בית המשפט העליון דן בערעור חשוב על החלטת בית משפט קמא בנושא מעצרו של חסן מיעראי. לפיכך, המואשם בסחר בסמים מסוכנים. מעצר עד תום ההליכים בעבירות סחר בסמים נחשב לכלל מחייב. והמקרה דנן מדגים את גישתו המחמירה של בית המשפט כלפי עבירות אלה. המקרה דנן ממחיש את הצורך בהבנה מעמיקה של הליך המעצר, כפי שמוסבר בהרחבה ב-"מעצר עד תום הליכים: המדריך המלא לנאשם ומשפחתו בליווי עורך דין".
במאמר זה, נבחן את פרטי ההליך, את הראיות, את טענות הצדדים ואת ההכרעה המשפטית. בנוסף, תוך מתן דגש על המשמעויות המעשיות של פסק הדין.
ההליך, הצדדים והמקרה: בש״פ 8667/18
ההליך המשפטי נדון בפני בית המשפט העליון, במסגרת בש״פ 8667/18. עם זאת, הצדדים להליך היו מדינת ישראל, המבקשת, וחסן מיעראי, המשיב. בית המשפט העליון, בשבתו של כבוד השופט א' שטיין, נתן את החלטתו ביום 07.12.2018. ערעור זה הוגש על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה. הדיון בעניינו של חסן מיעראי, כפי שנדון בפני בית המשפט העליון במסגרת בש״פ 8667/18, מהווה דוגמה להליך ערעורי, בדומה למה שנדון בערעור הרשעה ברצח וסיוע לטרור: ניתוח פסק דין עליון.
אשר המיר את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים במעצר בפיקוח אלקטרוני.
רקע ועובדות המקרה
כתב האישום נגד חסן מיעראי ואשתו הוגש ביום 4.11.2018 לבית המשפט המחוזי בחיפה. כתוצאה מכך, המשיב ואשתו הואשמו בהחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית. עבירה לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג-1973. לפי כתב האישום, בשנת 2018 החזיקו בני הזוג בדירה ריקה שמעל דירתם סמים מסוגים שונים.
וזאת בכמויות גדולות. לעומת זאת, בין הסמים שנמצאו היו 2,543 טבליות MDMA (אקסטזי), 7.75 גרם קוקאין. 3,169.27 גרם חשיש ו-2,788.27 גרם קנבוס. כמו כן, נמצאו משקל דיגיטלי, אריזות ניילון וחומר מסוג BENZOCAINE המשמש לערבוב סמים.
בנוסף לכך, מחוץ לחלון דירתם נמצאו 62 אריזות אלומיניום מקופלות. לדוגמה, ובהן חשיש במשקל כולל של 185.77 גרם.
הסמים הללו נמצאו מחולקים לעשרות אריזות. לדוגמא, הראיות לכאורה שחיזקו את ההאשמות כללו טביעות אצבע של המשיב ואשתו על מספר שקיות סמים. וכן מידע ותמונות הקשורים לעבירות סמים שנמצאו במכשיר הטלפון הסלולרי של המשיב. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה לביסוס האישומים.
השאלה המשפטית המרכזית: מעצר או פיקוח אלקטרוני?
השאלה המשפטית שעמדה לפתחו של בית המשפט העליון הייתה האם יש לעצור את חסן מיעראי עד תום ההליכים מאחורי סורג. כלומר, ובריח, או שניתן לשחררו בתנאי פיקוח אלקטרוני. בית משפט קמא, המחוזי, השתכנע שמעצר בפיקוח אלקטרוני ראוי במקרה זה. בית המשפט קמא אישר מפקחים מקרובי משפחתו של המשיב, ובכללם אמו.
וקבע ערובות ותנאים מגבילים לשחרורו. אולם, אשת המשיב נעצרה אף היא בפיקוח אלקטרוני, תוך התחשבות בה ובילדיהם הקטינים.
טענות הצדדים בערעור
העוררת, מדינת ישראל. אמנם, טענה כי בית משפט קמא שגה בכך שהתעלם מהכלל לפיו עבירות סחר בסמים מחייבות מעצר עד תום ההליכים. למעט במקרים חריגים ויוצאי דופן. היא הדגישה כי נסיבות חריגות אינן מתקיימות במקרה זה, וכי למשיב יש הרשעות קודמות.
העוררת טענה גם כי נסיבות ביצוע העבירה חמורות. ואולם, ומעצר בפיקוח אלקטרוני לא יאיין את מסוכנותו של המשיב.
מנגד, המשיב טען שבית משפט קמא הפעיל את שיקול דעתו באופן זהיר ומאוזן. יחד עם זאת, לדבריו, בית המשפט בחן לעומק את האפשרות של מעצר בפיקוח אלקטרוני. המשיב סבר כי אין מקום להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא. שכן מעצר בפיקוח אלקטרוני ימנע ממנו לעבור עבירות נוספות ויבטיח את התייצבותו למשפט.
