האחריות המשפטית מתחלקת בין הגורמים המעורבים: המעסיק הפורמלי שחייב לספק הדרכה וציוד מגן, והגורם המפקח בשטח שנתן את ההוראה לביצוע הפעולה המסוכנת. בתי המשפט מטילים אחריות נזיקית כבדה כאשר מופרות תקנות הבטיחות בעבודה בגובה. בנוסף, הנפגע עשוי לקבל פיצוי כספי מהמזיק בשיעור של עשרים וחמישה אחוזים גם כאשר תגמולי המוסד לביטוח לאומי מכסים את מלוא הנזק.
אירוע של נפילה מסולם בעבודה מהווה את אחד המקרים הנפוצים והמסוכנים ביותר בתחום תאונות העבודה. לפיכך, עובדים רבים נדרשים לעלות על סולמות לצורך פעולות תחזוקה שגרתיות מבלי שעברו הכשרה מתאימה. במקרים אלה מתעוררות שאלות מורכבות של חלוקת אחריות בין המעסיקים, רשלנות וזכאות לפיצויים כספיים.
פסק דין שניתן לאחרונה ממחיש את המורכבות הזו. בנוסף, בהליך תא (חיפה) 17067-03-20 א' ב' ח' נ' עירית נהריה ואח'. דנה כבוד השופטת טלי מירום בתביעת נזיקין של אב בית. התובע נפגע קשות לאחר שנפל מסולם בעת תליית דגלים במוסד חינוכי.
פסק הדין, שניתן ביום 29.04.2024. עם זאת, מנתח את חובות הבטיחות ואת זכויות הנפגע מול מעסיקיו ומול המוסד לביטוח לאומי.
המחוקק קבע כללים קפדניים כדי להגן על עובדים מפני סיכוני נפילה. כתוצאה מכך, תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), תשס״ז-2007. מגדירות עבודה בגובה ככל עבודה שבשלה עלול עובד ליפול לעומק העולה על שני מטרים. על פי התקנות, חל איסור מוחלט להעסיק עובד בגובה ללא הדרכה מתאימה מטעם מדריך מוסמך.
בנוסף, תקנות אלו מחייבות שימוש בציוד מגן אישי מתאים. לעומת זאת, כאשר מדובר בעבודה על סולם שאינו מקובע, התקנות קובעות שורה של דרישות בטיחות חיוניות:
-
עיגון יציב של הסולם לקיר או למבנה קבוע כדי למנוע תזוזה.
-
חיזוקי בטיחות ייעודיים בכל מטר וחצי בסולמות עץ ארוכים.
-
נוכחות אדם נוסף בבסיס הסולם אשר אוחז בו ומייצב אותו.
-
שימוש במערכת רתמות למניעת נפילה או התקנת רשת ביטחון.
אזהרה: עבודה על גבי סולם מעל לגובה של שני מטרים ללא ריתום וללא הדרכה מוסמכת מהווה הפרה של הוראות הבטיחות בעבודה ומסכנת חיי אדם.
נסיבות המקרה: ת״א 17067-03-20 א' ב' ח' נ' עירית נהריה
התובע, יליד 1961, הועסק על ידי עיריית נהריה כאב בית בבית ספר יסודי. לדוגמה, ביום 5.5.2016, לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות. הורתה לו מנהלת בית הספר לתלות דגלים על מבנה בית הספר. לצורך המשימה נטל התובע סולם ממחסן בית הספר וטיפס לגובה של מעל שלושה מטרים.
בעת ששהה בגובה רב, הסולם זז לפתע ממקומו והתובע נפל אל הקרקע. לדוגמא, כתוצאה מהנפילה נגרם לתובע שבר מרוסק בעקב רגלו הימנית. התובע נותר עם נכות צמיתה משוקללת בשיעור 14.5%. שכללה מגבלות תנועה ושינויים שחיקתיים במפרק כף הרגל.
התובע הגיש תביעת נזיקין נגד עיריית נהריה, והעירייה שלחה הודעת צד שלישי נגד משרד החינוך. כלומר, שהצטרף בהמשך כנתבע ישיר.
