הכרעת דין בעניין ג'אבר אבו רקייק: משמעויות וניתוח משפטי

הכרעת דין בעניין ג'אבר אבו רקייק הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, בית המשפט העליון זיכה את ג'אבר אבו רקייק מערעור פלילי בעניין שוד. שהתבסס בעיקר על עדות זיהוי של שוטר. הכרעת דין זו, שניתנה ביום 04.08.2020. העלתה שאלות מהותיות לגבי משקלן של ראיות זיהוי בסרטוני אבטחה, במיוחד כאשר פני החשוד מוסתרות. הכרעת הדין בעניין ג'אבר אבו רקייק, שזיכתה אותו מערעור פלילי בעניין שוד, מדגישה את חשיבות הזיהוי המדויק, ובהקשר רחב יותר, ניתן לראות זאת גם במסגרת זכאות עורך דין לזיכוי: ניתוח משפטי של פסק דין. ליווי של עורך דין פלילי לחקירה, כתב אישום ומעצר קריטי בכל מקרה שההרשעה נשענת על עדות זיהוי.

המאמר יבחן את פרטי ההליך. בנוסף, את נימוקי בית המשפט העליון ואת המשמעויות הרחבות של פסיקה חשובה זו. תוך התייחסות למבחנים הנדרשים לבחינת עדות זיהוי. הוא רלוונטי לכל מי שמתעניין במשפט פלילי ובדיני ראיות. המאמר יבחן את פרטי ההליך, נימוקי בית המשפט העליון ואת המשמעויות הרחבות של פסיקה חשובה זו, תוך התייחסות למבחנים הנדרשים לבחינת עדות זיהוי, ובפרט בהקשר של זיכוי מחמת הספק: מחדלי חקירה וראיות שותף.

הכרעת דין בעניין ג'אבר אבו רקייק מדגישה את חשיבות הבדיקה הקפדנית של ראיות. עם זאת, ובמיוחד של ראיות זיהוי חזותיות. בית המשפט העליון התייחס באופן נרחב לאופן שבו יש לבחון עדויות זיהוי המבוססות על צפייה בסרטוני אבטחה. ואת הקשיים הייחודיים הכרוכים בכך. הכרעת דין בעניין ג'אבר אבו רקייק מדגישה את חשיבות הבדיקה הקפדנית של ראיות, במיוחד כאשר מדובר בזיהוי חזותי, נושא שקיבל התייחסות נרחבת במסגרת הכרעה בערעור על גזר דין: בית המשפט העליון.

נבין כיצד בית המשפט התייחס להיכרות המוקדמת בין השוטר למערער. כתוצאה מכך, ולאופן שבו פרט לבוש יכול לחזק או להחליש את הראיות.

פרטי ההליך המשפטי ורקע עובדתי

ההליך המשפטי התנהל בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, במסגרת ע״פ 3055/18. לעומת זאת, בין ג'אבר אבו רקייק (המערער) לבין מדינת ישראל (המשיבה). בית המשפט העליון דן בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 07.03.2018.

האירוע המרכזי ששימש בסיס לכתב האישום התרחש במתחם ״ביג״ בבאר שבע. לדוגמה, אדם שלבש קפוצ'ון שחור ופניו היו מכוסות, חטף תיק ממתלוננת תוך שימוש בכוח. וגרם לה חבלות. התיק הכיל כרטיסי אשראי.

כחצי שעה לאחר השוד. לדוגמא, התקבל דיווח על שימוש באחד מכרטיסי האשראי הגנובים במכולת בעיירה תל שבע הסמוכה. מצלמות האבטחה במכולת תיעדו אדם לבוש קפוצ'ון שחור נכנס ורוכש מוצרים.

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בעבירת שוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין. כלומר, ההרשעה התבססה בעיקר על עדות זיהוי של רס״ר יאיר בובליל. שוטר שלא היה חלק מצוות החקירה המקורי. השוטר העיד כי זיהה את המערער בסרטוני האבטחה לפי פניו וצורת הליכתו. זאת ועוד, בהקשר של עבירות שוד, ניתן למצוא התייחסות למשמעויות הענישה המשותפת בפסקי דין עליונים, כפי שפורט בהרחבה במאמר ענישה משותפת בעבירות שוד: פס״ד עליון.

למרות שפני החשוד היו מוסתרות במלואן או כמעט במלואן. אולם, השוטר הצהיר כי הוא מכיר את המערער מעבודתו כבלש במשטרת באר שבע. ופגש אותו עשרות פעמים בעבר.

