בקצרה: בדנ״א 9201/08 (פלוני נ' פלונית, 5.4.2009) קבע בית המשפט העליון ברוב דעות (השופטים גרוניס, ריבלין, נאור ודנציגר, כנגד דעת המיעוט של הנשיאה ביניש והשופטים ארבל ורובינשטיין) כי יש לאשר את הגירת הקטין לגרמניה עם אמו, חרף המלצת מומחית מטעם בית המשפט להשאירו בארץ. בית המשפט קבע כי חוות דעת מומחה בעלת משקל משמעותי אך אינה מחייבת, וכי יש להביא בחשבון גם את הפגיעה הצפויה בהורה המשמורן. הפסיקה קבעה כי התמשכות הליכים אינה צריכה לקבל משקל מכריע בהכרעה.
בית המשפט העליון דן בשאלה מורכבת ורגישה: אימתי תותר הגירת קטין לחו״ל עם ההורה המשמורן, גם כשההורה השני מתנגד לכך וקיימת חוות דעת מקצועית שממליצה נגד ההגירה. פסק דין זה, שניתן בדיון נוסף בהרכב מורחב של שבעה שופטים, מהווה אבן דרך בדיני הגירת קטינים. הוא עוסק בשאלה הקשה האם להתיר לילד בן שבע וחצי להגר לגרמניה יחד עם אמו, שהיא אזרחית גרמניה. תהליך מורכב זה של הגירת קטין הוא חלק מהמורכבות הרחבה יותר הכרוכה ב-פירוק נישואין בישראל: מדריך משפטי מקיף, רגיש ומעשי.
הגירת קטין לחו״ל הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, האם המשמורנית נטולת זיקה לישראל. וזאת חרף חוות דעת עדכנית של מומחית מטעם בית המשפט שהמליצה להשאיר את הקטין בארץ. פסק הדין ניתן לאחר חמש שנות התדיינות משפטית מתישה שליוותה את הקטין מגיל שנתיים וחצי. במאמר זה נסקור את פרטי ההליך, את שאלותיו המשפטיות ואת משמעותו המעשית. בדומה לצורך בהסדרת עתיד הקטין, חשוב לא פחות להבטיח את עתיד המשפחה באמצעות עריכת צוואה: מדריך מקיף לניסוח נכון ושקט נפשי.
הרקע המשפטי: עקרון טובת הילד והגירת קטין לחו״ל
הגירת קטין לחו״ל הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, המסגרת המשפטית להכרעה בשאלות משמורת והגירת קטינים נטועה בעקרון ״טובת הילד״. בנוסף, עקרון זה מוגדר בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב-1962. והוא מהווה את השיקול המרכזי שבית המשפט מפעיל.
בית המשפט העליון קבע בפסיקתו מספר מבחנים לבחינת טובת הילד בהקשר של בקשת הגירה.
המבחנים כוללים את דעת הילדים, את איכות הקשר של הילדים עם כל אחד מהוריהם. עם זאת, את היכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירת הקשר עם ההורה שאינו משמורן אם ההגירה תאושר. את נכונות ההורה המשמורן לסייע בקיום הקשר, ואת מסוגלות הילדים להיקלט בסביבה אליה מתבקשת ההגירה. שיקולים אלו משקפים את המורכבות בהערכת טובת הילד.
הם מאפשרים להתחשב במכלול ההיבטים בחיי הקטין.
פרטי ההליך והעובדות: דנ״א 9201/08 פלוני נ' פלונית
המקרה נדון בבית המשפט העליון, במסגרת דנ״א 9201/08, פלוני נ' פלונית, וניתן ביום 5.4.2009. כתוצאה מכך, השופט א' גרוניס כתב את חוות הדעת המרכזית. אליה הצטרפו המשנה לנשיאה א' ריבלין והשופטים מ' נאור וי' דנציגר. הנשיאה ד' ביניש והשופטים ע' ארבל וא' רובינשטיין כתבו דעות מיעוט.
העותר, אב יהודי אזרח ישראל, והמשיבה, אם נוצרייה אזרחית גרמניה, ניהלו מערכת יחסים. לעומת זאת, בשנת 2001 נולד בנם המשותף בגרמניה. לאחר מכן המשפחה התגוררה בארץ. המשיבה טסה עם הקטין לגרמניה בשנת 2003 והודיעה כי אינה מתכוונת לשוב.
