מחלת הפוליו הותירה חותם כואב על נפגעים רבים. עבורם, חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז-2007, מהווה אבן דרך חשובה בהכרה ובסיוע. יחד עם זאת, סביב הגדרת 'בישראל' בחוק התפתחה סוגייה משפטית מורכבת: האם החוק חל גם על מי שלקו במחלה בארץ ישראל טרם הקמת המדינה? הבנת פיצוי לנפגעי פוליו: הגדרת 'בישראל' היא חיונית לכל מי שנפגע מהמחלה ולמשפחתו. מאמר זה מפרט את ההיבטים המשפטיים, פסק הדין המכונן של בית המשפט העליון והדרך למימוש הזכויות.
המסגרת החוקית לפיצוי נפגעי פוליו
פיצוי לנפגעי פוליו: הגדרת 'בישראל' הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז-2007. מסדיר את זכאותם של נפגעי מחלת הפוליו לפיצוי כספי מהמוסד לביטוח לאומי. החוק קובע פיצוי חד פעמי וקצבה חודשית, אשר גובהם נקבע בהתאם לאחוזי הנכות של הנפגע. מטרת החוק, כפי שמציין סעיף 1 בו.
היא ״לפצות את נפגעי הפוליו שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדים. בנוסף, ובכך לבטא את מחויבותה של מדינת ישראל כלפיהם״.
לפי סעיף 2 בחוק. עם זאת, ״נפגע פוליו״ מוגדר כ״תושב ישראל שלקה בישראל במחלת שיתוק ילדים ושרופא מוסמך או. ועדה רפואית לעררים כאמור בסעיף 7 קבעו כי נגרמה לו נכות עקב אותה מחלה״. המוסד לביטוח לאומי פרסם הודעה לפיה זכאים לפיצוי רק מי שלקו במחלה מיום הקמת המדינה. על אף שההגדרה החוקית מתייחסת ל"נפגע פוליו", חשוב להכיר בכך שקיימות זכויות שונות גם עבור מצבים אחרים, כפי שניתן לראות במאמר בנושא קצבת נכות קוגניטיבית: זכויותיך על פי פסיקת בתי הדין.
כלומר החל מ-14.5.1948. כתוצאה מכך, פרשנות זו יצרה מחלוקת משפטית עמוקה.
רקע העתירה: שמואל גוירצמן נ' המוסד לביטוח לאומי
הסוגייה המשפטית בדבר הגדרת 'בישראל' הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. לעומת זאת, בג״ץ 10771/07 שמואל גוירצמן נ' המוסד לביטוח לאומי, שהוכרע ביום 1.2.2010. עסק בעתירה שהגישו 13 נפגעי פוליו. העותרים, ובראשם שמואל גוירצמן, נתן גורסקי, יצחק גיל-עד, אמנון וייס, עמוס שלפמן, אורה אנלין.
אהרן שדר, דב בקר, רות קורין, צביקה פוטשניק, זוהר דרויאן, דניאל שחר ורונית הויזמן. לדוגמה, חלו במחלת הפוליו בשטח ארץ ישראל לפני קום המדינה.
המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעותיהם לפיצוי, משום שלטענתו. לדוגמא, הם לא חלו במחלה ״בישראל״ כפי שהוא פירש את המונח. העותרים טענו, בין היתר. כי הם קיבלו טיפולים רפואיים אצל רופאים יהודים במוסדות היישוב היהודי עוד לפני קום המדינה. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעותיהם לפיצוי, משום שלטענתו, לדוגמא, הם לא חלו במחלה ״בישראל״ כפי שהוא פירש את המונח, בעוד שהעותרים טענו, בין היתר, כי הם קיבלו טיפולים רפואיים אצל רופאים יהודים במוסדות היישוב היהודי עוד לפני קום המדינה, נושאים הדומים לזכויות שלא תמיד מוכרות בתאונת עבודה: זכויות שעובדים לא מכירים וחובה להכירן.
