אחיזה כשורה ״מלאכותית״ בשיקים מתרחשת כאשר צד אחד רוכש שיק מצד אחר, אך בין הצדדים קיים שיתוף פעולה או אינטרסים משותפים, במקום ריחוק אמיתי. מצב זה שולל את מעמד ״אוחז כשורה״, שכן מטרתו להגן על צדדים שלישיים הפועלים בשוק פתוח. בית המשפט דוחה תביעות המבוססות על אחיזה כשורה מלאכותית, ומחייב ריחוק אמיתי בין מוכר השטר לרוכשו.
פסק דין חדשני של בית משפט השלום בהרצליה דחה תביעה שטרית שעניינה פירעון שני שיקים. התביעה חברת ניכיון הגישה, אך בית המשפט קבע כי בין החברה שקיבלה את השיקים לבין החברה שתבעה בפועל את פירעונם התקיים שיתוף פעולה הדוק. לפי בית המשפט, שיתוף פעולה זה שולל את מעמדן כ״אוחזות כשורה״ בשיקים, ומונע מהן ליהנות מההגנות שהחוק מקנה לאוחזים כשורה. מאמר זה יבחן את הרקע, את ההליך המשפטי, את נימוקי ההכרעה ואת המשמעות המעשית של פסק הדין, המבהיר את גבולות ההגנה של אחיזה כשורה מלאכותית בשיקים.
אחיזה כשורה מלאכותית בשיקים הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, ההליך המשפטי נדון בבית משפט השלום בהרצליה, במסגרת ת״א 12647-12-08. א.י.ק.נ פיננסים ואחזקות בע״מ נ' שו ארט מילניום הפקות בע״מ ואח'. בפני כב' השופט שאול אבינור, וההחלטה ניתנה ביום 17.01.2010. במרכז התיק עמדו שני שיקים שנמסרו כחלק מעסקת ניכיון, שנועדה לממן מיזם קרקס מים ממוסקבה.
נתבעת 1 נקלעה לקשיים תזרימיים. בנוסף, היא פנתה למפיק ששכרה, מר מאיר טורנר, כדי שיסייע בהשגת מימון באמצעות ניכיון שיקים. נתבע 2, מנהל הנתבעת, מסר לטורנר שני שיקים פתוחים, ללא ציון שם המוטב או הסכום. סוכם כי הסכומים שימולאו בהם יהיו 55,000 ש״ח ו-50,000 ש״ח, שניהם לתאריך 2.10.08.
לימים, הסכומים מולאו והחברה קליימן שירותי אחמי״ם בע״מ (להלן: ״קליימן״) נרשמה כמוטבת. עם זאת, במקביל, נתבע 2 ואשתו, נתבעת 3, חתמו על כתב ערבות אישי המופנה לקליימן. בו הצהירו כי קיבלו את תמורת השיקים ״במזומן״, אף שלטענתם לא קיבלו בפועל דבר. הם העידו כי החתימה על ההצהרה הייתה תנאי לקבלת הכספים.
בסופו של דבר, קליימן סירבה לקבל את השיקים ללא ערבות אישית של טורנר. כתוצאה מכך, וטורנר סירב לחתום. כתוצאה מכך, מיזם הקרקס קרס מחוסר מימון, והנתבעים לא קיבלו דבר עבור השיקים. השיקים, שהובטח כי יוחזרו, הופקדו לגבייה וחוללו.
קליימן הגישה בקשה לביצוע השיקים בהוצאה לפועל. אולם, לאחר שהנתבעים הגישו התנגדות, ״הוחלפה״ קליימן בתובעת – א.י.ק.נ פיננסים ואחזקות בע״מ. לעומת זאת, חברת ניכיון שטענה כי רכשה את השיקים מקליימן מיד עם קבלתם ושילמה עבורם תמורה.
המסגרת המשפטית: אחיזה כשורה וכישלון תמורה
הדיון המשפטי התמקד בשאלה מרכזית: האם מי שרוכש שטר מגורם הפועל בתיאום עמו, כאשר אותו גורם אינו אוחז כשורה, יכול לרכוש בשטר זכויות טובות ועודפות משהיו לו? במילים אחרות, האם מתקיים ה״ריחוק״ הנדרש בין קונה השטר למוכרו כתנאי מקדמי לגיבוש מעמד של אחיזה כשורה מלאכותית בשיקים.