בעקבות הליך לפי אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ״א-1991. לדוגמה, בית משפט גרמני הורה להשיב את הקטין לישראל. כדי להבין טוב יותר את הרקע המשפטי להליכים אלו, מומלץ לעיין ב-הליך גירושין בישראל: מדריך מקיף שלב אחר שלב לזכויותיך.
המשיבה הגישה תביעות למשמורת ולהיתר הגירת קטין לחו״ל, לגרמניה. בית המשפט לענייני משפחה התיר את ההגירה לתקופת ניסיון של שנה, בהתבסס על חוות דעת מומחית שהמליצה על כך כ״רע במיעוטו״. לעומת זאת, בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה, בהתבסס על חוות דעת משלימה שהמליצה נגד ההגירה.
בערעור לבית המשפט העליון (בע״מ 10060/07), אושרה ההגירה בכפוף לתנאים מגבילים. לדוגמא, על פסק דין זה הוגשה עתירה לדיון נוסף. ובמסגרתה בית המשפט העליון הורה על הכנת חוות דעת נוספת ועדכנית. המומחית המליצה שוב שלא להתיר את ההגירה.
בין היתר מכיוון שהקטין התערה עוד יותר בארץ. כלומר, וכן בשל חששות מהישארותו לבדו אצל סבתו בעת עבודת אמו כדיילת אוויר.
השאלה המשפטית וטענות הצדדים
השאלה המשפטית המרכזית בפסק הדין הייתה מהו האיזון הראוי בין הפגיעה הצפויה בקטין כתוצאה מניתוקו מסביבתו ומאביו. אולם, לבין הפגיעה הצפויה לו כתוצאה ממצוקתה הנפשית של האם המשמורנית אם תיכפה עליה להישאר בארץ. כל זאת כאשר חוות דעת מומחה עדכנית ממליצה נגד הגירת קטין לחו״ל. בנוסף, עלה הצורך לבחון את משקלה של התמשכות ההליכים המשפטיים כשיקול בהכרעה על גורל הקטין.
טענותיו של העותר התמקדו בחשש מפני ניתוק הקשר בינו לבין הקטין. אמנם, במיוחד לאור העובדה שהמשיבה חטפה את הקטין בעבר לגרמניה. הוא הדגיש את הקושי לאכוף פסקי דין בארץ. ועל כן טען כי התנאים שנקבעו אינם מספיקים. מעבר לסוגיות המשמורת, לעיתים קרובות ניתן למנוע מראש מחלוקות כספיות ומשפטיות מורכבות על ידי עריכת הסכם ממון לפני נישואין: מדוע הוא כה חשוב ומה לכלול בו.
האב תמך בהמלצות חוות הדעת העדכנית, שקבעה כי יש להשאיר את הקטין בארץ.
המשיבה, לעומת זאת, טענה כי אין להתערב בפסק הדין שאישר את הגירת קטין לחו״ל. ואולם, היא התחייבה לעמוד בכל התנאים שנקבעו. המשיבה ציינה כי חוות הדעת העדכנית לא נתנה משקל מספיק למצוקה שתיגרם לה. אם תיאלץ להישאר בארץ.
היא אף העלתה את האפשרות שתעזוב את הארץ ללא הקטין אם ההגירה לא תאושר. יחד עם זאת, מצב שיוביל לכך שהקטין יישאר במשמורת האב. אשר המומחית מצאה כי הוא בעל מסוגלות הורית פחותה יותר.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו
בית המשפט העליון, ברוב דעות של השופטים גרוניס, ריבלין, נאור ודנציגר. מאידך, דחה את העתירה לדיון נוסף ואשרר את הגירת קטין לחו״ל עם אמו. בית המשפט אישר זאת בכפוף לתנאים מגבילים שנקבעו קודם לכן. תנאים אלו כללו ביקורים הדדיים, ערבות כספית.
״צו מראה״ גרמני ובחינה חוזרת של העניין כעבור שנתיים.
השופט גרוניס קבע כי אף שחוות דעת מומחה היא בעלת משקל משמעותי. מצד שני, בית המשפט אינו ״חותמת גומי״ לה, וההכרעה הסופית נתונה לו. הוא מצא שהמשיבה נעדרת כל זיקה לארץ מלבד שהיית הקטין בה. איסור ההגירה עלול להביא ל״כליאתה״ בארץ.
