בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש רועי פאר על גזר דינו, שכלל עונש מאסר בפועל. פאר הורשע במכירת תרופות מפרות ללא מרשם, תוך הפרת סימני מסחר. הוא טען כי יש לתת משקל משמעותי לשיקומו ולנסיבותיו האישיות. דחיית בקשת רשות ערעור על עונש מאסר בפועל זו מדגישה את חשיבות ההגנה על בריאות הציבור, וכי חומרת העבירות מחייבת ענישה פרופורציונלית. החלטה זו מצטרפת לשורת פסקי דין שנדונו במאמר על דחיית ערעור על עונש מאסר: פסק דין תקדימי.
מאמר זה יציג את פרטי ההליך המשפטי. לפיכך, החל מהרשעתו של פאר בבית משפט השלום ועד להכרעה הסופית של בית המשפט העליון. דרך ערעור המדינה לבית המשפט המחוזי. נסביר את טענותיו של פאר ואת נימוקי בית המשפט העליון לדחיית בקשתו.
בנוסף, נדון במשמעויות הרחבות של פסק דין זה.
הפרת סימני מסחר ומכירת תרופות מפרות: רקע והליכי המשפט
רועי פאר, המבקש בהליך רע״פ 9102/15, הורשע ביום 1.9.2014 בעשר עבירות שונות. בנוסף, הוא הודה בעובדות כתב אישום מתוקן, אשר ייחס לו בין היתר עבירות של החזקת טובין. מכירה והפצת טובין, וחובת מרשם, הכול לפי פקודת סימני המסחר \[נוסח חדש\], התשל״ב-1972. ופקודת הרוקחים \[נוסח חדש\], התשמ״א-1981.
כמו כן, הוא הורשע בעבירות קבלת דבר במרמה, שימוש במסמך מזויף, ומעשה פזיזות ורשלנות. בהתאם לחוק העונשין, התשל״ז-1977.
על פי כתב האישום, פאר מכר במשך תקופה כדורים שנחזו להיות תרופות לטיפול באין אונות. עם זאת, כגון ״ויאגרה״, ״סיאליס״ ו״לויטרה״. הוא פעל ללא מרשם רופא, באריזה לא מקורית. ובכך הפר את סימני המסחר הרשומים של התרופות.
פאר שיווק את התרופות המפרות באמצעות אתרי אינטרנט שונים והפעיל שליחים למשלוח הכדורים ללקוחותיו. כתוצאה מכך, מבלי שפגש אותם או קיבל מהם מידע רפואי.
פרשת העבירות כללה רכישת כמויות מסחריות של תרופות מפרות והחזקתן בביתו. לעומת זאת, בית המשפט ציין, כי בעת מעצרו, החזיק פאר מעל 2,000 כדורים מפרים. גליל הולוגרמה מזויף של ״סיאליס״ ואריזות מזויפות של ״סיאליס״ ו״ויאגרה״. המבקש אף העסיק שליחים והנחה אותם לארוז את הכדורים באריזות מזויפות.
כדי שיציגו מראה של תרופות מקוריות.
גזר הדין בערכאות הנמוכות: מאסר בעבודות שירות למאסר בפועל
לאחר הרשעתו, שירות המבחן הגיש תסקיר בעניינו של רועי פאר. לדוגמה, התסקיר עמד על נסיבותיו המשפחתיות המורכבות של פאר, אשר הובילו אותו לדפוסי התנהגות שוליים ומרמתיים. אף על פי כן. שירות המבחן התרשם כי ההליך המשפטי יצר אצל פאר הרתעה נדרשת וכי קיים פוטנציאל שיקומי.
הנובע בין היתר מנטילת אחריות מלאה למעשים.
בית משפט השלום בפתח תקוה, בפסק דינו מיום 6.7.2015, קיבל את המלצת שירות המבחן. לדוגמא, השופט ע' קובו קבע. כי מתחם העונש ההולם נע בין שישה חודשי עבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל. בתוך מתחם זה.
בית משפט השלום גזר על רועי פאר שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. כלומר, שמונה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 150,000 ש״ח, וצו מבחן למשך שנה.
המשיבה, מדינת ישראל, ערערה על קולת העונש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. אולם, פאר, מנגד, ערער על רכיב הקנס. בית המשפט המחוזי, בפסק דינו מיום 1.12.2015, קיבל את ערעור המדינה. הוא קבע כי העונש שהוטל על פאר אינו הולם את חומרת העבירות.
