טרשת נפוצה עקב השירות הצבאי: מתי תוכר כנכות משרד

האם לחץ ותנאי שירות בצה״ל עשויים להביא להכרה בטרשת נפוצה עקב השירות הצבאי לפי חוק הנכים? בית המשפט העליון קבע כי אין קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין תנאי שירות צבאי לבין פרוץ מחלת הטרשת. כדי לזכות בהכרה, על התובע להציג אסכולה רפואית מבוססת שמוכיחה כי תנאי השירות גרמו למחלה או החמירו אותה. תחושות סובייקטיביות של מתח, עומס תורנויות או אכזבה אישית אינן מקימות קשר סיבתי משפטי. משכך, ללא תשתית עובדתית-רפואית פוזיטיבית, קצין התגמולים וערכאות המשפט ידחו את התביעה.

חיילים רבים מתמודדים במהלך שירותם עם עומסים גופניים ונפשיים כבדים. כאשר מתפרצת מחלה כרונית קשה, עולה השאלה האם ניתן לתבוע פיצויים מהמדינה. במרכז הדיון המשפטי עומדת הדרישה להוכיח כי התפרצה טרשת נפוצה עקב השירות הצבאי. מאמר זה מנתח את פסיקת בית המשפט העליון בסוגיה ומסביר את משמעותה עבור תובעים.

חוק הנכים (תגמולים ושיקום) משנת התשי״ט-1959 מסדיר את זכויותיהם של חיילים שנפגעו בשירות. לפיכך, על פי החוק, חייל שחלה או נפצע נדרש להוכיח שני יסודות מצטברים:

• תוך כדי השירות: קשר של זמן ומקום בין תקופת השירות לבין הופעת המחלה.
• עקב השירות: קשר סיבתי ישיר בין תנאי השירות לבין פרוץ המחלה או החמרתה.

בנוסף, הפסיקה חילקה את הקשר הסיבתי לשני רבדים נפרדים. לפיכך, הרובד הראשון הוא קשר סיבתי עובדתי רפואי. הרובד השני הוא קשר סיבתי משפטי, הבוחן את צדקת הטלת האחריות על המדינה.

לפיכך, כאשר חייל חולה במחלה שהגורם לה אינו ידוע לרפואה, מתעורר קושי ממשי. עם זאת, החייל נושא בנטל השכנוע, ועליו להוכיח קיומה של אסכולה רפואית תומכת.

עובדות המקרה: רע״א 7207/01 נחום לייזר נ' מדינת ישראל (08.09.2003)

המבקש התגייס לשירות חובה בצה״ל ביום 29.3.1993 עם פרופיל רפואי 97. כתוצאה מכך, במהלך שירותו הוא שימש כמש"ק מחשוב בחיל האוויר. סמוך לתום שירותו הצבאי, אובחן המבקש כחולה בטרשת נפוצה עקב השירות הצבאי.

בעקבות האבחון, פנה המבקש לקצין התגמולים בתביעה להכיר בו כנכה. בנוסף, הוא טען כי תנאי דחק ולחץ קשים בשירות הובילו להתפרצות המחלה. הוא פירט את הנסיבות הבאות:

• הטלת תורנויות שמירה ומטבח רבות באופן בלתי מידתי.
• עבודה יומית בחדר צפוף של ארבעה אנשים ללא מיזוג אוויר.
• עונש מאסר של 14 יום בכלא צבאי.
• סירוב מפקדיו לאפשר לו להשתתף בלוויית דודו ובניחום אבלים.
• אי-היעתרות לרצונו לצאת לקורס קצינים וחום חוזר.

קצין התגמולים דחה את תביעתו ביום 11.7.1996 וקבע. עם זאת, כי המבקש לא הוכיח קשר סיבתי בין תנאי השירות למחלה הנוירולוגית. המבקש הגיש ערעור לוועדת הערר, אך הוועדה דחתה את טענותיו. לאחר מכן, בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה גם הוא את ערעורו.

שימו לב: נטל הראיה הראשוני להוכחת קשר סיבתי מוטל תמיד על החייל התובע, ולא על משרד הביטחון.

טענות הצדדים בנושא טרשת נפוצה עקב השירות הצבאי

בפני בית המשפט העליון טען המבקש כי תנאי שירותו היו חריגים ומיוחדים. כתוצאה מכך, הוא הציג חוות דעת רפואית שקבעה כי מצבי סטרס פיזי ונפשי פגעו במערכת החיסון שלו. והביאו להתפרצות המחלה במלוא עוזה.

לעומת זאת, משרד הביטחון הסתמך על חוות דעתו של מומחה רפואי בכיר. המומחה טען כי האטיולוגיה של טרשת נפוצה אינה ידועה למדע. וכי אין קשר מוכח בין מאמץ או תנאי סביבה לבין התקפי המחלה.

בנוסף, המשיב טען כי טענות המבקש נשענות על תחושות סובייקטיביות בלבד. מבחינה אובייקטיבית, תנאי שירותו של המבקש לא חרגו מהמקובל במסגרת הצבאית.

