שחרור בערבות בעבירת אלימות: חזקת מסוכנות והפקדת נשק

למה עבירת אלימות מקבלת יחס מיוחד

הכלל הבסיסי בדיני מעצרים הוא שמעצר הוא אמצעי אחרון: בית המשפט לא יורה על מעצר עד תום ההליכים בעילת שיבוש או מסוכנות אלא אם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירות פחותה, ורק לאחר שיש לנאשם סניגור או שהודיע כי אינו רוצה להיות מיוצג. הכלל הזה חל גם בעבירות אלימות, אך המחוקק הוסיף בהן שכבות שמקשות על השחרור.

הרקע לכך הוא הבדל מהותי בין סיכון להימלטות לבין סיכון לפגיעה חוזרת. חשוד בעבירה כלכלית שמפר את תנאי שחרורו גורם נזק להליך; חשוד בעבירת אלימות שמפר את תנאיו עלול לגרום נזק לאדם. משום כך מרבית הדיון בתיקי אלימות נסוב על שאלה אחת: האם קיימת מסגרת שתמנע מגע עם המתלונן.

שלוש התוספות שהחוק קבע לעבירות אלימות

עילת מעצר עצמאית. לאחר הגשת כתב אישום, עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם נמנית עם העבירות שבהן די בסוג העבירה כדי להקים עילת מעצר, לצד עבירות שדינן מיתה או מאסר עולם, עבירות ביטחון ועבירות סמים (למעט שימוש עצמי או החזקה לשימוש עצמי).

חזקת מסוכנות בעבירת אלימות בבן משפחה. כשהנאשם הואשם בעבירת אלימות בבן משפחה, כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, החוק קובע חזקה שמתקיימת עילת המסוכנות, אלא אם כן הוכיח הנאשם אחרת. זו נקודת המוצא שממנה מתחיל הדיון, והיא ניתנת לסתירה, אך הנטל על הנאשם.

כלי נשק. הקצין הממונה רשאי להתנות שחרור בהפקדת כלי הנשק שברשות חשוד בעבירת אלימות. יתרה מזו: קצין ממונה שהחליט שלא להתנות בכך את שחרורו של חשוד בעבירת אלימות בבן משפחה חייב לפרט את נימוקיו בכתב, ובעבירה שנעשתה באלימות חמורה, באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר הוא חייב להתנות את השחרור בהפקדת הנשק. גם בית המשפט, אם שחרר חשוד בעבירת אלימות בבן משפחה או בעבירה באלימות חמורה בלי להתנות את השחרור בהפקדת הנשק, מפרט את נימוקיו בהחלטתו.

אילו תנאים בית המשפט מטיל בפועל

שחרור בערובה הוא תמיד על תנאי שהמשוחרר יתייצב לחקירה, לדיון במשפטו או בערעור, או לנשיאת עונשו, ושיימנע משיבוש הליכי משפט. על גבי הבסיס הזה בית המשפט רשאי להוסיף תנאים לפרק זמן שיקבע. בתיקי אלימות חוזרים בעיקר אלה:

1. איסור קשר ומפגש עם המתלונן ועם מי שייקבע, לרבות דרך צדדים שלישיים ורשתות חברתיות.
2. הרחקה גיאוגרפית: איסור כניסה לאזור, ליישוב או למקום שייקבע, וחובת מגורים במקום אחר.
3. מעצר בית מלא או חלקי, כלומר איסור יציאה ממקום המגורים בכל שעות היממה או בחלקן, לרוב בליווי מפקחים.
4. הפקדת כלי הנשק בתחנת המשטרה.
5. פיקוח קצין מבחן לאחר קבלת תסקיר מעצר, ולעיתים חובת טיפול באישור קצין מבחן.
6. חובה למלא אחר צו הגנה שניתן לפי החוק למניעת אלימות במשפחה.

בבחירת התנאים ובקביעת גובה הערובה שוקל השופט את מהות העבירה, את המידע שבידי התביעה, את עברו הפלילי של האדם, את מצבו הכלכלי ויכולתו להמציא את הערובה, ואת האפשרות שיעמוד בתנאיה, והכול במידה שאינה עולה על הנדרש. הרחבה על מנגנון הערובה עצמו, על סוגי הערובה ועל מועדי הערר מופיעה במדריך שחרור בערבות: תנאים, ביטחונות וערר על החלטה.

איך בונים חלופת מעצר שמחזיקה מים

בעבירות אלימות, חלופה שמוצגת כרשימת הבטחות נדחית כמעט תמיד. חלופה שמתקבלת נראית אחרת: כתובת מגורים חלופית מרוחקת מהמתלונן, בעלי הכתובת מסכימים בכתב ומגיעים לדיון, מפקחים אמיתיים שמוכנים להתחייב בבית המשפט ולפרט את זמינותם בפועל, הפקדת כלי נשק שכבר בוצעה לפני הדיון ולא הובטחה, וכשמדובר בעבירת אלימות במשפחה גם התחלה מוכחת של טיפול. תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן הוא לעיתים קרובות המסמך שמכריע, ולכן כדאי לבקש אותו מוקדם ולא בסוף הדרך.

לצד זה יש לתת את הדעת להשלכות מחוץ להליך הפלילי. כשהאירוע בתוך המשפחה, ההחלטה על הרחקה משפיעה מיד על מגורים, על קשר עם ילדים ועל הליכים אזרחיים מקבילים, וכדאי לתאם את המהלכים עם עורך דין דיני משפחה: צוואות, ירושה והסכמי ממון. כשהאירוע מתרחש על רקע פרידה, לרוב הוא נשזר בהליך גירושין מלא ובשאלות משמורת ורכוש שנדונות אצל עורך דין גירושין: מזונות, משמורת וחלוקת רכוש.