רכישת דירה חדשה מהווה לעיתים קרובות את אחת העסקאות המשמעותיות ביותר בחיי אדם. עם זאת, כאשר מתגלים ליקויי בנייה לאחר קבלת החזקה, עשויות להתעורר שאלות רבות בנוגע לזכויות הקונה וחובות הקבלן. מאמר זה יתמקד בסוגיה של זכותו של קונה לדירה לתקן ליקויים לאחר מסירת החזקה.
זכותו של קונה לדירה לתקן ליקויים הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, המאמר יציג סקירה מקיפה על המסגרת המשפטית הרלוונטית. בנוסף, הוא יבחן את פסק הדין המנחה של בית משפט השלום בקריות, ת״א (קריות) 37657-06-20. סמואל סרקיס נ' שתית בע״מ. פסק הדין ניתן ביום 03.09.2022.
קונים ימצאו כאן מידע שיסייע להם להבין את זכויותיהם ודרכי הפעולה במקרה של ליקויים בנכס.
המסגרת המשפטית לליקויי בנייה
היחסים בין קונה דירה לקבלן המוכר אותה מוסדרים בעיקרם על ידי חוק המכר (דירות). בנוסף, תשל״ג – 1973. חוק זה נועד להגן על רוכשי דירות מפני ליקויי בנייה ואי-התאמות. החוק קובע, בין היתר. פיצוי על איחור במסירת דירה: המדריך המשפטי והתובנות מפסק דין, יסייעו לכם להבין את זכויותיכם במקרים כאלו.
כי על הקבלן (המוכר) למסור לקונה דירה התואמת את המפרט והתקנים הרלוונטיים.
כאשר מתגלים ליקויים בדירה, החוק מעניק לקונה זכות לדרוש מהקבלן לתקנם. עם זאת, כמו כן, החוק קובע את החובה של הקונה לתת לקבלן הזדמנות נאותה לביצוע התיקונים. הקבלן, מצידו, חייב לתקן את הליקויים בתוך זמן סביר. זכות זו של הקונה לתקן ליקויים היא יסודית.
סעיף 4ב(א) לחוק המכר (דירות) קובע כי אם התגלתה אי-התאמה או אי-התאמה יסודית הניתנות לתיקון. כתוצאה מכך, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה. המוכר חייב לתקן אותה תוך זמן סביר. יתרה מכך, סעיף 4ב(ב) לחוק קובע שאם האי-התאמה מתגלה שוב לאחר תיקון.
או אם תיקונה דחוף והמוכר לא תיקן אותה בזמן סביר. לעומת זאת, רשאי הקונה לתקנה והמוכר יישא בהוצאות התיקון. החוק מגן על זכותו של קונה לדירה לתקן ליקויים ומטיל את האחריות על הקבלן.
פסק הדין: סרקיס נ' שתית בע״מ – רקע ועובדות
כבוד השופט צבי כוחן מבית משפט השלום בקריות דן בתביעה שסמואל. לדוגמה, ופאינה הגישה סרקיס (התובעים) נגד חברת שתית בע״מ (הנתבעת). התובעים רכשו דירה חדשה מהנתבעת בהתאם להסכם מכר משנת 2017. מסירת החזקה בדירה התרחשה בפברואר 2019.
זמן קצר לאחר מכן, גילו התובעים ליקויים רבים בדירה.
הליקויים כללו בעיות בריצוף, בעבודות אלומיניום וליקויי רטיבות במקומות שונים. לדוגמא, התובעים אמדו את הנזקים בסך 175,805 שקלים חדשים. הם דרשו מהנתבעת לתקן את הליקויים או לפצותם. בנוסף, טענו התובעים כי הנתבעת איבדה את זכותה לבצע תיקונים בעצמה.
הסיבה לכך הייתה התנהלותה המזלזלת והאדישה, וביצוע תיקונים מינוריים בלבד שלא פתרו את הבעיות מהיסוד.
מנגד, הנתבעת דחתה את טענות התובעים. כלומר, היא טענה שהדירה נבנתה באופן ראוי וכי פעלה כדין. הנתבעת הוסיפה שהתובעים הם שמנעו ממנה לתקן את הליקויים. הנתבעת צירפה פרוטוקולי מסירה ודוחות תיקונים.
