בית המשפט העליון קבע כי קיימת עדיפות עקרונית להשארת הילד בחיק משפחת המקור הביולוגית כאשר קרוב משפחה נמצא מתאים וכשיר לגדלו. בפסק הדין נקבע כי אימוץ על ידי דודה שומר על זהותו, שורשיו ותרבותו של הקטין לטווח הארוך. לפיכך, בית המשפט העדיף פתרון זה על פני ניתוק מוחלט במשפחת אומנה, חרף הכאב הכרוך בפרידה.
סוגיית אימוץ ילדים מעוררת שאלות מוסריות, אנושיות ומשפטיות כבדות משקל הנוגעות לעומק נפש האדם. לפיכך, במקרים רבים מתנגשים הרצון להעניק לקטין יציבות מיידית. והזכות הטבעית של משפחת המוצא לגדל את ילדיה. מאמר זה סוקר את פסק דינו התקדימי של בית המשפט העליון בהליך בע״מ 4486/13 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה – משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
במסגרת זו נבחן מסלול מורכב של אימוץ על ידי דודה. בנוסף, והעדפתו על פני משפחת אומנה ממושכת.
חוק אימוץ ילדים, התשמ״א-1981. עם זאת, קובע את התנאים המחמירים שבהם רשאי בית משפט להכריז על קטין כבר-אימוץ. סעיף 13 לחוק מונה את עילות האימוץ. ובהן היעדר מסוגלות הורית של ההורים לגדל את ילדם.
עם זאת, הכרזה על קטין כבר-אימוץ אינה סוף פסוק לגבי זהות הגורם המאמץ.
בנוסף, הכלל הרגיל בדיני אימוץ הוא מתכונת של אימוץ סגור המנתק כל קשר עם משפחת המקור. לעומת זאת, סעיף 16(1) לחוק מאפשר צמצום תוצאות האימוץ, מהלך המכונה בשם אימוץ פתוח. כתוצאה מכך, במסגרת כזו, שומר הקטין על קשר מבוקר. ומודרך עם הורהו הביולוגי או עם בני משפחתו המורחבת.
יתרה מכך, כאשר נבחנת חלופה של השמה, הפסיקה בוחנת מספר מעגלי שיקולים חיוניים:
-
מסוגלות ההורים המאמצים המיועדים להעניק חום, הגנה ויציבות מתמשכת לקטין.
-
טובת הילד בראייה ארוכת טווח, לרבות גיבוש זהותו, שורשיו התרבותיים וביטחונו הנפשי.
-
מידת ההשלמה של ההורה הביולוגי עם סמכותם של הגורמים המאמצים.
-
הנזק הנפשי העלול להיגרם עקב ניתוק הקשר מדמויות טיפוליות קיימות.
רקע עובדתי: מאבקה של אם חולה והתגייסות המשפחה
המבקשת עלתה מאתיופיה בילדותה וניהלה חיים נורמטיביים עד שחלתה בסכיזופרניה פרנואידית ואושפזה מספר פעמים. לעומת זאת, בשנת 2010 ילדה המבקשת את בנה לאחר היריון מורכב שבו סירבה לטיפול רפואי עקב מצבה הנפשי. שירותי הרווחה הוציאו את התינוק ממשמורתה סמוך לאחר לידתו, ובית המשפט הכריז עליו כקטין נזקק.
בהמשך לכך, שהה הפעוט בבית תינוקות במשך מעל שנה. לדוגמה, בפברואר 2012 העבירו גורמי הרווחה את הקטין אל משפחת אומנה עם אופק אימוץ. האם הביולוגית לא חדלה מלהיאבק על בנה. ישנה במסדרונות בית החולים והתמידה במפגשים עמו תחת פיקוח.
בשלב מסוים, פנתה אחות האם וביקשה לאמץ את אחיינה יחד עם בעלה הצעיר. לדוגמא, בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה הכריז על הקטין כבר-אימוץ. בנוסף, הורה על אימוץ סגור אצל משפחת האומנה, ובית המשפט המחוזי דחה את ערעור האם.
