דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / חופש המידע / פומביות הדיון: האם חובת נימוק בבקשת עיון פוגעת בזכות?
חופש המידע

פומביות הדיון: האם חובת נימוק בבקשת עיון פוגעת בזכות?

ע
עו״ד ליאור מלכא | | 7 דקות קריאה

האם חובת ההנמקה למבקש עיון שאינו צד לתיק פוגעת בעיקרון פומביות הדיון. בית המשפט העליון קבע. כי דרישת ההנמקה הקבועה בתקנה 4 אינה פוגעת בעיקרון החוקתי של פומביות הדיון. נקודת המוצא המשפטית מאפשרת עיון בתיקי ערכאות השיפוט כדבר שבשגרה.

עם זאת, חובת הנימוק התמציתית מסייעת לערכאה השיפוטית. היא מאפשרת לאזן בין עניין המבקש לבין זכויות מתחרות, כגון הזכות לפרטיות. הצד המתנגד לחשיפת המידע נושא במלואו בנטל השכנוע למניעת העיון.

נושא הנגישות לחומרי ערכאות שיפוט מעורר מתח מתמיד בין עקרונות חוקתיים. לפיכך, עקרון פומביות הדיון מבטיח שקיפות ואמון ציבורי במערכת המשפטית. לעומת זאת, עומדות זכויות יסוד מוגנות. לדוגמה, הזכות לפרטיות והגנה על סודות מסחריים. במסגרת זו, תקנות העיון בתיקי בית המשפט מסדירות את האופן המעשי שבו אזרח יכול לגשת לחומרים שיפוטיים.

מאמר זה סוקר את פסיקת בג״ץ בנושא. בנוסף, הוא בוחן את חלוקת הנטלים בין הצדדים. כמו כן, נסביר מדוע חובת נימוק אינה שוללת את זכות הגישה למידע.

המחוקק עיגן את עקרון פומביות הדיון בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה. כמו כן, סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984. קובע כי ערכאות שיפוט פועלות בפומבי. פומביות זו נועדה לשרת מספר תכליות מובהקות:

  • הבטחת אמון הציבור: מראית פני הצדק מחזקת את הלגיטימציה של ההחלטות השיפוטיות.
  • פיקוח וביקורת: חשיפת ההליך המשפטי מאפשרת פיקוח ציבורי שוטף על פועלם של שופטים ושל בעלי דין.
  • חופש המידע וזכות הציבור לדעת: הזרמת מידע חופשי לציבור מאפשרת גיבוש עמדות בחברה חופשית.

לפיכך, ההלכה הפסוקה הכירה בזכות העיון בתיקים כנגזרת מעקרון פומביות הדיון. כתוצאה מכך, זכות זו אינה מוחלטת, אלא יחסית. משכך, מחוקק המשנה נדרש ליצור איזון מדויק מול זכויות יסוד אחרות.

ההליך בבג״ץ: טענות העותרים והרקע ההיסטורי של פומביות הדיון

בית המשפט דן בהליך המשפטי במסגרת בג״ץ 5917/97. העתירה האגודה לזכויות הגישה האזרח בישראל ועורך הדין יעקב שמשי. הם עתרו נגד שר המשפטים, מנהל בתי המשפט ולשכת עורכי הדין בישראל. ביום 08.10.2009 הנשיאה ד' ביניש נתנה את פסק הדין.

השופט א' א' לוי והשופט א' גרוניס הסכימו לפסק הדין.

לדוגמה, העתירה החלה את דרכה עוד בשנות התשעים. היא הוגשה בעקבות המלצות ועדת גרוס משנת 1994. הוועדה המליצה להרחיב את הגישה לתיקים.

בעבר, תקנות הארכיון, 1935, היו בתוקף. הן אסרו עיון למי שאינו צד, אלא בהתקיים ״נימוקים מיוחדים״. לדוגמה, בשנת 2003 המחוקק התקין את תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס״ג-2003. תקנות אלו שינו את נקודת המוצא.

