דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / ביטוח (כללי) / רישום סימן מסחר זהה למותג בינלאומי: מה קבע בית המשפט?
ביטוח (כללי)

רישום סימן מסחר זהה למותג בינלאומי: מה קבע בית המשפט?

ע
עו״ד ליאור מלכא | | 6 דקות קריאה

האם מותר לרשום סימן מסחר הזהה למותג בינלאומי שאינו רשום בארץ.

בית המשפט העליון קבע שאינו מאשר רישום סימן מסחר זהה או דומה למותג זר בעל מוניטין עולמי. כלל זה תקף גם אם בעל המותג הזר טרם רשם את סימנו במדינה. בנוסף, האיסור חל גם כאשר המוצרים אינם זהים לחלוטין. הוא חל כל עוד קיים קשר מסחרי שעלול להטעות את הציבור.

סוגיית השימוש במותגים בינלאומיים מעסיקה יזמים ויבואנים רבים. לפיכך, בעלי עסקים תוהים לעיתים האם מותר לבצע רישום סימן מסחר זהה למותג ידוע מחו״ל שבעליו לא הגן עליו במרשם המקומי. פסק הדין המנחה בעניין זה הוא תיק בג״צ 476/82 (ב״ש 497/83). בתיק "אורלוגד בע״מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ו-S.T. Dupont" קבע בית המשפט העליון הלכה מחייבת בסוגייה.

במאמר זה נסקור את פרטי ההליך, את שאלת ההטעיה המסחרית ואת השלכות הפסיקה על יזמים.

פקודת סימני המסחר (נוסח חדש) תשל״ב1972 מסדירה את תנאי הכשרות לרישום סימנים. בנוסף, סעיף 11(6) לפקודה קובע כי סימן העלול להטעות את הציבור אינו כשר לרישום. סעיף זה פוסל גם סימנים המעודדים תחרות בלתי הוגנת במסחר. הוא מונע, למשל, רישום סימן מסחר זהה.

בנוסף, סעיף 12 לפקודה מעניק לרשם סמכות לסרב לבקשת רישום סימן מסחר. עם זאת, סמכות זו חלה כאשר הסימן זהה או דומה לשמו של אדם אחר או לעסקו. לפיכך, הוראות אלו נועדו להגן הגנה כפולה: הן מונעות הטעיית הצרכן ומגינות על המוניטין של היצרן.

שימו לב: היעדר רישום של סימן זר במרשם המקומי אינו חוסם את בעליו מלהגיש התנגדות לרישום חדש.

נסיבות המקרה: המחלוקת סביב המותג DuPont

בשנת 1978 הגישה חברת אורלוגד בע״מ בקשה לרשם סימני המסחר. בנוסף, זו הייתה חברה מקומית המשווקת שעונים מיובאים. כתוצאה מכך, החברה ביקשה לרשום את השם DuPont בסוג 14 עבור שעונים וחלקיהם. מנגד, החברה הצרפתית S.T.

Dupont הגישה התנגדות נחרצת לבקשה זו.

חברת S.T. עם זאת, Dupont, לעומת זאת, שיווקה בעולם מציתים יוקרתיים החל משנת 1968. היא שיווקה גם מכשירי כתיבה משנת 1974. בהמשך הרחיבה החברה את פעילותה למוצרי עור איכותיים החל משנת 1979.

מוצרי החברה זכו להיקפי פרסום ניכרים בעיתונות בינלאומית, ואת העיתונות הזו הפיצו גם בארץ.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר קיבל את התנגדות החברה הצרפתית. כתוצאה מכך, הרשם קבע, לדוגמה, כי מנהל החברה המקומית לא הציג הסבר משכנע לבחירת השם הלועזי. אורלוגד בע״מ הגישה עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק על החלטה זו.

טענות הצדדים בפני בית המשפט

הצדדים הציגו עמדות קוטביות בשאלת הזכאות לשם המסחרי והיקף ההגנה עליו:

  • טענות חברת אורלוגד בע״מ: החברה טענה כי היא השתמשה בשם DuPont עבור שעונים ברציפות מאז שנת 1976. החברה טענה עוד כי החברה הצרפתית מכרה באותה עת מציתים ועטים בלבד, ולא שעונים. לפיכך, לשיטת המערערת, לא מדובר בטובין מאותו הגדר ואין חשש להטעיה.
  • טענות חברת S.T. Dupont: המשיבה טענה כי סימנה המסחרי הוא מותג עולמי מוכר (Famous Trade Mark). לטענתה, החברה המקומית ביקשה לנצל את המוניטין הבינלאומי שלה שלא כדין. בנוסף לכך, החברה הצרפתית הציגה ראיות לכך שהיא החלה לשווק שעוני יוקרה משלה.
סוגייה במחלוקת טענת המערערת (אורלוגד בע״מ) טענת המשיבה (S.T. Dupont) הכרעת בית המשפט העליון
תחום המוצרים שעונים שונים לחלוטין מעטים ומציתים. שעונים מהווים מוצר יוקרה משלים וקרוב. קיים קשר מסחרי הדוק המעורר חשש הטעיה.
היעדר רישום קודם בארץ החברה הצרפתית לא רשמה את הסימן בארץ. מוניטין בינלאומי מקנה זכות הגנה והתנגדות. היעדר רישום אינו מונע התנגדות של בעל מותג זר.
תום לב בבחירת השם השם נבחר בהשראת תאגיד אמריקאי. הסימון הועתק במדויק במטרה להיבנות ממוניטין. השופטים לא קיבלו הסבר סביר לבחירת שם זהה בעיצובו.

