לא, פיטורים כתגובה להגשת תביעה נגד מעסיק אינם חוקיים. לפיכך, בית הדין לעבודה רואה בכך פיטורים שלא כדין. המהווים פגיעה בזכות היסוד של העובד לגישה לערכאות. סמיכות זמנים בין הגשת תביעה לפיטורים יוצרת חזקה שהפיטורים נעשו עקב התביעה.
ועל המעסיק להפריך חזקה זו.
הזכות לגשת לערכאות היא אחת מזכויות היסוד החשובות ביותר במשטר דמוקרטי. בנוסף, היא מאפשרת לכל אדם למצות את זכויותיו. ולבקש סעד משפטי כאשר הוא סבור שנגרם לו עוול. בעולם העבודה, זכות זו מקבלת משנה חשיבות.
עובדים רבים חוששים לתבוע את מעסיקיהם מחשש לפיטורים. לכן, הגנה על זכות זו קריטית לשמירה על יחסי עבודה הוגנים. עם זאת, מקרה שהגיע לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב עסק בדיוק בסוגיה זו: פיטורים כתגובה לתביעה שהגיש עובד נגד מעסיקו.
בפסק הדין עב 011244/07 דנגור אודי נ' אלאר מהנדסים בע״מ, שניתן בפני כב' השופט אילן איטח ביום 14.01.2009, בית הדין הכריע האם פיטוריו של איש מכירות לשעבר היוו תגובה פסולה להגשת תביעה בעניין קיזוז דמי הבראה. המקרה מדגיש את העיקרון לפיו מעסיק אינו רשאי לפטר עובד רק משום שהלה מימש את זכותו החוקית לפנות לבית המשפט. המעסיק חייב לבסס את החלטת הפיטורים על נימוקים ענייניים. עליו להוכיח זאת במיוחד כאשר פיטורים באים בסמיכות זמנים להגשת תביעה.
פיטורי עובד בתגובה להגשת תביעה נגד מעסיקו מהווים הפרה חמורה של זכות היסוד לגישה לערכאות. כתוצאה מכך, זכות זו היא עמוד תווך במערכת המשפטית. היא מבטיחה לכל אזרח את היכולת להביא את ענייניו בפני בית המשפט. במערכת יחסי עבודה, פעולה זו של מעסיק נחשבת לפסולה ואסורה.
בית הדין רואה בכך פגיעה מהותית בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים. לעומת זאת, יתרה מכך, פיטורים כאלה יכולים להיחשב גם כפגיעה בזכות לשוויון ובחופש ההתארגנות של העובדים.
חוק הגנת השכר, התשי״ח-1958, מתייחס במפורש לנושא. לדוגמה, סעיף 28א לחוק קובע כי מעסיק לא יפגע בשכרו של עובד, בקידומו, בתנאי עבודתו. ולא יפטרו מהעבודה, מחמת תביעה שהגיש העובד או ארגון העובדים. הוראה זו, אף שנחקקה לאחר המקרה הספציפי הנדון.
משקפת את עקרונות היסוד המשפטיים שהיו קיימים גם קודם לכן. לדוגמא, היא מגלמת את ההכרה בחשיבות ההגנה על עובדים מפני נקמה מצד מעסיקים כאשר הם מבקשים לממש את זכויותיהם החוקיות.
פיטורים כתגובה לתביעה: פרטי המקרה: דנגור אודי נ' אלאר מהנדסים בע״מ
התובע, מר אודי דנגור, הועסק כאיש מכירות בחברת אלאר מהנדסים בע״מ. כלומר, במהלך עבודתו, הנתבעת קיזזה באופן חד צדדי סכום מדמי ההבראה שהגיעו לו. זאת, בטענה לנזק שנגרם לרכב החברה. התובע, באמצעות האיגוד המקצועי, דרש את השבת הסכום.
התובע טען כי הקיזוז נוגד את סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי״ח-1958.
לאחר שהנתבעת דחתה את דרישתו, התובע הגיש תביעה לבית הדין לעבודה להשבת הסכום שקוזז. אולם, כתב התביעה נמסר לנתבעת ביום 29.4.07. כשבועיים וחצי לאחר מכן, ביום 13.5.07, התובע פוטר מעבודתו. התובע טען כי הפיטורים היו תגובה ישירה ופסולה להגשת התביעה.
טענות הצדדים והשאלה המשפטית
התובע טען כי פיטוריו היו למעשה פיטורים כתגובה לתביעה. אמנם, הוא הציג תמליל של הקלטת שיחה עם אחד המנהלים. בו נאמר לו מפורשות כי אם לא יבטל את התביעה הוא יפוטר. וכי ״לא הגיוני שאתה תעבוד אצלי ואתה תתבע אותי״.
טענה זו נתמכה גם בעדותו בפני בית הדין.
הנתבעת, מנגד, הכחישה כי הפיטורים נבעו מהתביעה. ואולם, הנתבעת העלתה מספר גרסאות לפיטורים. תחילה טענה לירידה חדה בביצועי המכירות של התובע. בהמשך ההליך, הנתבעת הוסיפה וטענה.
