בית הדין לעבודה מורה על סילוק תביעה על הסף מחמת התיישנות כאשר חלפו למעלה משבע שנים ממועד סיום יחסי העבודה בפועל. מרוץ ההתיישנות מתחיל ביום שבו נמסרה הודעת הפיטורים ונולדה עילת התובענה, ולא במועד מאוחר שבו הסתיים הליך פלילי מקביל או שבו העובד השתחרר ממאסר.
ניהול תביעות כספיות נגד מעסיקים דורש ערנות מרבית ללוחות הזמנים הקבועים בדין. תביעות רבות נתקלות במחסום מקדמי של סילוק תביעה על הסף מחמת התיישנות. במאמר זה נבחן את פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אשר דן בסוגיה זו לעומקה.
ראשית, חוק ההתיישנות. לפיכך, תשי״ח-1958 קובע בסעיף 5(1) כי תקופת ההתיישנות בתביעה אזרחית שאינה במקרקעין עומדת על שבע שנים. כפועל יוצא מכך, תובע שמגיש תביעה לאחר חלוף שבע שנים מסתכן בדחייתה המיידית. בנוסף, סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע כי מרוץ ההתיישנות מתחיל ביום שבו נולדה עילת התובענה.
המונח ״עילת תובענה״ מוגדר כהתגבשותו של כוח תביעה קונקרטי. בנוסף, משמעות הדבר היא שבידי התובע עומדת אפשרות ממשית לפנות לערכאה שיפוטית. לפיכך, מועד פיטוריו של עובד הוא המועד הקובע לתחילת מניין הימים. לעומת זאת, סעד של סילוק על הסף שמור למקרים ברורים שבהם ההליך אינו מגלה עילה ברת סיכוי.
רקע עובדתי: פיטורי מנהל בכיר והרשעה פלילית
ההליך המשפטי התברר במסגרת סע״ש (תל-אביב-יפו) 17001-06-19, מנחם פרידמן נ' בנק לאומי לישראל בע״מ. עם זאת, ההכרעה ניתנה ביום 12.04.2022. המותב כלל את השופטת דפנה חסון זכריה. לצד נציג ציבור מעסיקים רון שפיר ונציגת ציבור עובדים אורנה רזניק.
התובע עבד בבנק במשך כ-35 שנה, בין השנים 1974 ל-2008.
במהלך שנות עבודתו שימש התובע כמנהל הסניף המרכזי של הבנק ויו״ר ועדת האשראי. עם זאת, ביום 2.12.2008 פוטר התובע לאלתר. כתוצאה מכך, הבנק פיטר אותו לאחר שהתגלה כי העמיד אשראי שלא כדין בעשרות מיליוני שקלים. במכתב הפיטורים שלל הבנק את זכאותו להודעה מוקדמת ולפיצויי פיטורים.
בו ביום הגיש הבנק תביעה כספית נגד העובד לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לעומת זאת, הצדדים הסכימו לעכב את התביעה האזרחית עד לתום ההליך הפלילי. בשנת 2014 הורשע העובד בשורה של עבירות מרמה ונגזרו עליו שבע שנות מאסר. לאחר שחרורו ממאסר בשנת 2019, הגיש תביעה נגד הבנק על סך מיליוני שקלים.
טענות הצדדים בסוגיית סילוק תביעה על הסף מחמת התיישנות
הבנק עתר לסילוק התביעה על הסף. לדוגמה, לטענת הבנק, עילת התביעה נולדה במועד סיום יחסי העבודה ביום 2.12.2008. התביעה הוגשה ביוני 2019, כ-11 שנים לאחר מכן. בנוסף טען הבנק לשיהוי ניכר ולהיעדר עילה, מכיוון שזכויות הפרישה נשללו כדין עקב המעילה.
מנגד, התובע טען כי יש לדחות את בקשת הבנק לסילוק מוקדם. לדוגמא, לטענתו, הסכם העבודה קבע כי הבנק אינו רשאי לפטרו קודם להרשעה פלילית חלוטה. משכך, עילת התביעה נולדה רק עם הרשעתו בשנת 2014. יתרה מכך, התובע טען לתחולת סעיף 7 לחוק ההתיישנות.
בטענה שעורך דינו הקודם הטעה אותו לגבי השעיית המרוץ בזמן מאסרו.
כמו כן טען העובד להשתק. כלומר, לגישתו, הסכמת הבנק לעיכוב התביעה בבית המשפט המחוזי חלה מכללא גם על תביעתו בבית הדין לעבודה. התובע אף הוסיף טענות לגבי רכיבי הפנסיה התקציבית ומועד פרישתו לגמלאות.
הכרעת בית הדין ונימוקי סילוק התביעה
בית הדין האזורי לעבודה קיבל את בקשת הבנק במלואה. אולם, השופטת דפנה חסון זכריה קבעה כי עילת התביעה נולדה במועד הפיטורים בפועל בדצמבר 2008. מכתב הפיטורים הבהיר לתובע כי הבנק מנתק את יחסי העבודה לאלתר ושולל את זכויותיו. משכך, כוח התביעה התגבש כבר באותו מועד.
יתרה מזאת, בית הדין דחה את פרשנות התובע להסכם העבודה. אמנם, נקבע כי לא יעלה על הדעת שלעובד תהיה חסינות מפיטורים עד להרשעה פלילית. הליך שנמשך שנים רבות. סעיף 24 להסכם העבודה הקנה לבנק זכות מפורשת להפסיק את העבודה בכל עת.
