בעל מניות בחברת מעטים שפוטר מעבודתו אינו זכאי לדמי אבטלה, גם אם הוא טוען שנוהל בפועל כשכיר רגיל. בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע שהרישום הפורמלי כבעל שליטה הוא הקובע, ללא קשר לתפקידו או מידת מעורבותו בפועל בחברה. יש לפעול לשינוי המעמד הרישומי בזמן אמת.
זכאות לדמי אבטלה בעל מניות הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, פסק דין תקדימי של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה תביעת דמי אבטלה שהגיש בעל מניות בחברה פרטית. בית הדין קבע. כי מעמדו הפורמלי כבעל שליטה ב״חברת מעטים״ שולל ממנו את הזכאות לדמי אבטלה. זאת, גם אם לטענתו תפקידו בפועל היה זוטר והוא הודר מניהול החברה.
פסק הדין מבהיר את היחס בין הרישום הפורמלי במרשם החברות לבין המציאות התעסוקתית לצורך זכאות לביטוח אבטלה. בנוסף, הוא מדגיש את החשיבות של התאמת המעמד הרישומי למציאות. ובכך מספק הבנה מעמיקה לכל מי שמעורב בניהול חברות קטנות.
התובע, אמיר שוורץ, שימש כסמנכ״ל שירותי מחשוב ואחסון וכאיש מכירות בחברת ״קומפיוסרוויס בע״מ״. עם זאת, הוא עבד בחברה ממרץ 2007 ועד יוני 2015. במהלך תקופה זו, הוא החזיק בשליש ממניות החברה.
יחסי העבודה בין שוורץ לחברה הסתיימו ב-23.06.2015. לאחר סכסוך ממושך והליך בוררות מול שני שותפים נוספים, שהם אחים. כתוצאה מכך, בעקבות פיטוריו, שוורץ הגיש תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי.
טענות התובע לזכאות לדמי אבטלה
המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של שוורץ לדמי אבטלה. לעומת זאת, המוסד נימק את דחיית התביעה בכך ששוורץ הוא בעל שליטה ב״חברת מעטים״. כמשמעות המונח בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה. לכן, הוא אינו מבוטח בביטוח אבטלה לפי סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי.
שוורץ טען כי החזקתו במניות הייתה פורמלית בלבד. לדוגמה, הוא הוסיף כי שותפיו הדירו אותו מניהול החברה. בפועל, הוא תפקד כעובד שכיר רגיל שקיבל שכר תמורת עבודתו בלבד. שוורץ גם ציין כי במהלך פיטוריו, הוא קיבל פיצויי פיטורים חלקיים בלבד.
והמניות שהיו רשומות על שמו הועברו ממנו ללא כל תמורה.
טענותיו המשפטיות של שוורץ התבססו על כך ששלילת הזכות לדמי אבטלה אינה אוטומטית. לדוגמא, הוא סבר כי הזכאות צריכה להיבחן בכל מקרה לגופו. תוך הבחנה בין מעמדו כ״עובד״ למעמדו כ״בעל מניות״. שוורץ הפנה לפסיקות קודמות שבהן בתי הדין נטו לבחון את המצב התעסוקתי בפועל.
טיעוני הנתבע – המוסד לביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי טען כי שוורץ הודה שהיה בעל מניות בחברה ביותר מ-10%. כלומר, מכיוון שכך, החוק רואה בו בעל שליטה בחברת מעטים. הוא נכלל בחריג של הזכאים לדמי אבטלה.
המוסד הדגיש כי אין משמעות לטענתו של שוורץ לגבי תפקידו בפועל או מעמדו הפורמלי. אולם, הרישום הפורמלי הוא הקובע. המוסד ציין כי חברת ״קומפיוסרוויס בע״מ״ הוגדרה כ״חברת מעטים״ מכיוון שהייתה בשליטה של שלושה שותפים. מתוכם שני אחים.
לכן, שוורץ אינו זכאי לדמי אבטלה לפי החוק והפסיקה.
המוסד לביטוח לאומי גם טען כי שוורץ העלה טענות עובדתיות בסיכומיו שלא הוסכמו ולא הוכחו. לכן, אין להסתמך עליהן. אמנם, המוסד ציין כי בתי הדין לעבודה בוחנים את שאלת מעמדו של אדם כעובד רק. אם קיים ספק לגבי מעמדו כבעל שליטה, מה שלא היה המצב במקרה זה.
