אחריות בהשלכת פסולת בקרקע פרטית ואשם תורם לבעל הקרקע

פסק דין חשוב של בית משפט השלום בחיפה שופך אור על סוגיית האחריות המורכבת בתביעות נזיקין קנייניות. לפיכך, ובפרט בסוגיית אשם תורם. מקרה זה עוסק במפעל מתכת שהשליך פסולת בחלקת שכן. וקובע שגם במקרים של פגיעה ברורה בקניין.

חלה על בעל הקרקע חובה לנקוט באמצעי זהירות סבירים. בנוסף, בית המשפט קיבל בחלקה את תביעת הפיצויים שהגישה בעלת קרקע נגד מפעל שכן. עקב השלכת פסולת חוזרת ונשנית בחלקתה. אולם, בית המשפט הטיל על התובעת אשם תורם משמעותי בשיעור של 45% עקב הימנעותה מגידור החלקה.

ומפיקוח עליה.

פסק הדין מדגיש את האיזון הנדרש בין אחריות המזיק, שפעל בניגוד לדין. עם זאת, לבין חובת הניזוק לנקוט אמצעי מנע סבירים לצורך הקטנת נזקו. הוא רלוונטי לכל בעל נכס מקרקעין, ומבהיר את חשיבות הגידור והפיקוח על קרקעות. במיוחד כאשר קיים סיכון ממשי לפגיעה בקניין.

ההליך המשפטי התנהל בבית משפט השלום בחיפה, תא״מ 30323-10-13. לעומת זאת, בין מ.א.י ירדן נכסים והשקעות בע״מ ח.פ. (התובעת) לבין ברוך מקל בע״מ ח.פ. (הנתבעת), לפני כב' השופטת שולמית ברסלב, וניתן ביום 09.11.2015.

התובעת במקרה זה היא הבעלים של מקרקעין לא מגודרים ולא בנויים. לדוגמה, הממוקמים ברחוב הדגן 18 בחיפה. מקרקעין אלה סמוכים למפעל מתכת של הנתבעת.

עובד מטעם הנתבעת תועד ביום 7.3.2013 נוהג במלגזה ומשליך פסולת בחלקת התובעת ללא הסכמתה. לדוגמא, הנתבעת הודתה בתחילה כי עובד מטעמה השליך פסולת ״פעמים ספורות״ בלבד. לעומת זאת, עובד הנתבעת מסר גרסאות סותרות בעניין. ראשית, הוא טען כי מדובר באירוע בודד.

אך לאחר מכן אישר כי מדובר בארבעה אירועים לפחות. כלומר, בעדותו בבית המשפט, השופטת התרשמה כי העובד ניסה לסייע למעבידו לשעבר.

ביום 8.4.2013 פינתה התובעת את הפסולת מחלקתה. אולם, עלות פינוי הפסולת הסתכמה ב-12,000 שקלים בתוספת מע״מ. מנהל התובעת העיד כי אף לאחר שהתרה בעובד הנתבעת, האחרון המשיך לשפוך פסולת. עדות זו נמצאה אמינה על ידי בית המשפט.

הסוגייה המשפטית המרכזית בפסק הדין

השאלה המשפטית העיקרית שעמדה בפני בית המשפט הייתה כפולה. ראשית, האם יש לייחס לנתבעת אחריות לכלל הפסולת שפונתה מחלקת התובעת. אמנם, או שמא אחריותה מוגבלת רק לאירועים הבודדים שבהם הודתה. שנית, וזהו לב העניין.

האם יש להטיל על התובעת אשם תורם בגין אי-נקיטת אמצעים סבירים למניעת הפגיעה בקניינה. ואולם, כגון גידור החלקה ופיקוח עליה.

שאלות אלו נוגעות באופן ישיר לעקרונות יסוד בדיני נזיקין ובדיני קניין. יחד עם זאת, ומחייבות בחינה מדוקדקת של התנהלות שני הצדדים. בית המשפט בחן את מכלול הראיות והעדויות שהוצגו בפניו כדי להגיע להכרעה צודקת והוגנת.

הכרעת בית המשפט ונימוקיו לאשם תורם השלכת פסולת

בית משפט השלום קבע כי הדין עם התובעת בשאלת האחריות העיקרית. מאידך, בית המשפט קבע כי הנתבעת שפכה פסולת בחלקת התובעת באופן עקבי. ולא רק במספר האירועים המצומצם שבהם הודתה. בית המשפט דחה את טענת ההגנה בדבר קיומו של חוזה פינוי פסולת חלופי.