אלה נועדו להראות שפעלה לתיקון הליקויים. אולם, היא אף טענה כי התובעים סירבו לאפשר לה לבצע תיקונים נוספים שהוצעו. המחלוקת המרכזית נסבה על זכותו של קונה לדירה לתקן ליקויים.
הכרעת בית המשפט ונימוקיו
בית המשפט מינה את המהנדס והשמאי יוסי לזר כמומחה מטעמו. אמנם, המומחה הגיש חוות דעת מקיפה. הוא בחן כל אחד מהליקויים הנטענים. המומחה אף העריך את עלויות התיקון.
בית המשפט אימץ את המלצות חוות דעת המומחה. ואולם, הממצאים העלו כי קיימים ליקויים רבים בדירה. אלה נובעים מעבודת הבנייה של הנתבעת. הוא קבע שיש לטפל בהם ולתקנם.
כבוד השופט צבי כוחן התרשם שהתובעים לא מנעו את ביצוע התיקונים. יחד עם זאת, התובעים עמדו בקשר עם הנתבעת. הם ניסו לקדם את ביצוע התיקונים. אולם, התנהלות הנתבעת לא עלתה בקנה אחד עם חובתה החוקית.
החוק קובע חובה של תיקון הליקויים. מאידך, פניות הנתבעת אל התובעים לאחר הגשת התובענה היו ״מעט מדי ומאוחר מדי״.
לפיכך, בית המשפט קבע כי הנתבעת חבה בגין שווי עלות מלוא ליקויי הבנייה. מצד שני, המומחה מצא את הליקויים בחוות הדעת. בית המשפט לא מצא מקום להפחית את סך הפיצוי בשל סירוב התובעים לביצוע תיקונים בעין. על כן, הוא פסק את מלוא הפיצוי בגין ביצוע עבודות התיקון על ידי בעלי מקצוע חיצוניים.
בית המשפט הכיר בזכותו של קונה לדירה לתקן ליקויים באמצעות גורם חיצוני. לסיכום, סך תיקוני הליקויים נאמד בכ-35,650 שקלים חדשים ללא מע״מ. הוא כלל הוצאות פיקוח הנדסי ומע״מ. הסכום הכולל עמד על 50,035 שקלים חדשים.
פיצוי בגין עוגמת נפש
בית המשפט התייחס גם לרכיב עוגמת הנפש. לאור, הוא שקל את ייעוד הנכס כדירת מגורים. כמו כן, הוא בחן את טיב הליקויים ומידת חומרתם. בנוסף, הוא התייחס למידת השפעתם על שגרת חיי התובעים.
הוא אף שקל את הבדלי הגוון בריצוף כגורם לעוגמת נפש. בהתאם לכלל השיקולים, בית המשפט פסק לתובעים סך של 7,500 שקלים חדשים בגין עוגמת נפש. בהתאם, זכותו של קונה לדירה לתקן ליקויים כוללת גם פיצוי על נזקים לא ממוניים.
זכותו של קונה לדירה לתקן ליקויים: איך לפעול נכון
כאשר קונים מגלים ליקויים בדירה חדשה, יש חשיבות עליונה לפעול בצורה מסודרת ונכונה. למעשה, פעולה נכונה עשויה להבטיח את מימוש זכויותיהם באופן מלא. הנה כמה צעדים מומלצים:.
- תיעוד ליקויים: יש לתעד כל ליקוי באמצעות תמונות, סרטונים ותיאורים מפורטים. כמו כן, כדאי לשמור תיעוד של כל התכתבות עם הקבלן.
- פנייה לקבלן: יש לפנות לקבלן בכתב (דואר רשום, מייל) עם פירוט הליקויים ודרישה לתיקונם. חשוב לציין בפנייה את הדרישה לתיקון בתוך זמן סביר.
- מתן הזדמנות לתיקון: חוק המכר (דירות) מחייב מתן הזדמנות נאותה לקבלן לתקן את הליקויים. על כן, יש לאפשר לקבלן לבקר בדירה ולבצע את התיקונים הנדרשים.
- חוות דעת מומחה: במקרים של ליקויים מורכבים או במחלוקת עם הקבלן, מומלץ להזמין חוות דעת מומחה הנדסי. חוות הדעת תעריך את הליקויים ותמליץ על דרכי תיקון.
