הנושא מוסדר בחלק ט' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, בסעיפים 293 עד 317. החוק מבחין בין "הליך זר עיקרי", המתנהל במדינה שבה נמצא מרכז ענייניו של החייב, לבין "הליך זר משני". בעל תפקיד זר רשאי להגיש לבית המשפט בישראל בקשת הכרה לפי סעיף 300, ובית המשפט יכיר בהליך לפי סעיף 301 אם שוכנע שמדובר בהליך זר עיקרי או משני ושהמבקש הוא בעל תפקיד זר.
חדלות פירעון חוצת גבולות נוגעת לחייבים ולנושים שיש להם זיקה ליותר ממדינה אחת. חייב ישראלי עשוי להחזיק נכסים בחו"ל, וחייב זר עשוי לנהל פעילות בישראל. המורכבות נובעת ממפגש בין מערכות משפט שונות, ובעיקר מהשאלה מי מוסמך לדון, אילו נכסים נכללים במסת הנכסים, ואיך מתאמים בין הליכים מקבילים. מדריך זה מציג את המסגרת הישראלית לפי לשון החוק, ואת הצעדים המעשיים בתיק כזה.
המסגרת המשפטית: חלק ט' לחוק
עד לחקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לא הייתה בדין הישראלי מסגרת סדורה לנושא. החוק ייחד לו חלק שלם, המבוסס על אמות מידה בין-לאומיות מקובלות. סעיף 294 מגדיר מתי חלות הוראות החלק: כאשר רשות זרה או בעל תפקיד זר מבקשים סיוע בישראל, כאשר הרשות בישראל מבקשת סיוע במדינה זרה, כאשר מתנהלים הליכים מקבילים לגבי אותו חייב, וכאשר נושים או בעל תפקיד זר מבקשים לפתוח בהליך בישראל או להשתתף בו.
| המונח | ההגדרה בחוק |
|---|---|
| הליך זר עיקרי | הליך המתנהל במדינה שבה נמצא מרכז ענייניו של החייב. לגבי תאגיד חזקה שזה מקום הרישום, ולגבי יחיד מקום מגוריו, אלא אם הוכח אחרת |
| הליך זר משני | הליך זר שאינו עיקרי, במדינה שבה החייב מקיים פעילות כלכלית שאינה ארעית וכרוכה בהעסקת כוח אדם |
| בעל תפקיד זר | מי שהוסמך בהליך הזר לנהל את שיקום החייב או את פירוקו, לרבות מינוי זמני |
| נושה זר | נושה ממדינה זרה. מעמדו וזכויותיו זהים לאלה של נושה מישראל לפי סעיף 298 |
הכרה בהליך זר: מה נדרש ומה מתקבל
הבקשה מוגשת לבית המשפט בידי בעל התפקיד הזר לפי סעיף 300, ואליה יש לצרף תצהיר המפרט את כל ההליכים הזרים הידועים לגבי החייב, וכן החלטה של הרשות הזרה על פתיחת ההליך ועל המינוי, או מסמך מאשר מטעמה, או ראיה אחרת המספקת לבית המשפט הוכחה מספקת.
הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, הוא מורה לפי סעיף 302 על השהיית פירעון חובות העבר ועל הקפאת ההליכים נגד החייב, וכן על השהיית כל העברה של זכות בנכס או שעבודו. ההיקף והתקופה זהים לאלה שהיו חלים אילו ניתן צו לפתיחת הליכים בישראל. בנוסף רשאי בית המשפט להעניק סעדים לפי שיקול דעתו, ובכללם הסמכת בעל התפקיד הזר לנהל את נכסי החייב בישראל, ואף לממשם ולחלקם, ובלבד ששוכנע כי אין בכך פגיעה בנושים בישראל.
הכרה בהליך זר משני אינה מקימה את הסעדים האוטומטיים. לפי סעיף 303 רשאי בית המשפט לתת סעדים אם שוכנע שהם נדרשים לגבי נכס שראוי לנהלו במסגרת ההליך המשני, או לגבי מידע הדרוש לו, ולשם הגנה על הנושים או שמירה על ערך הנכסים.
שיתוף פעולה והליכים מקבילים
פרק ד' של חלק ט' מחייב שיתוף פעולה ואינו מותיר זאת לשיקול דעת. סעיף 308 קובע שהרשות המוסמכת בישראל תפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות זרה ועם בעל תפקיד זר, וכך גם הנאמן במסגרת סמכויותיו. סעיף 309 מתיר קשר ישיר, בלי צורך בערוץ דיפלומטי, וסעיף 310 מונה דרכים לקידום שיתוף הפעולה, ובהן תיאום הניהול של נכסי החייב ותיאום בין הליכים מקבילים.
כשמתנהלים הליכים במקביל, סעיף 313 קובע שני כיווני התאמה. הוגשה בקשת הכרה לאחר שנפתחו הליכים בישראל, בית המשפט לא ייתן סעד אם יש בכך כדי לפגוע בניהול ההליך הישראלי. נפתחו ההליכים בישראל אחרי הגשת בקשת ההכרה, בית המשפט יבחן מחדש את הסעדים שנתן ויתאים או יבטל אותם.