״אחיזה כשורה״ היא תקנת שוק לשטרות. לדוגמה, היא נועדה להגן על מי שרוכש שטר בתנאי שוק פתוח, כדי להבטיח את סחרותם. אחיזה כשורה אינה מגנה על צדדים ״קרובים״ לעסקת היסוד, אלא על צדדים שלישיים. שהם ״רחוקים״ מעסקת היסוד ורכשו את השטר בשוק הפתוח.
סעיף 28(א) לפקודת השטרות קובע את התנאים לגיבוש אחיזה כשורה, ביניהם דרישות תמורה ותום לב. לדוגמא, בית המשפט העליון קבע בע״א 1886/97 יהודה נ' זלמה. כי אחיזה כשורה דומה לרכישה בשוק פתוח, והיא דורשת ריחוק בין הקונה לאוחז. קיומו של ריחוק זה הוא תנאי מקדמי.
בלעדיו, אין מקום לבחון את יתר התנאים.
הכרעת בית המשפט ונימוקיה
בית המשפט קיבל את גרסת הנתבעים לכישלון תמורה מלא. כלומר, הנתבעים הציגו עדויות אמינות ודפי תנועות בנק, והתובעת כלל לא סתרה את הטענה לכישלון תמורה. השופט קבע כי התובעת לא הוכיחה. כי היא רכשה מקליימן זכויות טובות יותר מאלה שהיו לקליימן.
בית המשפט הדגיש כי הגנת ״אחיזה כשורה״ לא חלה כאשר קיים תיאום או שיתוף אינטרסים בין מוכר השטר לרוכשו. אחרת, הייתה מתאפשרת יצירת אחיזה כשורה מלאכותית בשיקים באמצעות גלגול השטר בין גורמים משתפי פעולה. בית המשפט מצא מספר אינדיקציות לשיתוף פעולה הדוק בין קליימן לתובעת:
-
שתי החברות יוצגו על ידי אותו עורך דין, שהיה גם ״בעלים ומנהל״ של התובעת.
-
קליימן, המוטבת המקורית בשיקים, וויתרה על תביעתם לטובת התובעת ללא הסבר משכנע.
-
השיקים סוחרו מקליימן לתובעת ב״מהירות הבזק״, באותו יום שבו נחתם כתב הערבות.
בית המשפט קבע כי בנסיבות אלה לא הוכח הריחוק הנדרש לגיבוש אחיזה כשורה. לפיכך, התובעת אינה יכולה להתגבר על טענת כישלון התמורה שהוכחה על ידי הנתבעים. אולם, בית המשפט דחה את התביעה וחייב את התובעת בהוצאות משפט.
השלכות מעשיות והמלצות
פסק הדין מדגיש. אמנם, כי חברות ניכיון שיקים אינן יכולות לרכוש מעמד של ״אוחז כשורה״ בשיקים באמצעות רכישתם מגורם קשור אליהן. אם בפועל לא קיים ריחוק אמיתי בין המוכר לקונה. שיתוף פעולה הדוק בין הגורמים עלול לשלול את הגנת האחיזה כשורה.
אזהרה: חברות ניכיון וגופים העוסקים בסחר בשטרות צריכים להיות ערניים במיוחד לבחינת מערכת היחסים עם הגורם שממנו הם רוכשים את השטר. זיהוי סממנים לשיתוף פעולה עלול להותיר את רוכש השטר חשוף לטענות הגנה מהן הוא חשב שיהיה פטור.
מתי יש לפנות לייעוץ משפטי?
אם אתם צד לעסקת ניכיון שיקים, בין אם כמוסר שיק ובין אם כחברת ניכיון. ואולם, עליכם להכיר את ההשלכות המשפטיות של מעמד ״אוחז כשורה״ ושל התנאים לשלילת מעמד זה.
מומלץ לפנות לייעוץ משפטי:
-
כאשר אתם מוסרים שיקים במסגרת עסקת ניכיון. יחד עם זאת, ובפרט אם אתם נדרשים לחתום על מסמכים המעידים על קבלת תמורה טרם קבלתה בפועל.
-
כאשר אתם חברת ניכיון השוקלת לרכוש שיקים מגורם שיש לכם עמו קשר עסקי או ייצוג משפטי משותף.
