כן, אדם שזוכה זכאי לדרוש פיצוי כספי מאוצר המדינה. הזכאות קמה כאשר בית המשפט קובע כי לא היה יסוד להאשמה, או כאשר התקיימו נסיבות המצדיקות פיצוי. בית המשפט בוחן את שיקול דעת התביעה בעת הגשת האישום. במקרים מתאימים, המדינה תשלם את הפיצוי המרבי הקבוע בחוק עבור כל יום של שלילת חירות.
הליך פלילי גובה מחיר אישי כבד מכל אדם המוצא את עצמו מאחורי סורג ובריח. לפיכך, פגיעה זו מחריפה שבעתיים כאשר ההליך מסתיים בזיכוי מוחלט מכל אשמה. במצבים אלה, החוק מאפשר לדרוש פיצוי על ימי מעצר לאחר זיכוי מכוח סעיף 80 לחוק העונשין, התשל״ז-1977.
מאמר זה סוקר את התנאים לחיוב המדינה בפיצוי כספי, את אופן יישום המבחן המשפטי.
ואת השיקולים המנחים את השופטים בקביעת גובה התשלום.
ההכרעה בסוגיה זו מציבה במרכז את האיזון העדין בין סמכויות רשויות התביעה לבין ההגנה על זכויות היסוד של הפרט. בנוסף, נבחן להלן החלטה עקרונית של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. אשר ממחישה היטב מתי מחדלי החקירה והתביעה מובילים לחיוב המדינה בפיצוי המרבי.
סעיף 80 לחוק העונשין, התשל״ז-1977. עם זאת, מעניק לבית המשפט סמכות לחייב את אוצר המדינה בתשלום הוצאות הגנה ופיצוי בגין שלילת חירות. החוק קובע שתי עילות חלופיות לקבלת הפיצוי:
-
היעדר יסוד לאשמה: מצב שבו תובע סביר וזהיר לא היה מגיש כתב אישום על סמך חומר הראיות שנאסף.
-
נסיבות אחרות המצדיקות זאת: עילת שסתום רחבה המבוססת על שיקולי צדק, עיוות דין, פגיעה קשה בנאשם או מחדלי חקירה.
לפיכך, עצם הזיכוי אינו מעניק פיצוי אוטומטי לנאשם. כתוצאה מכך, על הנאשם להוכיח כי התקיימה אחת משתי העילות המנויות בחוק. כמו כן, תקנות סדר הדין הפלילי (פיצויים בשל מעצר או מאסר), תשמ״ב-1982. קובעות תקרת פיצוי יומית.
שימו לב: נטל ההוכחה לקיומה של עילת פיצוי רובץ תמיד על הנאשם שזוכה, אך רמת ההוכחה הנדרשת בעילת ״נסיבות אחרות״ גמישה יותר ומבוססת על שיקולי צדק כלליים.
פרשת פלוני: מאישום ברצח ועד לזיכוי מוחלט
במסגרת ב״ש (תל-אביב-יפו) 90873/05 (בגדרו של ת״פ 40385/03). לעומת זאת, שנדון בפני כבוד השופט שהם אורי בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. נדונה בקשת פיצוי של אדם שזוכה. ביום 23.6.2003 מצאה אשתו של המבקש את מותה מירי אקדח שהחזיק כדין במסגרת עבודתו כמאבטח.
הירי התרחש במהלך מריבה סוערת בין בני הזוג סביב תשלום חשבון חשמל.
המשטרה עצרה את המבקש ביום האירוע. לדוגמה, בהמשך לכך, הגישה הפרקליטות כתב אישום שייחס לו עבירת רצח בכוונה תחילה. המבקש היה נתון במעצר מאחורי סורג ובריח במשך 65 ימים רצופים. עד ששחרר אותו בית המשפט העליון בערבויות כספיות.
לאחר מספר חודשים, תיקנה הפרקליטות את כתב האישום והמירה את סעיף הרצח בעבירת הריגה. לדוגמא, לצד עבירות של תקיפת בן זוג והיזק בזדון. במהלך המשפט חזרה בה התביעה מעבירת התקיפה. לבסוף, ביום 23.2.2005, זיכה בית המשפט את המבקש זיכוי מלא מכל העבירות שיוחסו לו.