השאלה המשפטית המרכזית בערעור

השאלה המשפטית העיקרית שניצבה בפני בית המשפט העליון היא האם עדות זיהוי של שוטר. אמנם, אשר מבוססת על צפייה בסרטוני מצלמות אבטחה ועל היכרות קודמת עם המערער. יכולה לספק ראיות מספקות להרשעה מעבר לכל ספק סביר. שאלה זו נוגעת לליבת דיני הראיות במשפט הפלילי.

ובמיוחד למשקל שניתן לתת לזיהוי חזותי שבוצע בתנאים מאתגרים. ואולם, כפי שקרה במקרה זה של הכרעת דין בעניין ג'אבר אבו רקייק.

הכרעת דין זו בחנה את אופן שקלול עדות זיהוי לצד ראיות נסיבתיות נוספות. יחד עם זאת, היא בודקת את האתגרים הייחודיים הקיימים בזיהוי שאינו מבוסס על מראה פנים ברור. ואת חובת בית המשפט להפעיל ביקורת עצמאית על הראיות. יתרה מכך, היא עוסקת במשמעות של חוות דעת מומחים לזיהוי פנים ולבגדים במקרים אלו.

מבחנים לבחינת ראיית זיהוי

בית המשפט העליון הדגיש כי ראיית זיהוי טומנת בחובה אתגרים מיוחדים. מאידך, מצד אחד, אדם יכול לזהות אדם אחר, אך מצד שני. הזיהוי אינו ניתן לבדיקה בתנאי מעבדה. השופט נ' הנדל הציג מבחן כפול לבחינת ראיית זיהוי, הכולל בחינה פנימית ובחינה חיצונית.

1. בחינה פנימית: בחינה זו מתייחסת לבהירותה של העדות, להיעדר סתירות בה, לתוכנה ומידת האמונה של בית המשפט בכך שהעד אכן תיאר את מה שראה. בית המשפט המחוזי קבע כי עדותו של השוטר הייתה מהימנה, עקבית וברורה, וכי השוטר היה בטוח בזיהויו.

2. בחינה חיצונית: בחינה זו בוחנת את משמעות העדות ומשקלה, בהנחה שהעד אומר אמת. היא כוללת נתונים אישיים של העד, נסיבות האירוע, היכרות מוקדמת בין העד לחשוד, תנאי ראות ותאורה, מרחק וזווית הזיהוי, וקיומם של פגמים בתהליך הזיהוי (כגון זיהום ממידע מודיעיני).

בתיק זה, בית המשפט העליון מצא כי השוטר צלח את המבחן הפנימי. כלומר בית המשפט האמין למהימנותו. עם זאת, הקושי העיקרי התעורר במבחן החיצוני, כפי שיפורט בהכרעת דין בעניין ג'אבר אבו רקייק.

הכרעת בית המשפט העליון בעניין ג'אבר אבו רקייק

בית המשפט העליון קיבל את הערעור וזיכה את המערער ג'אבר אבו רקייק מאשמה. מצד שני, זאת בניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי שהרשיע אותו. נימוקי בית המשפט העליון התמקדו בעיקרם באיכות ובמשקל של עדות הזיהוי. ובחשיבותה של הבחינה האובייקטיבית של ראיות אלה.

הכרעת דין זו התמקדה במגבלות הטמונות בזיהוי שמתבצע דרך צפייה בסרטוני אבטחה. לסיכום, וזאת במיוחד כאשר פני החשוד אינן גלויות באופן מלא.

קשיי הזיהוי בסרטוני האבטחה

בית המשפט העליון צפה בעצמו בסרטוני מצלמות האבטחה. לאור, הוא קבע כי לא ניתן היה לראות את פניו של החשוד בסרטונים בשום שלב באופן ברור. החשוד לבש קפוצ'ון שכיסה את ראשו והסתיר את פניו לאורך כל הצילומים. בחלקים קצרים מאוד של הסרטונים, לכל היותר, ניתן היה להבחין בצורת פנים כללית ומטושטשת.

אך ללא מאפיינים אישיים שמאפשרים זיהוי ודאי.

בית המשפט פירט את הקשיים הנוספים בזיהוי:

• זווית צילום: זווית הצילום הייתה חדה (מלמעלה כלפי מטה), דבר שמנע קבלת תמונה ברורה של פני החשוד.

• מרחק ותאורה: בחלקים מסוימים, החשוד היה מרוחק מהמצלמה או ניצב באזורים מוארים מדי או חשוכים מדי, שהקשו על הבחנה בפרטים.

• תנועה מהירה: החשוד היה בתנועה מהירה בחלקים מהצילומים, מה שהוסיף לקושי לזהותו.

• זמן צפייה מוגבל: משך הזמן הכולל שבו נראו חלקי פנים של החשוד היה קצר מאוד.