הכרעת בית המשפט והוכחת קשר סיבתי עובדתי ומשפטי

בית המשפט העליון דן בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור, והחליט לדחות את הערעור לגופו. השופטים קיבלו את קביעות הערכאות הקודמות, כולל עמדתו של השופט נ' הנדל במחוזי. כתוצאה מכך, המבקש כשל בהרמת נטל ההוכחה ברמה העובדתית-רפואית.

לפיכך, בהיעדר תשתית עובדתית, נשמט הבסיס גם לטענת החמרת המחלה. בית המשפט הדגיש את המסקנה האופרטיבית: ללא נתונים נוספים, אין להכיר בקשר סיבתי רפואי מספק. ולכן הערעור נדחה. השופטים לא הוציאו צו להוצאות.

השלכות הלכת אביאן על מחלת טרשת נפוצה

במהלך הדיון נבחנה השפעתה של הלכת אביאן (דנ״א 5343/00) על המקרה. הלכה זו קובעת. כי במחלות רדומות ניתן להכיר בקשר סיבתי משפטי אם תנאי השירות גרמו לפריצתן. עם זאת, בית המשפט העליון הציב סייגים ברורים להחלת הלכה זו.

ראשית, הלכת אביאן עוסקת בקשר סיבתי משפטי בלבד. כאשר התובע נכשל בהוכחת קשר עובדתי-רפואי, הלכה זו אינה יכולה לסייע לו.

שנית, בית המשפט הביע ספק אם הלכה חלה על מחלות פיזיות מובהקות שאינן מחלות נפש. לבסוף, גם אם ההלכה חלה, נדרש יסוד אובייקטיבי של שירות חריג ומיוחד. עוגמת נפש, כליאה קצרה או אכזבה אישית אינן עומדות בדרישה.

מה עושים להוכחת פגימה רפואית מול קצין התגמולים

תביעות להכרה בנכות עקב מחלות כרוניות דורשות היערכות קפדנית. חייל המבקש לפעול מול קצין התגמולים צריך לבצע את הצעדים הבאים:

• איסוף תיעוד רפואי רציף: יש לאסוף את כל המסמכים המעידים על מועד הופעת התסמינים הראשונים בזמן השירות.
• תיעוד תנאי השירות בפועל: יש לגבות תצהירים ממפקדים ומחיילים המאשרים אירועים חריגים, תנאי דחק קיצוניים או משימות מיוחדות.
• קבלת חוות דעת רפואית מבוססת: יש לפנות למומחה רפואי המכיר את הפסיקה העדכנית, שיוכל להצביע על אסכולה רפואית מוכרת.
• עמידה בלוחות זמנים דיוניים: חובה להגיש את כל הראיות והמומחים בערכאה הראשונה, שכן ערכאות ערעור אינן מתירות הגשת ראיות חדשות ללא הצדקה מיוחדת.

אזהרה: הסתמכות על תחושת דחק אישית ללא תיעוד אובייקטיבי תוביל כמעט בוודאות לדחיית התביעה בוועדות הרפואיות.

האם סטרס נפשי מוכר כגורם לטרשת נפוצה עקב השירות הצבאי?

מרבית המומחים הרפואיים סבורים כי הגורם הראשוני לטרשת נפוצה אינו ידוע. בית המשפט העליון פסק כי נכון לעת הזו. אין אסכולה רפואית מוכחת הקושרת בין לחץ צבאי למחלה.

מה ההבדל בין קשר סיבתי עובדתי לקשר סיבתי משפטי?

קשר סיבתי עובדתי מוכיח כי מבחינה מדעית-ביולוגית האירוע גרם לפגיעה. לעומת זאת, קשר משפטי קובע האם ראוי להטיל על המדינה את מימון הנזק לפי מטרות החוק.

כיצד משפיעה הלכת אביאן על תביעות נכות שירות?

הלכת אביאן מקלה על הוכחת הקשר המשפטי במחלות קונסטיטוציונליות ורדומות. עם זאת, היא דורשת תנאי שירות אובייקטיביים חריגים ואינה פוטרת מהוכחת קשר רפואי עובדתי.

מתי מותר להגיש חוות דעת רפואית נוספת בערעור?

בתי המשפט מתירים הגשת ראיות חדשות בערעור רק במקרים נדירים. על המבקש להראות סיבה מוצדקת לכך שלא הגיש את הראיה לוועדת הערר המקורית.

האם תנאי שירות נוקשים מספיקים להכרה בתביעה?

לא, תנאי שירות קשים אינם מספיקים כשלעצמם. תובע חייב להוכיח כי תנאים אלו גרמו ישירות להתפרצות המחלה או החמירו אותה באופן ממשי.

סיכום והשלכות מעשיות לנפגעים

פסק הדין ברע״א 7207/01 מבהיר את גבולות האחריות של מערכת הביטחון כלפי חיילים שחלו במהלך שירותם. בית המשפט העליון קבע באופן חד-משמעי כי תחושות סובייקטיביות של מתח אינן תחליף למדע רפואי. ללא הוכחת קשר עובדתי מוצק, תביעות להכרה במחלות עלומות גורם יידחו. משכך, פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי מקצועי היא שלב קריטי לבירור סיכויי התביעה.