האם מותר למעסיק לפטר עובדת הרה לפני שחלפו שישה חודשים לעבודתה.
באופן עקרוני, החוק מתיר פיטורים ללא היתר מיוחד לפני תום שישה חודשי עבודה. עם זאת, אם המעסיק מפטר את העובדת עקב הריונה, הוא מנסה לעקוף את החוק במכוון. לפיכך, במקרה כזה, אלו פיטורים פסולים. פיטורים אלה מפרים באופן חמור את חובת תום הלב ואת עקרון השוויון.
במצב כזה, בתי הדין לעבודה פוסקים לעובדת פיצוי מלא על כל נזקיה הממוניים.
סוגיית פיטורים בהריון לפני שישה חודשים מעוררת שאלות משפטיות כבדות משקל. לפיכך, מעסיקים רבים סבורים בטעות כי תקופת העסקה קצרה מעניקה להם חסינות מוחלטת מתביעות. במאמר זה נסקור פסק דין מכונן של בית הדין הארצי לעבודה. נלמד כיצד בתי הדין מגנים על נשים הרות גם כאשר החוקים היבשים אינם חלים באופן ישיר.
סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, התשי״ד-1954, קובע איסור מפורש על פיטורי עובדת בהריון. עם זאת, איסור זה תלוי בכך שהעובדת השלימה לפחות שישה חודשי עבודה אצל אותו מעסיק. לפיכך, עובדת שטרם השלימה שישה חודשים אינה נהנית מהגנה חוקית זו. בנוסף, במצב כזה, המעסיק אינו צריך לפנות אל משרד העבודה לקבלת היתר פיטורים.
בנוסף לכך, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח-1988, אוסר על אפליה מחמת מין או הורות. יחד עם זאת, סעיף 21(ג) לחוק קובע סייג מהותי לתחולתו. עם זאת, הוא קובע כי החוק אינו חל על מעסיק המעסיק פחות משישה עובדים. פערים אלה בחקיקה עלולים ליצור תחושה מוטעית של היעדר הגנה משפטית אצל עובדות בעסקים קטנים.
לעומת זאת, שיטת המשפט אינה מותירה את העובדת חסרת אונים מול שרירות לב המעסיק. כתוצאה מכך, עקרון תום הלב, הקבוע בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל״ג-1973. כתוצאה מכך, מחייב כל מעסיק. יתר על כן, עקרון השוויון ואיסור האפליה מהווים עקרונות יסוד עליונים.
עקרונות אלה מרחפים מעל כל חוזה עבודה אישי.
נסיבות המקרה: עע 001353/02 מרגלית אפלבוים נגד ניצה הולצמן
המערערת, מרגלית אפלבוים, עבדה כאשת יחסי ציבור במשרד שבבעלות המשיבה, ניצה הולצמן. לעומת זאת, היא החלה את עבודתה ביום 9.6.1996. יתר על כן, היא ביצעה את תפקידה במסירות לשביעות רצון המעסיקה. בין השתיים אף רקמו יחסי ידידות אישיים וחמים לאורך חודשי העבודה הראשונים.
בחודש נובמבר 1996, העובדת שיתפה את מעסיקתה בידיעה המשמחת: היא בהריון. לדוגמה, זמן קצר לאחר מכן, ביום 25.11.1996, חלתה העובדת וקיבלה חופשת מחלה כדין. בעודה שוהה בביתה עקב המחלה, המעסיקה שיגרה אליה שליח עם מכתב פיטורים. המכתב נשלח ביום 1.12.1996.
מועד זה חל שישה חודשים פחות שמונה ימים מתחילת עבודתה.
בהמשך לכך, השתיים קיימו שיחת סיכום מוקלטת. לדוגמא, שיחה זו הציגה תמונה עובדתית חד משמעית. לדוגמה, המעסיקה הודתה בשיחה כי היא פיטרה את העובדת במהירות. המטרה הייתה למנוע את החלת ההגנה החוקית.
המעסיקה אף ציינה כי אינה מוכנה להתמודד עם היעדרויות עתידיות, הצפויות במהלך תקופת ההריון.
טענות הצדדים בפני בית הדין הארצי לעבודה
בית הדין האזורי קבע כי המעסיקה פיטרה את העובדת בשל הריונה. עם זאת, הוא פסק לעובדת פיצוי מוגבל. כלומר, הפיצוי היה בשווי שני חודשי שכר בלבד. בית הדין האזורי נימק זאת.
הוא קבע שחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אינו חל על המשרד בגלל מיעוט עובדים. אולם, העובדת סירבה להשלים עם תוצאה זו. היא הגישה ערעור לבית הדין הארצי.