השופט הנדל הדגיש כי בטחון עצמי גבוה של עד אינו מספיק כשהראייה עצמה חלשה. בהתאם, הוא ציין כי סרטון מצלמת אבטחה הוא כלי לערוך ביקורת עצמאית. ובמקרה זה הביקורת העלתה כי לא ניתן לזהות את המערער בוודאות מעבר לכל ספק סביר.

התייחסות לראיות חיזוק נוספות

בית המשפט העליון בחן גם את הראיות הנוספות שהוצגו על ידי התביעה כראיות חיזוק:

• עדות החוקר: חוקר שהעיד כי הדמות בסרטון ״עונה לתיאורו״ של המערער. בית המשפט קבע כי אמירה זו אינה מספקת ראיה חזקה, כיוון שהחוקר עצמו לא קבע בוודאות שמדובר במערער.

• חוות דעת מומחה לזיהוי פנים: מומחה מטעם התביעה קבע. למעשה, כי ״לא ניתן לשלול שהחשוד הוא זה שמצולם בסרט מצלמות האבטחה״. בית המשפט העליון אימץ את קביעת בית המשפט המחוזי לפיה ראיה זו היא ניטרלית. ואינה מחזקת את המסקנה המרשיעה.

• השוואת פרטי לבוש: בביתו של המערער נמצאו ארבעה פרטי לבוש (קפוצ'ון, חולצה, מכנסי אדידס ונעלי ריבוק) הדומים לאלה שלבש החשוד. מומחה קבע כי יש ״סבירות גבוהה מאוד״ שמדובר באותם פריטים, אך ציין כי מסקנתו מתייחסת לרמה הארצית, ולא השיב האם פריטים אלו נפוצים בקרב האוכלוסייה הרלוונטית. בית המשפט העליון מתח ביקורת על קביעת בית המשפט המחוזי שהוריד את רמת הסבירות ל״סבירות גבוהה״ מיוזמתו, בניגוד לחוות דעת המומחה.

בית המשפט העליון קבע כי איכות הראיות הללו, ובמיוחד עדות הזיהוי הראשית. ראשית, הייתה כה נמוכה עד שאין לתת לה כל משקל. הוא הדגיש את הכלל לפיו לא כל ראיה בעלת משקל אינפורמטיבי מסוים יכולה להשתבץ בתצרף הראיות המרשיעות. יש ראיות שאיכותן דלה מכדי לבסס הרשעה מעבר לכל ספק סביר.

המשמעות המעשית של הכרעת דין בעניין ג'אבר אבו רקייק

הכרעת דין בעניין ג'אבר אבו רקייק מדגישה את חשיבות הבדיקה הקפדנית של ראיות זיהוי. בפרט במקרים של זיהוי חזותי בסרטוני אבטחה. שנית, היא קובעת אמת מידה גבוהה לבתי המשפט. המחייבת אותם לבחון את איכות הראיה ולא רק את קבילותה.

בית המשפט הבהיר כי גם אם עד זיהוי מביע ביטחון רב בזיהויו. שלישית, עדיין חובה לבחון את נסיבות הזיהוי ואת יכולתו האובייקטיבית של העד לזהות את החשוד.

הכרעה זו מחזקת את ההגנה על נאשמים במשפט הפלילי מפני הרשעה על בסיס ראיות חלשות או נסיבתיות בלבד. מכאן, היא מחדדת את העיקרון שלפיו ״מעבר לכל ספק סביר״ אינו רק אמירה פורמלית. אלא דורש בדיקה מעמיקה ויסודית של כלל הראיות, בדגש על איכותן ולא רק על כמותן. למעשה, החלטה זו מהווה תמרור אזהרה לבתי המשפט שלא להסתמך יתר על המידה על עדויות זיהוי המבוססות על צפייה בסרטונים באיכות נמוכה או בתנאי ראות לקויים, גם אם העד מכיר את החשוד.

שאלות ותשובות בנושא ראיות זיהוי בהליך הפלילי

סיכום

בית המשפט העליון בפרשת ג'אבר אבו רקייק קיבל את ערעור המערער וזיכה אותו מעבירת השוד. לכן, בית המשפט קבע כי למרות שעדות הזיהוי של השוטר נמצאה מהימנה. איכותה הייתה כה נמוכה בנסיבות העניין (זיהוי בסרטוני אבטחה כשהפנים מכוסות) עד שאין לתת לה כל משקל ראייתי. ללא עדות זיהוי זו.

צבר הראיות הנסיבתיות שנותר לא הספיק כדי לבסס הרשעה מעבר לכל ספק סביר. פסק הדין מדגיש את החשיבות הקריטית של בחינה עצמאית וקפדנית של איכותן של ראיות זיהוי. ובפרט את האתגרים הייחודיים הקיימים בזיהוי המבוסס על צילומים מטושטשים או חלקיים.