הדין הישראלי מבחין בין סוגי נכסים. ירושת מקרקעין הנמצאים בישראל נבחנת לפי הדין הישראלי, ללא קשר לאזרחותו של המוריש או למקום מגוריו. לעומת זאת, ירושת נכסים שאינם מקרקעין, כמו כספים והשקעות, נבחנת לפי הדין של מקום מושבו האחרון של המוריש. המשמעות המעשית היא שבתיק אחד עשויים לחול שני דינים במקביל, ולעיתים נדרשים שני הליכים בשתי מדינות.
המציאות הישראלית מייצרת הרבה מאוד תיקי ירושה חוצי גבולות. לפיכך, אדם שעלה לישראל והשאיר חשבון בנק במדינת המוצא, ישראלי שילדיו חיים בחו"ל. תושב חוץ שרכש דירה בתל אביב או בירושלים, ומשפחות שמחזיקות בשתי אזרחויות. בכל אחד מהמקרים האלה השאלה הראשונה אינה מי היורשים אלא לפי איזה דין נקבע מי היורשים.
מפני שהתשובה משתנה בהתאם.
הבלבול נובע מכך שאנשים מניחים שאזרחות היא הקובעת. בפועל, בכל הנוגע לנכס מקרקעין בישראל, האזרחות אינה משנה: הקרקע נמצאת כאן, ולכן חלים עליה כללי הירושה הישראליים. מי שמחזיק בנכס כזה נמצא בעת ובעונה אחת בתחום דיני משפחה וירושה ובתחום דיני המקרקעין, ושני התחומים משפיעים על התוצאה.
שתי הזירות: מקרקעין בישראל מול כל השאר
מקרקעין בישראל
דירה, מגרש, חנות או כל זכות במקרקעין הרשומה בישראל נחשבת קשורה למקום הימצאה. לכן גם כאשר המוריש היה תושב מדינה זרה ומעולם לא חי בישראל. בנוסף, חלוקת הנכס תיבחן לפי הדין הישראלי, וההליך להסדרת הזכויות ייעשה מול הגורמים הישראליים. יורש שמצפה שהחלוקה תתבצע לפי כללי מדינת מגוריו עלול לגלות שהתמונה שונה לגמרי.
נכסים שאינם מקרקעין
כספים בחשבונות, ניירות ערך, פוליסות. עם זאת, זכויות פנסיוניות ורכוש נייד נבחנים לפי הדין של מקום המושב האחרון של המוריש. מקום מושב אינו זהה לאזרחות. ואף לא בהכרח לכתובת הרשומה: הוא נבחן לפי מרכז החיים בפועל, כלומר היכן האדם התגורר.
עבד, החזיק חשבונות ובנה את שגרת חייו. לכן במקרים גבוליים השאלה העובדתית הזו הופכת לשאלה המרכזית בתיק.
| התרחיש | הזירה המשפטית | הקושי המעשי המרכזי |
|---|---|---|
| מוריש ישראלי, יורש שגר בחו"ל | ההליך מתנהל בישראל לגבי הנכסים בישראל | אימות זהות היורש מרחוק, ייפוי כוח וחתימות שנעשות מחוץ לישראל |
| מוריש תושב חוץ עם דירה בישראל | הדין הישראלי חל על הדירה, גם אם המוריש לא היה ישראלי | הצגת מסמכי פטירה וזהות ממדינה זרה בצירוף אימות ותרגום |
| מוריש תושב חוץ ללא נכסים בישראל | ההליך מתנהל במדינת מושבו, ולא בישראל | הצורך של יורש ישראלי לפעול מול מערכת משפט זרה ולעיתים בשפה זרה |
| מוריש בעל שתי אזרחויות | מקום המושב האחרון בפועל הוא הקובע לגבי הנכסים שאינם מקרקעין | מחלוקת עובדתית על מרכז החיים, ולעיתים הליכים מקבילים בשתי מדינות |
יורש שנמצא בחו"ל: איך פותחים תיק בישראל
יורש שגר מחוץ לישראל אינו נדרש בהכרח להגיע לכאן. עם זאת, המערכת דורשת ודאות בזיהוי, ולכן מסמכים שנחתמו בחו"ל מחייבים אימות שמוכר בישראל.
- איסוף מסמכי הבסיס. תעודת פטירה, מסמכי זהות של המוריש ושל היורשים, ותיעוד המוכיח את הקרבה המשפחתית. כשמדובר במסמכים שהונפקו במדינה זרה, יש לבדוק מראש איזו צורת אימות תידרש.