נימוקי בית המשפט העליון: הרחבת ההגנה על סימן מסחר מוכר

ההרכב כלל את כבוד השופטים א' ברק, ג' בך וי' וייס. לדוגמה, השופט י' וייס כתב את חוות הדעת העיקרית. לעומת זאת, שאר השופטים הסכימו עמו. בית המשפט דחה את העתירה ואישר את החלטת הרשם במלואה.

ראשית, בית המשפט הבהיר כי המועד הקובע לבחינת הזכויות הוא מועד הגשת הבקשה. יחד עם זאת, בית המשפט התיר הגשת ראיות נוספות בערעור. לדוגמה, ראיות אלו הוכיחו כי החברה הצרפתית החלה לשווק שעוני יוקרה בארץ החל מסוף שנת 1982.

שנית, השופטים קבעו כי המערערת פעלה בחוסר תום לב עסקי. המערערת עיצבה את האות D בדיוק באותו אופן מסוגנן כמו החברה הצרפתית. השופט י' וייס הדגיש כי היעדר הסבר משכנע מצביע על כוונה להיבנות ממוניטין זר.

לבסוף, בית המשפט דחה את הטענה לפיה בית המשפט מעניק הגנה רק על מוצרים מאותו הגדר טובין. אמנם, תוך הפניה לפסיקה זרה, בית המשפט קבע כי המבחן המכריע הוא מבחן הקשר המסחרי בעיני הצרכן. אם צרכן סביר עלול לחשוב ששני המוצרים מגיעים מאותו מקור, אז נוצר חשש להטעיה. חשש זה מונע רישום סימן מסחר זהה.

אזהרה: ניסיון לרשום מותג בינלאומי מוכר עלול להוביל לחיוב המבקש בהוצאות משפט כבדות. למשל, בית המשפט חייב את העותרת בהוצאות בסך 1,000,000 שקל.

השלכות מעשיות עבור יבואנים ויזמים

פסק הדין יצר הלכה מושרשת בדיני הקניין הרוחני. פסיקה זו מלמדת. כי בתי המשפט אינם מאפשרים קיצורי דרך מסחריים על גבם של מותגים ידועים. יזמים צריכים לבחון היטב שמות מסחריים בטרם הם משקיעים משאבים בשיווקם.

יתרה מכך, ההגנה המשפטית חורגת מסיווג הסחורות הפורמלי. לפיכך, מותג יוקרה הפעיל באביזרי אופנה ייהנה מהגנה גם כנגד שימוש בתחומי תכשיטים או שעונים. יחד עם זאת, בתי המשפט בוחנים תמיד את התנהלות הצדדים מנקודת מבט של הגינות מסחרית.

שלבים לבדיקת כשרות של שם מסחרי

  1. ביצוע חיפוש במאגר סימני המסחר. עלינו לבדוק האם הסימן המבוקש כבר מופיע במרשם לגבי אותם מוצרים או מוצרים דומים.
  2. בדיקת מוניטין בינלאומי של השם. חובה לברר האם הסימן מוכר בעולם כמותג של חברה זרה בתחומים קרובים.
  3. גיבוש בידול גרפי ומסחרי. אנו ממליצים להימנע מאימוץ פונטים, עיצובים או סמלילים הדומים למותגים קיימים.
  4. קבלת חוות דעת משפטית מקצועית. עורך דין הבקיא בדיני קניין רוחני יעריך מראש את סיכויי הרישום וסיכוני ההתנגדות.
צריכים עזרה בביטוח?

לבדיקת המקרה שלכם

שאלות ותשובות

האם חברה זרה חייבת לפעול באופן נרחב בארץ כדי למנוע רישום סימן מסחר זהה?

לא. בפסק הדין קבעו השופטים כי די בשימוש מצומצם. די גם בחשיפה באמצעות פרסום בינלאומי שמגיע לארץ. כל אלה מספיקים כדי לבסס היכרות של הציבור עם המותג.

מה הדין כאשר המוצרים של שני הצדדים אינם זהים?

בית המשפט פסק כי אין הכרח בזהות מוחלטת בין המוצרים. אם המוצרים קרובים מבחינה מסחרית, וצרכן עלול לשייכם לאותו יצרן, אז נוצר חשש להטעיה. חשש זה מונע את הרישום.

כיצד משפיע חוסר תום לב של המבקש על החלטת הרשם?

היעדר הסבר הגיוני לבחירת סימן הזהה לשם זר מקים חזקה. חזקה זו קובעת כי המבקש פעל בחוסר תום לב. היא מהווה שיקול מרכזי לפסילת הרשם את הסימן לפי סעיפים 11(6) ו-12 לפקודה.

האם בית המשפט העליון רשאי לקבל ראיות חדשות שלא הוצגו בפני הרשם?

כן. לפי סעיף 25(ד) לפקודת סימני המסחר, לבית המשפט סמכות רחבה לקבל ראיות חדשות. הוא עושה זאת כדי להבטיח את תקינות המרשם ולמנוע הטעיית הציבור.

סיכום פסק הדין והמלצות להמשך: על רישום סימן מסחר זהה

החלטת בית המשפט העליון בפרשת S.T. Dupont מהווה אבן יסוד בשמירה על מסחר הוגן. השופטים י' וייס, א' ברק וג' בך דחו את עתירתה של אורלוגד בע״מ. בית המשפט אישר כי רישום סימן מסחר זהה למותג בינלאומי מוכר פוגע בציבור ובבעלי המוניטין.

לפיכך, בעלי עסקים צריכים לנהוג בזהירות מרבית בבחירת שמות מסחריים חדשים. ייעוץ משפטי מקצועי מקדים מסייע למנוע סכסוכים משפטיים יקרים. כמו כן, הוא מבטיח הגנה מלאה על נכסי הקניין הרוחני של העסק.

מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום משפט אזרחי?

מידע וייצוג במשפט אזרחי