רשלנות רפואית בטיפולי שיניים הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, הפיצוי בתביעת רשלנות בטיפולי שיניים נועד להשיב את הנפגע, ככל שניתן בכסף. לפיכך, למצב שבו היה אלמלא הרשלנות. הוא מחושב לפי ראשי נזק נפרדים שכל אחד מהם מוכח בנפרד: הוצאות רפואיות שהוצאו.
וכאלה שיוצאו בעתיד לצורך תיקון הנזק, הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, עזרת צד שלישי.
נזק אסתטי ותפקודי, וכאב וסבל. בנוסף, אין נוסחה אחידה, והסכום נגזר מהראיות שהוצגו ומחוות דעת המומחה. בנוסף עשויה לעמוד עילה נפרדת של פגיעה באוטונומיה, כאשר לא ניתנה הסכמה מדעת.
השאלה הראשונה שנשאלת אחרי "האם יש לי עילה" היא "כמה זה שווה". עם זאת, אין לה תשובה במספר אחד. משום שהפיצוי אינו נקבע לפי סוג הטיפול שנכשל אלא לפי הנזק שהוכח בפועל.
המאמר הזה עובר על ראשי הנזק אחד אחד ומסביר מה נדרש כדי להוכיח כל אחד מהם. את שאלת האחריות עצמה, כלומר מתי בכלל קמה עילה, תמצאו במאמר על רשלנות רפואית בטיפולי שיניים: מתי קמה עילה.
העיקרון: השבת המצב לקדמותו
עקרון הפיצוי בדיני הנזיקין הוא השבת המצב לקדמותו. כתוצאה מכך, מטרת הפיצוי אינה להעניש את המטפל ואינה להעשיר את הנפגע, אלא להעמיד אותו. ככל שכסף מאפשר זאת, במצב שבו היה אלמלא הרשלנות.
מכאן נגזרות שתי מסקנות מעשיות. לעומת זאת, הראשונה היא שהפיצוי נבנה מלמטה, מראשי נזק קונקרטיים, ולא מאחוז כלשהו מסכום התביעה. השנייה היא שכל ראש נזק דורש הוכחה נפרדת משלו, ולעיתים ראיה מסוג אחר לגמרי.
החוק מגדיר "נזק" באופן רחב: אובדן חיים, אובדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם טוב. לדוגמה, או חיסור מהם, וכל אובדן או חיסור דומים. בנפרד מוגדר "נזק ממון" כהפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ושאפשר למסור עליהם פרטים.
ההבחנה בין השניים היא שמסבירה למה תיעוד כל כך חשוב: נזק ממון נדרש להיות ניתן לשומה ולפירוט. לדוגמא, בעוד שראשי נזק שאינם ממוניים מוערכים בידי בית המשפט.
שמירת קבלות אינה עניין טכני. כלומר, הוצאה שאין לה תיעוד היא הוצאה שקשה להוכיח. וברשלנות דנטלית מדובר לרוב בסדרת טיפולים מתקנים לאורך שנים, שכל אחד מהם מייצר מסמך.
ראשי הנזק, אחד אחד
הטבלה מציגה את ראשי הנזק המרכזיים ואת סוג הראיה שנדרש להוכחת כל אחד. אולם, ההפרדה הזו היא בדיוק מה שעורך דין עושה כשהוא בונה את כתב התביעה.
שימו לב להבחנה בין העבר לעתיד. אמנם, הוצאות שכבר הוצאו והפסדים שכבר נגרמו מוכחים במסמכים. הוצאות והפסדים עתידיים מוכחים בחוות דעת שמעריכה מה יידרש בהמשך. ולכן חוות דעת המומחה נדרשת להתייחס גם לפרוגנוזה ולא רק למצב הנוכחי.
| ראש הנזק | מה הוא כולל | כיצד מוכיחים |
|---|---|---|
| הוצאות רפואיות בעבר | טיפולים מתקנים, שתלים, כתרים, תרופות, ביקורי מומחים | קבלות, חשבוניות ותוכניות טיפול |
| הוצאות רפואיות בעתיד | טיפולים שיידרשו בהמשך, לרבות החלפות תקופתיות | חוות דעת מומחה המתייחסת לפרוגנוזה |
| הפסד השתכרות בעבר | ימי עבודה שאבדו בשל הטיפולים והפגיעה | תלושי שכר, אישורי מחלה, אישורי מעסיק |
| הפסד כושר השתכרות בעתיד | פגיעה מתמשכת ביכולת העבודה | חוות דעת רפואית ותפקודית |
| עזרת צד שלישי | עזרה שנדרשה בבית בתקופת ההחלמה | תיעוד, ולעיתים תצהירים של בני משפחה |
| נזק אסתטי ותפקודי | פגיעה בחזות, בלעיסה, בדיבור או בתחושה | חוות דעת מומחה ותיעוד מצולם |
| כאב וסבל | הכאב הפיזי והסבל הנפשי, לרבות בטיפולים המתקנים | הערכת בית המשפט על בסיס מכלול הראיות |
| הוצאות משפט | אגרה, חוות דעת ושכר טרחה | בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות לצד הזוכה |
פגיעה באוטונומיה: ראש נזק נפרד
כאשר לא ניתנה הסכמה מדעת. ואולם, עומדת לנפגע עילה נוספת שאינה תלויה כלל בשאלה אם הטיפול בוצע ברשלנות. חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, מחייב למסור למטופל מידע על מהות הטיפול. על סיכוניו וסיכוייו ועל החלופות הקיימות, ולקבל ממנו הסכמה מדעת.