בבית המשפט התברר. אולם, כי התובע עבד בעבר בחלוקת מזון והועבר לתפקיד אב בית ללא רקע טכני. העירייה לא ערכה לו חפיפה ולא העבירה לו הדרכת בטיחות כלשהי לעבודה בגובה. יתרה מכך, בשנים קודמות ביצעה העירייה את תליית הדגלים באמצעות מנוף ייעודי.
אך בשנה זו לא סיפקה את המנוף.
חלוקת האחריות בין המעסיקים במקרה של נפילה מסולם בעבודה
בית המשפט בחן את שאלת האחריות של שני הגורמים: עיריית נהריה כמעסיקה הפורמלית. אמנם, ומשרד החינוך כגורם המנהל את המוסד בפועל באמצעות מנהלת בית הספר. כבוד השופטת טלי מירום קבעה כי שתי הרשויות כשלו באופן מהותי בהגנה על שלום העובד.
העירייה הפרה את חובתה המהותית כמעסיקה בכך שלא הדריכה את התובע. ואולם, ולא סיפקה לו ציוד מגן למניעת נפילה. לעומת זאת, מנהלת בית הספר, עובדת משרד החינוך. נתנה לתובע את ההוראה לבצע את המטלה המסוכנת ב״שיח של מסדרון״.
מבלי לבחון כיצד תבוצע הפעולה ומבלי לוודא קיומם של אמצעי בטיחות.
לפיכך, בית המשפט חילק את האחריות הנזיקית בין הנתבעות באופן הבא:
-
משרד החינוך: נושא בשיעור של שישים וחמישה אחוזים מן האחריות לתאונה בשל הפיקוח הישיר וההוראה הרשלנית.
-
עיריית נהריה: נושאת בשיעור של שלושים וחמישה אחוזים מן האחריות כמעסיקה שלא הדריכה ולא סיפקה ציוד מתאים.
בנוסף, בית המשפט בחן את שאלת האשם התורם של העובד. יחד עם זאת, השופטת קבעה כי התובע הכיר את המקום וידע כי בשנים עברו נעזרה העירייה במנוף. משלא ביקש סיוע של עובד נוסף לייצוב הסולם. ייחס לו בית המשפט אשם תורם מתון בשיעור של עשרה אחוזים בלבד.
שימו לב: בתי המשפט נוטים להטיל אשם תורם נמוך במיוחד על עובדים שנפגעו, מכיוון שהאחריות הראשית לשמירה על הבטיחות מוטלת על שכם המעסיקים.
מנגנון הפיצוי כאשר התביעה נבלעת בתגמולי ביטוח לאומי
בית המשפט העריך את סך כל נזקיו של התובע, לרבות הפסדי שכר. מאידך, כאב וסבל ועזרת הזולת, בסכום של 413,895 ש״ח. לאחר ניכוי אשם תורם בשיעור עשרה אחוזים, עמד הנזק על סך 372,506 ש״ח. לעומת זאת, תגמולי המוסד לביטוח לאומי ששולמו לתובע עמדו על סך 431,895 ש״ח.
כך שנזקו למעשה ״נבלע״ בתשלומי המל״ל.
במצב רגיל של תביעת מעסיק ישיר, בליעת הנזק מביאה לדחיית התביעה הכספית. עם זאת, סעיף 330(ג) לחוק הביטוח הלאומי נוסח משולב, תשנ״ה-1995. מצד שני, מעניק לנפגע זכות לקבל עשרים וחמישה אחוזים מגובה הפיצוי מצד שלישי שאינו המעסיק. משרד החינוך טען כי סעיף 328(ג)(1) לחוק שולל תביעות שיבוב של המל״ל נגד המדינה.
ולכן נשללת גם זכות העובד לפיצוי הנוסף.
בית המשפט דחה את טענת משרד החינוך וקבע. לסיכום, כי שלילת זכות השיבוב מול המדינה היא מהלך פרוצדורלי בלבד. שנועד למנוע התדיינות בין זרועות המדינה, ואינה פוגעת בזכות המהותית של הניזוק. כפועל יוצא, בית המשפט חייב את משרד החינוך לשלם לתובע עשרים.