ומהווה חריגה קיצונית ממדיניות הענישה הנוהגת. אמנם, השופטים י' שפסר. ז' בוסתן וש' בורנשטין החליטו להעמיד את עונש המאסר שהוטל על המבקש על עשרה חודשי מאסר בפועל. תוך הפחתת ימי המאסר חלף תשלום הקנס ל-120 יום. נושא זה משיק למגמות הרווחות בפסיקה, כפי שניתן לראות גם במקרה של ביטול עונש מאסר בפועל: המקרה של סלים כאמלה.
בקשת רשות ערעור על עונש מאסר בפועל: טענותיו של רועי פאר
רועי פאר פנה לבית המשפט העליון בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ואולם, הוא ביקש לבטל את פסק הדין ולהשיב את גזר דינו המקורי של בית משפט השלום. לטענת פאר, עניינו מעורר מספר שאלות עקרוניות המצדיקות התערבות של בית המשפט העליון.
הטיעון בדבר מתחם הענישה ההולם
פאר טען כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא קבע מפורשות את מתחם העונש ההולם. יחד עם זאת, הוא סבר, כי היה על בית המשפט המחוזי לנמק מדוע קביעת מתחם העונש ההולם בבית משפט השלום הייתה שגויה. בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק העונשין ולחובת ההנמקה המוטלת על בית המשפט. פאר טען כי העדר קביעה כזו פוגע בזכויותיו וביכולתו להבין את שיקולי הענישה.
פוטנציאל שיקום מול חומרת עבירות תרופות מפרות
טיעון מרכזי נוסף של פאר התייחס לסיכויי שיקומו. מאידך, הוא גרס, בהסתמך על תסקיר שירות המבחן, כי קיימים אצלו סיכויי שיקום משמעותיים. לשיטתו, סיכויים אלה מצדיקים חריגה לקולה ממתחם העונש שנקבע, בהתאם לסעיף 40ד(א) לחוק העונשין. פאר הדגיש, כי אף בהעדר הליך טיפולי מובהק, מכלול נסיבותיו מצביע על פוטנציאל שיקומי ממשי.
המצדיק עונש מקל או לפחות עונש ברף התחתון של המתחם.
היחס בין רכיב המאסר לרכיב הקנס
פאר טען כי קיימת שאלה משפטית בנוגע ליחס בין עונש המאסר בפועל לבין רכיב המאסר חלף תשלום הקנס. מצד שני, הוא סבר, שיש לראות את ימי המאסר במקרה של אי-תשלום קנס כחלק אינטגרלי מעונש המאסר לצורך מיקומו בתוך מתחם הענישה. לטעמו, הפער בפועל בין העונשים שהוטלו בערכאות השונות הצטמצם בחודשיים בלבד. דבר שלשיטתו מלמד כי לא הייתה הצדקה להתערבות בית המשפט המחוזי.
הכרעת בית המשפט העליון: דחיית בקשת רשות ערעור
כבוד השופט ס' ג'ובראן, מבית המשפט העליון. לסיכום, דחה את בקשת רשות הערעור של רועי פאר בהליך רע״פ 9102/15, שניתנה ביום 26.01.2016. בית המשפט העליון הדגיש. כי רשות לערעור שני ניתנת רק במקרים בהם עולה סוגייה עקרונית בעלת חשיבות כללית.
או במקרים בהם קיימים שיקולי צדק ייחודיים. לאור, בית המשפט לא מצא כי המקרה של פאר עונה על אמות מידה אלה.
בית המשפט העליון קבע כי העונש של עשרה חודשי מאסר בפועל. בהתאם, שהוטל על ידי בית המשפט המחוזי, הוא מידתי ומאזן היטב בין מכלול השיקולים הרלוונטיים. בית המשפט מצא. כי נסיבותיו האישיות של פאר וחלוף הזמן עד להגשת כתב האישום נבחנו.
ונשקלו באופן מפורש על ידי בית המשפט המחוזי. למעשה, וכי ניתן להן משקל הולם אל מול חומרת העבירות.
נימוקי בית המשפט העליון לדחיית הבקשה
השופט ג'ובראן דחה את טענת פאר לפוטנציאל שיקומי משמעותי המצדיק חריגה לקולה מהמתחם. ראשית, הוא ציין, כי תסקיר שירות המבחן לא היה חד-משמעי, ולצד גורמים חיוביים. הוא כלל גם גורמי סיכון. בית המשפט הדגיש, כי עבירות הקשורות לתרופות מפרות הן חמורות ביותר.
וכי יש בהן פוטנציאל לפגיעה בבריאות הציבור למען בצע כסף. לפיכך, הנטל להראות סיכויי שיקום מובהקים גבוה במקרים אלה, ופאר לא עמד בו.