מצב שיגרום לה מצוקה קשה אשר תשליך בהכרח על טובת הקטין. לסיכום, השופט גרוניס הוסיף שאין לשלול את האפשרות שהאם תבחר לשוב לגרמניה לבדה. ואז הקטין ייוותר במשמורת האב.
בית המשפט הדגיש כי חלוף הזמן שהתעצם בשל התמשכות ההליכים, אינו צריך לקבל משקל מכריע. לאור, זאת מכיוון שהדבר עלול לעודד מתדיינים לגרור הליכים בתקווה שחלוף הזמן ישרת אותם. השופט דנציגר הצטרף וציין כי כליאת האם בארץ תגרום לאומללות שתשפיע גם על הקטין.
לעומת זאת, הנשיאה ביניש, בדעת מיעוט. בהתאם, סברה שהמשיבה לא הרימה את הנטל לסטות מהמלצת המומחית העדכנית. המומחית הדגישה כי הקטין התערה בארץ וכי הנזק הצפוי לו מההגירה הוא ״ברי״ (וודאי). בעוד שהנזק האפשרי מהישארותו הוא ״שמא״ (אפשרי בלבד).
בנוסף, חטיפת הקטין בעבר עוררה חשש ממשי לגבי נכונות האם לשמר את הקשר עם האב. למעשה, השופט רובינשטיין, שתמך במקור בהיתר ההגירה, הצטרף לדעת המיעוט בדיון הנוסף. זאת מכיוון שהתנאים שנקבעו להבטחת קשר האב-בן, כולל ״צו מראה״ גרמני. לא מומשו בפועל עד למועד הדיון הנוסף.
המשמעות המעשית של הפסיקה
פסק הדין קובע מספר הלכות חשובות בנושא הגירת קטין לחו״ל:
- סטייה מהמלצת מומחה: בית המשפט רשאי לסטות מהמלצת מומחה מקצועי בשאלת הגירה. עם זאת, עליו למצוא טעמים כבדי משקל לכך.
- השפעה על ההורה המשמורן: בבחינת ״טובת הילד״ יש להביא בחשבון גם את ההשפעה הצפויה על ההורה המשמורן. מצוקתו של ההורה משליכה במישרין על הקטין.
- התמשכות הליכים: התמשכות הליכים משפטיים בענייני משמורת והגירה היא תופעה פסולה. יש להימנע ממתן משקל מכריע להשפעתה. אחרת, יישלח מסר בלתי רצוי המעודד מתדיינים לעכב הליכים.
- שיקולי משמורת והגירה: שיקולי המשמורת ושיקולי הגירה, אף שהם קשורים זה בזה, אינם זהים. עצם קביעת המשמורת אצל הורה אחד אינה גוררת אוטומטית היתר להגירתו עם אותו הורה לחו״ל.
פסק הדין משמש אסמכתא מרכזית ומצוטטת בהרחבה בכל תיק הגירת קטינים מאז שניתן. ראשית, עורך דין המתמחה בדיני משפחה יכול ללוות הורים בהליכים מסוג זה. עורך הדין ידאג להציג את כל הטיעונים הרלוונטיים בצורה הטובה ביותר.
כיצד לפעול במקרים של הגירת קטין לחו״ל?
במקרים בהם עולה שאלת הגירת קטין לחו״ל, חשוב לפעול באופן מחושב ואחראי. הנה כמה צעדים מומלצים:
- ייעוץ משפטי מוקדם: יש לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה ובהגירת קטינים בשלב מוקדם ככל הניתן. עורך הדין יוכל להעריך את הסיכויים, להסביר את ההליך המשפטי ולייעץ לגבי הצעדים הנכונים.
- ניסיון להגיע להסכמות: תמיד עדיף לנסות להגיע להסכמה עם ההורה השני, אפילו באמצעות גישור. הסכמה משותפת חוסכת עוגמת נפש רבה וזמן יקר.
- הכנת תשתית ראייתית: בית המשפט מבסס את החלטותיו על תשתית עובדתית מקיפה. לכן יש לאסוף מסמכים, חוות דעת מקצועיות והוכחות התומכות בבקשה או בהתנגדות להגירה.