והמשיכו לקבל טיפולים אלה גם לאחר הקמתה. כלומר, הם טענו כי פרשנות המוסד לביטוח לאומי שגויה ומפלה.
טענות הצדדים בפני בית המשפט העליון
טענות העותרים
העותרים טענו כי המילה ״בישראל״ בחוק פיצוי לנפגעי פוליו מתייחסת לשטח הגיאוגרפי של ישראל. אולם, ולא למעמדה הפוליטי כמדינה ריבונית. הם הדגישו כי החוק אינו נוקט במילים ״מדינת ישראל״ בהקשר זה. העותרים הסבירו כי סעיף המטרה בחוק משתמש בשני ביטויים שונים: ״בישראל״ ו״מדינת ישראל״.
דבר המעיד על כוונת המחוקק להבחנה בין משמעויות שונות.
כמו כן, העותרים הפנו לדברי הסבר להצעת החוק ולדברי חברי כנסת שונים. אמנם, אשר לגישתם תמכו בפרשנות גיאוגרפית. הם ציינו כי שאלת תחולת החוק על חולים שנדבקו לפני קום המדינה לא נדונה במפורש בוועדות הכנסת. העותרים טענו גם.
כי הפרשנות של המוסד לביטוח לאומי מהווה חריגה מסמכות ויוצרת אפליה פסולה הפוגעת בכבודם. ואולם, מאחר שמדובר בקבוצה קטנה ומצומצמת של חולים שתרמו להקמת המדינה.
טענות המוסד לביטוח לאומי והיועץ המשפטי לממשלה
המוסד לביטוח לאומי והיועץ המשפטי לממשלה טענו כי יש לדחות את העתירה על הסף. בשל אי מיצוי הליכים וקיומו של סעד חלופי בבתי הדין לעבודה. יחד עם זאת, לגופו של עניין. הם טענו כי פרשנות נכונה למונח ״בישראל״ מגבילה את תחולת החוק לגבולותיה של מדינת ישראל כישות ריבונית בלבד.
החל מיום הקמתה.
לטענתם, אחריות המדינה נובעת ממעשיה או מחדליה בתקופת קיומה. לפיכך, המדינה אינה צריכה לקחת אחריות על אירועים שקדמו להקמתה. מאידך, או על מעשים. ומחדלים של ממשלת פלשתינה (א״י) או מדינות אויב אחרות בשטחים שסופחו מאוחר יותר.
הם ציינו כי הצעות חוק קודמות שביקשו להחיל את החוק גם על חולים שחלו לפני קום המדינה לא אומצו. מצד שני, המשיבים הזהירו מפני השלכות תקציביות מרחיקות לכת אם תתקבל הפרשנות של העותרים.
הכרעת בית המשפט: פרשנות המונח ״בישראל״
בית המשפט העליון, ברוב דעות של השופטים י' דנציגר וא' א' לוי. לסיכום, כנגד דעתה החולקת של השופטת א' חיות, קיבל את העתירה. בית המשפט קבע. כי הביטוי ״בישראל״ בחוק פיצוי לנפגעי פוליו מכוון הן לחולים שחלו במחלת הפוליו במדינת ישראל לאחר קום המדינה.
והן לחולים שחלו במחלת הפוליו בארץ ישראל לפני קום המדינה, והכול בתנאים שנקבעו בחוק.
השופט י' דנציגר, בחוות דעת הרוב. לאור, בחן את לשון החוק וציין כי השימוש בשני ביטויים שונים, ״ישראל״ ו״מדינת ישראל״, בסעיף המטרה. תומך בפרשנות שהמחוקק התכוון למשמעויות שונות. הוא קבע כי כאשר המחוקק רצה להדגיש את הישות הריבונית, הוא השתמש במפורש ב״מדינת ישראל״.
מכאן הסיק, כי כאשר השתמש ב״בישראל״ בלבד, כוונתו הייתה לשטח הגיאוגרפי. בהתאם, ללא תלות במועד הקמת המדינה.