לפיכך, ההסכם אינו מונע פיטורים מיידיים במקרה של מעילה חמורה.
בנוסף, בית הדין דחה את הטענות להשעיית מרוץ ההתיישנות לפי סעיף 7 לחוק. התובע לא הוכיח כי הבנק הטעה אותו או ניצל את מצוקתו. טענות בדבר הטעיה מצד עורך דינו הקודם של התובע שייכות ליחסים הפנימיים ביניהם. ואינן מחייבות את הבנק.
כמו כן, בית הדין קבע כי תקופת מאסר אינה עוצרת את ההתיישנות.
סוף דבר – התביעה נדחתה. בית הדין חייב את התובע בהוצאות הבנק בסך של 10,000 ש״ח.
השוואת עמדות הצדדים מול הכרעת בית הדין
| נושא המחלוקת | טענת התובע | טענת הנתבע (הבנק) | הכרעת בית הדין לעבודה |
|---|---|---|---|
| מועד היווצרות העילה | במועד ההרשעה הפלילית (2014) או גיל הפרישה | במועד מסירת מכתב הפיטורים (דצמבר 2008) | העילה נולדה במועד הפיטורים בפועל; התביעה התיישנה |
| זכות הבנק לפטר | אין לפטר לפני הרשעה חלוטה בעבירה שיש עמה קלון | הבנק רשאי לפטר בכל עת לפי שיקול דעתו המוחלט | הפרשנות של העובד בלתי סבירה ואינה מתיישבת עם ההסכם |
| השעיית מרוץ ההתיישנות | עורך הדין הטעה, ותקופת המאסר עצרה את המרוץ | הבנק לא הטעה; מאסר אינו עילה להארכת התיישנות | סעיף 7 לחוק לא חל; יחסי עורך דין-לקוח אינם מחייבים את הבנק |
| עיכוב הליכים מוסכם | העיכוב בבית המשפט המחוזי חל גם בבית הדין לעבודה | ההסכמה נגעה אך ורק לתביעה המחוזית משנת 2008 | אין ראשית ראיה להסכם כתוב להארכת תקופת ההתיישנות |
צעדים מעשיים למניעת התיישנות תביעות עבודה
תובעים ועובדים המבקשים לממש את זכויותיהם צריכים לנקוט פעולות מדויקות ובזמן אמת:
-
תיעוד מועד ניתוק היחסים. יש לרשום במדויק את המועד שבו נמסר מכתב הפיטורים, שכן זהו המועד המכריע לעניין כוח התביעה.
-
בדיקת תנאי ההסכם האישי. חשוב לקרוא את מכלול סעיפי החוזה ולא להסתמך על פרשנות מבודדת של סעיף יחיד.
-
הגשת תביעה בתוך שבע שנים. אין להמתין לסיום הליכים מקבילים ללא צו שיפוטי מפורש המורה על עיכוב מרוץ הזמנים.
-
עריכת הסכם התיישנות בכתב. ככל שקיים צורך להמתין להליך פלילי, יש לחתום על הסכם נפרד בכתב להארכת התקופה לפי סעיף 19 לחוק.
שאלות ותשובות
מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתביעה לפיצויי פיטורים?
מרוץ ההתיישנות מתחיל במועד ניתוק יחסי עובד-מעביד בפועל. במועד זה מתגבש כוח התביעה של העובד לדרוש את זכויותיו.
האם שהות במאסר משעה את מרוץ ההתיישנות?
ריצוי עונש מאסר אינו מקים כשלעצמו עילה להשעיית מרוץ ההתיישנות בדין. על התובע להגיש את תביעתו באמצעות בא כוח בתוך התקופה הקבועה.
כיצד משפיעה הטעיה מצד עורך דין על סילוק תביעה על הסף מחמת התיישנות?
טענה להטעיה מצד בא כוחו של התובע אינה משפיעה על היחסים מול הנתבע. סעיף 7 לחוק ההתיישנות דורש הטעיה מצידו של הנתבע עצמו.
האם עיכוב הליכים בתביעה אזרחית עוצר תביעה נפרדת בבית הדין לעבודה?
הסכמה דיונית לעיכוב הליך בבית משפט אחד אינה עוצרת את מרוץ הזמנים לגבי עילות תביעה שטרם הוגשו בערכאה אחרת.
מתי בית הדין מחליט על סילוק תביעה על הסף מחמת התיישנות?
בית הדין נעתר לבקשת סילוק כאשר ברור שחלפה תקופת ההתיישנות ושלא מתקיים חריג בדין. כך שבירור התביעה לגופה אינו מועיל.
סיכום והמלצות משפטיות
פסק הדין בסע״ש 17001-06-19 מדגיש את החשיבות המכרעת של עמידה במועדים הקבועים בחוק. בית הדין הבהיר כי פיטורים בפועל יוצרים את כוח התביעה באופן מיידי. הליכים פליליים מאוחרים או טענות להבנות בעל פה אינם מרפאים שיהוי של שנים רבות.
לפיכך, בעלי דין הניצבים בפני סכסוכי עבודה מורכבים מחויבים לפעול במהירות. בחינה מוקדמת של לוחות הזמנים תמנע תוצאה של סילוק מוקדם והפסד זכויות מהותיות.