בנוסף, הן הרחיבו את זכות העיון. עם זאת, תקנה 4(ג) קבעה:

כי בקשת עיון של מי שאינו בעל דין חייבת להיות מנומקת.

העותרים טענו שתי טענות עיקריות נגד תקנות העיון בתיקי בית המשפט:

  • חוסר סמכות חוקתית: פגיעה בעיקרון פומביות הדיון מחייבת הסמכה מפורשת בחקיקה ראשית.
  • פגיעה מהותית בזכות העיון: הטלת חובת נימוק משדרת תפיסה שלפיה לציבור אין זכות טבעית לקבל מידע.

שימו לב: העותרים הציעו מנגנון חלופי. הם טענו כי המבקש יגיש את בקשת העיון ללא כל נימוק. רק אם צד להליך יתנגד, בית המשפט יקיים דיון במעמד הצדדים.

תשובת המדינה ומעמד תקנות העיון בהקשר של פומביות הדיון

מנגד, המשיבים ולשכת עורכי הדין טענו כי שר המשפטים התקין את ההסדר כדין. כלומר, הכנסת הסמיכה את שר המשפטים להתקין תקנות סדרי דין לפי סעיפים 108. ו-109 לחוק בתי המשפט. בנוסף, חוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט-1969, מעניק סמכות דומה בסעיף 43(ב).

יתרה מכך, המדינה הדגישה כי התקנות אינן שוללות את הזכות לעיון. אולם, התקנות רק מתוות הליך סדור ומנהלי למימושה בפועל. הנהלת בתי המשפט פועלת כנאמן הציבור. היא חייבת להגן על אינטרסים של צדדים שלישיים, כגון עניינים מסחריים וצנעת הפרט.

הכרעת בית המשפט העליון וניתוח נטל השכנוע בנושא פומביות הדיון

בית המשפט העליון דחה את העתירה במלואה. אמנם, הנשיאה ביניש קבעה כי תקנות העיון בתיקי בית המשפט מעגנות את פומביות הדיון כנקודת מוצא. כפועל יוצא מכך, ברירת המחדל היא להתיר עיון. זאת, אלא אם כן קיים איסור מפורש בדין.

בית המשפט הבהיר כי חובת ההנמקה אינה מטילה על המבקש את נטל השכנוע. ואולם, בעל הדין המתנגד נושא בנטל השכנוע למניעת העיון. על המתנגד להציג טעם כבד משקל או פגיעה קונקרטית כדי לחסום את העיון. להלן שלושת שלבי הבחינה השיפוטית אשר בית המשפט קבע בפסיקה:

  • שלב ראשון: בחינה האם קיים איסור שבדין על עיון במסמכים המבוקשים.
  • שלב שני: בדיקת הצדקת העיון מול טענות פגיעה מבוססות של המתנגד.
  • שלב שלישי: קביעת תנאים מידתיים לעיון, כגון השחרת פרטים מזהים או צמצום היקף החומר.

לפיכך, חובת הנימוק של המבקש הינה מזערית ותמציתית. יחד עם זאת, מטרתה הבלעדית היא לאפשר לשופט להבין את מהות האינטרס. בנוסף, היא מסייעת לאתר גורמים שעלולים להיפגע מן המהלך.

סוגיה לדיון עמדת העותרים הכרעת בית המשפט העליון
חוקתיות חובת ההנמקה פוגעת בזכות היסוד לפומביות הדיון ומגבילה את הציבור. פגיעה שולית ומזערית. היא מהווה כלי דיוני חיוני לעריכת איזונים.
חלוקת נטלי ההוכחה דרישת הנימוק מטילה על המבקש נטל לא מוצדק. נקודת המוצא היא התרת עיון. נטל השכנוע מוטל על המתנגד.
סמכות מחוקק המשנה נדרש הסדר ראשוני מפורש בחקיקה ראשית של הכנסת. השר הוסמך כדין לקבוע סדרי דין פרוצדורליים לביצוע החוק.