שימו לב: האם הביולוגית לא ערערה על היעדר מסוגלותה ההורית, אלא ביקשה כי בנה יזכה להליך של אימוץ על ידי דודה בהסדר פתוח כדי שלא ייקרע ממשפחתו המקורית.
טענות הצדדים בפני בית המשפט העליון
המבקשת טענה כי הערכאות הקודמות התעלמו מזכותו היסודית של הקטין לגדול בקרב משפחתו הטבעית. כלומר, לטענתה, ניתוק הילד משורשיו העדתיים והתרבותיים יגרום לו לפגיעה אנושה בעתיד. כמו כן, הדגישה כי אחותה ובעלה מציגים נתוני פתיחה מרשימים ומסוגלות הורית למופת.
לעומת זאת, המשיב, היועץ המשפטי לממשלה, ביקש להותיר את הקטין אצל משפחת האומנה. אולם, המשיב טען כי ניתוק הקטין ממשפחת האומנה יגרום לו נזק נפשי בלתי הפיך. יתרה מכך, המשיב חשש כי נוכחותה של האם הלוקה בנפשה תערער את יציבות הבית המאמץ.
לפיכך, עמדו בפני השופטים שתי עמדות מנוגדות בתכלית:
-
עמדת האם והדודה: שמירה על קשר הדם, הזהות העדתית ומניעת תחושת נטישה קשה בעתיד.
-
עמדת שירותי הרווחה: שמירה על יציבות ההתקשרות הפסיכולוגית שנבנתה במשפחת האומנה.
הכרעת הרוב: עדיפות למשפחת המקור וצמצום תוצאות האימוץ
בית המשפט העליון, בהרכב כבוד השופטת ע' ארבל והשופט י' עמית. אמנם, כנגד דעתו החולקת של השופט נ' הנדל, קיבל את הערעור. השופטת ע' ארבל הדגישה כי המשפחה הביולוגית ראויה למעמד בכורה בשיקולי בית המשפט. השופטת התרשמה מאישיותה יוצאת הדופן של הדודה, קצינה בצבא קבע, ומנכונותה לקבל הדרכה מקצועית.
בנוסף, כבוד השופט י' עמית הבהיר כי שאלת טובת הילד נבחנת לאורך כל ימי חייו. ואולם, השופט ציין כי לצד תיאוריית ההתקשרות, קיימת אצל ילדים יכולת הסתגלות גבוהה. לפיכך, בית המשפט קבע. כי הכאב שייגרם בעת הפרידה ממשפחת האומנה צפוי להגליד בליווי מקצועי מתאים.
משכך, בית המשפט ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. יחד עם זאת, והורה על השבת הקטין למשפחתו הביולוגית. נקבע כי יבוצע אימוץ על ידי דודה ובעלה, תוך צמצום תוצאות האימוץ. במתווה זה, תתאפשר שמירת קשר מבוקר ומודרך עם האם הביולוגית במעבר הדרגתי שיימשך מספר חודשים.
אזהרה: חלוף הזמן בהליכי אימוץ יוצר קשרים פסיכולוגיים עמוקים בין הקטין להורים האומנים. השתהות בפנייה לבדיקת התאמת קרובי משפחה עלולה לסכל אימוץ בתוך המשפחה.
דעת המיעוט: החשש מנזק התפתחותי בלתי הפיך
לעומת עמדת שופטי הרוב, השופט נ' הנדל סבר בדעת מיעוט כי יש לדחות את הערעור. מאידך, השופט הנדל הדגיש את הממצאים החד-משמעיים של חוות הדעת המקצועיות של מכון שלם. המומחים הצביעו על כך שניתוק הקטין מהוריו הפסיכולוגיים יגרום לפגיעה נפשית קשה ומשבר חמור.
יתרה מזאת, השופט הנדל הצביע על הסיכון הכרוך באימוץ פתוח לצד אם הסובלת מהתפרצויות פסיכוטיות. מצד שני, לשיטתו, עקרון טובת הילד הוחל מאוחר מדי ביחס למציאות שנוצרה בשטח. למרות זאת, עמדת הרוב היא שהכריעה את גורל התיק והורתה על אימוץ בתוך המשפחה.