עמדת העובדת בעניין פיטורים בהריון לפני שישה חודשים
ראשית, המערערת טענה כי המעסיקה הפרה באופן בוטה את חובת תום הלב. אמנם, יתר על כן, המעסיקה תזמנה את הפיטורים באופן מכוון. היא רצתה לעקוף במרמה את מנגנון ההגנה של חוק עבודת נשים. התנהגות זו מהווה התעמרות.
היא מצדיקה פיצוי כספי מלא על כל נזקיה של העובדת.
שנית, העובדת טענה כי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה צריך לחול על המקרה. ואולם, לטענתה, בית הדין צריך לכלול את המעסיקה עצמה במניין ששת העובדים הנדרש. יתרה מכך, הפיצוי המזערי שבית הדין פסק אינו משקף את הפגיעה הקשה בעקרון השוויון החוקתי.
טענות המעסיקה וההגנה על פעולותיה
מנגד, המשיבה טענה שהיא ביצעה את הפיטורים משיקולים ענייניים ומקצועיים בלבד. יחד עם זאת, היא ציינה כי היא מעסיקה נשים רבות. יחד עם זאת, היא גם מחזיקה בהשקפת עולם פמיניסטית. לטענתה, העובדת הפרה את הבטחתה הראשונית.
העובדת התחייבה להשקיע את מלוא זמנה ומרצה בעסק.
בנוסף, המשיבה טענה כי היא פעלה בהתאם ללשון החוק היבשה. יחד עם זאת, העובדת לא השלימה שישה חודשי עבודה. לכן, החוק לא הטיל עליה חובת קבלת היתר. מאידך, כמו כן, המשרד העסיק פחות משישה עובדים.
בשל כך, חוק שוויון הזדמנויות אינו חל עליו.
| הסוגיה המשפטית | טענת המעסיקה | טענת העובדת | הכרעת בית הדין הארצי |
|---|---|---|---|
| תחולת חוק עבודת נשים | טרם חלפו שישה חודשים ולכן הפיטורים מותרים ללא היתר | הפיטורים תוכננו בזדון כדי לעקוף את תחולת החוק | החוק אינו חל פורמלית, אך עקיפתו מראה חוסר תום לב |
| תחולת חוק שוויון הזדמנויות | בעסק עובדים פחות משישה עובדים ולכן החוק אינו חל | יש לכלול את המעסיקה במניין ששת העובדים הנדרש | החוק אינו חל פורמלית. בית הדין לא מנה את המעסיקה כעובדת. |
| עילת הפיצוי המרכזית | אין מקום לפיצוי מעבר לשכר הרגיל והודעה מוקדמת | העובדת זכאית לפיצוי עונשי ומלא בגין אפליה פסולה וחוסר תום לב | בית הדין פסק פיצוי מלא בגין הפרת חוזה. ההפרה הייתה שלא בתום לב לפי חוק החוזים. |
הכרעת בית הדין הארצי: הפרת חובת תום הלב ואיסור אפליה
המותב, בראשות הנשיא סטיב אדלר, סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין והשופט עמירם רבינוביץ, קיבל את הערעור. מצד שני, השופטים קבעו פה אחד כי הפיטורים נבעו ישירות מהריונה של העובדת. הקלטת השיחה סיפקה ראיה ישירה וחד משמעית. היא הראתה את המניע הפסול שעמד מאחורי ההחלטה.
בית הדין הבהיר כי עקרון השוויון קדם לכל חקיקה מפורשת. עם זאת, העובדה שחוק שוויון הזדמנויות אינו חל על מעסיק קטן אינה מתירה לו להפלות נשים בהריון. הזכות לשוויון מהווה חלק בלתי נפרד מתקנת הציבור. היא גם חלק מחובת ההגינות של כל מעסיק.
אזהרה: פיטורי עובדת כדי לסכל צבירת ותק של שישה חודשים מהווים פעולה בחוסר תום לב קיצוני. פעולה זו חושפת את המעסיק לתשלום פיצויי שכר מלאים.
הרחבת המושג הורות וטרום הורות
בפסק דינו, הנשיא סטיב אדלר קבע קביעה עקרונית חשובה ביותר. הוא פסק כי המונח "הורים" בחוק שוויון הזדמנויות כולל גם מצב של "טרום הורות". הורות מתחילה מרגע הכניסה להריון. ההגנה מפני אפליה חלה ממועד זה.
כמו כן, השופטים הדגישו כי אפליה מחמת הריון מהווה גם אפליה פסולה מחמת מין. רק נשים חוות הריון ולידה. לכן, פגיעה בהן מהווה פגיעה ישירה בשוויון המגדרי. לפיכך, בתי הדין בוחנים בחומרה יתרה כל ניסיון לפגוע בעובדת בשל מצבה הפיזיולוגי.