השופט דנציגר התייחס גם לתכלית החוק. למעשה, הוא קבע כי המחויבות של המדינה כלפי נפגעי הפוליו אינה נובעת מאחריות נזיקית המבוססת על אשם. אלא מאחריות ציבורית ומוסרית. אחריות זו חלה גם כלפי אלה שחיו בארץ ישראל.
פעלו בה והיו חלק מהיישוב היהודי בדרך להקמת המדינה. ראשית, הוא הסביר כי פרשנות זו אינה מכרסמת בהלכה שמדינת ישראל אינה חליפתו של השלטון המנדטורי. אלא מבהירה את אחריותה הציבורית לאירועים שהתרחשו בשטחים שברבות הימים הוחלה עליהם ריבונות המדינה.
השופט א' א' לוי הצטרף לתוצאה, אך ציין כי לשון החוק אינה חד משמעית. שנית, הוא הדגיש את החשיבות של התחקות אחר תכלית החוק. לגישתו, תכלית החוק היא אחריות ציבורית והיסטורית כלפי חולים שמחלתם התפרצה בארץ. מניעת פיצוי ממי שלקה בפוליו לפני קום המדינה, רק משום מועד התפרצות המחלה.
אינה עולה בקנה אחד עם תכלית זו.
הדעה החולקת של השופטת א' חיות
השופטת א' חיות סברה שיש לדחות את העתירה. שלישית, היא הדגישה כי המונח ״בישראל״ בהקשרו הרגיל והטבעי אינו מנותק מישותה הריבונית של ישראל כמדינה. השופטת חיות קבעה כי עקרון היסוד של החוק הוא פיצוי על ידי המדינה בשל מחויבותה. וככלל אין מקום להטיל על המדינה מחויבות או אחריות ציבורית אלא מיום שנוסדה.
לדעתה, אם המדינה מבקשת ליטול על עצמה אחריות לאירועים שקדמו להקמתה. מכאן, עליה לעשות זאת במפורש בחקיקה, כפי שנעשה בחוקים אחרים. היא אף ציינה שההיסטוריה החקיקתית תומכת בפרשנות המצמצמת. וכי הצעות חוק מפורשות להרחבת הזכאות לפני קום המדינה לא אומצו.
כמו כן, השופטת חיות התייחסה להשלכות התקציביות. לכן, שכן הן מדגישות את המשמעות של היעדר הוראה מפורשת.
השלכות פסק הדין וזכויות נפגעי פוליו: הגדרת 'בישראל'
פסק הדין של בית המשפט העליון הכריע בסוגיית פיצוי לנפגעי פוליו: הגדרת 'בישראל' ושינה באופן מהותי את הדרך בה המוסד לביטוח לאומי צריך לטפל בתביעות. כתוצאה מההכרעה, נפגעי פוליו אשר חלו במחלה בשטח ארץ ישראל לפני קום המדינה, זכאים כעת להגיש תביעה ולקבל פיצוי בהתאם לחוק.
ההכרה באחריותה הציבורית והמוסרית של המדינה כלפי קבוצה זו של נפגעים. משום כך, שהיוו את היסוד והבסיס למדינה שבדרך, היא בעלת חשיבות רבה. פסק הדין פותח דלת לקבלת קצבה חודשית ופיצוי חד פעמי. ובכך מקל על מצבם של נפגעים שחיו עם נכותם שנים רבות.
חשוב לזכור, עם זאת. כי החוק עדיין אינו חל על מי שחלו במחלה מחוץ לארץ בטרם עלו לישראל. כיוון שהמחוקק קבע הסדר ברור בעניין זה.
שאלות ותשובות נפוצות בנושא פיצוי לנפגעי פוליו: הגדרת ״בישראל״
ש: מי זכאי לפיצוי לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו?