בית המשפט קבע ממצאים עובדתיים ברורים: המנוחה היא שנטלה את הנשק, דרכה אותו. כלומר, וירתה ללא כוונה במהלך המאבק. משכך, נקבע כי המבקש לא ביצע כל מעשה אסור.
המבחן האובייקטיבי: האם היה יסוד לאשמה?
השופט שהם אורי בחן האם התקיים התנאי של היעדר יסוד לאשמה בעת הגשת כתב האישום המקורי. אולם, הפסיקה קובעת מבחן אובייקטיבי: האם חומר הראיות שנאסף היה מעלה אצל תובע סביר ציפייה להרשעה.
בית המשפט ניתח את הראיות שעמדו בפני התביעה ערב פתיחת ההליך. אמנם, בין הממצאים המרכזיים ששללו את אשמת הרצח נמנו:
-
שרידי מתכת (פירופרינט) נמצאו על ידה השמאלית של המנוחה, בהתאמה מלאה לגרסת המבקש.
-
על ידיו של המבקש לא נמצאו כל שרידי ירי או מתכת.
-
נתיב חדירת הקליע הוכיח כי המבקש לא יכול היה פיזית לירות את הירייה הקטלנית.
-
מצבו הנפשי הנסער של המבקש ושיחותיו עם מדובב בתא המעצר חיזקו את חפותו. ואולם, ואת אמיתות גרסתו.
-
חוקר משטרה אחז באקדח ללא כפפות, ובשל כך השמיד את האפשרות לבדוק טביעות אצבע.
משכך, קבע בית המשפט כי תובע סביר לא היה צופה הרשעה בעבירת רצח. יחד עם זאת, הפרקליטות עצמה הבינה זאת מאוחר יותר כאשר המירה את האישום להריגה. על כן, נקבע כי לא היה יסוד להאשמה שהובילה למעצרו.
שיקולי בית המשפט בפסיקת פיצוי על ימי מעצר לאחר זיכוי
בשלב הטיעונים לעניין גובה הסכום. מאידך, טענה המדינה כי יש להעמיד את התשלום על 20% בלבד מהתקרה. מנגד, דרש המבקש את הסכום המרבי. בית המשפט דחה לחלוטין את עמדת המדינה ופסק לטובת המבקש פיצוי מלא.
השופט שהם אורי הבהיר. מצד שני, כי הפיצוי על שלילת חירות אינו מפצה רק על הפסד שכר בפועל. יתרה מכך, רכיב מרכזי בפיצוי נועד לתת מענה לכאב, לסבל ולעוגמת הנפש העמוקה שחווה העצור.
בית המשפט הדגיש מספר פגיעות חמורות שנגרמו למבקש:
-
הדבקת תווית קשה של רוצח באמצעי התקשורת ובציבור.
-
הרחקת בנו הפעוט ממנו על ידי רשויות הרווחה ומניעת מפגשים עמו.
-
הצורך המתיש להתגונן מפני סעיפי אישום משניים שהתבררו כזוטי דברים.
לפיכך, נקבע כי יש לשלם למבקש את השיעור המרבי עבור כל 65 ימי מעצרו. לסיכום, בית המשפט חייב את המדינה לשלם סך של 18,106 ש״ח. לפי תעריף יומי של 278.56 ש״ח (החלק ה-25 של השכר הממוצע במשק באותה עת).
אזהרה: חוסר יכולת כלכלית להעמיד ערבויות שחרור בזמן אמת אינו שולל פיצוי עתידי, ובלבד שיוכח כי כתב האישום הוגש ללא תשתית ראייתית סבירה.
