עבודות שירות בעבירות ממניע גזעני: מתי בית המשפט יקל?

סוגיית הענישה בעבירות שנאה מעוררת מתח מתמיד בין הצורך בהרתעה לבין נסיבות אישיות. במקרים רבים, האפשרות להטיל עבודות שירות בעבירות ממניע גזעני נראית קשה להשגה. בתי המשפט נוטים להחמיר בעבירות שנובעות מאיבה לאומנית. יחד עם זאת, הדין הפלילי מחייב בחינה אינדיבידואלית של כל מעורב.

חוק העונשין מתייחס בחומרה מיוחדת למעשים שמלווים בשנאה על רקע לאומי או גזעי. לפיכך, סעיף 144ו(א) לחוק העונשין קובע כפל עונש לעבירות מסוימות שנעברו מתוך מניע גזעני. המחוקק ביקש להעביר מסר חד ומרתיע נגד פגיעה באוכלוסיות שונות.

לפיכך, בתי המשפט קובעים לעיתים קרובות מתחמי ענישה הכוללים מאסר בפועל. בנוסף, התביעה מבקשת בדרך כלל עונשי כליאה משמעותיים מאחורי סורג ובריח. שיקולי הרתעת הרבים גוברים בדרך כלל על נסיבות אישיות רגילות.

בנוסף, דוקטרינת הביצוע בצוותא לפי סעיף 29 לחוק העונשין מרחיבה את מעגל האחריות. עם זאת, לפי דוקטרינה זו, אדם שנמצא בזירה ומשתף פעולה נחשב למבצע עיקרי. בית המשפט אינו דורש שכל אחד יבצע את הירי בעצמו כדי להרשיעו.

• ביצוע בצוותא מטיל אחריות מלאה על כל שותף לתוכנית הפלילית.

• נוכחות אקטיבית ועידוד מספיקים לעיתים כדי לבסס הרשעה כמבצע.

• עם זאת, בית המשפט בוחן את הפעולות הפיזיות בעת גזירת הדין.

נסיבות המקרה: ת״פ (ירושלים) 5078-01-19 מדינת ישראל נ' איברהים גינדי

בבית המשפט המחוזי בירושלים התברר עניינו של נאשם צעיר ללא הרשעות קודמות. כתוצאה מכך, ביום 18.11.2018 קשר הנאשם קשר עם ארבעה מעורבים נוספים. הקבוצה תכננה לתקוף יהודים בעיר העתיקה בירושלים באמצעות ירי זיקוקים לעבר בית מגורים. המעשים בוצעו כולם מתוך מניע גזעני מובהק.

המאשימה הגישה כתב אישום שייחס לנאשם מספר עבירות חמורות:

• ניסיון תקיפה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני, לפי סעיפים 379, 382(א), 144ו(א) ו-29 לחוק העונשין.

• ניסיון היזק בזדון ממניע גזעני, לפי סעיפים 452 ו-144ו(א) לחוק.

• מעשה פזיזות ורשלנות, לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין.

הצדדים הגיעו להסכמה עובדתית חשובה מאוד במהלך המשפט. לעומת זאת, הצדדים הסכימו כי הנאשם נכח במקום, אך הוא לא ירה בעצמו. אחריותו של הנאשם נבעה אך ורק מכוח דוקטרינת ביצוע בצוותא.

ארבעת המעורבים הנוספים נשפטו בהליך נפרד במסגרת ת״פ 5011-01-19. לדוגמה, שני בגירים בעלי עבר פלילי נדונו לעשרה חודשי מאסר בפועל. לעומת זאת, שני קטינים נעדרי עבר פלילי נדונו לשבעה חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח.

טיעוני הצדדים בשאלת עבודות שירות בעבירות ממניע גזעני

המאשימה הדגישה את עקרון ההלימה ואת חומרת המעשים. לדוגמא, המאשימה דרשה להטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בין כותלי הכלא. לטענתה, ירי זיקוקים לבית מגורים יוצר סכנת חיים ממשית ומיידית.

בנוסף, המאשימה טענה לתחולת עקרון אחידות הענישה בין כלל השותפים. כלומר, היא עתרה לקביעת מתחם ענישה שנע בין שמונה לעשרים חודשי מאסר. המאשימה ביקשה למקם את הנאשם ברף התחתון ולהטיל עליו שמונה חודשי מאסר בפועל.

מנגד, בא כוח הנאשם הדגיש את חלקו השולי של מרשו באירוע. אולם, הסניגור הציג את העובדה שהנאשם היה היחיד שלא ירה כלל. יתרה מכך, הנאשם הודה מיד בחקירתו ושיתף פעולה מלא עם החוקרים.

ההגנה ציינה כי הנאשם שהה במעצר קרוב לחודשיים. אמנם, בהמשך, הוא שהה במעצר בית מלא וממושך ללא הפרות כלשהן. שירות המבחן הגיש תסקיר חיובי מאוד והמליץ על עונש של מאסר בעבודות שירות. הממונה על עבודות השירות מצא את הנאשם מתאים לריצוי עונש זה.

