ערעור על פסילת שופט מחייב עמידה בשני כללים מרכזיים: ראשית. יש להעלות את טענת הפסלות מיד עם היוודע עילתה, ולא לדחות זאת. שנית, כדי ששופט ייפסל, צריך שיתקיים חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים. ולא די בחשד סובייקטיבי של הצדדים.
כללי ערעור על פסילת שופט – שני היסודות
בבית המשפט העליון קבעו כללים ברורים בעניין ערעור על פסילת שופט. לכן, חובת ההעלאה המיידית של טענת הפסלות נחשבת לכלל יסוד. בנוסף, נדרש רף גבוה להוכחת חשש ממשי למשוא פנים. עם זאת, לא כל חשש סובייקטיבי מספיק לשפוט את השופט.
לעומת זאת, רק חשש אובייקטיבי עומד במבחן של בית המשפט.
הליך ערעור על פסילת שופט לפי פסק הדין 2113/91
בית המשפט העליון, בישיבתו כבית משפט לערעורים פליליים. דן בערעור על פסילת שופט בתיק מדינת ישראל נ' עמוס בן שלמה יהודה ואח'. לפיכך, פסק הדין ניתן ביום 03.07.1991 על ידי הנשיא מ' שמגר.
הנשיא קיבל את ערעור המדינה במלואו. בנוסף, בית המשפט ביטל את החלטת הפסילה של השופטת ח. חפץ. לכן, התיק הוחזר לדיון בפני השופטת.
החובה להעלות טענת פסלות מיידית
- הטענה חייבת להיות מועלית עם היוודע עילתה.
- אי עמידה בחובה עלולה לשלול את הזכות לטעון את הטענה.
- העלאת הטענה מאוחרת נחשבת לטעון בלתי קביל.
המבחן האובייקטיבי לחשש משוא פנים
בית המשפט קבע שהמבחן הוא אובייקטיבי, ולא רק תחושת המשיב. בנוסף, יש לבדוק אם שופט סביר יוכל לדון בעניין ללא דעה קדומה. לכן, רק כאשר קיימת ראייה ממשית של חשש, ניתן לפסול את השופט.
דוגמאות ממקרה 2113/91
במקרה הנדון, השופטת שמעה בעבר תיק מעצרים נפרד של המשיב הראשון. עם זאת, בית המשפט קבע כי עובדה זו אינה מהווה עילה לפסילת השופט. לכן, לא נוצר חשש ממשי למשוא פנים.
השלכות פרקטיות של פסק הדין
לפיכך, עורכי דין נדרשים לפעול במהירות ולהעלות טענות פסלות בזמן המיועד. בנוסף, עליהם להציג ראיות חותכות המצביעות על חשש אובייקטיבי. עם זאת, שימוש לרעה בטענות פסלות עלול לעכב הליכים ולפגוע באמון הציבור.
שאלות נפוצות – ערעור על פסילת שופט
מהי חובת ההעלאה המיידית של טענת פסלות?
חובה זו נרשמת בסעיף 146(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ״ב-1982. לכן, בעל דין חייב להעלות את הטענה ברגע שנודעה לו עילה.
איזו אמת מידה קובעת האם יש חשש ממשי למשוא פנים?
המאמר מדגיש שהאמת מידה היא אובייקטיבית. בנוסף, בית המשפט בוחן אם שופט סביר יוכל להמשיך לדון במטרה ללא דעה קדומה.
האם שמיעת תיק מעצרים קודם מהווה עילת פסלות?
לא. בית המשפט קבע שהשמעה קודמת של תיק נפרד אינה מספיקה להוכיח חשש ממשי למשוא פנים.
כיצד פסק הדין משפיע על ניהול הליכים משפטיים?
לפיכך, הפסק דין מחזק את יציבות ההליכים ומחייב את הצדדים לנהוג בתום לב. בנוסף, הוא מונע פסילות שאינן מבוססות.
מה הייתה תוצאת הערעור בע״פ 2113/91?
הבית המשפט קיבל את ערעור המדינה, ביטל את פסילת השופטת ח. חפץ והחזר את התיק לדיון.
סיכום – ערעור על פסילת שופט
פסק הדין 2113/91 של בית המשפט העליון מסמן אבן דרך בדיני ערעור על פסילת שופט. לכן, שני העקרונות המרכזיים – חובת ההעלאה המיידית של טענת הפסלות. והרף הגבוה להוכחת חשש ממשי – נשארים כמצפן למקרים עתידיים. עם זאת, השופט המקצועי נחשב ליכול להפריד בין תיקים שונים.
ולכן אין להסתמך רק על תחושות סובייקטיביות.