- התחשבות בטובת הילד: עקרון טובת הילד הוא העליון. לכן יש להציג לבית המשפט כיצד ההגירה (או אי-ההגירה) משרתת את האינטרסים של הקטין.
בנוסף, יש לזכור כי התמשכות ההליכים עלולה להזיק לקטין. לכן מומלץ לחתור לסיום מהיר של ההתדיינות המשפטית. מומלץ להקפיד על ניהול הליכים מסודר ויעיל.
בכל שאלה של הגירת קטין לחו״ל חשוב לבנות תשתית ראייתית ולפעול מוקדם, לפני שהחלטה נחפזת פוגעת בזכויותיכם. לייעוץ בסוגיות משמורת והגירת קטינים, פנו אלינו בטלפון 1-700-555-996.
שאלות ותשובות נפוצות על הגירת קטין לחו״ל
מה קבע בית המשפט העליון בדנ״א 9201/08?
בית המשפט העליון דחה ברוב דעות את העתירה לדיון נוסף ואישר את הגירת הקטין לגרמניה עם אמו, חרף המלצת מומחית מטעם בית המשפט להשאירו בארץ, בכפוף לתנאים מגבילים שנקבעו קודם לכן.
האם בית המשפט חייב לפעול לפי המלצת המומחה?
לא. השופט גרוניס קבע כי חוות דעת מומחה בעלת משקל משמעותי, אך בית המשפט אינו מחויב לה, וההכרעה הסופית בטובת הילד נתונה לשיקול דעתו השיפוטי.
אילו שיקולים בוחן בית המשפט בבקשת הגירת קטין?
בין היתר דעת הילדים, איכות הקשר עם כל הורה, היכולת לשמר את הקשר עם ההורה שאינו משמורן לאחר ההגירה, נכונות ההורה המשמורן לסייע בקיום הקשר, ומסוגלות הילד להיקלט בסביבה החדשה.
האם ניתוק ההורה המשמורן מהארץ יכול להשפיע על ההחלטה?
כן. הפסיקה קבעה כי יש להביא בחשבון גם את הפגיעה הצפויה בהורה המשמורן אם ייאלץ להישאר בארץ בניגוד לרצונו, שכן מצוקתו משליכה במישרין על טובת הקטין.
האם התמשכות ההליכים משפיעה על ההכרעה בהגירת קטין?
בית המשפט הדגיש כי חלוף הזמן שנוצר בשל התמשכות ההליכים אינו אמור לקבל משקל מכריע, כדי לא לעודד הורים לגרור הליכים משפטיים בתקווה שחלוף הזמן ישרת אותם.
האם קביעת משמורת גוררת אוטומטית היתר הגירה?
לא. פסק הדין קבע כי שיקולי המשמורת ושיקולי ההגירה, אף שקשורים זה בזה, אינם זהים, ועצם קביעת המשמורת אצל הורה אחד אינה מקנה היתר אוטומטי להגירתו עם אותו הורה לחו״ל.
סיכום והמלצות
פסק הדין דנ״א 9201/08 פלוני נ' פלונית מדגיש את המורכבות בהכרעה בסוגיות של הגירת קטין לחו״ל. בית המשפט העליון קבע כי על אף המלצת מומחית להותיר את הקטין בארץ, יש לאשר את הגירתו עם אמו. זאת, מתוך שיקולים של מצבה הנפשי של האם המשמורנית ומסוגלותה ההורית, וההשלכות על טובת הקטין.
השופט א' גרוניס קבע כי העתירה לדיון נוסף נדחית. הוא אישר את הגירת הקטין לגרמניה עם אמו, בכפוף לתנאים שנקבעו קודם לכן. בתוספת תיקון קל לפיו כל ביקור של הקטין בארץ יימשך שבועיים. בית המשפט רואה חשיבות עליונה בקיצור הליכים בענייני קטינים.
ואינו נרתע מסטייה מחוות דעת מומחה בנסיבות המתאימות. במקרים של בקשה לשינוי מקום מגורים של קטין, פנו לייעוץ משפטי מקצועי. עורך הדין יסייע להבין את הזכויות והחובות, ויפעל להגעה לפתרון הטוב ביותר עבור הקטין ועבורכם.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