- שמירה על זכויות: אם הקבלן אינו מתקן את הליקויים בזמן סביר או שתיקוניו אינם מספקים, קונה הדירה יכול לתקן את הליקויים בעצמו. הוא יהיה רשאי לדרוש מהקבלן שיפוי בגין ההוצאות.
פעולה שיטתית זו תבטיח את זכותו של קונה לדירה לתקן ליקויים. ראשית, היא גם תחזק את מעמדו המשפטי במקרה של תביעה.
טעויות נפוצות וכיצד להימנע מהן
קונים רבים נתקלים בקשיים מול קבלנים, ולעיתים מבצעים טעויות שעשויות לפגוע בזכויותיהם. שנית, להלן מספר טעויות נפוצות ודרכים להימנע מהן:.
- אי-תיעוד מספק: קונים רבים אינם מתעדים באופן מספק את הליקויים ואת התכתובות עם הקבלן. ללא תיעוד, קשה להוכיח את קיומם של הליקויים ואת התנהלות הקבלן. על כן, חשוב לתעד כל צעד.
- אי-מתן הזדמנות לתיקון: יש קונים הממהרים לתקן את הליקויים בעצמם מבלי לתת לקבלן הזדמנות נאותה. טעות זו עלולה להפחית את סכום הפיצוי. לכן, יש להקפיד על מתן הזדמנות סבירה.
- חוסר מעורבות מומחה: כאשר מתגלים ליקויים משמעותיים, היעדר חוות דעת מומחה מטעמו של הקונה עלול להחליש את טענותיו. חוות דעת מקצועית מחזקת את עמדת הקונה.
- המתנה ארוכה מדי: המתנה ארוכה מדי לפני פנייה משפטית עלולה להחליש את התביעה. החוק דורש פעולה בתוך זמן סביר. לפיכך, יש לפעול באופן מהיר ונחוש.
הימנעות מטעויות אלו חשובה לשמירה על זכותו של קונה לדירה לתקן ליקויים. שלישית, היא תאפשר לקונה לממש את זכויותיו במלואן.
מתי לפנות לעורך דין
התמודדות עם ליקויי בנייה עשויה להיות מורכבת ומאתגרת. מכאן, לעיתים קרובות, המצב דורש ידע משפטי וליווי מקצועי. פנייה לעורך דין המתמחה בתחום המקרקעין ובליקויי בנייה מומלצת במקרים הבאים:.
- כאשר הקבלן מסרב לתקן את הליקויים או מתעלם מפניותיכם.
- אם תיקוני הקבלן אינם מספקים או חוזרים על עצמם.
- כאשר הליקויים חמורים ועלות תיקונם גבוהה.
- כאשר ישנה מחלוקת על היקף האחריות או אופן התיקון.
- במקרים בהם דרושה הערכה משפטית של חוות דעת מומחה.
עורך דין יוכל לייצג את הקונה מול הקבלן. לכן, הוא ינהל את המשא ומתן. בנוסף, הוא יוכל להגיש תביעה לבית המשפט במידת הצורך. ייעוץ משפטי מקצועי יבטיח את שמירת זכותו של קונה לדירה לתקן ליקויים.
הוא יאפשר השגת הפיצוי המרבי המגיע לו.
סיכום
זכותו של קונה לדירה לתקן ליקויים לאחר מסירת החזקה היא זכות יסוד המעוגנת בחוק המכר (דירות). משום כך, פסק הדין בת״א (קריות) 37657-06-20, סמואל סרקיס נ' שתית בע״מ, ממחיש את חשיבות העניין. הוא מדגיש את חובת הקבלן לתקן ליקויים בתוך זמן סביר. אם הקבלן אינו עושה כן, הקונה זכאי לפיצוי כספי.
הפיצוי יאפשר לו לבצע את התיקונים בעצמו. בית המשפט אף הכיר בזכות לפיצוי בגין עוגמת נפש. על כן, לקונים חשוב לדעת את זכויותיהם ולפעול באופן מושכל.
הקפדה על תיעוד, מתן הזדמנות סבירה לקבלן, ופנייה לייעוץ משפטי מקצועי בשעת הצורך. יבטיחו את מימוש הזכויות. הם יאפשרו לרוכשים לקבל את הדירה האיכותית והבטוחה שהובטחה להם. כך ניתן להתמודד ביעילות עם אתגרי ליקויי בנייה.
שמרו על זכותו של קונה לדירה לתקן ליקויים באמצעות ידע ופעולה נכונה.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.