גובה הפיצוי בגין פיטורים בהריון לפני שישה חודשים
בית הדין הארצי ביטל את הפסיקה המצמצמת של בית הדין האזורי. השופטים קבעו כי הפיצוי צריך לשקף במדויק את מלוא הנזק הממוני שנגרם לעובדת. פיטורים בחוסר תום לב שוללים מהעובדת את מקור פרנסתה. תקופה זו היא רגישה.
קשה למצוא בה עבודה חלופית.
בהתאם לכך, בית הדין פסק לטובת העובדת פיצויים משמעותיים:
- שכר עבודה מלא מיום הפיטורים ועד מועד הלידה בסך 40,000.12 ש״ח.
- פיצוי כספי בגין אובדן דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי בסך 17,148 ש״ח.
- פדיון ימי חופשה שהעובדת לא ניצלה בסך 572 ש״ח, בצירוף ריבית והצמדה.
- הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
שימו לב: אם מעסיק פיטר עובדת שלא כדין, היא זכאית לפיצוי. הפיצוי כולל גם את דמי הלידה שהמעסיק שלל ממנה. זאת עקב אובדן רצף ההעסקה הדרוש בביטוח הלאומי.
שלבים למיצוי זכויות במקרה של פיטורים פסולים במהלך הריון
- תיעוד מלא של השתלשלות האירועים. אספו הודעות, מכתבים ותרשומות שיחה המעידים על מועד ההודעה על ההריון ועל תגובת המעסיק.
- בדיקת מועד סיום יחסי העבודה. בדקו במדויק האם תקופת העבודה מגיעה לשישה חודשים, כולל ימי ההודעה המוקדמת.
- פנייה מיידית לייעוץ משפטי מקצועי. פנו לעורך דין לדיני עבודה. הוא יבחן את עילות התביעה מול המעסיק ויפעל להשבת הזכויות שנפגעו.
- הגשת תביעה לקבלת פיצוי על מלוא הנזקים. הגישו תביעה ודרשו פיצוי על אובדן השכר עד הלידה, הפסד דמי הלידה ועוגמת נפש.
שאלות ותשובות
האם המעסיק חייב לערוך שימוע לפני פיטורים גם לפני תום שישה חודשים?
חובת השימוע חלה על כל מעסיק בכל שלב של יחסי העבודה. המעסיק חייב להציג לעובדת את הנימוקים לסיום ההעסקה. עליו לאפשר לה להשמיע את עמדתה בלב פתוח.
מה הדין כאשר המעסיק טוען כי הפיטורים נבעו מאי התאמה מקצועית?
נטל ההוכחה עובר אל המעסיק כאשר סמיכות הזמנים מעלה חשד סביר לאפליה. המעסיק צריך להציג ראיות ברורות ומתועדות לחוסר שביעות רצון מקצועית. חוסר שביעות הרצון קדם לכך שהעובדת גילתה את הריונה.
האם ניתן לתבוע פיצוי על עוגמת נפש בפיטורים עקב הריון?
בתי הדין לעבודה נוהגים לפסוק פיצויים בגין נזק לא ממוני ועוגמת נפש. בית הדין קובע את גובה הפיצוי. הוא עושה זאת בהתאם לחומרת התנהגותו של המעסיק ולנסיבות הפגיעה בעובדת.
האם עובדת חייבת לספר על הריונה כבר בראיון העבודה?
העובדת אינה חייבת לגלות על הריונה בראיון עבודה. זאת אלא אם כן מדובר בתפקיד. בתפקיד זה, תנאי העבודה אסורים לנשים הרות. חובת הגילוי הכללית חלה רק בחודש החמישי להריון.
כיצד משפיעים הפיטורים על הזכאות לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי?
המוסד לביטוח לאומי מתנה את תשלום דמי הלידה בצבירת חודשי ביטוח מזכים. פיטורים בלתי חוקיים קטעו את רצף העבודה. הם מחייבים את המעסיק לפצות את העובדת על מלוא דמי הלידה. אלו דמי לידה שהמעסיק שלל ממנה.
סיכום והשלכות מעשיות לעובדות ולמעסיקים
פסק הדין בעניין אפלבוים מהווה אבן דרך מרכזית במשפט העבודה. הנשיא סטיב אדלר, סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין והשופט עמירם רבינוביץ קיבלו את הערעור באופן מלא. פסק הדין הבהיר כי חובת תום הלב גוברת על ניסיונות טכניים. ניסיונות אלה נועדו לחמוק מהגנה מפני פיטורים בהריון לפני שישה חודשים.
מעסיקים אינם רשאים לנצל מגבלות ותק או גודל עסק. הם אינם רשאים לקפח עובדות הרות.
אנו מגישים מאמר זה כשירות לציבור. הוא מהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. ייעוץ זה בוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.