כי הפיטורים נבעו מסיום תקופת חוזה ההעסקה שהייתה אמורה להסתיים בחודש אפריל 2007.
היא גם ציינה כי אין בכוונתה לחדש אותו. יחד עם זאת. יחד עם זאת, השאלה המרכזית שעמדה בפני בית הדין הייתה האם התובע הוכיח קשר סיבתי בין הגשת התביעה לפיטוריו. וכיצד יש להתייחס לסמיכות הזמנים בין הגשת התביעה לפיטורים אל מול טענותיו המשתנות של המעסיק.
הכרעת בית הדין ונימוקיו
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי התובע הוכיח שפוטר בשל הגשת התביעה. מאידך, השופט אילן איטח נימק את החלטתו במספר אדנים:
- סמיכות הזמנים: בית הדין מצא כי סמיכות הזמנים הקצרה בין קבלת כתב התביעה (29.4.07) לבין הפיטורים (13.5.07) מקימה חשד סביר לקשר סיבתי. חשד זה העביר את הנטל להפרכתו אל המעסיק.
- גרסה מתפתחת של הנתבעת: בית הדין התייחס בחוסר אמון לגרסאותיה המשתנות של הנתבעת. תחילה טענה הנתבעת לירידה במכירות. מאוחר יותר, בדיון, טענה לסיום תקופת החוזה. העדר עקביות זה פעל לחובת הנתבעת.
- העדר הסבר משכנע לאיחור בפיטורים: הנתבעת לא הצליחה לספק הסבר הגיוני מדוע, אם אכן חלה ירידה במכירות כבר בדצמבר 2006, היא המתינה עם הפיטורים עד מאי 2007, זמן רב לאחר המועד הנטען לסיום החוזה. טענת המעסיק כי ״הדבר התפספס״ לא התקבלה על ידי בית הדין.
- הימנעות מעדות: הנתבעת נמנעה מלהעיד את המנהל השני, מר רון אגרון, שלטענת התובע גם הוא דרש ממנו לבטל את התביעה. הימנעות זו, לאחר שבית הדין אף הסביר את השלכותיה הראייתיות, פגעה באמינות גרסת הנתבעת.
- מהימנות עדות התובע: בית הדין מצא את עדות התובע מהימנה יותר מזו של מר לב, מנהל הנתבעת.
- התייחסות לתמלול ההקלטה: אף שבית הדין לא נדרש להכריע בקבילותו של תמלול ההקלטה (מאחר שההקלטה עצמה לא הובאה), הראיות האחרות הספיקו כדי לבסס את המסקנה כי הפיטורים נבעו, לפחות באופן חלקי, מהגשת התביעה.
נוכח ממצאים אלה. מצד שני, בית הדין קבע. כי פיטורי התובע נעשו תוך הפרת זכות היסוד לגישה לערכאות ותוך פגיעה בעקרונות דמוקרטיים. לפיכך, בית הדין חייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 24,000 ש״ח.
פיצוי זה מהווה כשלושה חודשי שכר יסוד. לסיכום, השופט איטח הדגיש את הצורך בהעברת מסר מרתיע כלפי מעסיקים מפני פיטורים מן הסוג הזה.
משמעות פסק הדין לעובדים ולמעסיקים
פסק הדין מדנגור אודי נ' אלאר מהנדסים בע״מ מחדד את חשיבות ההגנה על זכות העובד לפנות לערכאות משפטיות. לאור, הוא מהווה תקדים חשוב ומבסס הגנה משמעותית לעובדים החוששים לממש את זכותם לתבוע את מעסיקם. מספר נקודות מרכזיות עולות מפסק הדין:
- נטל ההוכחה: סמיכות זמנים בין הגשת תביעה לפיטורים מקימה חזקה ראייתית חזקה. במצב כזה, נטל ההוכחה עובר אל המעסיק להפריך את הקשר הסיבתי ולהוכיח כי הפיטורים נבעו מסיבות ענייניות ולגיטימיות בלבד.
- חוסר עקביות בגרסת המעסיק: גרסה ״מתפתחת״ ובלתי עקבית של המעסיק, כמו גם הימנעות מהעדת עדים רלוונטיים, פועלת לחובתו בבית הדין ומחזקת את טענות העובד.
- איסור ענישה על מיצוי זכות: הפסיקה משקפת את האיסור הגורף על ״ענישת״ עובד בשל מיצוי זכותו להליך משפטי. עיקרון זה עוגן, כאמור, בהמשך במפורש בסעיף 28א לחוק הגנת השכר.
- מסר הרתעתי: בתי הדין לעבודה רואים בחומרה פיטורים הנובעים מהגשת תביעה. הם מפעילים שיקולי ענישה במטרה להרתיע מעסיקים מפעולות כאלה, ובכך מחזקים את מעמד העובד.
שאלות ותשובות
מהי הזכות לגישה לערכאות בהקשר של יחסי עבודה?
