האם אדם שזוכה מהריגה בשל הגנה עצמית זכאי לקבל פיצוי על ימי מעצר לאחר זיכוי. כן, בית המשפט העליון קבע. לפיכך, כי זיכוי מוחלט מכוח הגנה עצמית עשוי להצדיק פיצוי על ימי מעצר והחזר הוצאות הגנה. פיצוי על ימי מעצר ניתן לפי סעיף 80 לחוק העונשין, בעילת נסיבות אחרות המוצדקות זאת.
לפיכך, השופט רואה בהגנה עצמית הצדקה מוסרית לפעולה. בנוסף, המבססת תחושת עוול אישית ומצדיקה שיפוי כספי מאוצר המדינה.
מעצר פוגע אנושות בחירותו, בשמו הטוב ובשגרת יומו של אדם. עם זאת, כאשר אדם נאלץ להגן על חייו מפני תוקפים אלימים ומוצא עצמו במעצר. עם זאת, הפגיעה קשה במיוחד. סוגיה זו עלתה בע״פ 1109/09 סאמי שיבלי נ' מדינת ישראל.
שם נדרש בית המשפט להכריע בשאלת מתן פיצוי על ימי מעצר לאחר זיכוי מהריגה.
סעיף 80(א) לחוק העונשין ועילות הפיצוי
סעיף 80(א) לחוק העונשין מסדיר את סמכות בית המשפט לפסוק פיצויים. כתוצאה מכך, החוק כולל החזר הוצאות הגנה לנאשם שמשפטו הסתיים בזיכוי. החוק מתווה שתי עילות חלופיות לסעד כספי מקופת המדינה:
- היעדר יסוד להאשמה: מצב שבו התביעה פעלה בחוסר סבירות קיצוני. כל תובע סביר היה נמנע מהגשת כתב אישום.
- נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי: עילה רחבה המעניקה שיקול דעת שיפוטי. היא כוללת בחינה של סוג הזיכוי, התנהלות הרשויות ושיקולי צדק.
בנוסף, תקנות סדר הדין הפלילי (פיצויים בשל מעצר או מאסר). לעומת זאת, תשמ״ב-1982 קובעות את תעריפי השיפוי וההחזרים. בנוסף, בתי המשפט מפעילים זהירות רבה לפני פסיקת פיצוי. הם רוצים שלא לרפות את ידיי רשויות התביעה.
עובדות הפרשה: ירי מתוך הגנה עצמית במלכודת אלימה
המערער, עורך דין במקצועו, נסע ליישוב דבוריה לפגוש לקוח פוטנציאלי. לדוגמה, הלקוח הזדהה בשם אבו מחמוד. כשהגיע למקום, התברר שאין אדם כזה בסביבה. הוא חזר לרכבו.
ברגע שפתח את דלת המכונית, התנפלו עליו שלושה בריונים רעולי פנים. לדוגמא, הם הכו אותו נמרצות באלות כבדות.
המערער חש בסכנת חיים מיידית ומוחשית תחת מתקפה שנמשכה שניות בודדות. כלומר, מתוך מצוקה זו, שלף את האקדח האישי המוחזק ברישיון. הוא ירה שש יריות לעבר התוקפים. כתוצאה מהירי, נהרג אחד התוקפים ושניים נפצעו קשה.
מיד בתום האירוע, נטל על עצמו שלושה שבועות מלאים במעצר.
אזהרה: שימוש בנשק חם באירוע אלים מוביל כמעט תמיד למעצר מיידי ולחקירה מעמיקה. גם כאשר מדובר בהגנה עצמית מובהקת, שחרור ממעצר אינו מובטח באופן אוטומטי.
טענות הצדדים בשאלת פיצוי על ימי מעצר
בית המשפט המחוזי בנצרת (תיק פ' 28/05) זיכה את המערער באופן מלא מעבירות של הריגה. וחבלה חמורה בכוונה מחמירה. השופט אברהם קבע כי הירי היווה תגובה סבירה להדיפת הסכנה. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המערער לפסיקת פיצוי לפי סעיף 80 לחוק העונשין.
המערער ערער לבית המשפט העליון. טענות המערער:
- כתב האישום נשען על הנחה שגויה שהירי נמשך לאחר שהתוקפים נסוגו.
- הזיכוי המוחלט והנזק האישי הכבד מחייבים פיצוי מלא על ימי מעצר.
טענות המדינה:
- המערער הודה בירי שגרם למוות, ולכן התביעה פעלה בסבירות מלאה.
- זיכוי בטענת הגנה עצמית אינו מקים זכאות אוטומטית לפיצוי.