בנוסף, בית המשפט העליון דחה את הטענה לפיה היה על בית המשפט המחוזי לקבוע מתחם ענישה הולם באופן מפורש. שנית, הוא אמנם הבהיר כי בית המשפט המחוזי לא קבע מתחם כזה. אך הדגיש כי פסק הדין המחוזי קבע שהעונש שהוטל על ידי בית משפט השלום חורג באופן קיצוני. ובלתי סביר.
יתרה מכך, העונש הסופי שהוטל על פאר היה בתוך מתחם העונש שבית משפט קבע השלום עצמו (שישה עד 18 חודשי מאסר).
לבסוף, השופט ג'ובראן דחה את טענת פאר לספירת ימי המאסר חלף הקנס יחד עם ימי המאסר בפועל. שלישית, בית המשפט העליון פסק זה מכבר כי מאסר חלף קנס הוא רכיב נפרד בגזר הדין. מטרתו העיקרית היא להבטיח את תשלום הקנס. על כן, הוא אינו מצטרף ליתר תקופות המאסר.
ואין להחשיבו בעת קביעת מיקומו של המבקש בתוך מתחם העונש ההולם.
המשמעות המעשית: אכיפה, הרתעה והגנת הציבור
פסק דין זה משמעותי משום שהוא מדגיש את החשיבות העליונה של אכיפת חוקי סימני המסחר. מכאן, והגנת הצרכנים מפני תרופות מפרות. התערבות בבריאות הציבור, במיוחד בתחום התרופות, נחשבת לעבירה חמורה המצדיקה ענישה מרתיעה. בית המשפט שולח מסר ברור, כי לא יאפשר פגיעה בערכים אלו.
ההחלטה מבהירה כי בעוד שיקומו של נאשם הוא שיקול חשוב במערכת המשפטית. לכן, במקרים של עבירות חמורות, יש לתת משקל רב יותר לצורך בעונשים פרופורציונליים. עונשים אלה נועדו להרתיע את העבריין הספציפי ואת הציבור הרחב מפני ביצוע עבירות דומות. כמו כן, פסק הדין מחזק את עמדת הערכאות הנמוכות בעניין גזר הדין.
ומצמצם את האפשרות להתערבות בית המשפט העליון בנושאים אלה.
השלכות פסק הדין על עבירות מכירת תרופות מפרות
פסק דינו של בית המשפט העליון בהליך רע״פ 9102/15 מהווה תקדים חשוב בהתמודדות עם עבירות מכירת תרופות מפרות. משום כך, הוא מדגיש כי עבירות אלו, אשר פוגעות בבריאות הציבור ובקניין רוחני. יטופלו בחומרה על ידי מערכת המשפט. עסקים ואנשים העוסקים בפעילות דומה צריכים להבין את ההשלכות הפליליות החמורות העלולות לנבוע מכך.
ההחלטה גם משרטטת את הגבולות להתערבות ערכאת הערעור השניה. כן, ומבהירה מתי בית המשפט העליון יבחן מחדש גזרי דין. היא מחזקת את העיקרון, כי שיקולי צדק אישיים של נאשם נשקלים. אך הם אינם עולים בחשיבותם על הגנה על אינטרס הציבור במקרים של פגיעה כה משמעותית.
לכן, כל מי שמעורב או שוקל מעורבות בפעילות מסוג זה צריך לנקוט בזהירות מירבית.
סיכום
בית המשפט העליון, בהחלטתו ברע״פ 9102/15 רועי פאר נ' מדינת ישראל. דחה בקשת רשות ערעור על עונש מאסר בפועל. בכך, הוא אישר את גזר הדין שקבע בית המשפט המחוזי לעשרה חודשי מאסר בפועל בגין מכירת תרופות מפרות. פסק הדין מדגיש את חומרת העבירות הקשורות לפגיעה בבריאות הציבור והפרת סימני מסחר. למידע נוסף על אופן ההכרעה במקרים דומים, ניתן לקרוא על דחיית ערעור על עונש מאסר: הליך ומשמעויות.
ההחלטה מבהירה כי על אף קיומו של פוטנציאל שיקומי ונסיבות אישיות מורכבות. חומרת העבירה והצורך בהרתעה גוברים. בית המשפט העליון חיזק את העיקרון, כי מאסר חלף קנס אינו מצטרף לעונש המאסר בפועל. לכן, במקרים של עבירות פליליות חמורות, ייעוץ משפטי מקצועי הוא הכרחי להתמודדות עם ההליך והשלכותיו. לעימון נוסף בהלכות המנחות, ניתן לקרוא על התאמת סנקציה לחומרת העבירה: ניתוח משפטי ופסיקה.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