הכרעת בית הדין ונימוקיו
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, ב״ל 26658-09-15 אמיר שוורץ נ' המוסד לביטוח לאומי. ואולם, דחה את תביעתו של אמיר שוורץ. כב' השופטת יפה שטיין פסקה כי סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי, התשנ״ה-1995, קובע הסדר קטגורי. על פי הסדר זה.
מי שמחזיק 10% או יותר ממניות חברת מעטים אינו מבוטח בביטוח אבטלה.
בית הדין הבהיר כי קביעה זו נעשית בהתאם לרישום במרשם החברות. יחד עם זאת, ללא צורך בבחינה נוספת של יחסי עובד-מעביד בפועל. הצורך לבחון את מעמדו של אדם כ״עובד״ לפי המבחנים המקובלים היה מתעורר רק. אם היה ספק לגבי מעמדו כבעל שליטה.
במקרה זה, הרישום הפורמלי היה קיים ולא בוטל מעולם, ולכן לא היה מקום לבחינה כזו.
בית הדין קבע כי שוורץ יכול היה, במהלך שנות עבודתו. מאידך, לפעול לשינוי מעמדו הרישומי או למימוש זכויותיו כבעל מניות. הוא לא עשה זאת. לכן, בית הדין סבר.
כי הוא אינו יכול ״לאחוז את החבל משני קצותיו״ – לטעון לשלילת המעמד הרישומי לצורך דמי אבטלה. מצד שני, ובה בעת לשמור על זכויותיו הפוטנציאליות כבעל מניות.
טענותיו העובדתיות של שוורץ בדבר הדרתו מניהול החברה נדחו. לסיכום, טענות אלו הועלו רק בסיכומים ולא הוכחו כדין. הצדדים הסכימו לעבור לשלב הסיכומים ללא שמיעת ראיות. בית הדין דחה גם את הסתמכות שוורץ על פסיקה קודמת שתמכה בעמדתו.
מהטעם שאותה פסיקה בוטלה בהסכמה בערעור.
למרות דחיית התביעה. לאור, וחרף העובדה ששוורץ לא נהג לפי המלצת בית הדין בדיון המוקדם לשקול את עמדתו. בית הדין נמנע מלפסוק הוצאות לחובתו, לפנים משורת הדין. בשל העובדה כי זו תביעה לדמי אבטלה.
השלכות פסק הדין על זכאות לדמי אבטלה
פסק הדין מדגיש כי לעניין זכאות לדמי אבטלה. בהתאם, הרישום הפורמלי במרשם החברות הוא הקובע ולא הטענה בדבר תפקוד בפועל כעובד שכיר. בעל מניות בחברת מעטים, שמחזיק 10% או יותר ממניות החברה. נושא בסיכון כי מעמדו הרישומי ישלול ממנו זכאות לגמלאות ביטוח לאומי.
זאת, גם אם בפועל תפקידו האפקטיבי בחברה מוגבל מאוד.
מסר מעשי לבעלי מניות בחברות מעטים, המשמשים גם כעובדים: יש לפעול באופן שוטף. למעשה, ולא רק בעת פיטורים, לעדכון או לתיקון מעמדם הרישומי. זאת, ככל שהמעמד הרישומי אינו תואם את המציאות התעסוקתית בפועל. טענות עובדתיות שלא הוכחו כדין לא יסייעו בדיעבד לשינוי התוצאה המשפטית.
מומלץ לוודא שהרישום בחברה משקף במדויק את המעמד האמיתי של העובד-בעל המניות. ראשית, כדי למנוע מצבים דומים בעתיד.
שאלות ותשובות
האם רישום פורמלי כבעל מניות קובע את זכאותי לדמי אבטלה?
כן, הרישום הפורמלי במרשם החברות הוא הקובע את זכאות לדמי אבטלה. שנית, אם אתם רשומים כבעלי 10% או יותר ממניות בחברת מעטים, תיחשבו כבעלי שליטה. לכן, לא תהיו זכאים לדמי אבטלה, גם אם תפקדתם בפועל כעובדים שכירים.
מהי ״חברת מעטים״ בהקשר לביטוח לאומי?
על פי החוק, ״חברת מעטים״ היא חברה המוגדרת בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה. שלישית, ובעל שליטה בה הוא מי שמחזיק במישרין או בעקיפין ב-10% לפחות מהון המניות או כוח ההצבעה. או בזכות לקבל 10% מרווחים, או בזכות למנות מנהל.