השוואת עמדות השופטים בפסק הדין בע״מ 4486/13השיקול המרכזי עמדת שופטי הרוב (ארבל ועמית)עמדת שופט המיעוט (הנדל)קשר דם וזהות תרבותית מעמד בכורה למשפחה הביולוגית ולשורשים. שיקול חשוב, אך כפוף לחלוטין לטובת הילד בהווה. נזק הניתוק ממשפחת האומנה נזק כואב בטווח הקצר אך הפיך בליווי מתאים. נזק ודאי, עמוק ובלתי הפיך להתפתחות הרגשית. תוצאה אופרטיבית אימוץ על ידי דודה במתכונת אימוץ פתוח. אימוץ סגור בידי משפחת האומנה ללא קשר לאם.
שלבים בבחינת אימוץ בתוך המשפחה הביולוגית
הליכים שבהם נשקלת העברת קטין לידי קרובי משפחה מתנהלים על פי מספר שלבים ברורים:
-
איתור מוקדם של קרובי משפחה כשירים. גורמי הרווחה מחויבים לבחון בשלב ראשוני האם קיימים בני משפחה המסוגלים לדאוג לצרכיו של הקטין.
-
עריכת אבחונים פסיכו-דיאגנוסטיים. מומחים מוסמכים בודקים את הכשירות ההורית, את החוסן הנפשי ואת יכולת הצבת הגבולות של קרובי המשפחה.
-
בחינת אופי הקשר עם ההורה הביולוגי. הערכאה השיפוטית בוחנת האם קרוב המשפחה יוכל לשמור על שלומו של הילד מפני התערבות מזיקה.
-
גיבוש תוכנית מעבר הדרגתית. שירותי הרווחה בונים תוכנית מפגשים מפוקחת להעברת הקטין לביתו החדש כדי לצמצם את טראומת הפרידה.
שאלות ותשובות
האם אימוץ על ידי דודה תמיד עדיף על פני משפחה אומנת?
אימוץ בתוך המשפחה אינו מתקבל באופן אוטומטי אלא נבחן לפי טובת הילד. לסיכום, בית המשפט בודק את מסוגלות הדודה, את אישיותה ואת יכולתה להעניק לקטין סביבה בטוחה ויציבה.
מה המשמעות של צמצום תוצאות האימוץ במקרה זה?
צמצום תוצאות האימוץ מאפשר לקטין לשמור על קשר עם אמו הביולוגית. הדודה המאמצת מנהלת את המפגשים בתיאום עם שירותי הרווחה בהתאם למצבה הבריאותי של האם.
כיצד משפיע הרקע התרבותי של הקטין על החלטת בית המשפט?
השופטים מייחסים חשיבות רבה לשימור הזהות והמורשת העדתית של הילד. גידול בחיק משפחת המוצא מונע משברי זהות מורכבים ותחושת ניכור בשלבי התבגרותו של הקטין.
מדוע בית המשפט הורה על תקופת מעבר הדרגתית?
מעבר הדרגתי מאפשר לקטין להכיר את דודתו ובעלה בסביבה בטוחה ותומכת. צעד זה ממתן את הפגיעה הרגשית הנובעת מעזיבת ההורים האומנים ומסייע לבניית אמון חדש.
סיכום ומסקנות מעשיות
פסק הדין בבע״מ 4486/13 מהווה נקודת ציון משמעותית בדיני אימוץ ילדים. בית המשפט העליון הבהיר כי גם לאחר הכרזה על קטין כבר-אימוץ. עומדת למשפחה המורחבת זכות ממשית לגדלו. החלטת הרוב מלמדת.
כי אימוץ על ידי דודה הוא כלי משפטי. ומוסרי רב-עוצמה המגשים את טובת הילד במובנה הרחב. הליכי אימוץ דורשים רגישות עילאית ומומחיות משפטית מקיפה כדי להבטיח את עתידם של הילדים. והמשפחות כאחד.
