קובלנה פלילית נגד עובד עירייה: האם נדרש אישור מוקדם?

האם אזרח רשאי להגיש קובלנה פלילית נגד עובד עירייה ללא אישור מוקדם? לפיכך, בית המשפט העליון קבע שאין צורך בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה כדי להגיש קובלנה נגד עובדי רשויות מקומיות. בנוסף, סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי מעניק הגנה רק לעובד המדינה במובן הצר, ולכן בתי המשפט אינם רשאים לחסום קובלנה נגד עובד עירייה בלעדיה.

סוגיית הגשת קובלנה פלילית נגד עובד עירייה עמדה במוקד הכרעה עקרונית של בית המשפט העליון בהליך רע״פ 10857/08 זיאד אבו סוכון נ' מדינת ישראל. עם זאת, פסק הדין המנחה שרטט את גבולות ההגנה הפלילית של עובדי הציבור ברשויות המקומיות. ההכרעה חידדה את זכות הגישה לערכאות של האזרח מול עובדי הרשות.

ההליך המשפטי הבהיר את מעמדו הייחודי של מוסד הקובלנה הפרטית. לעומת זאת, הוא מאפשר לאזרח ליזום הליך ענישה ישיר בנסיבות מוגדרות. לפיכך, ההחלטה משפיעה באופן ישיר על היחסים שבין התושבים לנציגי הרשות המקומית.

בדרך כלל, רשויות התביעה של המדינה מנהלות את ההליך הפלילי לפי סעיף 11 לחוק סדר הדין הפלילי (תשמ״ב-1982). בנוסף , העבירה הפלילית נתפסת כפגיעה באינטרס הציבורי הכולל. והמחוקק יצר חריג המאפשר לאדם פרטי להגיש קובלנה בעבירות מסוימות.

רשימת העבירות המאפשרות קובלנה כוללת בעיקר עבירות לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965, ופגיעה בפרטיות. עם זאת, המחוקק הציב בלמים למניעת ניצול לרעה של הליך זה.

פרטי המקרה: רע״פ 10857/08 זיאד אבו סוכון נ' מדינת ישראל

המבקש, בעל מזנון ברמלה, הגיש קובלנה פלילית נגד ארבעה עובדי עיריית רמלה. לדוגמא , הוא ייחס להם עבירות לפי חוק איסור לשון הרע והחוק להגנת הפרטיות. לבית משפט השלום ניתנה החלטה לבטל הקובלנה. בטענה שהמבקש לא קיבל אישור מוקדם מהיועץ המשפטי לממשלה.

בנוסף, בית המשפט החייב למבקש לשלם 10,000 ש״ח לטובת אוצר המדינה.

המבקש ערער לבית המשפט המחוזי המרכז. אך בית המחוז דחה את הערעור וקבע כי אי קבלת האישור מהווה התנהלות פסולה. לאחר מכן, הוא פנה לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור.

טענות הצדדים בשאלת קובלנה פלילית נגד עובד עירייה

בכוח המדינה טענה כי ההגנה של סעיף 69 חלה גם על עובדי רשויות מקומיות. המדינה ביססה את עמדתה על סעיף 342 לפקודת העיריות. הקובע כי עובדי עירייה כפופים להוראות מסוימות חלות על עובדי מדינה.

לעומת זאת, עורך דינו של המבקש טען שהחוק מצמצם את ההגנה לעובדי מדינה בלבד. המבקש הדגיש כי הרחבת ההגנה ללא חקיקה מפורשת פוגעת בזכויות האזרח. ויכולה לחסום מאבק בשחיתות מקומית.

פסיקת בית המשפט העליון ונימוקיו

בית המשפט העליון קיבל את הבקשה, דן בערעור וקיבל את הערעור במלואו. לכן , השופט א' לוי, יחד עם השופטת מ' נאור והשופט ס' ג'ובראן. קבע כי ביטול הקובלנה היה שגוי. בנוסף , בית המשפט קבע כי סעיף 69 אינו חל על עובדי עירייה.

ראשית, בית המשפט ציין כי סעיף 69 מתייחס אך ורק ל״עובד המדינה״. עובד עירייה אינו נכנס להגדרה זו. שנית, השופטים דחו את הניסיון „להחיות” סעיף חוק מנדטורי שבוטל בשנת 1965 דרך פקודת העיריות. לכן, בית המשפט ביטל את חיוב ההוצאות והחזיר את התיק לדיון.

השוואת מעמד עובד מדינה מול עובד עירייה בקובלנה

מה עושים לפני הגשת קובלנה נגד עובדי עירייה?

• בדיקת עילת הקובלנה. ודאו כי המעשים המיוחסים לעובד מופיעים ברשימת העבירות הסגורה בתוספת השנייה לחוק.
• איסוף תשתית ראייתית מוצקה. גבשו מסמכים, הקלטות ועדויות מהימנות המוכיחות את ביצוע העבירה הפלילית מעבר לספק סביר.
• בחינת תום הלב ומניעת קנטרנות. שקלו היטב את המניע כדי למנוע טענות על הטרדת עובד ציבור.
• פנייה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי. התייעצו עם עורך דין כדי לעמוד בסדרי הדין ולהימנע מחיוב בהוצאות משפט כבדות.

אזהרה: ניהול קובלנה ללא תשתית עובדתית מספקת עלול להוביל לביטול ההליך ולחיוב הקובל בהוצאות משפט לאוצר.

שאלות ותשובות