וחמישה אחוזים מחלקו באחריות (שישים וחמישה אחוזים מתוך סכום הנזק). לאור, שהם סך של 60,532 ש״ח בתוספת הוצאות ושכר טרחת עורך דין.
התביעה נגד עיריית נהריה נדחתה. בהתאם, דחיית התביעה נגד העירייה נבעה מכך שהעירייה היא המעסיקה הישירה ששילמה את דמי הביטוח הלאומי. ולכן אינה מהווה צד שלישי לעניין קבלת תוספת הפיצוי.
השוואת מעמד הגורמים הנתבעים בהליך נזקי עבודה בגובה הגורם האחראי מעמד משפטי שיעור אחריות תוצאה כספית בפועל עיריית נהריה מעסיקה ישירה 35% התביעה נדחתה (בליעת נזק) משרד החינוך צד שלישי / מפקח בפועל 65% חויב בתשלום 60,532 ש״ח (25%) העובד הנפגע ניזוק 10% (אשם תורם)קיבל גמלאות מל״ל + פיצוי מצד ג'.
מה עושים לאחר נפילה מסולם בעבודה
-
קבלת טיפול רפואי ראשוני. יש לפנות באופן מיידי לקבלת עזרה רפואית, ולדאוג כי בטופס הסיכום הרפואי ייכתב במפורש כי הפגיעה אירעה במהלך העבודה עקב נפילה מסולם.
-
תיעוד זירת התאונה והציוד. מומלץ לצלם בהקדם האפשרי את הסולם, את זירת האירוע, את גובה העבודה ואת היעדרם של אמצעי עיגון או אבטחה.
-
איסוף עדויות ומסמכים. חשוב לרשום את שמות העדים שנכחו במקום, לשמור העתקים של פנקס הדרכות הבטיחות ולוודא האם המעסיק מילא דוח תאונה כדין.
-
הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי. יש להגיש טופס הודעה על פגיעה בעבודה לצורך הכרה ותשלום דמי פגיעה, ובהמשך להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות.
-
בחינת עילת תביעה בנזיקין. מומלץ לבחון קיומם של גורמים נוספים הנושאים באחריות מעבר למעסיק הישיר כדי למצות את מלוא הזכויות לפיצוי.
שאלות ותשובות
האם כל עלייה על סולם מוגדרת כעבודה בגובה?
לא. החוק מגדיר עבודה בגובה כפעולה שבשלה עובד עלול ליפול לעומק העולה על שני מטרים. כאשר העבודה מתבצעת מעל גובה זה, חלות כל תקנות הבטיחות המחמירות. לרבות חובת הדרכה ושימוש ברתמות.
האם המעסיק פטור מאחריות אם העובד בחר לעלות על הסולם בעצמו?
מעסיק אינו פטור מאחריות רק משום שהעובד פעל ביוזמתו. הפסיקה קובעת כי המעסיק חייב לפקח באופן פעיל. להדריך את העובדים ולהטמיע נהלי עבודה בטוחים המונעים שימוש מאולתר בציוד מסוכן.
מה הדין כאשר תגמולי הביטוח הלאומי גבוהים מסכום הנזק הכולל?
במצב זה תביעת הפיצויים נגד המעסיק הישיר נבלעת ונדחית. עם זאת, אם קיים מזיק נוסף המוגדר כצד שלישי. התובע זכאי לקבל מאותו צד שלישי עשרים. וחמישה אחוזים מסכום הנזק היחסי שלו לפי סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי.
האם עובד שנפגע נושא באשם תורם לתאונה?
בתי המשפט מטילים אשם תורם על עובדים במידה מתונה בלבד. לרוב סביב חמישה עד עשרה אחוזים. אשם תורם מוטל רק כאשר העובד גילה חוסר זהירות בולט או פעל בניגוד מוחלט להנחיות מפורשות שקיבל.
