בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קבע כי שריון מקומות במוסדות הנבחרים של איגוד מקצועי לעובדי מנגנון בלבד פוגע בזכויות יסוד ואינו סביר. לעומת זאת, בית המשפט אישר את חוקיות גביית דמי הטיפול הארגוני מעובדים שאינם חברים מלאים. במקביל, השופט דחה את הדרישה לחייב כי יו״ר האיגוד יצמח דווקא מתוך ענף התחבורה עצמו.
פסק הדין בהליך ה״פ (תל-אביב-יפו) 38082-12-10 נציגות העובדים בחברת אל על נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' עוסק בסוגיות יסוד של דמוקרטיה פנימית במסגרת איגוד עובדי התחבורה. ההליך המשפטי התמקד בשאלת האיזון בין כוחו של מנגנון ארגון העובדים היציג לבין זכות הייצוג של ציבור העובדים מן השורה. במאמר זה ננתח את פרטי ההכרעה של השופט שאול שוחט, את משמעויותיה המעשיות ואת גבולות ההתערבות השיפוטית בתקנונים פנימיים.
בחודש מאי 2008 החליטה מליאת בית הנבחרים של הסתדרות העובדים הכללית החדשה על מהלך ארגוני רחב. ההסתדרות יסדה גוף מאוחד בשם איגוד עובדי התחבורה האווירית, היבשתית והימית. הגוף איגד תחת קורת גג אחת כ-22,000 עובדים במפעלים שבהם חל הסכם קיבוצי שההסתדרות צד לו.
נציגות העובדים בחברת אל על ייצגה כ-5,900 עובדים. לפיכך, מתוכם שילמו כ-57% דמי חבר מלאים בשיעור 0.95% משכרם. יתר העובדים שילמו דמי טיפול מקצועי-ארגוני בשיעור 0.8% משכרם. בנוסף, כלל העובדים שילמו 0.4% לנציגות הוועד הפנימי לצורך ייצוג שוטף מול ההנהלה.
נציגות העובדים, עמותת ותיקי אל על ומספר חברי איגוד הביעו התנגדות חריפה לתקנון האיגוד. בנוסף, ולתקנון הבחירות שנוסחו. התובעים טענו כי ההסדרים שנקבעו מעניקים עדיפות בלתי הוגנת למנגנון ההסתדרות על פני נציגי השטח הנבחרים.
השאלות המשפטיות וסמכות ההכרעה בתקנון איגוד עובדי התחבורה
המשיבים העלו שתי טענות מקדמיות כבדות משקל לסילוק התובענה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית:
-
סמכות בלעדית לרשות השיפוט הפנימית בהסתדרות מכוח סעיף בוררות בחוקת הארגון.
-
סמכות ייחודית של בית הדין האזורי לעבודה לפי סעיף 24(א)(4) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט-1969.
השופט שאול שוחט דחה את שתי הטענות המקדמיות. עם זאת, בית המשפט הבהיר. כי שאלות הנוגעות לזכות לבחור ולהיבחר ולשיטת הבחירות הן עניינים בעלי אופי חוקתי מובהק. לפי חוק הבוררות, תשכ״ח – 1968.
סכסוכים חוקתיים הנוגעים לציבור רחב אינם יכולים להימסר לבוררות פנימית נטולת פומביות ובקרה שיפוטית רגילה.
כמו כן, בית המשפט פסק. כתוצאה מכך, כי המחלוקת אינה נוגעת לענייני עבודה שוטפים או לעצם החברות בארגון. משום כך, הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי ולא לבית הדין לעבודה. בית המשפט פנה לבחון את שלוש העתירות המרכזיות לגופן:
-
השוואת זכויות הבחירה של משלמי דמי טיפול לאלו של משלמי דמי חבר מלאים.
-
ביטול שריון המקומות לעובדי מנגנון ההסתדרות במוסדות הנבחרים.
-
הגבלת הזכות להיבחר לתפקיד יו״ר האיגוד אך ורק לעובדים מתוך ענפי התחבורה.