הפגיעה בזכות לאוטונומיה על הגוף הוכרה בפסיקה כנזק בר פיצוי בפני עצמו. יחד עם זאת. המשמעות היא שגם מטופל שלא הוכיח סטייה מהסטנדרט הרפואי עשוי להיות זכאי לפיצוי. אם יוכיח שלא קיבל את המידע שהיה זכאי לו.
ברפואת שיניים ההיבט הזה מקבל משקל מיוחד. מאידך, בטיפולים בחירתיים ואסתטיים, שבהם אפשר היה להימנע מהטיפול או לבחור בחלופה שמרנית וזולה יותר. היקף הגילוי הנדרש רחב יותר. ולכן גם הפער בין מה שנמסר לבין מה שהיה צריך להימסר בולט יותר.
תביעת רשלנות רפואית מתנהלת כתובענה אזרחית לכל דבר, על כתבי טענות, תצהירים וחקירות נגדיות, וזהו תחום העבודה של עורך דין משפט אזרחי.
פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה אינו תחליף לפיצוי על הנזק הגופני, והוא בדרך כלל נמוך ממנו. מצד שני, הוא ראש נזק נוסף, ולא מסלול עוקף להוכחת רשלנות.
מה מקטין את הפיצוי בפועל
שלושה גורמים מקטינים פיצוי שוב ושוב, וכולם ניתנים לניהול מראש.
הראשון הוא היעדר תיעוד. לסיכום, הוצאה שלא תועדה, יום עבודה שאבד ולא אושר. או מצב שלא צולם לפני הטיפול המתקן. הם ראשי נזק שקיימים במציאות ואינם קיימים בתיק.
השני הוא ביצוע תיקונים אצל המטפל המקורי. לאור, כשהמטפל מציע לתקן ללא עלות, ההצעה מפתה. אך היא משנה את מצב הראיות: הנזק המקורי נעלם. והוכחתו נשענת מכאן ואילך על מסמכים בלבד.
השלישי הוא חלוף הזמן. בהתאם, מעבר לשאלת ההתיישנות. ככל שחולף זמן רב יותר קשה יותר לקשור בין הנזק הנוכחי לבין הטיפול. וקל יותר לטעון שהמצב התפתח מסיבות אחרות.
כאשר הפגיעה משפיעה על כושר ההשתכרות לאורך זמן, עשויות לעמוד זכויות נפרדות מול המוסד לביטוח לאומי, והן נבדקות מול עורך דין ביטוח לאומי במקביל לתביעה האזרחית.
- לשמור כל קבלה, חשבונית ותוכנית טיפול, לרבות של הטיפולים המתקנים.
- לתעד את המצב בצילומים לפני ביצוע כל תיקון.
- לאסוף אישורי היעדרות ותלושי שכר לתקופת הטיפולים.
- להימנע מביצוע תיקונים אצל המטפל המקורי לפני התייעצות.
- לוודא שחוות דעת המומחה מתייחסת גם לטיפולים שיידרשו בעתיד ולא רק למצב הנוכחי.
- לבחון במקביל אם נדרשת גם טענה של היעדר הסכמה מדעת.
רוצים לדעת על מה בדיוק אפשר לקבל פיצוי ובאיזה סדר גודל. למעשה, התשובה נגזרת מראשי הנזק שניתן להוכיח. ולכן שווה לעבור עליהם אחד אחד עוד לפני שמגישים.
שאלות ותשובות
כמה פיצוי מקבלים על רשלנות בטיפול שיניים?
אין סכום אחיד. ראשית, הפיצוי נבנה מראשי נזק נפרדים שכל אחד מהם מוכח בנפרד: הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד. הפסדי השתכרות, עזרת צד שלישי, נזק אסתטי ותפקודי וכאב וסבל. הסכום נגזר מהראיות שהוצגו ומחוות דעת המומחה.
האם אפשר לקבל פיצוי על טיפולים שעוד לא עשיתי?
כן, בכפוף להוכחה. שנית, הוצאות רפואיות עתידיות הן ראש נזק מוכר. אך הן נדרשות להתבסס על חוות דעת מומחה שמעריכה אילו טיפולים יידרשו בהמשך. ולא על הערכה כללית.
מהי פגיעה באוטונומיה?
זהו ראש נזק נפרד, המוכר בפסיקה. שלישית, הקם כאשר המטופל לא קיבל את המידע שהיה זכאי לו לפי חוק זכויות החולה. ולא נתן הסכמה מדעת. הוא אינו תלוי בהוכחת רשלנות בביצוע הטיפול.
אך הפיצוי בגינו נמוך בדרך כלל מהפיצוי על נזק גופני.
הרופא הציע לתקן את העבודה בחינם. כדאי להסכים?
כדאי להתייעץ לפני. מכאן, תיקון אצל המטפל המקורי מבטל את הנזק הפיזי שהוא גם הראיה המרכזית. ומכאן ואילך ההוכחה נשענת על מסמכים וצילומים בלבד. אם בכל זאת מבצעים תיקון, יש לתעד את המצב בצילומים מראש.
האם מקבלים החזר על שכר הטרחה ועל חוות הדעת?
בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות משפט לצד הזוכה, ובכלל זה החזר של אגרה ושל הוצאות. לכן, זהו שיקול דעת ולא זכות אוטומטית, והיקף ההחזר משתנה בין תיקים.
כמה זמן יש להגיש את התביעה?
תקופת ההתיישנות היא שבע שנים ממועד היווצרות עילת התביעה, ובנזק שהתגלה מאוחר. משום כך, שבע שנים מיום הגילוי ובלבד שלא חלפו עשר שנים מאירוע הנזק. מי שנפגע בהיותו קטין יכול לתבוע עד גיל 25.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