ת: החוק קובע שזכאים לפיצוי ״נפגעי פוליו״, שהם תושבי ישראל שלקו במחלת שיתוק ילדים בישראל, ונקבעה להם נכות עקב המחלה. פסק הדין הבהיר כי הביטוי ״בישראל״ מתייחס הן לתקופה שלפני קום המדינה והן לאחריה.
ש: האם המועד בו נדבקתי במחלה משפיע על זכאותי?
ת: כן, המועד קובע. על פי פסק הדין, אם חליתם בפוליו בשטח ארץ ישראל לפני קום המדינה (עד ה-14.5.1948) והייתם תושביה, אתם זכאים לפיצוי. אם חליתם לאחר הקמת המדינה, אתם זכאים לפיצוי, ובלבד שחליתם בתחומי המדינה.
ש: מה לגבי מי שחלו בפוליו מחוץ לארץ?
ת: חוק פיצוי לנפגעי פוליו אינו חל על מי שחלו במחלת הפוליו מחוץ לארץ, גם אם עלו לישראל לאחר מכן. המחוקק קבע הסדר ספציפי בעניין זה.
ש: מה התפקיד של עורך דין לדיני ביטוח לאומי בתהליך?
ת: עורך דין לדיני ביטוח לאומי יכול לסייע בהגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, לערער על החלטות דחייה, ולייצג את הנפגע בפני הוועדות הרפואיות ובבתי הדין לעבודה. עורך הדין מוודא כי הזכויות של הנפגע ממומשות באופן מלא, במיוחד לאור פרשנות המונח ״בישראל״ שנקבעה בפסיקה. עורך הדין מוודא כי הזכויות של הנפגע ממומשות באופן מלא, כפי שמפורט במדריך המלא למימוש זכויות בביטוח לאומי.
תפקידו של עורך דין דיני ביטוח לאומי במימוש זכויות
ההתמודדות עם המוסד לביטוח לאומי דורשת ידע משפטי מעמיק והבנה של הפרוצדורות. עורך דין המתמחה בתחום דיני ביטוח לאומי יכול להוות גורם מכריע במימוש זכויות נפגעי פוליו. עורך דין כזה יבחן את נסיבות המקרה, יסייע באיסוף המסמכים הרפואיים וההיסטוריים הרלוונטיים. וינסח את התביעה באופן שיעלה בקנה אחד עם דרישות החוק ופרשנות בית המשפט העליון. עורך דין כזה יבחן את נסיבות המקרה, יסייע באיסוף המסמכים הרפואיים וההיסטוריים הרלוונטיים, וינסח את התביעה באופן שיעלה בקנה אחד עם דרישות החוק ופרשנות בית המשפט העליון, תוך הסתייעות במידע הנכלל בועדות רפואיות ביטוח לאומי: מדריך משפטי מקיף לזכויותיכם.
לפיכך, עורך דין יכול לייצג את הנפגע בפני הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי. אשר קובעות את אחוזי הנכות, וכן בערעורים בבתי הדין לעבודה. אם התביעה נדחית או שאחוזי הנכות שנקבעו אינם משקפים את מצבו של הנפגע. ליווי משפטי מקצועי מעניק ביטחון וסיכוי גבוה יותר להצלחה בתהליך מורכב זה.
סיכום
פסק הדין של בית המשפט העליון בבג״ץ 10771/07 קבע באופן תקדימי כי פיצוי לנפגעי פוליו: הגדרת 'בישראל' כוללת גם את מי שחלו במחלה בארץ ישראל טרם הקמת המדינה. בכך, בית המשפט הרחיב את מעגל הזכאים והכיר באחריותה הציבורית והמוסרית של המדינה כלפי קבוצה זו. ההכרה הזו מאפשרת לנפגעים רבים לממש את זכאותם לפיצויים ולקצבאות. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני ביטוח לאומי כדי לקבל ייעוץ משפטי מותאם אישית ולסייע בהגשת התביעה ובמימוש הזכויות באופן היעיל ביותר.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