לצד כל אלה קיים שסתום ביטחון. סעיף 316 מתיר לרשות המוסמכת בישראל להימנע מהפעלת סמכות לפי חלק ט', לרבות מהכרה בהליך זר, אם יש בכך פגיעה בתקנת הציבור, או אם הוכח שההליך הזר התנהל במרמה, או שהאפשרות שניתנה לחייב לטעון ולהביא ראיות בהליך הזר לא הייתה סבירה.
צעדים מעשיים בתיק חוצה גבולות
- איתור מרכז העניינים. זו נקודת המוצא לכל השאר. לתאגיד, מקום הרישום. ליחיד, מקום המגורים. שתי החזקות ניתנות לסתירה בראיות על מקום הניהול בפועל.
- מיפוי נכסים וחובות לפי מדינה. יש לדעת מה נמצא בישראל, משום שהיקף ההליך הישראלי מוגבל לנכסים אלה כשקיים הליך זר עיקרי מוכר.
- בחירת מסלול הפתיחה. פתיחת הליך במדינה אחת ובקשת הכרה באחרת, או הליכים מקבילים. לכל מסלול השלכות שונות על מועד הקפאת ההליכים ועל דירוג הנושים.
- הגשת בקשת ההכרה עם המסמכים הנדרשים. תצהיר מלא של בעל התפקיד הזר, בצירוף החלטת הרשות הזרה או אישור מטעמה. חסר במסמכים מעכב את ההכרה ואת ההקפאה הנלווית לה.
- ניהול הקשר עם נושים ורשויות. נושה זר זכאי להודעה פרטנית לפי סעיף 299, ובה גם המועד להגשת תביעת חוב והמען. בעל תפקיד זר חייב לפי סעיף 307 לעדכן על כל שינוי מהותי בהליך הזר.
טעויות שחוזרות בתיקים כאלה
התעלמות מנכס בחו"ל. אי דיווח על נכס או על חשבון במדינה אחרת נחשב להצגה חלקית, והוא מסכן את ההפטר עצמו. פירוט תנאי ההפטר מופיע במאמר הפטר בחדלות פירעון.
העברת נכסים בין מדינות ערב ההליך. העברה כזו נבחנת כהברחת נכסים, וגבול בין-לאומי אינו מקנה לה חסינות. שיתוף הפעולה הישיר בין הרשויות נועד בדיוק לאתר מהלכים כאלה.
הנחה שהקפאת ההליכים בחו"ל חלה אוטומטית בישראל. היא אינה חלה עד להכרה בהליך הזר. עד אז נושים בישראל רשאים להמשיך בהליכי גבייה, ולכן חשוב להכיר את מסלולי הגבייה מול עורך דין הוצאה לפועל ולפעול לצמצום החשיפה בתקופת הביניים.
הזנחת ההיבט הבנקאי. חשבונות, מסגרות אשראי וערבויות חוצות גבולות מושפעים מיד עם פתיחת ההליך. היערכות מוקדמת מול עורך דין בנקאות מונעת הפתעות באמצע ההליך.
קביעת מרכז העניינים ומיפוי הנכסים לפי מדינה הם שני הצעדים שקובעים את כל המשך התיק. כדאי לעשות אותם לפני שנפתח הליך כלשהו.
איפה בחוק נמצאות ההוראות על הליכים בין-לאומיים?
בחלק ט' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, החל בסעיף 293. פרק א' הגדרות ותחולה, פרק ב' גישה של בעל תפקיד ונושים זרים, פרק ג' הכרה בהליך זר, פרק ד' שיתוף פעולה, פרק ה' הליכים מקבילים.
מה ההבדל בין הליך זר עיקרי להליך זר משני?
הליך עיקרי מתנהל במדינה שבה נמצא מרכז ענייניו של החייב, ולהכרה בו נלווים סעדים אוטומטיים של הקפאת הליכים והשהיית העברות. הליך משני מתנהל במדינה שבה מתקיימת פעילות כלכלית שאינה ארעית, וההכרה בו מקנה סעדים לפי שיקול דעת בית המשפט בלבד.
נושה זר נמצא בעמדה נחותה בישראל?
לא. סעיף 298 קובע שמעמדם וזכויותיהם של נושים זרים זהים לאלה של נושים מישראל לעניין פתיחת ההליך וההשתתפות בו. חוב של נושה זר לא ידורג נמוך מדירוג של חובות כלליים, אלא אם היה מדורג כך גם אילו היה נושה מישראל.
אפשר לפתוח הליך בישראל אם מרכז העניינים בחו"ל?
כן, אך בהגבלה. לפי סעיף 311, כאשר הוכר הליך זר עיקרי, לא ייפתחו הליכים בישראל אלא אם יש לחייב נכסים בישראל, וההליך יוגבל לנכסים אלה או לנכסים אחרים שיורה עליהם בית המשפט.
בעל תפקיד זר חייב לפנות דרך ערוץ דיפלומטי?
לא. סעיף 295 מתיר לבעל תפקיד זר לפנות ישירות לרשות המוסמכת בישראל, וסעיף 309 מתיר לרשות בישראל ולנאמן לפנות ישירות לרשות זרה ולבעל תפקיד זר.
מה קורה כשמתנהלים שני הליכים במקביל?
סעיף 313 מסדיר את ההתאמה. אם בקשת ההכרה הוגשה אחרי פתיחת ההליך בישראל, לא יינתן סעד שפוגע בניהולו. אם ההליך בישראל נפתח מאוחר יותר, בית המשפט בוחן מחדש את הסעדים שנתן ומתאים או מבטל אותם.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
