תביעת יורשים נגד הוצאת ספרים: לקחי פסק דין קאסוטו

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה תביעה שהגישו יורשיו של המלומד פרופ' משה דוד קאסוטו ז״ל נגד הוצאת ספרים יבנה. לפיכך, התביעה עסקה בטענה כי הוצאת סדרת ספרי התנ״ך ״קאסוטו זהב״ מפרה הסכם היסטורי ופוגעת בפרטיותו. בזכותו המוסרית ובמוניטין של המנוח.

פסק הדין עוסק בשאלות תקדימיות של היקף זכויות היורשים לעומת זכויות שהיו עשויות לעמוד לנפטר עצמו.

ובגבולות עילת התיישנות ושיהוי בתביעות הנוגעות לפרסומים נמשכים. בנוסף, בחינה זו רלוונטית במיוחד לכל מי שעוסק בזכויות יוצרים, קניין רוחני וחוזים. התוצאה היא שיורשי קאסוטו הפסידו בתביעה. מאמר זה יפרט את הרקע, טענות הצדדים, הכרעת בית המשפט והמשמעות המעשית.

בראשית שנות ה-50. עם זאת, פרופ' קאסוטו וגיסו פרופ' הרטום התבקשו על ידי הוצאת יבנה להכין פירוש חדש לתנ״ך. פרופ' קאסוטו היה אמון על העריכה, אך נפטר לאחר שהשלים פירוש לספר ישעיהו בלבד. ההוצאה המשיכה להוציא לאור את יתר הכרכים תוך ציון שמו כעורך.

מה שעורר התנגדות מצד היורשים.

הצדדים חתמו בשנת 1954 על הסכם פשרה. כתוצאה מכך, אשר הסדיר את אופן הכיתוב על גבי הספרים ואת התמורה הכספית ליורשים. נוסף על כך, בשנת 1970 הגיעו הצדדים להסכמה נוספת, אך תוכנה המדויק לא הוכח. התביעה הנוכחית, שהוגשה בשנת 2002, כוונה נגד הוצאת הסדרה ״קאסוטו זהב״.

סדרה זו כללה את הספר ״פני עולם המקרא״. לעומת זאת, שלא נכתב על ידי פרופ' קאסוטו או הרטום. התביעה התייחסה גם לאופן השיווק והפרסום האגרסיבי של הסדרה.

שימו לב: פרטי ההליך היו ת״א 2050/04 רוקה לאה ואח' נ' הוצאת ספרים יבנה בע״מ ואח', ונידון בפני כב' השופטת רות רונן בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ביום 11.04.2006. התביעה נדחתה.

טענות יורשי קאסוטו והוצאת יבנה

יורשי פרופ' קאסוטו טענו כי לו היה פרופ' קאסוטו בחיים. לדוגמה, הוא היה מתנגד לסדרת ״קאסוטו זהב״ ממספר טעמים. ראשית, הם טענו כי פרופ' קאסוטו הסכים ששמו יופיע כעורך בלבד, ולא רצה פרסום רעשני. שנית, הם התנגדו לשימוש בשם ״קאסוטו זהב״ ולצירוף הספר ״פני עולם המקרא״.

שכן שילוב תמונות בפירוש אינו מתאים, לטענתם, ל״שיטת קאסוטו״.

התובעים פרטו בטענותיהם הפרות לכאורה של הסכם 1954. לדוגמא, כולל אי-דיוקים באופן ציון שמו של פרופ' קאסוטו על גבי הספרים והקופסה המכילה את הכרכים. לדוגמה, הם טענו כי עבור ספר ישעיהו היה צריך לציין ״בעריכת״ קאסוטו. אך צוין ״על פי שיטת״.

לטענתם, הפרסום האגרסיבי בשנים האחרונות היה ״הקש ששבר את גב הגמל״.

מנגד, הוצאת יבנה טענה כי התביעה התיישנה. כלומר, שכן עילות התביעה הנטענות הופיעו כבר בשנות ה-70 והיוו את הבסיס להסכמה משנת 1970. הנתבעים הוסיפו כי התובעים השתהו בהגשת התביעה באופן שפגע ביכולתם להתגונן. מכיוון שעדים פוטנציאליים רבים נפטרו.

עוד טענו הנתבעים כי יורשי פרופ' קאסוטו הסכימו בהסכם 1954. אולם, כי שמו יצוין על 7 ספרי תנ״ך נוספים שלא נערכו על ידו בפועל. וכי ההסכמה משנת 1970 שוללת את עילת התביעה של התובעים. לבסוף, הוצאת יבנה הדגישה.

כי ״פני עולם המקרא״ אינו מיוחס לפרופ' קאסוטו והוא אף שילב בעצמו איורים בכתביו.