הזכות לגישה לערכאות היא זכות יסוד המאפשרת לכל עובד לפנות לבית הדין לעבודה או לכל ערכאה משפטית אחרת. בהתאם, זאת, על מנת לתבוע את זכויותיו או לברר סכסוך עם מעסיקו. זכות זו צריכה להתממש ללא חשש מפיטורים או מפגיעה בתנאי העסקה, והיא מוגנת בחוק.
מה קורה אם עובד פוטר מיד לאחר שהגיש תביעה נגד מעסיקו?
במקרה כזה, סמיכות הזמנים הקצרה מקימה חשד סביר לקשר סיבתי בין הגשת התביעה לפיטורים. למעשה, הנטל עובר אל המעסיק להוכיח כי הפיטורים נבעו מסיבות ענייניות ומוצדקות לחלוטין. למעשה, שאינן קשורות כלל לתביעה. אם המעסיק לא מצליח להפריך חשד זה, הפיטורים ייחשבו שלא כדין.
האם מעסיק יכול לפטר עובד בשל ירידה בביצועים, גם אם העובד הגיש תביעה?
מעסיק אכן יכול לפטר עובד בשל ירידה בביצועים. ראשית, אך עליו להוכיח כי זוהי הסיבה האמיתית והבלעדית לפיטורים. כאשר קיימת סמיכות זמנים להגשת תביעה, על המעסיק לספק הסברים מנומקים ועקביים. אם גרסתו משתנה או אינה משכנעת.
בית הדין עלול לקבוע כי הפיטורים היוו פיטורים כתגובה לתביעה. גם אם הייתה קיימת עילה לגיטימית אחרת.
מהו סעיף 28א לחוק הגנת השכר ומה חשיבותו?
סעיף 28א לחוק הגנת השכר קובע במפורש שאסור למעסיק לפגוע בשכר עובד. בקידומו או בתנאי עבודתו, ולא לפטרו, בשל תביעה שהגיש העובד או ארגון העובדים. סעיף זה מחזק את ההגנה על זכות העובדים לפנות לערכאות. הוא מספק בסיס משפטי מפורש נגד פיטורים כתגובה לתביעה.
איזה פיצוי יכול לקבל עובד שפוטר שלא כדין כתוצאה מהגשת תביעה?
בית הדין לעבודה יכול לפסוק לעובד פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. גובהו נקבע לפי נסיבות המקרה. הפיצוי לרוב נקבע כמספר חודשי שכר, תוך התחשבות בוותק העובד, עוגמת הנפש שנגרמה לו. והצורך להעביר מסר מרתיע למעסיקים.
מה עושים במקרה של פיטורים כתגובה לתביעה?
- תיעוד כל המידע הרלוונטי. שמרו העתקים של מכתבי פיטורים, הודעות טקסט, מיילים, הקלטות (אם קיימות וחוקיות) וכל תיעוד אחר הקשור להגשת התביעה ולפיטורים.
- איסוף ראיות. אספו כל ראיה שיכולה להעיד על סמיכות זמנים בין הגשת התביעה לפיטורים, ועל העדר סיבה לגיטימית אחרת לפיטורים.
- פנייה לייעוץ משפטי. פנו בהקדם לעורך דין המתמחה בדיני עבודה. עורך הדין יוכל לבחון את נסיבות המקרה, להעריך את סיכויי התביעה ולהנחות אתכם לגבי הצעדים המשפטיים שיש לנקוט.
- הגשת תביעה לבית הדין לעבודה. במידת הצורך, עורך הדין יגיש עבורכם תביעה לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין, תוך פירוט הנסיבות והראיות התומכות בטענתכם.
- הכנה לדיון. עורך הדין יכין אתכם לדיונים בבית הדין, לרבות עדותכם והצגת הראיות.
אזהרה: פיטורים כתגובה להגשת תביעה הם עניין חמור בעל השלכות משפטיות נרחבות. ניסיון להתמודד עם מצב כזה ללא ייעוץ משפטי מקצועי עלול לפגוע בזכויותיכם. הקפידו לתעד כל פרט ולפנות לעורך דין בהקדם.
שימו לב: סמיכות זמנים אינה הוכחה חותכת בפני עצמה, אך היא מקימה חזקה ראייתית חזקה שמעבירה את נטל ההוכחה אל המעסיק. לכן, חשוב להצטייד בכל הראיות והתיעוד שיחזקו את טענתכם.
לסיכום, פסק הדין עב 011244/07 דנגור אודי נ' אלאר מהנדסים בע״מ מהווה אבן דרך חשובה בהגנה על זכותם של עובדים לגישה לערכאות. בית הדין לעבודה רואה בחומרה פיטורים כתגובה לתביעה, וקובע כי סמיכות זמנים בין הגשת תביעה לפיטורים יוצרת חזקה שהפיטורים אינם כדין. על המעסיק מוטל הנטל להפריך חזקה זו על ידי הצגת סיבות ענייניות ועקביות. במקרה שנדון, בית הדין קיבל את טענת התובע וחייב את הנתבעת בפיצוי משמעותי, תוך הדגשה של המסר ההרתעתי. עובדים החווים פיטורים בנסיבות דומות צריכים לזכור כי עומדות לרשותם זכויות והגנות משפטיות חזקות.
