כן, בית הדין לעבודה מחייב עובד בפיצוי כספי כאשר הוא נוטל מידע טכני בלעדי ומשתמש בו אצל מתחרה. גם אם תניית אי-התחרות בחוזה אינה נאכפת במלואה, הדין מגן על סוד מסחרי מובהק. שימוש בקודי הפעלה ושידול עובדים מהווים הפרה חמורה של חובת האמון ותום הלב.
מעבר של עובד לחברה מתחרה מעורר תמיד מתח בין חופש העיסוק לבין הגנת סודותיו של המעסיק. כאשר עובד מבצע שימוש בקודים סודיים של מעסיקו הקודם לטובת המתחרה, הוא חוצה את הגבול המותר. סוגיה זו עמדה במרכז פסק דין עקרוני שניתן בבית הדין לעבודה.
חוק עוולות מסחריות, תשנ״ט-1999. בנוסף, מגדיר סוד מסחרי כמידע עסקי שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי בנקל. בנוסף, על בעל הסוד לנקוט אמצעים סבירים כדי לשמור על סודיותו. המידע צריך להעניק יתרון עסקי ממשי על פני מתחרים בשוק.
לעומת זאת, סעיף 7 לחוק קובע סייג לאחריות. עם זאת, אדם אינו אחראי לגזל סוד אם המידע הגיע אליו במהלך עבודתו והפך לחלק מכישוריו הכלליים. עם זאת, בתי הדין מבחינים היטב בין מיומנות מקצועית אישית לבין נתונים טכניים חסויים.
במקביל, דיני העבודה מטילים על העובד חובות אמון ותום לב מוגברות כלפי המעסיק. כתוצאה מכך, חובות אלו נובעות מחוזה העבודה ומסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג-1973. לפיכך, עובד אינו רשאי לקדם עסק מתחרה בעודו מועסק אצל מעסיקו המקורי.
ההליך המשפטי: צח אורני נגד מיכאל וילקיסקי
פרטי ההליך: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, עב 007883/01. לעומת זאת, צח אורני שירות מכירה ויצור מאזניים בע״מ, ראובן אורני וצח אורני נ' מיכאל וילקיסקי. ההרכב כלל את כב' השופטת אהובה עציון, נציג ציבור (עובדים) מר רמי נחום. ונציג ציבור (מעסיקים) מר זאב פוטרמן.
פסק הדין ניתן ביום 19.04.2009 ונחתם ביום 30.04.2009.
התובעת 1 מייצרת מאזני גשר ונמצאת בבעלות התובע 3. לדוגמה, אביו, התובע 2, עובד בחברה כמהנדס מנוסה. הנתבע עבד אצל התובעת החל משנת 1995 ועד שנת 2000 בתור איש שירות. טרם עבודתו זו, לא היה לנתבע ניסיון בתחום מאזני הגשר האלקטרוניים.
הנתבע חתם על כתב התחייבות לשמירת סודיות ואי-תחרות למשך 24 חודשים. לדוגמא, בעקבות סכסוך עסקי בין התובעת לשותפתה לשעבר, ״החברה המרכזית לשקילה בע״מ״, עזב הנתבע את עבודתו. מיד לאחר מכן, הוא עבר לעבוד בחברה המרכזית וסייע לה להקים מערך ייצור עצמאי.
טענות הצדדים בפני בית הדין
התובעים טענו כי הנתבע נחשף לשרטוטים ייחודיים ולקודים חסויים של מערכות השקילה. כלומר, לדבריהם, הנתבע ביצע שימוש בקודים סודיים כדי להפעיל ולכייל מכשירים אצל החברה המתחרה. בנוסף, טענו כי הוא שידל עובדים אחרים לעבור עמו ופגע קשות בהכנסותיהם.
מנגד, הנתבע טען כי עזב את התובעת בשל חשש מתביעות הדדיות בין החברות. אולם, לטענתו, הידע שצבר הוא חלק מכישוריו המקצועיים כמהנדס. באשר לקודים, טען הנתבע כי חלקם נמסרו ישירות ללקוחות ולא היוו סוד מעולם. הנתבע הוסיף כי תניית אי-התחרות פוגעת בחופש העיסוק שלו ואינה תקפה.
שימו לב: תניית אי-תחרות בחוזה עבודה אינה נאכפת באופן אוטומטי, אלא רק כאשר היא מגינה על אינטרס לגיטימי מוכח, כמו סוד מסחרי ממשי.
הכרעת בית הדין וניתוח גזל הסוד
כב' השופטת אהובה עציון קיבלה את התביעה בחלקה וחייבה את הנתבע בפיצוי. אמנם, בית הדין חזר על ההלכה לפיה תניית אי-תחרות כשלעצמה חסרת תוקף ללא אינטרס לגיטימי. עם זאת, הגנה על סודות מסחריים מהווה אינטרס מובהק הראוי להגנה משפטית מלאה.
בית הדין בחן את עדויות הצדדים ומצא סתירות מהותיות בגרסאות הנתבע. לעומת זאת, בית הדין קיבל את עדויות התובעים כסדורות ומהימנות. ואולם, השופטת קבעה כי אמנם חלק מהקודים היו מוכרים ללקוחות. אך קודים מסוימים נותרו בלעדיים לתובעת ונשמרו בסודיות.
כפועל יוצא, בית הדין דחה את טענת הנתבע לפיה הקודים מהווים חלק מכישוריו המקצועיים לפי סעיף 7(א)(1) לחוק. יחד עם זאת, מדובר בסיסמאות טכניות מובהקות, הדומות לקוד פתיחה של כספת. לכן, הוכח שימוש אסור בסוד מסחרי לפי סעיף 6(ב)(2) לחוק עוולות מסחריות.
