האם עיזבון זכאי להארכת מועד להגשת תביעה לתגמולים לנכי רדיפות הנאצים לאחר פטירת הנכה. לפיכך, בית המשפט העליון קבע. כי עיזבון נכה רדיפות הנאצים אינו רשאי לבקש הארכת מועד לתקופה שקדמה למותו. אם לא הוצג טעם מיוחד לאיחור משמעותי.
לפיכך, העיזבון חייב להציג נימוק מוצדק כדי לקבל הארכה.
רקע עובדתי – פרשת יעקב פריש ז״ל
יעקב פריש ז״ל קיבל דרגת נכות של 30% בגין מחלת עצבים. עם זאת, אך מת לפני שהגיש בקשה להארכת מועד לתקופה הקודמת משנת 1954. שלוש שנים לאחר מתן צו הירושה, העיזבון ביקש מהרשות המוסמכת הארכה.
הרשות דחתה את הבקשה משתי סיבות עיקריות: ראשית. כתוצאה מכך, הזכות לתגמולים היא אישית ואינה ניתנת להעברה בירושה; שנית, העיזבון לא הציג טעם מיוחד לאיחור. בעקבות זאת, העיזבון ערער לוועדת הערר, שקיבלה את טענותיו בהתבסס על פסק דין "פרשת פוגל". הרשות והעיזבון ערערו שניהם לבית המשפט העליון.
השאלה המשפטית והכרעת בית המשפט העליון
האם עיזבון של נכה רדיפות הנאצים יכול לבקש הארכת מועד לתקופה שלפני מותו. לעומת זאת, למרות סעיף 23 האומר שהזכות אינה עוברת בירושה. בנוסף, האם האיחור המובהק של שמונה שנים מצדיק טעם מיוחד.
בית המשפט העליון קיבל את ערעור הרשות. עם זאת, הוא מצא כי העיזבון לא הציג טעם מיוחד שמצדיק את האיחור. לדוגמה, על כן, הוא ביטל את החלטת ועדת הערר והשיב את ההחלטה המקורית של הרשות המוסמכת.
דעות השופטים
- השופט א' ויתקון (דעת מיעוט): הציע לפרש את סעיף 23 ברוך, בטענה שהזכות שהוכרה בחיי הנכה אינה נופלת תחת האיסור על העברה בירושה. הוא הדגיש את חשיבות הצדק למורשי הנכה.
- השופטים חיים כהן, ש' אשר וד' בכור (דעת רוב): פרשו את סעיף 23 במדויק, וקבעו כי הזכות איננה עוברת אם לא אושרה בחיי הנכה. הם ציינו את החשיבות של שמירת הפרדת הרשויות בפרשנות חוקים.
- השופט יצחק כהן: תמך בתוצאה של בית המשפט אך הוסיף כי הלכת פוגל צריכה לשקול במקרים דומים. הוא ראה שהמחוקק לא התכוון לפגוע בירושה של נפגעי השואה.
המשמעות המעשית וההשלכות
הפסיקה מציבה רף נוקשה: זכות לתגמולים איננה ניתנת להעברה בירושה, אלא אם אושרה בחיי הנכה. בנוסף, על מבקשי הארכה להציג טעם מיוחד. לכן, משפחות ונכי נכה חייבים לפעול במהירות ולהגיש בקשות בזמן.
שאלות ותשובות
האם הזכות לתגמולים לנכי רדיפות הנאצים עוברת בירושה?
לא. לדוגמא, סעיף 23 קובע במפורש כי הזכות אינה עוברת בירושה. היא ניתנת רק אם אושרה בחיי הנכה.
מהו "טעם מיוחד" להצדקת הארכת מועד?
הפסיקה רואה בטעם מיוחד נסיבות חריגות ובלתי צפויות שמונעות את ההגשה במועד. סחבת או רשלנות אינן נחשבות לטעם מיוחד.
האם קביעת נכות בחיי הנכה מספיקה להעברת הזכות לעיזבון?
ברוב הדעות, לא. יש צורך בהכרה ואישור של הזכות בחיי הנכה. המיעוט ראה כי קביעת נכות חלקית עשויה להספיק.
מה ההבדל בין קביעת נכות לקביעת דרגת נכות?
קביעת נכות מתייחסת למקור הפגיעה, בעוד שדרגת נכות מתארת את רמת הפגיעה. לשני המונחים יש חשיבות, אך רק ההכרה המלאה של הזכות מאפשרת תשלום.
מדוע המחוקק קבע שהזכות אינה עוברת בירושה?
החוק נועד לפצות את הנכה עצמו על סבלו. ולכן, התגמולים נחשבים לרכוש אישי-סוציאלי ולא לנכסי עיזבון רגיל.
מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