הכרעת בית המשפט: ביטול שריון עובדי המנגנון במוסדות
תקנון הבחירות קבע כי עשרות בעלי תפקידים בשכר יכהנו במוסדות הנבחרים מתוקף תפקידם בלבד. לעומת זאת, עובדי המנגנון קיבלו ייצוג מובטח בשיעור של 13% בוועידה הארצית. 34% במרכז האיגוד ו-32% במזכירות הארצית. בית המשפט קבע.
כי מדובר בהסדר בלתי סביר בעליל הפוגע באופן מהותי בזכויות היסוד של העובדים.
אזהרה: שריון מושבים בעלי זכות הצבעה לעובדי מנגנון בהיקף כזה יוצר גוש חוסם שמסוגל להכריע הצבעות בניגוד מוחלט לרצון צירי העובדים שנבחרו בקלפי.
ההסתדרות טענה כי עובדי המטה תורמים ראייה מקצועית רחבה ומונעים השתלטות של ועדים גדולים. לדוגמה, בית המשפט דחה נימוקים אלה וקבע. כי אנשי המקצוע יכולים לייעץ ולהשתתף בדיונים מבלי לקבל זכות הצבעה שמורה. לפיכך, בית המשפט קיבל את עתירת התובעים ברכיב זה וחייב את המשיבים לתקן את התקנונים.
מעמד דמי הטיפול המקצועי והזכות לבחור ולהיבחר
התובעים דרשו לאפשר גם לעובדים המשלמים דמי טיפול מקצועי-ארגוני לבחור ולהיבחר למוסדות איגוד עובדי התחבורה. בית המשפט דחה עתירה זו בהתבסס על סעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי״ח-1958, ועל ההלכה הוותיקה שנפסקה בעניין גורן (בג״צ 5309/91).
שימו לב: דמי טיפול ארגוני נועדו למנוע מצב של ״נוסע חופשי״ הנהנה מפירות ההסכם הקיבוצי ללא השתתפות במימונו, אך תשלום זה אינו מקנה חברות אוטומטית בארגון.
עובד המעוניין להשפיע ולהצביע יכול להצטרף כחבר מלא בכל עת באמצעות חתימה על טופס מתאים. לדוגמא, והשלמת הפער הכספי הקטן. מכיוון שההסדר מעוגן בחקיקה ראשית שקדמה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ההבחנה בין חבר מלא למשלם דמי טיפול נותרה שרירה וקיימת.
כשירות המועמדים לתפקיד יו״ר איגוד עובדי התחבורה
הסוגיה השלישית נגעה לתיקון תקנון שהתיר לבעל תפקיד באיגוד להתמודד על ראשותו. כלומר, אף אם לא הועסק מעולם בענף התחבורה. התובעים טענו כי התיקון נתפר למידותיו של היו״ר הממונה הזמני, מר אבי אדרי. כדי לאפשר לו להיבחר בקלות.
השופט שאול שוחט דחה את טענות התובעים בעניין זה. אולם, בית המשפט נימק כי לאחר ביטול שריון המקומות לעובדי המנגנון, נשלל החשש הממשי מהטיית הבחירות. הרחבת מעגל המתמודדים מאפשרת לחברי הוועידה לבחור מנהיג מוכשר ובעל כישורים ניהוליים ומקצועיים רחבים.
יתרה מכך, שלילת הזכות להתמודד רק בשל היעדר רקע תעסוקתי ספציפי בענף פוגעת באופן בלתי מידתי בזכות היסוד להיבחר. אמנם, צירי הוועידה הנבחרים הם בעלי הסוברניות המלאה להחליט בקלפי אם מועמד מסוים ראוי לתפקיד. אם לאו.