שימו לב: שיתוף פעולה ראשוני והודאה מוקדמת עשויים לשנות מהותית את תמונת הענישה, גם באירועים ביטחוניים מורכבים.

הכרעת השופט אלכסנדר רון ושיקולי החריגה לקולא

השופט אלכסנדר רון נתן את גזר הדין ביום 12.09.2019. ואולם, השופט הדגיש את חומרת העבירות ואת המסוכנות הממשית של ירי זיקוקים. בית המשפט קיבל את מתחם הענישה שהציעה המאשימה, בין שמונה לעשרים חודשים.

אולם, בית המשפט החליט לחרוג לקולא ממתחם הענישה שנקבע. יחד עם זאת, השופט ציין שורה של נימוקים כבדי משקל אשר הצדיקו הקלה בעונש:

• הנאשם הודה באופן מיידי ונטל אחריות מלאה על מעשיו.

• הוא היה הראשון שפרס את התמונה המלאה בפני החוקרים.

• הנאשם הינו נעדר עבר פלילי ומנהל אורח חיים יציב.

• חלקו באירוע היה משני וסביל, ללא ירי פיזי מצידו.

• שירות המבחן הציג תסקיר חיובי שהצביע על סיכויי שיקום ברורים.

• הנאשם שמר בקפדנות על תנאי שחרורו בערובה במשך חודשים רבים.

השופט רון דחה את בקשת ההגנה להסתפק בימי המעצר שכבר רוצו. בית המשפט קבע כי ענישה כזו תהיה מתחת לכל רף סביר. השופט בחר לאזן את ההקלה במאסר באמצעות ענישה כספית מחמירה יותר מזו של השותפים.

בסופו של יום, בית המשפט גזר על הנאשם שבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. עבודות השירות נקבעו בבית אבות ״עידן הזהב״ החל מיום 6.10.2019. בנוסף, בית המשפט הטיל שנת מאסר על תנאי למשך שנתיים וקנס כספי בסך 7,500 ש״ח.

השוואת ענישה בין שותפים לעבירה

עקרון אחידות הענישה מחייב השוואה בין נאשמים שונים באותה פרשה. יחד עם זאת, בית המשפט מבחין בין מבצע ראשי לבין שותף משני.

השוואת עונשי המעורבים בפרשת ירי הזיקוקים בעיר העתיקה מעורב / קבוצה עבר פלילי חלק בביצוע העונש שהוטל נאשמים 1 ו-2 (בגירים)בעלי עבר פלילי ירי זיקוקים בפועל10 חודשי מאסר בפועל נאשמים 3 ו-4 (קטינים)ללא עבר פלילי ירי זיקוקים בפועל7 חודשי מאסר בפועל הנאשם איברהים גינדיל לא עבר פלילי נוכחות ללא ירי פיזי7 חודשי עבודות שירות וקנס כספי

אזהרה: חריגה ממתחם הענישה אינה מובנת מאליה, ודורשת תשתית שיקומית מוכחת והיעדר מעשים אלימים ישירים מצד הנאשם.

מה עושים כדי להוביל לחריגה ממתחם הענישה?

במקרים פליליים שבהם קיים סיכון ממשי לעונש מאסר, יש לפעול בצורה שיטתית ומדויקת. הצעדים הבאים מסייעים לבסס בקשה להקלה בעונש:

1. הודאה מוקדמת וקבלת אחריות. הנאשם חוסך זמן שיפוטי ומעיד על הפנמת הפסול במעשיו כבר מהשלב הראשון.

2. שיתוף פעולה מלא עם שירות המבחן. חשוב להגיע לכל הפגישות, להציג תעסוקה יציבה ולשתף פעולה עם קצין המבחן.

3. הוכחת חלק משני באירוע. עורך הדין מציג ראיות המלמדות כי הנאשם נגרר אחרי אחרים ולא פעל באלימות פיזית.

4. עמידה מוחלטת בתנאים מגבילים. שמירה על תנאי מעצר הבית ללא הפרות מוכיחה אמינות ומפחיתה מסוכנות בעיני השופט.

5. הצגת אפיק תעסוקתי חיובי. בית המשפט מעדיף שלא לקטוע מסלול חיים נורמטיבי כאשר קיימת היתכנות לעבודות שירות.

שאלות ותשובות

סיכום ההכרעה והמשמעות המשפטית

בגזר הדין בת״פ (ירושלים) 5078-01-19. בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדת המאשימה לעניין מתחם הענישה העקרוני. עם זאת, השופט אלכסנדר רון אישר חריגה לקולא לטובת הנאשם איברהים גינדי. השופט גזר עליו שבעה חודשי מאסר בעבודות שירות, לצד מאסר על תנאי וקנס כספי.

הכרעה זו מדגימה כיצד שילוב של הודאה מוקדמת. תסקיר חיובי וחלק משני באירוע סולל את הדרך להקלה בעונש. מי שמתמודד עם אישום פלילי חמור נדרש להיוועץ בעורך דין פלילי מנוסה כדי לגבש אסטרטגיית הגנה מותאמת.