- אימות באפוסטיל. אפוסטיל הוא אישור בינלאומי שמאמת את מקוריות המסמך הציבורי ואת סמכות מי שהנפיק אותו. מדינות שאינן צד להסדר הזה מחייבות מסלול אימות אחר, לרוב באמצעות הנציגות הדיפלומטית.
- תרגום נוטריוני. מסמך שאינו בעברית יידרש בדרך כלל בתרגום מאושר, כדי שניתן יהיה להסתמך עליו בהליך.
- ייפוי כוח מתאים. יורש שאינו מגיע לישראל יכול לחתום על ייפוי כוח לעורך דין בישראל. ייפוי כוח שנחתם בחו"ל נדרש לרוב באימות מתאים, ולעיתים בפני נציגות ישראלית או נוטריון מקומי בצירוף אפוסטיל.
- הגשת הבקשה. הבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה מוגשת לגורם המוסמך בישראל, בצירוף כל המסמכים המאומתים.
- הסדרת הרישום והמיסוי. לאחר קבלת הצו מתבצעת העברת הזכויות בנכס, ובמקביל נבחנים ההיבטים המיסויים הרלוונטיים למי שאינו תושב ישראל, ובכללם שאלת מס ירושה בישראל והחבויות הנלוות לה.
בדיקה מוקדמת של הדין החל ושל דרישות האימות חוסכת חודשים של מסמכים חוזרים.
שאלות ותשובות
האם יורש שגר בחו"ל חייב להגיע לישראל?
ברוב המקרים לא. כתוצאה מכך, אפשר לפעול באמצעות ייפוי כוח לעורך דין בישראל. ובלבד שייפוי הכוח נחתם ואומת בצורה שמוכרת כאן. הצורך בהגעה פיזית עולה בעיקר כשמתעוררת מחלוקת הדורשת עדות.
או כשגוף מסוים מתעקש על נוכחות לצורך זיהוי. לעומת זאת, תכנון מוקדם של המסמכים מייתר את רוב הצרכים האלה.
מה קורה כשהמוריש היה אזרח זר בלבד?
אזרחות זרה אינה מוציאה את הנכס מתחולת הדין הישראלי כשמדובר במקרקעין בישראל. לדוגמה, לגבי נכסים אחרים, מקום המושב האחרון של המוריש הוא שקובע. לכן תיק כזה מתחיל תמיד באותה שאלה כפולה: אילו נכסים קיימים ואיפה הם נמצאים. ומה היה מרכז החיים של המוריש בפועל.
איזה דין חל על חשבון בנק בחו"ל של ישראלי?
חשבון בנק אינו מקרקעין, ולכן הוא נבחן לפי הדין של מקום המושב האחרון של המוריש. לדוגמא, כאשר מרכז חייו היה בישראל, הדין הישראלי הוא שיקבע מי היורשים. יחד עם זאת, הבנק הזר יפעל לפי הנהלים שלו וידרוש מסמכים שהוא מכיר. כך שלעיתים נדרש הליך מקומי נוסף כדי לשחרר את הכספים בפועל.
מה זה אפוסטיל ולמה הוא נדרש?
אפוסטיל הוא אישור בינלאומי שמאשר. כלומר, כי מסמך ציבורי הונפק על ידי גורם מוסמך במדינה שבה נערך. הוא נדרש כדי שמדינה אחרת תוכל להסתמך על המסמך בלי לבדוק את מקורו בעצמה. בתיקי ירושה הוא מתבקש בעיקר לתעודות פטירה, לתעודות לידה ונישואין ולייפויי כוח שנחתמו בחו"ל.
האם אפשר לחתום על ייפוי כוח מחוץ לישראל?
כן, וזו הדרך המקובלת. הכלל הוא שייפוי הכוח צריך להיחתם באופן שמאפשר לאמת את זהות החותם. בדרך כלל בפני נוטריון מקומי בצירוף אפוסטיל, או בפני נציגות ישראלית. חשוב שנוסח ייפוי הכוח יותאם מראש לפעולות הנדרשות.
מפני שייפוי כוח כללי מדי עלול להידחות על ידי הגופים שאליהם פונים.
מה עושים כשקיימת צוואה שנערכה בחו"ל?
צוואה שנערכה במדינה אחרת אינה פסולה מעצם היותה זרה. אך יש לבחון את תקפותה ואת התאמתה לדרישות שחלות על הנכסים הרלוונטיים. כשמדובר בנכס מקרקעין בישראל נבחנת התוצאה גם לפי הדין הישראלי. מומלץ לבדוק את הצוואה לפני שפועלים לפיה, ובמיוחד כשהיא כוללת מנגנונים שאינם מוכרים בישראל.