השוואת עילות התביעה והכרעת בית המשפט
השוואת דרישות התובעים לעומת הכרעת בית המשפט המחוזי נושא המחלוקת טענת נציגות העובדים הכרעת בית המשפט הבסיס המשפטי זכות בחירה למשלמי דמי טיפול אפליה כלכלית פסולה בשלילת זכות ההצבעה העתירה נדחתה; ההבחנה תקפה סעיף 25 לחוק הגנת השכר והלכת גורן שריון מושבים לעובדי מנגנון השתלטות בלתי דמוקרטית של פקידי ההסתדרות העתירה התקבלה; השריון בוטל פגיעה בלתי מידתית בזכות לבחור ולהיבחר כשירות מועמד לתפקיד היו״ר חיוב ניסיון מעשי כעובד באחד מענפי התחבורה העתירה נדחתה; כשירות רחבה שמירה על הזכות להיבחר וחופש הבחירה של הצירים
שלבים לבחינת תקינות הליכי בחירות באיגוד מקצועי
-
בדיקת הוראות התקנון. יש לוודא כי תקנון הארגון ותקנון הבחירות מתפרסמים בשקיפות מלאה לעיון כלל העובדים.
-
בחינת הרכב הגופים הבוחרים. נדרש לוודא כי המוסדות הנבחרים מורכבים מנציגי שטח אותנטיים ולא מבעלי תפקידים ממונים.
-
מיצוי הליכים פנימיים. יש לפנות בכתב לוועדת הבחירות או למוסדות התקנונים המוסמכים בתוך הארגון לצורך תיקון הליקויים.
-
פנייה לערכאה מוסמכת. כאשר מתעוררת סוגיה חוקתית של פגיעה בזכויות יסוד, פונים לבית המשפט המוסמך לסעד הצהרתי.
שאלות ותשובות
האם עובד המשלם דמי טיפול זכאי להצביע בבחירות לאיגוד המקצועי?
לא. ואולם, החוק והפסיקה קובעים. כי רק חבר מלא המשלם דמי חבר זכאי לבחור ולהיבחר למוסדות הארגון היציג. עובד המשלם דמי טיפול בלבד אינו נחשב לחבר בארגון.
עם זאת, כל עובד רשאי להצטרף בכל עת כחבר מלא על ידי חתימה. יחד עם זאת, ותשלום ההפרש הכספי החודשי.
מדוע בית המשפט פסל את שריון המקומות לעובדי ההסתדרות?
בית המשפט קבע. מאידך, כי שריון עשרות מקומות בעלי זכות הצבעה לעובדי מנגנון מקבלי שכר יוצר עיוות דמוקרטי קשה. הדבר פוגע בזכות היסוד של העובדים לייצוג הולם. והופך את עובדי המנגנון ללשון מאזניים שיכולה להכריע כנגד עמדת נציגי השטח הנבחרים.
האם יו״ר האיגוד חייב לצמוח מתוך שורות ענף התחבורה?
לא. מצד שני, בית המשפט פסק. כי שלילת מועמדות מאדם מוכשר בעל ניסיון בהנהגת עובדים רק בשל היעדר עבר תעסוקתי בענף מהווה פגיעה בלתי מידתית. צירי הוועידה שנבחרים באופן דמוקרטי הם המוסמכים הבלעדיים להחליט אם המועמד מתאים להנהיג אותם.
מדוע התביעה לא נדונה ברשות השיפוט של ההסתדרות?
רשות השיפוט הפנימית פועלת כמוסד בוררות לפי חוק הבוררות, תשכ״ח – 1968. לסיכום, שאלות הנוגעות לחוקיות מוסדות. טוהר בחירות וזכויות חוקתיות בעלות השפעה רחבה על ציבור גדול אינן ניתנות להכרעה בבוררות פנימית. וחייבות להתברר בבית משפט.
מה הייתה התוצאה האופרטיבית הסופית של פסק הדין?
בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה בלבד. לאור, השופט ביטל את שריון המקומות לעובדי מנגנון וחייב את המשיבים לתקן את התקנונים. אך דחה את יתר העתירות לגבי דמי הטיפול וכשירות היו״ר. לנוכח קבלת ההליך באופן חלקי, בית המשפט קבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.
