדיקות מכוניות מוסמכות, לרבות בדיקות BERA, כדי לקבל תמונה מדויקת על מקור הליקוי.
-
ניסוח שאלות הבהרה ממוקדות. עורך הדין ינסח שאלות המאתגרות את הקביעה הגילאית מול תנאי הרעש המדודים בשטח.
-
בחינת אפשרות למינוי מומחה נוסף. אם חוות הדעת חסרה או אינה נשענת על העובדות, יבקש התובע חוות דעת נוספת מבית הדין.
שאלות ותשובות
מה המשמעות של היעדר ״שקע״ בבדיקת השמיעה?
רפואת התעסוקה מזהה פגיעות רעש באמצעות צניחה חדה בסף השמיעה בתדרים גבוהים ספציפיים. היעדר ממצא זה מעיד לרוב. כי מקור הליקוי הוא תהליך ניווני טבעי או מחלה עצבית כללית.
האם טינטון יכול להיות מוכר ללא קשר לליקוי השמיעה?
כאשר הטינטון נגרם כתוצאה מליקוי שמיעה עצבי שאינו קשור לעבודה. המוסד לביטוח לאומי לא יכיר בו. קשר סיבתי לעבודה נדרש גם עבור תופעת הטינטון עצמה.
מדוע בית הדין סומך כמעט תמיד על המומחה מטעמו?
המומחה הרפואי מוגדר כזרועו הארוכה של בית הדין לעניינים מקצועיים. בית הדין לא יסטה ממסקנותיו אלא אם נפלה בהן טעות עובדתית או משפטית גלויה ובולטת.
האם שנות עבודה רבות ברעש מקימות חזקה אוטומטית לקשר סיבתי?
לא. עבודה ממושכת בסביבה רועשת מהווה תנאי הכרחי בלבד. לצד החשיפה, התובע חייב להציג ממצאים קליניים המלמדים על נזק התואם פגיעת רעש אופיינית.
סוף דבר, בפסק דין עב״ל 1214/02 קבע בית הדין הארצי לעבודה (הנשיא סטיב אדלר. השופט עמירם רבינוביץ והשופטת ורדה וירט-ליבנה) כי דין הערעור להידחות ללא צו להוצאות. שכן ליקוי שמיעה שאינו תואם חשיפה לרעש שולל את ההכרה בפגיעה בעבודה.
מאמר זה מוגש כשירות לציבור ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