-
לפיכך, כאשר הוגשה נגדכם תביעה שטרית בגין שיק שחיללתם. מאידך, ובפרט אם אתם סבורים כי קיימות טענות כישלון תמורה או העדר תמורה.
עורך דין המתמחה בתחום השטרות יוכל לסייע לכם להבין את זכויותיכם וחובותיכם. מצד שני, ולגבש אסטרטגיה משפטית מתאימה.
שאלות ותשובות
מהי המשמעות של כישלון תמורה מלא בהקשר של שיקים?
כישלון תמורה מלא מתרחש כאשר צד לחוזה לא קיבל כל תמורה עבור השיק שמסר. לסיכום, למרות ההתחייבות. במצב כזה, יכול הנתבע לטעון בבית המשפט כי אינו חייב לפרוע את השיק. כיוון שהצד השני לא עמד בהתחייבותו והתמורה כשלה לחלוטין.
טענה זו חזקה במיוחד נגד הצד הקרוב לעסקה. לאור, והיא יכולה להתגבר על תביעה שטרית של אוחז שאינו כשורה.
כיצד יכולה חברת ניכיון להגן על עצמה מפני טענות של אחיזה כשורה ״מלאכותית״?
חברת ניכיון צריכה להבטיח. כי היא פועלת באופן עצמאי ומנותק מהגורם שממנו היא רוכשת את השיקים. זה כולל קיום ריחוק משפטי וכלכלי, הימנעות מייצוג משפטי משותף. ותיעוד ברור של כל תנאי העסקה.
בנוסף, חברות ניכיון צריכות לבצע בדיקת נאותות מעמיקה לגבי השיקים ונסיבות קבלתם. כדי לוודא את תום ליבן ולמנוע מצב של אחיזה כשורה מלאכותית.
מהו ההבדל בין אוחז ״רגיל״ לאוחז ״כשורה״ בשיק?
אוחז ״רגיל״ בשיק הוא מי שקיבל את השיק לידיו. אך הוא כפוף לכל טענות ההגנה שיכול החייב להעלות כנגד הצד שממנו קיבל את השיק. לעומת זאת, אוחז ״כשורה״ הוא מי שקיבל את השיק בתנאים מסוימים (כגון בתום לב, בתמורה. מבלי לדעת על פגם בשטר), והוא נהנה מהגנה משפטית חזקה יותר.
אוחז כשורה יכול לדרוש את פירעון השיק גם. אם ישנן טענות הגנה מצד החייב כלפי הצדדים הקודמים בשטר.
אילו סממנים מעידים על שיתוף פעולה בין מוכר לקונה שטר?
בית המשפט מצא מספר סממנים לשיתוף פעולה שפוגעים במעמד אחיזה כשורה מלאכותית בשיקים. אלה כוללים ייצוג משפטי משותף של המוכר והקונה, סיחור מהיר במיוחד של השטר לאחר קבלתו, וויתור בלתי מוסבר של המוכר המקורי על זכותו לתבוע את פירעון השטר. סממנים אלו, במצטבר או לחוד, יכולים להעיד על חוסר ריחוק אמיתי ועל כוונה ליצור אחיזה כשורה מלאכותית.
סיכום
פסק הדין של בית משפט השלום בהרצליה בעניין א.י.ק.נ פיננסים מדגיש נקודה מהותית בדיני שטרות: אחיזה כשורה מלאכותית בשיקים אינה מקובלת. ההגנה של ״אחיזה כשורה״ נועדה להגן על צדדים שלישיים תמי לב הפועלים בשוק פתוח, ולא על גורמים הקשורים זה לזה בשיתוף פעולה או אינטרסים. בית המשפט דחה את תביעת חברת הניכיון, שפעלה בתיאום עם חברה אחרת, וקבע כי לא התקיים הריחוק הנדרש לגיבוש מעמד של אוחז כשורה. התביעה נדחתה, והתובעת חויבה בהוצאות משפט. פסק הדין קובע כי חברות ניכיון אינן יכולות ״לייבא״ מעמד של אוחז כשורה בשיקים דרך רכישה מגורם קשור אליהן, וחייבים להתקיים ריחוק ותום לב אמיתיים כדי ליהנות מהגנה זו.
הערה: אמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.