השוואת עילות הפיצוי לפי החוק
הטבלה הבאה מציגה את ההבדלים המרכזיים בין שתי העילות המאפשרות קבלת פיצויים מאוצר המדינה:
השוואת עילות התביעה לפי סעיף 80 לחוק העונשין קריטריון להשוואה עילת היעדר יסוד לאשמה עילת נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי מועד הבחינה המשפטית ערב הגשת כתב האישום לבית המשפט לאורך כל ניהול ההליך ולאחר סיומו המבחן המשפטי העיקרי מבחן אובייקטיבי של תובע סביר וזהיר מבחן סובייקטיבי ושיקולי צדק ועוולה תנהלות הרשויות הגשת אישום בהיעדר ראיות מספקות מחדלי חקירה, שיהוי, או פגיעה בזכויות השלכות על הנאשם התמקדות בעצם ההעמדה הבלתי מוצדקת לדין התמקדות בנזק האישי, הנפשי והמשפחתי
מה עושים לקבלת פיצוי על ימי מעצר לאחר זיכוי
נאשם שמשפטו הסתיים בזיכוי וסבור כי מעצרו היה בלתי מוצדק, נדרש לפעול בסדר פעולות מובנה:
-
איסוף הכרעת הדין. יש להצטייד בהכרעת הדין המזכה ולוודא כי מופיעות בה קביעות עובדתיות השוללות את האשמה או מצביעות על מחדלי חקירה.
-
ניתוח חומר החקירה הגולמי. יש להשוות בין הראיות שהיו בידי התובע בעת הגשת האישום לבין המסקנות המשפטיות שהתקבלו בפועל.
-
הגשת בקשה מנומקת לפי סעיף 80. הנאשם מגיש את הבקשה לערכאה שזיכתה אותו, ומפרט בה את שתי העילות החלופיות.
-
כימות ימי המעצר והנזקים. יש לצרף אישורים רשמיים משירות בתי הסוהר אודות מניין ימי המעצר המדויק, לצד ראיות על נזקים אישיים ומשפחתיים.
-
דיון בבית המשפט והכרעה. הצדדים טוענים בפני השופט, אשר קובע את זכאות המבקש ואת גובה הסכום שיועבר מאוצר המדינה.
שאלות ותשובות
מתי התביעה מחויבת בתשלום פיצויים בשל מעצר?
התביעה מחויבת בפיצוי כאשר בית המשפט קובע. לאור, כי לא היה בסיס עובדתי או משפטי להגשת האישום. או כאשר הוכח שנגרם לנאשם עיוות דין חמור בעקבות מחדלי הרשויות.
כיצד מחושב שיעור הפיצוי לפי החוק?
התקנות קובעות כי הסכום המרבי ליום מעצר שווה לחלק ה-25 של השכר החודשי הממוצע במשק. בהתאם, בית המשפט רשאי לפסוק סכום נמוך יותר, אך במקרים חמורים נפסק השיעור המרבי.
האם שכר נמוך של הנאשם מפחית מגובה הפיצוי?
לא בהכרח. למעשה, כפי שקבע השופט שהם אורי, הפיצוי כולל בתוכו רכיב משמעותי של כאב, סבל ופגיעה בחירות. ולכן ניתן לפסוק את הסכום המרבי גם למי שהשתכר פחות מהממוצע.
מה ההבדל בין היעדר יסוד לאשמה לנסיבות אחרות?
היעדר יסוד מתמקד בהחלטת התביעה בעת פתיחת התיק על בסיס מבחן אובייקטיבי. לעומת זאת, עילת נסיבות אחרות בוחנת נזקים אישיים, מחדלי חקירה ועוגמת נפש לאורך ההליך כולו.
האם ניתן לקבל פיצוי על ימי מעצר לאחר זיכוי גם ללא מאסר ממושך?
כן, הזכות לפיצוי קמה עבור כל תקופת מעצר מאחורי סורג ובריח. ראשית, ואפילו עבור מעצר של ימים ספורים. אם הוכיח המבקש כי לא היה מקום לעצור אותו מלכתחילה.
סיכום והמלצות מעשיות
שלילת חירותו של אדם חף מפשע מהווה פגיעה אנושה בזכויותיו החוקתיות. החלטתו של כבוד השופט שהם אורי בפרשת פלוני מהווה תמרור אזהרה לרשויות החקירה והתביעה. בית המשפט הבהיר. כי הגשת כתב אישום ללא תשתית ראייתית סבירה תחייב את המדינה בפיצוי מלא.
כאשר נאשם מסיים הליך פלילי בזיכוי, עליו לבחון היטב את תשתית הראיות שהובילה למעצרו. ניתוח מקצועי ומדויק של החלטות בית המשפט מאפשר לממש את הזכות החוקית לפיצוי כספי מאוצר המדינה.