האם טענה למידור מניהול החברה יכולה לשנות את המצב?
לרוב לא. מכאן, בית הדין קבע כי טענות בדבר מידור מניהול החברה, גם אם הן נכונות עובדתית. אינן משנות את המעמד הפורמלי. הרישום הוא הקובע.
טענות כאלה צריכות להיות מוכחות כדין, ולא להישאר בגדר טענות בלבד.
מתי נדרש לבחון את מעמדי כ״עובד״ לצורך דמי אבטלה?
בית הדין יבחן את מעמדכם כ״עובד״ לפי המבחנים המקובלים רק. לכן, אם יש ספק לגבי מעמדכם כבעל שליטה. במצב שבו קיים רישום פורמלי ברור שלא בוטל, אין צורך בבחינה נוספת של המצב בפועל.
מה עליי לעשות אם אני בעל מניות אך תפקידי בפועל כשכיר?
מומלץ לפעול באופן שוטף, ולא רק בעת פיטורים, לעדכון או לתיקון מעמדכם הרישומי בחברה. אם הרישום אינו תואם את המציאות התעסוקתית, יש לפעול לשינויו. זה יבטיח את זכויותיכם הסוציאליות, כולל זכאות לדמי אבטלה.
מה עושים במקרים של זכאות לדמי אבטלה לבעל מניות?
-
בחינת מעמד רישומי. ודאו את מעמדכם הפורמלי במרשם החברות. עליכם לדעת האם אתם מוגדרים כבעלי שליטה בחברת מעטים, או האם אתם מחזיקים ב-10% או יותר ממניותיה.
-
עדכון רישום. אם מעמדכם הרישומי אינו תואם את המציאות התעסוקתית, פעלו באופן יזום ובהקדם לעדכון או לתיקון הרישום. עשו זאת באמצעות שינויים בהסכמי החברה או באמצעות פנייה לערכאות משפטיות, אם נדרש.
-
תיעוד יחסי עבודה. שמרו תיעוד מפורט של יחסי העבודה בפועל, כולל תלושי שכר, הגדרות תפקיד, וראיות למידור מניהול, אם קיים. למרות שזה לא תמיד מספיק, תיעוד זה יכול לחזק את עמדתכם במקרים מסוימים.
-
ייעוץ משפטי מקצועי. התייעצו עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה וביטוח לאומי. הוא יוכל לבחון את נסיבותיכם הספציפיות, להעריך את סיכוייכם, ולייעץ לגבי הצעדים הנכונים ביותר שיש לנקוט כדי לממש זכאות לדמי אבטלה.
אזהרה: הסתמכות על טענות עובדתיות בלבד ללא הוכחות כדין, או על פסיקות קודמות שבוטלו בערעור, עלולה להוביל לדחיית תביעות לדמי אבטלה. יש לפעול באופן מחושב ומבוסס משפטית.
סיכום והמלצה לפעולה
פסק הדין ב״ל (ירושלים) 26658-09-15 אמיר שוורץ נ' המוסד לביטוח לאומי. שניתן על ידי כב' השופטת יפה שטיין ביום 03.02.2017. מדגיש את החשיבות הקריטית של הרישום הפורמלי במרשם החברות לעניין זכאות לדמי אבטלה. בית הדין דחה את תביעתו של אמיר שוורץ.
שהיה בעל מניות בחברת מעטים וטען כי נוהל בפועל כשכיר רגיל. פסק הדין קובע כי המחוקק התכוון להחיל דין קטגורי על בעלי שליטה בחברות מעטים. כך שמעמדם הפורמלי הוא הקובע, ללא קשר לתפקודם בפועל. המשמעות המעשית היא.
כי עובדים שהם גם בעלי מניות צריכים לוודא שמעמדם הרישומי תואם את מציאות עבודתם. ולפעול לשינויו במידת הצורך.
לפיכך, לאור המורכבות של סוגיות אלו וההשלכות המשמעותיות על זכאות לדמי אבטלה. מומלץ מאוד לכל בעל מניות בחברת מעטים, המשמש גם כעובד, לפנות לייעוץ משפטי מקצועי. עורך דין המתמחה בתחום יכול לספק הכוונה, לבדוק את מעמדכם הספציפי. ולסייע לכם להבטיח את זכויותיכם ולפעול נכון אל מול המוסד לביטוח לאומי.