הכרעת בית המשפט העליון: משקלו של זיכוי מוחלט
בית המשפט העליון קיבל את הערעור בפסיקה חד-משמעית. השופט רובינשטיין, יחד עם השופטים לוי ודנציגר. קבע כי המערער זכאי לקבל פיצוי על ימי מעצר והחזר הוצאות הגנה. השופט רובינשטיין דחה את הטענה שאין יסוד להאשמה מלכתחילה.
אולם, הוא קבע כי מתקיימת עילת "נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי" בשל הזיכוי המוחלט.
ההבחנה בין זיכוי מוחלט לזיכוי מחמת הספק
פסק הדין חידד את ההבדל המוסרי והמשפטי בין סוגי הזיכויים. זיכוי מחמת הספק משאיר עננה כאשר השופט אינו בטוח בחפות מלאה. לעומת זאת, זיכוי מוחלט מנקה את הנאשם לחלוטין מכל רבב ומצדיק פיצוי על ימי מעצר.
הגנה מצדיקה מול הגנה פוטרת בדיני עונשין
השופט לוי הבחין בין שני סוגי הגנות:
- הגנה פוטרת: מעשה אסור ופסול, אך פוטרת מאחריות מטעמי כורח או אי-שפיות.
- הגנה מצדיקה: מעשה ראוי ומוצדק בנסיבות, כמו במקרה של הגנה עצמית.
לכן, אדם שפעל מתוך הגנה מצדיקה זכאי להכרה חברתית מלאה בחפותו ולפיצוי על ימי מעצר.
| מאפיין ההגנה | הגנה פוטרת (למשל: כורח, אי-שפיות) | הגנה מצדיקה (למשל: הגנה עצמית) |
|---|---|---|
| תפיסת המעשה בחברה | מעשה אסור ופסול | מעשה ראוי ומוצדק |
| יסוד הוויתור על ענישה | מחילה עקב מצוקת העושה | היעדר פגם מוסרי |
| נטיית בית המשפט לפיצוי | נמוכה עד בינונית | גבוהה במסגרת נסיבות אחרות |
מה עושים לאחר זיכוי פלילי לקבלת פיצוי על ימי מעצר?
- איסוף הכרעת הדין: הנאשם מצטייד בעותק פסק הדין ובמפרטי הזיכוי.
- כימות ימי המעצר: בא כוחו של המזוכה מקבל אישורים רשמיים משירות בתי הסוהר ומהמשטרה.
- ריכוז הוצאות ההגנה: המזוכה אוסף חשבוניות וקבלות שכר טרחה של צוות המשפט.
- הגשת בקשה לפי סעיף 80: עורך הדין מגיש בקשה מנומקת לערכאה שזיכתה את הנאשם. הבקשה תפרט את עילות הזכאות והפסיקה התומכת.
הגשה מסודרת ומגובה בראיות מהווה תנאי הכרחי למימוש הזכויות הכספיות מול המדינה.
שאלות ותשובות
האם כל זיכוי פלילי מקנה זכות לפיצוי כספי? לא, זיכוי פלילי אינו מעניק זכות אוטומטית לפיצוי. בית המשפט בוחן אם התביעה פעלה ללא יסוד או אם התקיימו נסיבות מיוחדות. זיכוי מחמת הספק לרוב אינו מצדיק פיצוי.
כיצד משפיעה התנהלות התביעה על פסיקת הפיצוי? כאשר התביעה מגישה כתב אישום ללא תשתית ראייתית סבירה, בית המשפט יפסוק פיצוי בעילת היעדר יסוד להאשמה. אם התביעה פעלה כהלכה, ניתן לפסוק פיצוי בעילת נסיבות אחרות עקב זיכוי מוחלט.
מה ההבדל המרכזי בין זיכוי מוחלט לזיכוי מחמת הספק לעניין פיצויים? זיכוי מוחלט מעיד על חפות מלאה ומציג פעולה ראויה. לכן, הוא מהווה שיקול כבד לטובת פיצוי. זיכוי מחמת הספק משאיר ספק בחפות ואינו מבסס בדרך כלל עילה לפיצוי.
האם המדינה מפצה על נזקים עקיפים כגון פגיעה במוניטין או הפסד הכנסות? פיצוי על ימי מעצר מוגבל לתעריפים הקבועים בתקנות ולעלויות משפט. נזקים עקיפים או נזקים שנגרמו על ידי התוקפים יש לתבוע במסגרת תביעה אזרחית נפרדת.
בסיכומו של דבר. פסק הדין בע״פ 1109/09 מדגיש את חשיבות ההגנה על זכויותיו של אזרח שנאלץ להגן על חייו. החלטת בית המשפט העליון מעניקה תוקף מוסרי וכלכלי להכרעה המזכה. היא מבטיחה פיצוי על ימי מעצר כאשר הצדק מחייב זאת.