אזהרה: הגשת בקשת עיון טורדנית או שימוש לרעה בהליכי משפט עלולים להוביל לדחיית הבקשה ולחיוב בהוצאות משפט. יש להציג תמיד אינטרס ענייני, כגון מחקר, סיקור או זיקה משפטית.

שלבים מעשיים להגשת בקשת עיון

על מנת לממש את זכות העיון בצורה יעילה לפי תקנה 4, מומלץ לפעול באופן סדור:

  1. איתור פרטי ההליך. יש לוודא את מספר התיק המדויק, הערכאה שבה הוא מתנהל ושמות בעלי הדין.
  2. בדיקת קיומם של איסורי פרסום. יש לבחון האם התיק התנהל בדלתיים סגורות או תחת צו איסור פרסום גורף.
  3. מילוי טופס בקשת עיון. יש למלא את טופס 2 המצורף לתקנות, ולצרף נימוק תמציתי וברור באשר למטרת הבקשה.
  4. הגשת הבקשה לערכאה המתאימה. הבקשה תוגש לשופט או לרשם הדן בתיק באמצעות מזכירות בית המשפט.

האם כל אדם זכאי לעיין בכל תיק בית משפט?

באופן עקרוני כן. זאת, אלא אם הדין אוסר את העיון. לדוגמה, הדבר נכון לגבי תיקי משפחה או אימוץ. מאידך, הדבר חל גם על תיקים שבהם בית המשפט נתן צו איסור פרסום.

מעבר לכך, כאשר מגישים בקשה, בית המשפט בוחן. הוא בודק האם חשיפת המידע תפגע יתר על המידה בפרטיות בעלי הדין.

מה צריך לכתוב במסגרת חובת ההנמקה?

די בהנמקה קצרה ותמציתית המבהירה את מטרת העיון. מצד שני, מטרות מוכרות כוללות אינטרס עיתונאי, מחקר אקדמי. בנוסף, הן כוללות בדיקת זכויות לקראת הליך משפטי אחר. או עניין ציבורי שקוף.

אין חובה להוכיח עילת תביעה עצמאית.

מי נושא בנטל להוכיח כי יש למנוע את העיון?

המתנגד לעיון נושא במלואו בנטל השכנוע. לסיכום, עליו להוכיח כי תיגרם לו פגיעה ממשית, כבדת משקל וקונקרטית כתוצאה מחשיפת המסמכים. כמו כן, עליו להוכיח כי לא ניתן להגן על עניינו באמצעות פתרון ביניים. למשל מחיקת שמות.

האם עיתונאים וחוקרים כפופים לחובת הנמקה פרטנית בכל תיק?

לא בהכרח. לאור זאת, תקנה 5 לתקנות מסמיכה את מנהל בתי המשפט להעניק היתר עיון כללי לעיתונאים מורשים. גם חוקרים באקדמיה ובעלי תפקידים ציבוריים נכללים. גורמים אלה נהנים מגישה רחבה.

הם אינם צריכים להגיש בקשה מנומקת בכל תיק ותיק.

סיכום ומסקנות מעשיות

פסק דינו של בית המשפט העליון בבג״ץ 5917/97 קיבע את מעמדה של זכות העיון. הוא קבע כי היא נגזרת ישירה של עקרון פומביות הדיון. בית המשפט דחה את העתירה. הוא קבע כי תקנות העיון בתיקי בית המשפט מייצרות איזון ראוי ומידתי. בנוסף, חובת הנימוק אינה מהווה מחסום לחופש המידע.

חובת הנימוק משמשת כלי דיוני שמסייע לבית המשפט לאזן בין זכויות מתחרות. הבנת הכללים והפסיקה חיונית לכל מי שמבקש לחשוף חומרים שיפוטיים. בנוסף, היא חשובה למי שרוצה להגן על סודיות פרטיו. לקבלת מענה משפטי מדויק בנסיבות מורכבות, אנו ממליצים לפנות לייעוץ משפטי מקצועי.

מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום מנהלי ורשויות?

מידע וייצוג במנהלי ורשויות