אזהרה: עובד המעביר סיסמאות או קודי גישה פנימיים למעסיק חדש חושף את עצמו לתביעה נזיקית אישית לפיצויים ללא הוכחת נזק.
הפרת חובת האמון ופסיקת הפיצוי
מעבר לגזל הסוד, בית הדין קבע כי הנתבע הפר באופן חמור את חובת הנאמנות. הראיות הראו כי הנתבע יצר קשר עם החברה המתחרה עוד בעת שהיה עובד התובעת. יתרה מכך, הוא גייס עובד נוסף (גבאראת) לטובת המתחרה. ושימש גורם מרכזי בבניית מערך הייצור שלה.
בהמשך לכך, השופטת ציינה כי לאחר סיום עבודתו פנה הנתבע לעובד התובעת, יוסי פרנקל. כדי שיסייע לו בתיקון רכיבים חשמליים עבור המתחרה. התנהגות זו אינה מתיישבת עם חובת תום הלב החלה על יחסי עבודה.
התובעים לא הוכיחו את היקף הנזק המדויק שנגרם להם באובדן עסקאות. לפיכך, בית הדין עשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות, תשנ״ט-1999. השופטת פסקה לתובעים פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 50,000 ₪. בצירוף הוצאות משפט בסך 4,000 ₪.
ניתן לסכם את ההבדלים המשפטיים שנדונו בפסק הדין באופן הבא:
השוואה בין סוגי ידע והחובות המשפטיות של עובד בעת מעבר למתחרה סוג המידע או הפעולה מעמד משפטי הכרעת בית הדין במקרה הנדון קודי הפעלה וגישה בלעדיים סוד מסחרי מוגן שימוש אסור המזכה בפיצוי כספי מיומנות וניסיון מקצועי כללי כישורי העובד (מותר לשימוש)אינו מהווה סוד מסחרי גיוס עובדי המעסיק בעת העבודה הפרת חובת נאמנות ותום התנהלות פסולה המצדיקה פיצוי תניית אי-תחרות ללא סוד לגיטימי בטלה מחמת פגיעה בחופש העיסוק ההגנה ניתנה בשל הסוד ולא בשל התניה
מה עושים כדי להגן על סודות עסקיים במעבר עובדים?
מעסיקים ועובדים נדרשים לפעול בזהירות כדי למנוע סכסוכים משפטיים מורכבים. להלן צעדים מעשיים מומלצים:
-
הגדרת סודות ברורה. המעסיק צריך לפרט בחוזה מהם המאגרים, הקודים והנתונים המסווגים.
-
נקיטת אמצעי אבטחה. יש להגביל גישה למידע רגיש ולשמור סיסמאות באופן מאובטח ומבוקר.
-
הימנעות משימוש במידע פנימי. על העובד להימנע לחלוטין משימוש בסיסמאות או מסמכים של המעסיק הקודם.
-
שמירה על תום לב בסיום עבודה. אין לנהל מגעים לגיוס עובדים או לקוחות טרם סיום ההעסקה.
-
קבלת ייעוץ משפטי מוקדם. פנייה לעורך דין לפני מעבר למתחרה מונעת חשיפה לתביעות נזיקין.
שאלות ותשובות
מתי קוד מחשב נחשב לסוד מסחרי?
קוד נחשב לסוד מסחרי כאשר הוא מעניק יתרון תחרותי. אינו ידוע לרבים ובעליו נוקט אמצעים לשמירתו. אם הקוד נמסר בחופשיות ללקוחות, בית הדין לא יכיר בו כסוד מוגן.
האם מותר למעסיק לאסור על עובד לעבוד אצל מתחרה?
מעסיק אינו יכול להגביל את חופש העיסוק ללא הגנה על אינטרס מיוחד. כמו סוד מסחרי או הכשרה מיוחדת. תניית אי-תחרות כללית וגורפת תיפסל בדרך כלל בבית הדין לעבודה.
מה המשמעות של פיצוי ללא הוכחת נזק?
סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות מאפשר לבית המשפט לפסוק עד 100,000 ₪ בגין גזל סוד מסחרי. התובע אינו נדרש להוכיח את שיעור הפגיעה הכספית המדויקת שנגרמה לו.
האם ידע שנרכש בעבודה שייך לעובד?
ניסיון, מיומנות ושיטות עבודה כלליות מהווים חלק מקניינו של העובד ומכישוריו. לעומת זאת, שרטוטים סודיים, נוסחאות וקודי גישה בלעדיים נשארים קניינו של המעסיק בלבד.
כיצד משפיעה התנהלות העובד לפני התפטרותו?
עובד שמקיים קשרים עם מתחרה או משדל עובדים בעודו מועסק מפר את חובת האמון. התנהלות כזו מהווה עילה עצמאית לחיוב בפיצויים, גם מעבר לעוולת גזל סוד מסחרי.
סיכום והמלצות מעשיות
פסק הדין מדגיש כי בתי הדין לעבודה רואים בחומרה שימוש במידע פנימי וחסוי לטובת מתחרים. הגנת החוק אינה חלה על נטילת קודים טכניים בלעדיים. יתרה מזאת, חובת האמון מחייבת עובדים לפעול בהגינות מלאה גם בעת עזיבת מקום העבודה. מעסיקים ועובדים כאחד צריכים להכיר את גבולות הדין ולהסדיר את היחסים החוזיים בצורה מדויקת.
במקרה של ספק או סכסוך, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי לבחינת הנסיבות הספציפיות.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. בהתאם, הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