השופטת קבעה כי החוזה שהוצג התייחס לתקופה מאוחרת ולעגלת פסולת קטנה שאינה מתאימה לכמות. מצד שני, ולסוג הפסולת שנשפכה. יתרה מכך, בית המשפט דחה טענה מאוחרת שהועלתה לראשונה בחקירה נגדית בדבר קיומה של מכולה גדולה במפעל. מחוסר תמיכה ראייתית.

עם זאת, בית המשפט הטיל על התובעת אשם תורם משמעותי. לסיכום, השופטת קבעה כי היה על התובעת לגדר את חלקה ולפקח עליה מעת לעת. משלא עשתה כן, למרות שהייתה מודעת לכך שהמקום ״מועד״ להשלכת פסולת. הוטל עליה אשם תורם בשיעור של 45%.

כתוצאה מכך, מתוך הנזק המוכח של 12,000 שקלים בניכוי מע״מ. לאור, נפסק לתובעת פיצוי בסך 6,600 שקלים בלבד.

המשמעות המעשית של פסק הדין

פסק הדין הזה מדגים את יישום דוקטרינת האשם התורם בתביעות נזיקין קנייניות. הוא קובע כי בעל מקרקעין אינו יכול לצפות לפיצוי מלא בגין פגיעה בקניינו. כאשר הוא נמנע מנקיטת אמצעי הגנה סבירים וזמינים. אמצעים אלה כוללים גידור ופיקוח.

במיוחד אם בעל הקרקע מודע בפועל לכך שהמקום חשוף לפגיעה חוזרת.

מכאן, פסק הדין מבהיר כי גם התנהלות רשלנית מצד הניזוק אינה פוטרת את המזיק מאחריות. אחריות זו חלה בגין מעשיו הישירים והבלתי חוקיים. הוא מדגיש כי האחריות הסביבתית והקניינית היא אחריות משותפת. המטרה היא למנוע פגיעה בסביבה ובקניין פרטי.

כיצד פועלים במקרים של השלכת פסולת בחלקה?

השלכת פסולת על קרקע פרטית היא עבירה פלילית ומעשה נזיקין הפוגע בזכות קניין. כדי להתמודד עם מצבים כאלה, חשוב לנקוט בצעדים הבאים:

• תיעוד ואיסוף ראיות: צלמו תמונות וסרטונים של הפסולת, את מועדי ההשלכה, ואם אפשר, תיעוד של הגורם המבצע את ההשלכה. רשמו פרטים כגון תאריכים, שעות, וכל פרט רלוונטי אחר.

• התראה בכתב: שלחו מכתב התראה רשמי לגורם המזיק, בדרישה להפסיק את השלכת הפסולת ולפנות את הפסולת הקיימת. שמרו עותק של המכתב ואישור מסירה.

• גידור ופיקוח: כפי שעלה מפסק הדין, גידור החלקה והצבת שלטי אזהרה יכולים למנוע השלכת פסולת בעתיד ולהקטין את האשם התורם של בעל הקרקע. שקלו להתקין מצלמות אבטחה באזור.

• פנייה לרשויות: דווחו על המקרה לרשות המקומית ולמשרד להגנת הסביבה. הם יכולים לנקוט בצעדים אכיפה נגד המזיק.

• הערכת נזקים: תיעוד עלויות פינוי הפסולת, הערכת ירידת ערך הנכס (אם רלוונטי), וכל נזק אחר שנגרם כתוצאה מהשלכת הפסולת.

שאלות ותשובות

סיכום

פסק הדין בתא״מ (חיפה) 30323-10-13, שניתן על ידי כב' השופטת שולמית ברסלב ביום 09.11.2015. מדגיש את המורכבות של סוגיות נזיקין קנייניות ואת חשיבות התנהלותם של שני הצדדים. מצד אחד, הוא קובע. כי מפעל שהשליך פסולת בחלקת שכן חייב בפיצוי בגין פגיעתו בזכות הקניין ובאיכות הסביבה.

מצד שני, פסק הדין מבהיר כי בעל קרקע שאינו נוקט באמצעי הגנה סבירים. כגון גידור ופיקוח, יישא באשם תורם ויקבל פיצוי מופחת.

במקרה זה, בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה וקבע כי הנתבעת, ברוך מקל בע״מ. תשלם לתובעת, מ.א.י ירדן נכסים והשקעות בע״מ, סך של 6,600 שקלים. פסק דין זה מהווה תזכורת חשובה לכל בעל נכס מקרקעין לנקוט אחריות פעילה לשמירה על רכושו. ולמנוע פגיעות חוזרות.

תוך שמירה על עקרונות האחריות הסביבתית והנזיקית.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.