בנוסף לכך, המשיב הדגיש את חזקת החפות העומדת לזכותו.
הכרעת בית המשפט ונימוקיו: מעצר עד תום ההליכים
בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט א' שטיין. מאידך, קיבל את הערר של מדינת ישראל וקבע. כי יש לעצור את חסן מיעראי עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח. השופט שטיין ציטט הלכות קודמות של בית המשפט העליון.
אשר קובעות כי בעבירות סחר בסמים ועבירות סמים אחרות שלא לצריכה עצמית. מצד שני, הכלל הוא מעצר עד תום ההליכים. רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן לשקול מעצר באיזוק אלקטרוני או שחרור לחלופת מעצר. כלל זה תקף גם כאשר מדובר בצעיר ללא עבר פלילי. במצבים מורכבים אלו, חיוני להיעזר בעורך דין פלילי: מגן זכויותיך במערכת המשפט.
וזאת משום המסוכנות הרבה הנשקפת לשלום הציבור.
השופט שטיין בחן את החריגים לכלל, כפי שהוגדרו בפסיקה. לסיכום, חריגים אלו מתקיימים על פי רוב כאשר גילו של הנאשם צעיר. עברו הפלילי נקי ומעורבותו בעבירות מצומצמת בלבד. במקרה של חסן מיעראי, השופט קבע כי אף לא אחד מהחריגים מתקיים.
למשיב היו הרשעות קודמות, והייתה לו, לכאורה, מעורבות ישירה בעבירת הסמים בה הואשם. לאור, עבירה זו כללה החזקה של כמויות גדולות מאוד של MDMA וסמים נוספים.
בית המשפט הדגיש. בהתאם, כי מעצר עד תום ההליכים מוצדק גם מן הטעם שיש למנוע מהמשיב כל אפשרות לבצע עבירות סמים בעתיד. חזקת החפות עמדה אמנם לזכות המשיב. אך בד בבד חלה עליו גם חזקת המסוכנות לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ״ו-1996. בית המשפט הדגיש כי מעצר עד תום ההליכים מוצדק גם למניעת עבירות סמים עתידיות, כאשר לצד חזקת החפות חלה על הנאשם גם חזקת המסוכנות, נושא המוסבר בהרחבה במדריך זכויות בעת מעצר: כל מה שצריך לדעת במדריך מקיף.
ואותה הוא לא הצליח להסיר.
היעדר שוויון בין המשיב לאשתו
המשיב טען גם כי הוא זכאי למעצר בפיקוח אלקטרוני כשם שאשתו נמצאה זכאית לו. אולם, בית המשפט דחה טענה זו. למעשה, השופט הסביר כי ההחלטה בעניין אשת המשיב נתקבלה מפאת התחשבות מיוחדת בה. ובילדיהם הקטינים של בני הזוג.
לכן, אין מקום לגזירת גזירה שווה בין המקרים.
סוגיית מינוי הורים למפקחים
בנוסף לכך, השופט שטיין העיר הערה חשובה לגבי פרקטיקת מינוי הורה הנאשם כמפקח במסגרת מעצרו בפיקוח אלקטרוני. ראשית, הוא הביע ספקות לגבי פרקטיקה זו, במיוחד בעבירות סמים ועבירות חמורות אחרות. זאת, כאשר ההורה אינו יכול לשמש עד נגד ילדו במשפט פלילי. לפי סעיפים 4 ו-5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א-1971.
מינוי מפקח שאינו יכול להעיד נגד הנאשם במקרה של הפרת תנאי הפיקוח אינו רצוי. שנית, במקרה זה, דיון בסוגיה התייתר לאור ההחלטה לקבל את הערר.
המשמעות המעשית של פסק הדין
פסק הדין בבש״פ 8667/18 מדגיש את חומרת עבירות הסמים. ואת הצורך במעצר עד תום ההליכים במקרים רבים. הוא משמש תזכורת לכך שעבירות סחר בסמים נתפסות בחומרה רבה על ידי מערכת המשפט. וכי המסוכנות הנשקפת מהן לציבור היא גורם מכריע בהחלטות מעצר.
פסק הדין קובע כי רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן, ובהיעדר עבר פלילי ומעורבות מצומצמת. ניתן לשקול חלופות מעצר כמו פיקוח אלקטרוני. בית המשפט אינו מהסס להורות על מעצר בפועל. וזאת כדי להגן על ביטחון הציבור ולמנוע הישנות של עבירות דומות.
מעבר לכך, פסק הדין מציף את האתגרים במינוי מפקחים. ובעיקר כאשר מדובר בבני משפחה קרובים שאינם יכולים להעיד נגד הנאשם. על כן, הוא קורא לבחון פרקטיקות חלופות אשר יבטיחו פיקוח אפקטיבי. לסיכום, בית המשפט העליון קיבל את הערר של מדינת ישראל.
וביטל את החלטת בית משפט קמא. הוא הורה על מעצרו של חסן מיעראי עד תום ההליכים בת״פ (מחוזי חיפה) 4886-11-18.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
