גמלת שמירת הריון במשרה חלקית: מדריך מקיף

גמלת שמירת הריון במשרה חלקית הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, עובדת בהריון הנמצאת בסיכון רפואי אך אינה נעדרת לחלוטין מעבודתה, אלא מצמצמת את שעות עבודתה. האם היא זכאית לגמלת שמירת הריון, ולו באופן חלקי. שנית, בית הדין הארצי לעבודה הכריע בשאלה עקרונית זו. בפסק דין תקדימי שניתן בדעת רוב.

נקבע כי הזכאות לגמלת שמירת הריון אינה מוגבלת רק למקרים של היעדרות מלאה מהעבודה.

להכרעה זו השלכות משמעותיות על אלפי עובדות. בנוסף, פסק הדין מרחיב את מעגל הזכאיות. ומעודד נשים עובדות לשמור על זיקה למקום עבודתן בתקופת ההריון.

ההליך והרקע העובדתי

ההליך שהתנהל לפני בית הדין הארצי לעבודה, עב״ל 165/08, המוסד לביטוח לאומי נ' רחל בלומנטל. עם זאת, עסק בשאלת זכאותה של עובדת לגמלת שמירת הריון במשרה חלקית. פסק הדין ניתן ביום 10.9.2009, לפני הנשיא סטיב אדלר, השופט יגאל פליטמן והשופטת נילי ארד. בהשתתפות נציגי הציבור יהודה בן הרוש ודוד רג'ואן. ניתן להעמיק בנושא דרך ביטוח לאומי זכויות: המדריך המלא למימוש קצבאות וסיוע כדי להבין את הממשק בין פסיקה לבין זכאות מעשית.

המקרה עסק במשיבה, רחל בלומנטל, אשר הייתה בשמירת הריון, הן חלקית והן מלאה. כתוצאה מכך, בין התאריכים 1.9.2005 ל-17.1.2006. בתקופה שבין 1.9.2005 ל-30.11.2005 היא המשיכה לעבוד במשרה חלקית. המוסד לביטוח לאומי אישר לה תשלום גמלת שמירת הריון רק עבור התקופה שבה לא עבדה כלל. במקרים של אי-הסכמה על זכאות כזו, חשוב להכיר את המידע המפורט בועדות רפואיות ביטוח לאומי: מדריך משפטי מקיף לזכויותיכם.

בית הדין האזורי בירושלים קיבל את תביעתה. לעומת זאת, בית הדין האזורי קבע כי היא זכאית לגמלה גם בעד תקופת העבודה החלקית. הוא הסתמך על הלכה קודמת של בית הדין הארצי בפרשת משעני. המוסד לביטוח לאומי ערער על קביעה זו לבית הדין הארצי.

השאלה המשפטית המרכזית

השאלה המשפטית העיקרית שהונחה לפתחו של בית הדין הארצי לעבודה הייתה פרשנות המונחים ״שמירת הריון״. לדוגמה, ו״היעדרות מהעבודה״. מונחים אלה מוגדרים בסעיפים 58-60 לחוק הביטוח הלאומי. נשאל האם הם כוללים גם מצב של צמצום היקף העבודה, כלומר היעדרות שעתית או חלקית.

או שמא הזכאות לגמלת שמירת הריון מוגבלת להיעדרות מלאה ומוחלטת בלבד מהעבודה.

הכרעת בית הדין ונימוקיה

המותב בבית הדין הארצי נחלק בדעותיו. לדוגמא, השופט פליטמן, אליו הצטרף הנשיא אדלר. סבר כי לשון החוק והתקנות מבוססת כולה על יחידת זמן של ״יום״. לכן, היא אינה מאפשרת פיצול הזכאות ל״שמירת הריון חלקית״.

משמעות הדבר היא יצירת נורמה חדשה שלא בסמכות בית הדין.

מנגד, השופטת ארד קבעה שדעתה התקבלה כדעת הרוב, בהצטרפות נציגי הציבור. כלומר, היא סברה כי פרשנות תכליתית של החוק מצדיקה הכרה בזכאות לגמלת שמירת הריון חלקית. החוק נועד להבטיח לעובדת בהריון בסיכון רפואי המשך הכנסה ומניעת פגיעה בתעסוקתה. הזכאות צריכה להיות פרופורציונלית להיקף ההיעדרות בפועל.

זאת, בהתאם להלכה שנקבעה קודם לכן בפרשת משעני, אשר הפכה להלכה מחייבת.

בית הדין קבע. אולם, כי הזכאות מותנית בכך שלא ישולמו לעובדת גם דמי מחלה בעבור אותה תקופה. כתוצאה מהצבעת הרוב, בה השופטת ארד ושני נציגי הציבור גברו על השופט פליטמן והנשיא אדלר. נדחה ערעור המוסד לביטוח לאומי.