הכרעת בית המשפט ונימוקיו

בית המשפט קבע כי יש להבחין בין עילות תביעה שהיו עשויות לעמוד לפרופ' קאסוטו עצמו. אמנם, לבין עילות התביעה של יורשיו. היורשים כפופים להסכמות שאותם יורשים קודמים חתמו עם הוצאת הספרים. לפיכך, ככל שיורשים ויתרו על עילות תביעה בעבר, היורשים הנוכחיים כפופים לויתור זה.

התיישנות ושיהוי

בית המשפט קבע שעילת הפרת ההסכם התיישנה. ואולם, הוצאת הספרים החליטה על אופן הוצאת הסדרה לאור באופן מסוים. ולכן מעשה זה נחשב ל״מעשה מפר״ חד-פעמי. הפרסומים שלאחר מכן הם תוצאה של אותה החלטה, ולא מהווים עוולה נמשכת.

מכאן, שהיה על התובעים לפעול בתוך שבע שנים מיום היווצרות עילת התביעה. יחד עם זאת, נוסף על כך, גם אם עילת התביעה לא התיישנה. השיהוי הממושך בהגשת התביעה פגע ביכולת הוצאת יבנה להתגונן, כיוון שעדים רלוונטיים הלכו לעולמם.

פגיעה בפרטיות ובזכות מוסרית

בית המשפט קבע כי יורשי פרופ' קאסוטו אינם זכאים לתבוע בגין פגיעה בפרטיות המנוח. מאידך, סעיף 25 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א-1981. קובע כי עילה כזו עומדת ליורשים רק אם התביעה הוגשה תוך שישה חודשים ממות הנפגע. במקרה זה, התביעה הוגשה למעלה מיובל שנים לאחר מותו של פרופ' קאסוטו.

ולכן אין לה תוקף. מצד שני, כמו כן, בית המשפט לא קיבל את הטענה לפגיעה בזכות המוסרית. שכן יורשי קאסוטו הסכימו כבר בהסכם 1954 לכך ששמו ייוחס לספרים שלא הוא ערך בפועל.

גניבת עין ועשיית עושר ולא במשפט

טענת גניבת העין נדחתה גם היא. לסיכום, בית המשפט קבע כי הספרים לא יוחסו לפרופ' קאסוטו כעורך בפועל. אלא כמי שהפירוש נעשה ״על פי שיטתו״. כמו כן, הספר ״פני עולם המקרא״ אינו מיוחס לפרופ' קאסוטו כלל.

באשר לטענת עשיית עושר ולא במשפט, היא נדחתה בהינתן ההסכמות ההיסטוריות בין הצדדים לאורך השנים. לאור, הוצאת הספרים הסכימה, לפנים משורת הדין. להוסיף במהדורות הבאות הבהרות לגבי אי-ייחוס התמונות ו״פני עולם המקרא״ לפרופ' קאסוטו.

המשמעות המעשית מפסק הדין

פסק הדין ממחיש מספר עקרונות משפטיים חשובים. ראשית, יורשים הפועלים מכוח זכויות שהוסדרו בהסכמים היסטוריים, כפופים להסכמות שנעשו על ידי יורשים קודמים. בהתאם, הם אינם יכולים ״לרענן״ עילות תביעה ישנות בטענה לפרסום מתמשך. פעמים רבות הסכמים בין צדדים מבהירים את אופי השימוש בזכויות קניין רוחני ואת אופן הפרסום.

שיהוי בהגשת תביעה יכול לפגוע באופן מהותי ביכולת להוכיח את הטענות.

שנית, פסק הדין מבהיר את הגבולות הצרים של עילת התביעה בגין פגיעה בפרטיות שלאחר המוות. למעשה, עילה זו מוגבלת בזמן קצר מאוד על פי סעיף 25 לחוק הגנת הפרטיות. ומהווה תזכורת לחשיבות הפעולה המהירה של נפגעים ויורשיהם. כמו כן, מקרים של הפרת הסכם או שימוש בלתי הולם בשמו של אדם.

במיוחד בהקשר של פרסומים אקדמיים, דורשים טיפול משפטי יזום ומהיר.

האירוע בו יורשי קאסוטו הפסידו מול הוצאת יבנה מדגיש. ראשית, כי לא תמיד קיימת זהות בין טענות אקדמיות או רגשיות לבין עילות משפטיות הניתנות לאכיפה. במקרים של הפרת חוזים והגנה על שמו הטוב של אדם. ההסכמים שנחתמו בעבר מהווים בסיס משפטי מחייב.

חשוב לבחון כל הסכם לגופו ולתת עליו את הדעת. שנית, במיוחד כאשר מדובר בשימוש מתמשך בשמו או ביצירתו של אדם.

שאלות ותשובות