דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
חדשות חמות
מס על משיכת כספי פיצויים: תקרת הפטור, רצף פיצויים וטופס 161 מיסוי NFT בישראל: מתי זה נכס הון, מתי הכנסה מעסק ואיך מדווחים אחיזה כשורה מלאכותית בשיקים: פסק הדין והגנות משפטיות עסקת טיעון בערעור פלילי: הכרה, הליך והשלכות משפטיות פריסת מס שבח ומס רווח הון: איך פורסים רווח על פני 4 שנים אחורה וכמה זה שווה הרמת מסך לטובת בעלי מניות: פסיקה משפטית והשלכות חשובות הארכת מועד בג״ץ: הסבר מעמיק על הליכי תגובה משפטיים מיסוי טייס תושב חוץ: החלטת בית משפט והשפעות מס בינלאומי מס על משיכת כספי פיצויים: תקרת הפטור, רצף פיצויים וטופס 161 מיסוי NFT בישראל: מתי זה נכס הון, מתי הכנסה מעסק ואיך מדווחים אחיזה כשורה מלאכותית בשיקים: פסק הדין והגנות משפטיות עסקת טיעון בערעור פלילי: הכרה, הליך והשלכות משפטיות פריסת מס שבח ומס רווח הון: איך פורסים רווח על פני 4 שנים אחורה וכמה זה שווה הרמת מסך לטובת בעלי מניות: פסיקה משפטית והשלכות חשובות הארכת מועד בג״ץ: הסבר מעמיק על הליכי תגובה משפטיים מיסוי טייס תושב חוץ: החלטת בית משפט והשפעות מס בינלאומי
בית / דיני חוזים / תביעה בגין קרינה ממערכת חימום תת-רצפתית: דחייה משפטית
דיני חוזים

תביעה בגין קרינה ממערכת חימום תת-רצפתית: דחייה משפטית

ע
עו״ד ליאור מלכא | | 3 דקות קריאה

תביעה בגין קרינה ממערכת חימום תת-רצפתית נדחתה בעיקר עקב התיישנות והעדר יריבות משפטית.

בפסק דין בית משפט השלום פתח תקווה. בני זוג טענו שהמערכת פולטת קרינה מסוכנת ולא נחשפה להם. בנוסף, הם ביקשו פיצוי בגין נזקים פוטנציאליים. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענות הסף ודן בגוף התביעה.

תביעה בגין קרינה ממערכת חימום תת-רצפתית – טענות סף: התיישנות והעדר יריבות

המערכת נרכשה בשנת 2002 והותקנה ב-2003. בחורף 2004-2005, התגלתה קרינה אלקטרומגנטית. לבסוף, התובע הגיש תביעה בדצמבר 2011. לכן, בית המשפט בחן את מרוץ ההתיישנות.

ראשית, המרוץ החל בסוף דצמבר 2004, מועד גילוי הקרינה. בנוסף, על התובע לפעול בשקידה סבירה. עם זאת, הוא ניסה להגיש תביעה שבע שנים לאחר המועד. בעקבות זאת, בית המשפט קבע שההתיישנות חלפה.

שנית, העדר יריבות נובע מכך שהחברה מעלות חימום רצפה חשמלי בע״מ לא הייתה פעילה במועד המכירה. בפועל, המערכת נמכרה על ידי איש פרטי בשם ששון עובדיה. לכן, בית המשפט דחה את התביעה נגדה.

מרוץ ההתיישנות

החוק קובע שמועד תחילת המרוץ הוא היום שבו התובע נודע לעובדות העילה. בנוסף, עליו לפעול במידת הצורך. עם זאת, התובע לא ערך בירורים נדרשים. מכאן, בית המשפט ראה בהתיישנות תקפה.

דיון בגוף התביעה: חובת גילוי ורשלנות

במקביל לטענות הסף, בית המשפט בחן האם המוכרים חויבו לחשוף סיכוני קרינה. ראשית, בשנת 2002 לא היה תקן מחייב לשא״מ במוצרי חשמל ביתיים. בנוסף, המערכת עמדה בתקן המקומי של 1,000 מיליגאוס. עם זאת, לא נדרש חשיפה מדויקת מהמקובל באותה תקופה.

בנוסף, המומחים של הנתבעים הצביעו על חוסר ידע מדעי נרחב בנושא. לכן, לא הוכיחה התביעה מודעות למצב. כתוצאה מכך, לא נוצרה חובת גילוי או אחריות רשלנית.

השלכות המשפטיות של פסק הדין

הפסיקה מדגישה כי חובת הגילוי נמדדת לפי הידע הקיים בזמן המכירה. בנוסף, היא מחזקת את חשיבות הגשת תביעה בזמן סביר. עם זאת, היא אינה קובעת תקן חד-משמעי לשא״מ במוצרים ביתיים.

הפסיקה מתייחסת גם לחוק הקרינה הבלתי מייננת, תשס״ו-2006. חוק זה פטור מערכות חימום בתדרים מתחת ל-100 קילוהרץ. לפיכך, המערכת נחשבת חוקית גם היום.

מה המשמעות המעשית של פסק הדין?

  • הגשת תביעה במועד: על התובע לפעול ללא דיחוי מרגע גילוי החשש. בנוסף, איחור עשוי לגרום להתיישנות.
  • חובת גילוי לפי הידע הקיים: יצרנים אינם אחראים לסיכונים שלא היו מוכרים אז. עם זאת, עליהם לדווח על כל מידע מדעי זמין.
צריכים עזרה בנזיקין?

לבדיקת המקרה שלכם

שאלות ותשובות

מהי התיישנות תביעה ולמה היא רלוונטית כאן?

התיישנות מגדירה את התקופה שבה ניתן להגיש תביעה. במקרה זה, מרוץ ההתיישנות החל ב-2004, ולכן התביעה שהוגשה ב-2011 נדחתה.

האם חובת הגילוי חלה על מוכרי מערכות חימום תת-רצפתיות?

חובת הגילוי נמדדת לפי הידע המדעי והרגולטורי של 2002. מכיוון שלא היה מידע מבוסס, חובת הגילוי לא חלה.

האם קיימים תקנים מחייבים כיום לשא״מ ממערכות חימום?

נכון לשנת 2024, אין תקן מחייב בישראל או בינלאומי למערכות חימום תת-רצפתיות. חוק הקרינה מעניק פטור למקורות בתדר נמוך.

איך העדר יריבות השפיע על ההחלטה?

החברה לא הייתה פעילה במועד המכירה, ולכן לא נוצרה יחסי משפטיים עם הרוכשים. על כן, התביעה נגדה נדחתה.

האם תפקידו של עובד במשרד להגנת הסביבה משפיע על גילוי הקרינה?

בהיותו עובד בכיר, הוא היה נגיש למידע מקצועי. לכן, בית המשפט מצא כי הוא היה אמור לגלות את הסיכון מוקדם יותר.

סיכום

פסק הדין מדגיש שני עקרונות מרכזיים: חשיבות הגשת תביעה בזמן. וחובת גילוי שנקבעת לפי הידע הקיים. בנוסף, הוא מבהיר שהעדר תקנים מחייבים כיום אינו מייצר חובת רשלנות למוכרים.

אזהרה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום משפט אזרחי?

מידע וייצוג במשפט אזרחי