בית הדין קבע כי על המוסד לשלם למשיבה גמלת שמירת הריון חלקית. אמנם, יחסית לצמצום היקף עבודתה.

המשמעות המעשית של גמלת שמירת הריון חלקית

פסק הדין, שהתקבל בהכרעה שנויה במחלוקת ברוב של שלושה מול שניים, מהווה תקדים מחייב. ואולם, הוא מרחיב את מעגל הזכאים לגמלת שמירת הריון גם לעובדות שאינן נעדרות לחלוטין מעבודתן. מקרים אלה כוללים עובדות המצמצמות את היקף עבודתן בשל סיכון רפואי הנובע מההריון. להכרעה זו חשיבות מעשית ניכרת עבור נשים עובדות ומעסיקיהן.

היא מעודדת המשך זיקה למקום העבודה בתקופת ההריון חלף היעדרות מלאה. בנוסף, היא שומרת על רמת הכנסתן של העובדות. יחד עם זאת, פסק הדין חושף מתח פרשני מתמשך בפסיקת בית הדין הארצי. יחד עם זאת, מתח זה עוסק בפרשנות תכליתית מול פרשנות לשונית-דווקנית של הוראות חוק הביטוח הלאומי.

תכלית ההגנה על הורות וזכאות לגמלת שמירת הריון

חוק הביטוח הלאומי וחוק עבודת נשים הם חלק ממערך חקיקה רחב. מאידך, מערך זה נועד למגר אפליה מגדרית ולהבטיח תעסוקת נשים ושילובן בשוק העבודה. המחוקק קבע הגנות על עובדות מפני פגיעה במצב של טרום הורות. לרבות הריון או טיפולי הפריה חוץ-גופית.

הוא קבע גם הגנות במצב של הורות לאחר לידה.

גמלת שמירת הריון היא גמלה מחליפת שכר. מצד שני, היא נועדה להגן על העובדת מפני פגיעה ברמת הכנסתה בתקופת ההריון. היא גם מפצה אותה על אובדן שכרה בעת שמירת הריון. תשלום גמלה זו חל במקרה של סיכון רפואי לה או לעובר, כתוצאה מההריון.

הפרשנות התכליתית של הוראות החוק אינה מונעת אפשרות תשלום גמלת שמירת הריון גם במקרה של צמצום היקף יום העבודה. לסיכום, זאת, כאשר שמירת ההריון עונה על דרישות החוק. השופטת ארד הדגישה כי גישה זו מתחייבת ממגמת המחוקק. המגמה היא להבטיח מימוש זכותה של אישה לעבוד במהלך ההריון.

המטרה היא גם לאפשר לה המשך קשר עם המעסיק ומקום העבודה. לאור, יתרה מכך, היא נועדה למנוע פגיעה בהמשך העסקתה ולהגן על זכותה להורות.

דוגמאות לזכויות נוספות לנשים בהריון

• הגנה מפני פיטורים בשל הריון וטיפולי הפריה, לרבות בתקופה שלאחר תום חופשת הלידה.

• זכות להיעדרות בתשלום עקב בדיקות הקשורות להיריון.

• זכות סירוב לעובדת בהריון לעבוד בעבודות לילה ובשעות נוספות.

• לפיכך, זכות היעדרות מהעבודה בשל טיפולי הפריה.

• איסור על אפליית עובד מחמת ״הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית״ בהיותה אפליה אסורה.

סיכום

פסק הדין בעב״ל 165/08 המוסד לביטוח לאומי נ' רחל בלומנטל. בהתאם, שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה ביום 10.9.2009. מהווה אבן דרך חשובה בהגנה על זכויות נשים עובדות בהריון. בית הדין דחה את ערעור המוסד לביטוח לאומי. ניתן להעמיק בהבנת הזכויות המגיעות לך לאחר הלידה דרך זכויות יולדות: המדריך המלא לדמי לידה מביטוח לאומי.

הוא קבע כי זכאות לגמלת שמירת הריון אינה דורשת היעדרות מלאה מהעבודה. למעשה, אלא כוללת גם צמצום היקף המשרה. הכרעה זו, שהתקבלה בדעת רוב. מרחיבה את האפשרויות של נשים להמשיך לעבוד תוך קבלת תמיכה כלכלית חיונית.

היא משקפת פרשנות תכליתית של חוק הביטוח הלאומי. ראשית, פרשנות זו מעדיפה את רוח החוק על פני קריאה דווקנית. היא מעודדת את שילובן של נשים בשוק העבודה גם בעתות סיכון. לכן, בית הדין חייב את המוסד לשלם לרחל בלומנטל גמלת שמירת הריון באופן יחסי לצמצום עבודתה.

ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה בעד אותה תקופה.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.